בר מצווה על מאדים: גם אחרי 13 שנים, הרובר אופורטיוניטי ממשיך לחקור את כוכב הלכת האדום

13 שנה לאחר נחיתתו על פני מאדים, הרובר אופורטיוניטי של נאס"א ממשיך לשרוד בתנאים הקשים של כוכב הלכת האדום. פגעי הזמן הראו את אותותיהם על מכשיריו, סופות חול גלובליות חסמו את אור השמש שבלעדיו אינו יכול לפעול ובחורפים הקשים של מאדים הוא נאלץ למצוא מחסה, אך הרובר הקטן אופורטיוניטי ממשיך לנסוע דרך עמקים וגבעות על פני כוכב הלכת, במשימה הארוכה ביותר על פני מאדים ואחת מהמוצלחות ביותר של נאס"א.

הדמייה של הרובר אופורטיוניטי (ושל אחיו התאום ספיריט). מקור: נאס"א.
הדמייה של הרובר אופורטיוניטי (ושל אחיו התאום ספיריט). מקור: נאס"א.

הרובר אופרטיוניטי של נאס"א חקר במשך השנתיים האחרונות את הסלעים והגבעות ב"מרתון וואלי", עמק קטן בשפת המכתש אנדוור שאותו חוקר הרובר מאז שנת 2011. העמק זכה לכינוי מכיוון ששם הרובר השלים מרחק של ריצת מרתון (42 ק"מ) מאז נחיתתו על פני מאדים.

אופורטיוניטי ניסה להגיע במרתון וואלי לפסגה של גבעה בה יש קבוצת סלעים שמבצבצים אל מחוץ לקרקע, שאותם רצו מפעילי המשימה לחקור. אולם המדרון התלול למדי הביא את הרכב לזווית מסוכנת של 32 מעלות, הזווית הגבוהה ביותר שהרובר הגיע אליה מאז תחילת משימתו, ובסופו של דבר הוחלט להסיגו בחזרה.

כעת, לאחר שסיים לחקור את עמק מרתון, אופורטיוניטי עושה את דרכו מחוץ לעמק ובחזרה למישור מרידיאני החלק יותר שסובב את מכתש אנדוור, ומשם ינוע דרומה לעבר ערוץ שחוצה את שפת המכתש. החוקרים מעריכים שהערוץ נוצר על ידי מים זורמים בתקופה קדומה של מאדים, המכונה התקופה הנואחית (מלפני כ-4.1 עד 3.7 מיליארד שנה), שבה היו מים נוזליים על פני השטח של מאדים.

פסגת "תלם קנודסן" שבמרתון וואלי, שאל פיסגתו ניסה הרובר אופורטיוניטי בשנה שעברה לטפס, אך עקב המדרון התלול שהביא אותו לזווית מסוכנת של 32 מעלות, החליטו מפעילי המשימה להסיגו בחזרה. מקור: נאס"א.
פסגת "תלם קנודסן" שבמרתון וואלי, שאל פיסגתו ניסה הרובר אופורטיוניטי בשנה שעברה לטפס, אך עקב המדרון התלול שהביא אותו לזווית מסוכנת של 32 מעלות, החליטו מפעילי המשימה להסיגו בחזרה. מקור: נאס"א.

הערוץ נמצא במרחק של 500 מטר בלבד מהיכן שנמצא כעת הרובר, אך הגבעות והמדרונים התלולים יעשו בוודאי את הדרך לקשה וארוכה יותר עבורו. בנוסף לכך, השנה הרובר יכנס לחורף השמיני שלו מאז הגעתו לכוכב הלכת, והכמות הפחותה של אור השמש תקשה על פעילותו.

ייתכן שהתיאור שלעיל אינו מרעיש במיוחד, שכן אופרטיוניטי אינו הרובר הראשון ולא האחרון שנוסע על פני כוכב הלכת האדום. לפניו פעל הרובר הקטנטן סוג'ורנר במשך כשלושה חודשים ב-1997, שהיה הרובר הראשון שנחת ופעל בהצלחה על מאדים. אופרטיוניטי ואחיו התאום ספיריט, שנחתו שניהם ב-2004, היו דור חדש וגדול יותר של רוברים, במשקל של 185 ק"ג כל אחד. מאז נאס"א שיגרה רובר מתקדם יותר במשקל של 900 ק"ג, קיוריוסיטי, שנחת ב-2012 וממשיך לפעול עד היום גם הוא.

אך עדיין מפליאה העובדה שאופרטיניטי עושה את כל זה 13 שנה אחרי הנחיתה על מאדים, וממשיך לחקור את כוכב הלכת האדום למרות התנאים הקשים ששוררים עליו.

השוואה בין שלושת דגמי הרוברים שנאס"א שיגרה והנחיתה על מאדים. הרובר השמאלי והגדול ביותר הוא קיוריוסיטי, ששוקל 900 ק"ג ונחת על מאדים ב-2012. הרובר הימני והבינוני בגודלו הוא הדגם של אופורטיוניטי וספיריט, שנחתו ב-2004, והרובר הקטנטנן בקדמת התץמונה הוא סוג'ורנר, במשקל של 11.5 ק"ג. להגדלה. מקור: נאס"א.
השוואה בין שלושת דגמי הרוברים שנאס"א שיגרה והנחיתה על מאדים. הרובר הימני והגדול ביותר הוא קיוריוסיטי, ששוקל 900 ק"ג ונחת על מאדים ב-2012; הרובר השמאלי והבינוני בגודלו הוא הדגם של אופורטיוניטי וספיריט, ששוקלים 185 ק"ג ונחתו ב-2004; והרובר הקטנטן הוא סוג'ורנר, שנחת ב-1997 ומשקלו היה 11.5 ק"ג. מקור: נאס"א.

הרובר אופורטיוניטי נחת על מאדים ב-25 בינואר 2004, על פני מישור מרידיאני שנמצא באזור קו המשווה של מאדים (באותו אזור התרסקה בשנה שעברה הנחתת סקיאפרלי של סוכנות החלל האירופאית). הרובר נחת זמן קצר לאחר אחיו התאום, הרובר ספיריט.

שני הרוברים הקטנים שוגרו למשימה שתוכננה במקור להימשך 90 ימי מאדים בלבד (כ-93 ימי ארץ), אך הם שרדו הרבה מעבר לכך. למרות החשש שהלוחות הסולאריים של הרוברים יתכסו עם הזמן באבק שימנע מהם לפעול, מאדים "התערב" וסייע להצלת הרוברים – הרוחות שלו העיפו את האבק, ולעיתים היו אלו אף שדוני חול שניקו את הלוחות הסולאריים של הרוברים ואפשרו להם לשרוד.

הרובר ספיריט שרד עד שנת 2009, אז נתקע בחול, ולבסוף אבד עימו הקשר ב-2010. אופרטיוניטי היה בר מזל יותר ממנו, וממשיך עד היום לנסוע ולתפקד היטב, למרות פגעי הזמן שהראו את אותותיהם עליו. בין היתר זכרון הפלאש של הרובר הפסיק לעבוד, ולכן הוא אינו יכול לשמור עוד מידע לטווח ארוך, וחייב לשדר את הנתונים והצילומים שביצע ואסף בסוף כל יום, אחרת יאבדו.

שדון חול שצולם על ידי אופורטיוניטי במרתון וואלי ב-4 באפריל 2016.
שדון חול שצולם על ידי אופורטיוניטי במרתון וואלי ב-4 באפריל 2016. מקור: נאס"א.

במהלך שהותו הארוכה על מאדים, אופורטיוניטי נאלץ גם לשרוד את עונות החורף הקשות של כוכב הלכת, שאורכן במאדים כפול מזה שבכדור הארץ. בעונות החורף האחרונות הרובר נאלץ לפצות על מחסור באור השמש המתחלש באמצעות מציאת מחסה באזורים משופעים, בהם הלוחות הסולאריים שלו נמצאות בזווית יעילה יותר לייצור חשמל.

הרובר נאלץ גם לשרוד סופות חול, שהסכנה העיקרית שהם מציבים להישרדות הרובר היא חסימת אור השמש הנדרש לייצור חשמל. ב-2007 סופת חול קשה במיוחד הביאה לכך ש-99% מאור השמש נחסם על ידי האבק הרב, והחשש להישרדות הרובר היה ממשי ביותר.

למרות זאת, הרובר שרד מאז וממשיך לפעול באופן מרשים למדי, במשימה הארוכה ביותר שפעלה או פועלת על פני השטח של מאדים, והרובר גמע מרחק רב יותר מכל שאר הרוברים האחרים ששוגרו למאדים או לירח.

"אוכמניות", הכינוי שניתן לכדוריות קטנות העשויות המטיט, שהרובר אופורטיוניטי מצא באתר הנחיתה שלו, והחוקרים מעריכים שנוצרו בקרקע ספוגת מים. מקור: נאס"א.
"אוכמניות", הכינוי שניתן לכדוריות קטנות העשויות המטיט, שהרובר אופורטיוניטי מצא באתר הנחיתה שלו, והחוקרים מעריכים שנוצרו בקרקע ספוגת מים. מקור: נאס"א.

אופרטיוניטי, יחד עם אחיו התאום ספיריט, הצליחו להוכיח שבתקופה הקדומה של מאדים היו על פניו מים נוזליים, שלב חשוב בחיפוש אחר תשובה לשאלה האם מאדים היה (או עדיין) מתאים לקיום חיים.

את אחת העדויות המעניינות לנוכחותם של מים נוזליים בעבר הקדום של מאדים, הרובר אופורטיוניטי מצא כבר באתר הנחיתה המקורי שלו. הרובר נחת במקרה בתוך מכתש קטן שזכה לכינוי "מכתש איגל". אחת מהעדויות לכך שהקרקע באתר הנחיתה הייתה בעבר ספוגה במים היו כדוריות קטנות שהיו מוטמעות בסלעים באתר הנחיתה וכן מפוזרות באופן חופשי על הקרקע. הנתונים ששלח הרובר הראו כי אותן כדוריות קטנטנות, שזכו לכינוי "אוכמניות" (Blueberries), מכילות המטיט, מינרל של ברזל שיכול להיווצר בנוכחות של מים, וההנחה של החוקרים היא כי הכדוריות נוצרו בהצטברות הדרגתית של המינרל בתוך קרקע ספוגה במים.

אז מה צפוי למשימה בעתיד? בשנה שעברה המשימה הוארכה בשנתיים נוספות למשימה שבה תחקור, כאמור, ערוץ בשפת מכתש אנדוור שהחוקרים מעריכים כי נוצר על ידי נוזל, ככל הנראה מים, בתקופה הקדומה של מאדים.

שפת המכתש אנדוור אותו חוקר הרובר אופורטיוניטי מאז 2011. הערוץ אליו הוא עושה כעת את דרכו נמצא מסומן במילה Gully בתחתית התמונה. להגדלה. מקור: נאס"א.
צילום לוויין של שפת המכתש אנדוור אותו חוקר הרובר אופורטיוניטי מאז 2011. הערוץ אליו הוא עושה כעת את דרכו נמצא מסומן במילה Gully בתחתית התמונה. להגדלה. מקור: נאס"א.

זו תהייה הפעם הראשונה מאז ומעולם שתוואי כזה במאדים נחקר מקרוב על ידי רכב מחקר כלשהו. "אנחנו בטוחים כי זהו ערוץ שנחצב על ידי נוזל, ושמים היו מעורבים בכך", אמר החוקר הראשי של משימת אופרטיוניטי סטיב סקוואיירס מאוניברסיטת קורנל שבאית'קה, ניו יורק. "ערוצים שנחצבו על ידי נוזל על מאדים נראו מהחלל מאז שנות ה-70, אבל מעולם לא נחקרו מקרוב. אחד משלושת היעדים העיקריים של המשימה המוארכת הוא לחקור את הערוץ הזה. אנו מקווים ללמוד האם הנוזל היה זרם של שפוכת [של סלע וקרקע], עם חלקיקים רבים ספוגים במים, או זרם שהכיל ברובו מים ופחות חומר [סלעי]".

מפעילי המשימה מתכננים להסיע את הרובר לאורך הערוץ, שחוצה את שפתו המערבית של מכתש אנדוור. לאחר שיסיים לחקור את הערוץ, הרובר יכנס בפעם הראשונה אל תוך המכתש, אליו הגיע ב-2011. בין היתר, הרובר ישווה בין הסלעים שבתוך המכתש ובין אלו שחקר מחוצה לו.

"אנו עשויים לגלות שהסלעים עשירי הסולפט שראינו מחוץ למכתש אינם אותו הדבר בפנים", אמר סקאוויירס. "אנחנו מאמינים שהאבנים הללו שעשירים בסולפט נוצרו בתהליכים הקשורים למים, ומים זורמים מטה במדרון. ייתכן שהסביבה המימית עמוק בתוך המכתש הייתה שונה מזו שמחוץ על גבי המישור – ייתכן שהיא הייתה שונה מבחינת תקופת זמן או מבחינה כימית".

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן