מדעי כדור-הארץ

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

אף על פי שהתקשורת עוזרת ליצירת המודעות ולשינוי הגישה לפלסטיק, ממשיכות כמויות הזיהום באוקיאנוסים לעלות וכתוצאה מכך גדל מספר המינים הימיים שנמצאים בסכנת הכחדה. הסכנה

יערות מנגרובים. אמצעי למניעת הצפת מי הים. צילום: shutterstock

טבע נגד אסונות אקלימיים

כיצד ניתן להעזר בטבע כדי למתן את השפעת משבר האקלים והפגעים שנובעים משינויי האקלים?

זח הדייגים בחוף "הבתולה", קריית ים. מימין: ניתן לראות את התרחבות החוף לאורך השנים. משמאל: על פי תופעה מקומית של הצטברות חול מצפון והגברת אירוזיה מדרום למזח "הבתולה" זוהה רכיב הזרם המשמעותי – מצפון לדרום

מי הזיז את החוף שלי?

חופי מפרץ חיפה סובלים בשנים האחרונות מסחיפת חול כתוצאה מבנייה של תשתיות ימיות. מחקר חדש מלמד על התהליכים שהובילו למצב הזה ונותן כלים למציאת פתרונות

קצף גלים לחופי הים הבלטי. צילום: shutterstock

מה הייתה טמפרטורת המים באוקיינוס הקדום?

החוקרים הגיעו למסקנה כי התיאוריה לפיה האוקיינוס הקדום היה חם – קרוב לנקודת הרתיחה – עם השלכות מרחיקות לכת על תצורות חיים קדומות ומנגנוני היזון

מתקן וילסון - לאיסוף פסולת ב"אי הפלסטיק". תמונת יחצ

לנקות את הפלסטיק מהים – טייק 2

מתקן לניקוי אי הפלסטיק באוקיאנוס השקט התנגש במציאות וחזר למקצה שיפורים במוסך. כעת יוצאת היוזמה האופטימית לניסיון שני, על אף הבעיות והביקורת

אפקט הפרפר. המחשה: shutterstock

אפקט הפרפר – במציאות

מחקר חדש שפורסם ב – NATURE מראה כי קיים קשר הפוך בין צריכת מים לחקלאות בהודו לגשמים באפריקה ועוד השפעות בלתי צפויות מסוג זה

למדף הקרח רוס תפקיד חשוב בייצוב רצועת הקרח במערב אנטארקטיקה. צילום: Agustín Lautaro – Unsplash

מה ממיס את מדף הקרח רוס באנטארקטיקה?

  מחקר חדש מצא כי חלק ממדף הקרח רוס, מדף הקרח הגדול בעולם, נמס בקצב מהיר פי עשרה בשל מגע עם מי ים חמים. הממצאים

"מבחינת ההשפעה האקלימית, ניתן להשוות את השפעתם של ענני הפירוקומולונימבוס להשפעתן של התפרצויות געשיות בינוניות". צילום: Eric Neitzel, Wikipedia

ענני האש

שריפות ענק מייצרות ענני סופה שיורים ברקים וגחלים לכל עבר – זהו אינו תרחיש דמיוני, אלא המציאות בשריפות יער ברחבי העולם בשנים האחרונות. מהו ההסבר

נדידת בעלי חיים בסרנגטי. צילום: shutterstock

נודדים נכחדים

במרחבי קניה וטנזניה נודדים היום רק אחוזים בודדים ממספר בעלי החיים שעשו זאת לפני שלושים שנה. האשם – האדם

כרזה הקוראת להפחתת זיהום הים במיקרו פלסטיק. איור: shutterstock

אוכלים פלסטיק אפנתי

מסתבר כי אחד המקורות המשמעותיים למיקרו-פלסטיק הם הבגדים שאנו לובשים כאשר האפנה מכתיבה את האובססיה שתוקפת רבים וטובים ב״צורך״ לרכישה והחלפה של בגדים בכל עונה

וולטר מאנק. הסתמך פחות על הטכנולוגיה ויותר על הפיתוח הרעיוני, מה שאפשר לו להסתכל על בעיות בצורה הרבה יותר רחבה. תצלום: Prolineserver, Wikipedia

איינשטיין של הים

הוא חזה את גובה הגלים בפלישה לנורמנדי, קדח חור לבטן האדמה ומדד באמצעות רמקולי ענק את התחממות האוקיינוסים. בחודש שעבר מת האוקיינוגרף פורץ הדרך וולטר

אדמה חרוכה בנחל גרר כתוצאה מבלוני תעברה שהגיעו מעזה. השינויים במערכת האקולוגית יכולים להיות ארוכי טווח, וקשה לדעת עדיין מה תהיה השפעת האש בעתיד. תצלום: זווית

עוד הקפה מסביב לשמש – שנת 2018 בסביבה

רחפנים נוטעים עצים, דובי קוטב מורעבים, אסונות טבע בישראל, כדורגל נגד זיהום אוויר, מאבק ציבורי באסדת הגז, מלחמה בפלסטיק החד-פעמי, הצתות בדרום, בזבוז מזון וחרקים

עץ האשפה, הגדל במדבריות נמיביה ומשמש את אנשי הסאן (הבושמנים) לייצור חצים. צילום: shutterstock

אשפת חיצים כמדד להתחממות כדור הארץ

לאחרונה מתרבים החיזוקים כי בעקבות התחממות כדור הארץ, נעה מעטפת האקלים שמהווה בית-גידול למינים מסוימים לכיוון הקטבים. בחצי הכדור הצפוני התנועה היא לכיוון הקוטב הצפוני

סופת אבק מכסה את כביש החוף ליד נתניה. צילום: shutterstock.com

עצים נגד אבק

סופות אבק שפוקדות את ישראל בעונות מעבר עלולות לגרום לנזקים בריאותיים משמעותיים. מחקר חדש מראה שאחת הדרכים היעילות ביותר להילחם בהן היא על ידי יערות,

המדיקיינים מופיעים בתדירות של כ-1.5 סופות בשנה בממוצע, בעיקר בחודשי הסתיו והחורףתצלום: NASA on Unsplash

הוריקן ים תיכוני מצוי

סופה דמוית הוריקן, המכונה "מדיקיין", מופיעה בים התיכון בערך פעם בשנה. היא אמנם חלשה ונדירה יותר ממקבילתה הטרופית, שמכה כעת ללא רחם בעולם, אך עלולה

אישה וילד משבט הבאקה בקמרון. צילום: Shutterstock.com

שמירה על יערות בעזרת ילידים תושבי היער

לאחרונה הוקמה יוזמה לשימור ושיקום היערות האפריקאים והגנתם מפני כריתה ע"י החזרת יושבי היער, אלה שגורשו מהיערות, יערות בהם חיו דורות רבים

תיירים בספארי בקניה. מתוך ויקיפדיה

אוכלי העשב בקניה בסכנה

מומחים טוענים כי יותר ויותר מינים בקניה מתקרבים לקו האדום. צביי טומסון (Eudorcas thomsonii), חזירי יבלות (Phacochoerus ), ראמי בייסה (Oryx beisa) (בתמונה) הם רק

דילוג לתוכן