חוקרים מצאו עדויות לחוף במישור אוטופיה במאדים, מה שמחזק את ההשערה כי אוקיינוס כיסה בעבר חלק נרחב מכוכב הלכת ויתכן שהשפעתו ניכרה למשך זמן רב ממה שסברו עד כה
מאת: אהרון ג'יי. קבוסי, מרצה בכיר, בית הספר למדעי כדור הארץ והפלנטות, אוניברסיטת קרטין
מים על מאדים – מחקר חדש מצביע על קיום חוף קדום
בשנות ה-70 של המאה ה-20, תמונות שצולמו על ידי הלוויין מארינר 9 של נאס"א חשפו פני שטח שעוצבו על ידי מים במאדים, ובכך פתרו את השאלה השנויה במחלוקת האם מים זרמו בעבר על פני כוכב הלכת האדום.
מאז, הצטברו עדויות נוספות לכך שלמים היה תפקיד משמעותי בהיסטוריה של מאדים.
לדוגמה, מטאוריטים ממאדים מכילים עדויות להימצאות מים כבר לפני 4.5 מיליארד שנים. בקצה הצעיר של ציר הזמן, מכתשי פגיעה שנוצרו בשנים האחרונות מגלים קיום של קרח מתחת לפני השטח גם כיום.
כיום, שאלות מרכזיות עוסקות במועד הופעת המים, בכמותם ובמשך הזמן שבו היו קיימים. אך השאלה הבוערת ביותר בנושא זה היא: האם התקיימו אוקיינוסים על מאדים?
מחקר חדש מצביע על חוף קדום
מחקר חדש שפורסם בכתב העת PNAS מביא ממצאים מפתיעים. המחקר בוצע על ידי צוות מדענים סינים ואמריקאים בהובלת ג'יאנהוי לי מאוניברסיטת גואנגג'ואו בסין, והתבסס על נתונים שנאספו על ידי הרובר הסיני Zhurong במסגרת משימת חקר של סוכנות החלל הלאומית של סין.
נתונים שנאספו מהרובר מספקים הצצה חסרת תקדים אל סלעים קבורים סמוך לקו חוף משוער מלפני מיליארדי שנים. החוקרים טוענים כי מצאו שכבות משקעים שנוצרו על חוף של אוקיינוס קדום במאדים.
מים כחולים על כוכב לכת אדום
איור של מאדים כפי שנראה לפני 3.6 מיליארד שנים, כאשר ייתכן שאוקיינוס כיסה כמעט מחצית מכוכב הלכת. הכוכב הכתום (מימין) מציין את אתר הנחיתה של הרובר הסיני **Zhurong**. הכוכב הצהוב השמאלי מציין את אתר הנחיתה של הרובר Perseverance של נאס"א. Robert Citron/Southwest Research Institute/NASA
רוברים החוקרים את מאדים עוסקים בחקר ההרכב הגיאולוגי, הקרקע והאטמוספירה, כאשר חיפוש אחר עדויות למים מהווה חלק משמעותי ממטרותיהם. מים הם מרכיב חיוני לקביעת השאלה האם מאדים אי פעם היה ראוי לקיום חיים.
סלעים משקעיים נמצאים לרוב במוקד המחקר, שכן הם יכולים לשמר עדויות לנוכחות מים – ואולי גם סימנים לחיים בעבר.
למשל, הרובר Perseverance של נאס"א מחפש כעת עדויות לחיים קדומים בתוך מרבץ דלתא – אזור משולש אופייני שבו נהרות נשפכים לגוף מים גדול יותר. דוגמאות לכך ניתן למצוא בדלתת המיסיסיפי בארה"ב ובדלתת הנילוס במצרים.
אזור החקר של הרובר Zhurong שונה לחלוטין – הוא מתמקד במה שנותר מאוקיינוס קדום בחצי הכדור הצפוני של מאדים.
אל הלהבות
הרובר Zhurong קרוי על שמו של אל האש המיתולוגי.
הוא שוגר על ידי סוכנות החלל הלאומית של סין בשנת 2020 ופעל על מאדים בין השנים 2021–2022. הנחיתה שלו התבצעה באזור Utopia Planitia, שהוא מכתש הפגיעה הגדול ביותר במאדים, אשר קוטרו כ-3,300 ק"מ.
כדי לקבוע האם הסלעים במישור אוטופיה הם תוצר של משקעים שהצטברו באוקיינוס, הרובר Zhurong אסף נתונים לאורך מסלול של 1.3 ק"מ, הממוקם בניצב לקו החוף הקדום. המטרה הייתה לזהות את סוגי הסלעים ולפענח את ההיסטוריה הגיאולוגית שלהם.
הרובר חקר אזור הסמוך לרכס ארוך – תצורות גיאולוגיות שהוגדרו כ"קווי חוף קדומים", המשתרעים לאורך אלפי קילומטרים. חלק מהמדענים סבורים כי מדובר בשרידים של אוקיינוס עולמי שכיסה בעבר את השליש הצפוני של מאדים, אך הדעות בנושא חלוקות ונדרשים מחקרים נוספים להכרעה.
מה מסתתר מתחת לפני השטח?
הרובר השתמש בטכנולוגיה של רַדָּר חוֹדֵר-קַרְקַע, שאיפשרה לו לבחון את מבנה הסלעים עד לעומק של 100 מטרים מתחת לפני השטח. הנתונים חשפו שכבות רבות בעלות תכונות המשקפות את האופן שבו משקעים שוקעים באוקיינוסים על כדור הארץ.
בנוסף, ניתוח השדה החשמלי של הסלעים הצביע על כך שמדובר בסלעים משקעיים ולא בזרמי לבה געשית. השוואת הנתונים עם אזורי משקע על כדור הארץ העלתה התאמה מובהקת בין השכבות שנצפו במאדים לבין משקעים חופיים בכדור הארץ.
המסקנה: הרובר Zhurong מצא חוף קדום על מאדים.
האם מאדים היה רטוב במשך זמן ארוך יותר?
התקופה הנוחיאנית (Noachian) של ההיסטוריה המאדימאית, מלפני 4.1 עד 3.7 מיליארד שנים, נחשבת לתקופה שבה מים היו נפוצים מאוד על פני מאדים. קיימות עדויות רבות לקיומם, כולל רשתות עמקים ומינרלים שנוצרים בנוכחות מים.
לעומת זאת, יש פחות עדויות לנוכחות מים בתקופה ההספריאנית (Hesperian), מלפני 3.7 עד 3 מיליארד שנים. אף על פי שתמונות לוויין מצביעות על ערוצי זרימה ענקיים שנוצרו בהתפרצות מים תת-קרקעיים, לא היה ברור האם מים עמדו על פני השטח.
הממצאים החדשים מצביעים על כך שמים נותרו יציבים על פני השטח גם בתקופה מאוחרת יותר, ייתכן שאף עד סוף ההספריאן. אם כך, ייתכן שגם אזורים ראויים למחיה התקיימו לאורך זמן רב יותר מההערכות הקודמות.
עוד בנושא באתר הידען:
