עשור לנחיתת ספיריט ואופורטיוניטי – רכבי המאדים ששינו את פני המחקר

ב-3 בינואר צוינו עשר שנים לנחיתת רכב המאדים ספיריט שכבר אינו פעיל, ובסוף החודש ימלאו עשור לאופורטיוניטי שממשיך לספק ידע מדעי במקביל ליורשו המתוחכם קיוריוסיטי ספיריט ועמיתו אופורטיוניטי תוכננו לפעול למשך שלושה חודשים. ספיריט פעל מעל שש שנים ואופורטיוניטי עדיין מבצע משימות מדעיות.

לפני עשר שנים: ספיריט נוחת על מאדים. תמונת תצרף זו צולמה ב-4 בינואר 2004 בידי מצלמת הניווט של הרכב ספיריט ובה נראה צילום פנורמי של הרכב ופני מאדים. צילום: נאס"א/JPL
לפני עשר שנים: ספיריט נוחת על מאדים. תמונת תצרף זו צולמה ב-4 בינואר 2004 בידי מצלמת הניווט של הרכב ספיריט ובה נראה צילום פנורמי של הרכב ופני מאדים. צילום: נאס"א/JPL

ב- 3 בינואר צויין יום השנה העשירי לנחיתת רכב המאדים הרובוטי ספיריט על מאדים ב-3 בינואר 2004.
ספיריט היה אחד מזוג רכבים במסגרת משימת Mars Exploration Rovers. אופורטיוניטי נחת בצד המנוגד של כוכב הלכת האדום שלושה שבועות מאוחר יותר. המטרה היתה למצוא את שרידי המים שיכלו לאפשר את התפתחותם של חיידקים על מאדים אם הם התקיימו אי פעם.

ביחד, שני הרכבים, בגודל עגלת גולף שהאריכו ימים סיפקו הוכחות לכך שמאדים המוקדם היה חם ורטוב לפני מיליארדי שנים. ממצא חשוב בחיפוש אחר סביבות ידידותיות לחיים מחוץ לכדור הארץ.

בדיוק לפני עשור שרד הרובוט את החימום בירידה באטמוספירת מאדים במשך שש דקות ושחרר כריות אוויר שבלמו את נפילתו. בסופו של דבר הוא נחת במכתש גוסב, מכתש בקוטר של כ-150 קילומטרים. התהליך, אותו עבר גם אופורטיוניטי מכונה "שש דקות של פחד".

שלושת רגלי הנחיתה נפתחו והספיריט החל במסע שאמור היה להימשך 90 ימי מאדים (כ-93 ימים של כדור הארץ). הוא שרד למעלה משש שנים. ההערכה היתה שהצטברות אבק על קולטי השמש לא תאפשר להם לייצר מספיק חשמל להפעלת הרכבים הרובוטיים.

איש לא צפה כי רוחות מאדים ינקו מדי פעם את הלוחות הסולאריים ויתנו להם זמן חיים נוסף או שהרכיבים האלקטרוניים ימשיכו לתפקד באורח בלתי צפוי.

בשש שנות פעילותו נסע הספיריט מרחק של 7.73 ק"מ, לא הרבה, אבל פי 12 מהמשימה המתוכננת וכן שידר 124 אלף תמונות. לאחר הנחיתה במישורים המאובקים פנה ספיריט לגבעות קולומביה (על שם מעבורת החלל שהתרסקה בשנת 2003), הנמצאות כ-3 קילומטר משם ולבסוף הפך למטפס ההרים המאדימאי הראשון, כאשר טיפס על גבעת האסבנד (על שמו של ריק האסבנד, מפקד משימה STS-107 – המשימה האחרונה של קולומביה), ולבסוף הוא מצא עדויות למים נוזלים באיזור המכונה הופעת הילארי.

הרכב לא תוכנן לטפס על הרים, אך בסופו של דבר הוא הצליח לעלות במדרונות תלולים בזווית של עד 30 מעלות. ספיריט צויד במתקן ל'גירוד' הסלעים Rock Abrasion Tool (RAT) שנבנה על־ידי חברת האניוול רובוטיקס. ספיריט גירד בעזרת RAT את פני השטח של 15 סלעים וניקה 92 סלעים עם מברשת מיוחדת כהכנה למחקר עם ספקטרומטר ומיקרוסקופ הדמיה.

בסופו של דבר ספיריט נהג בחזרה למטה וביצע תגליות מדעיות גדולות אף יותר באיזור המכונה "מישור הבית" ( ‘Home Plate’).
סטיבן סקיוורס, המדען הראשי ומנהל פרויקט רכבי המאדים מטעם אוניברסיטת קורנל מסביר: "באתר הנחיתה של אופורטיוניטי גילינו עדויות לכך שמאדים המוקדם הכיל מים תת־קרקעיים שהגיעו מדי פעם לפני הקרקע והתאדו, כשהם מותירים מאחוריהם מלח. זו היתה סביבה מימית אך היא היתה שונה מאוד מזו שספיריט גילה."

ספיריט צילם את תמונת התצרף הזו ביום המאדימאי (סול) 1,202 (21 במאי 2007), כאשר חקר איזור מזרחית למישור המוגבה המכונה "מישור הבית" בגבעות קולומביה. התצרף מראה איזור המכונה "גרטרוד וייז", שבו רואים את חפירת הגלגלים של ספיריט בחול. התלם חשף כתם של סיליקה המכילה גם לשם. המקור של החומר עשוי להיות מסביבה של מעינות חמים או מסביבה המכונה fumaroles שבה מבעבע זרם ולקני חומצי דרך סדקים בקרקע. בכל מקרה, יצירתו חייבת לכלול מים, ועל כדור הארץ, שני סוגי הזרמים הללו מכילים חיים מיקרוביאליים. צילום: נאס"א/JPL
ספיריט צילם את תמונת התצרף הזו ביום המאדימאי (סול) 1,202 (21 במאי 2007), כאשר חקר איזור מזרחית למישור המוגבה המכונה "מישור הבית" בגבעות קולומביה. התצרף מראה איזור המכונה "גרטרוד וייז", שבו רואים את חפירת הגלגלים של ספיריט בחול. התלם חשף כתם של סיליקה המכילה גם לשם. המקור של החומר עשוי להיות מסביבה של מעינות חמים או מסביבה המכונה fumaroles שבה מבעבע זרם ולקני חומצי דרך סדקים בקרקע. בכל מקרה, יצירתו חייבת לכלול מים, ועל כדור הארץ, שני סוגי הזרמים הללו מכילים חיים מיקרוביאליים. צילום: נאס"א/JPL

לקראת סוף 2010 נסע ספיריט לעבר צמד סלעים ולקניים המכונים "פון בראון" ו"גודארד", אך כמה מאות מטרים לפני היעד הרכב הושבת כאשר נתקע במלכודת חול.

"כאשר אופורטיוניטי הגיע לשפת מכתש אנדוור הוא התחיל משימה חדשה. גילינו מרבצי גבס וריכוזים עשירים של מינרלים מבוססי טיט. המינרלים הללו מספרים לנו על כימיה מימית ניטרלית ולא חומצית העדיפה יותר לחיים מיקרוביאליים, אם אלו התקיימו אי פעם על מאדים."

"בזכות אורך החיים של הרכבים הללו הצלחנו לחקור ארבעה אתרי נחיתה שונים במחיר של שניים."
בינתיים הרכב החדש והמשוכלל יותר קיוריוסיטי מציין 500 סול על מאדים והוא נע במהירות לעבר הר שארפ בתוך מכתש גייל, מכתש הדומה בגודלו למכתש גוסב. כידוע, גם שתי מקפות עושות את דרכן אל מאדים – מייבן של נאס"א ו-MOM ההודית.

לידיעה ביוניברס טודיי

עוד בנושא באתר הידען:

 

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. נחמד..מה שלא מספרים לנו זה על גילוי של שרידי ציביליזציה קדומה על פני מאדים, מחלקת הריטוש של נאס"א עובדים שעות נוספות בכדי להסתיר את האמת אבל למזלנו בתקופתנו זה קשה מאוד, האינטרנט מלא בחומרים של נאס"א שמוכיחים את זה למעלה מכל ספק, כל מי שעינו בראשו יודע את זה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן