רחפנים נוטעים עצים, דובי קוטב מורעבים, אסונות טבע בישראל, כדורגל נגד זיהום אוויר, מאבק ציבורי באסדת הגז, מלחמה בפלסטיק החד-פעמי, הצתות בדרום, בזבוז מזון וחרקים נעלמים – אלה הם רק חלק מהסיפורים הסביבתיים שהיו לנו ב-2018
מערך הלוויינים יספק מידע על עננים ועל השפעתם על האקלים הפרויקט, זכה במענק של 14 מיליון יורו מטעם המועצה האירופית למחקר
לאחרונה מתרבים החיזוקים כי בעקבות התחממות כדור הארץ, נעה מעטפת האקלים שמהווה בית-גידול למינים מסוימים לכיוון הקטבים. בחצי הכדור הצפוני התנועה היא לכיוון הקוטב הצפוני ובחצי הכדור הדרומי נעים המינים לכיוון הקוטב הדרומי
סופות אבק שפוקדות את ישראל בעונות מעבר עלולות לגרום לנזקים בריאותיים משמעותיים. מחקר חדש מראה שאחת הדרכים היעילות ביותר להילחם בהן היא על ידי יערות, שיודעים לבלום את האבק ואף להשתמש בו כחומר דישון
טרוורטין הוא סלע גירני ששוקע במעיינות, הסלע הצהבהב שימש לבניה כבר בתקופות עתיקות, וגם היום משמש לציפוי חיצוני של מבנים רבים, על פי שני חוקרים מאוניברסיטה במערב סין, מדרכות שיסללו מאבני טרוורטין ימנעו כ-50% מההצפות, זאת מאחר שהטרוורטין מחורר כספוג, אם על כך יתווספו גם כבישים מטרוורטין יחלחלו המים לקרקע
סופה דמוית הוריקן, המכונה "מדיקיין", מופיעה בים התיכון בערך פעם בשנה. היא אמנם חלשה ונדירה יותר ממקבילתה הטרופית, שמכה כעת ללא רחם בעולם, אך עלולה לגרום נזק רב ואף לעלות בחיי אדם. מדיקיין אמנם עוד לא פגע בחופי ישראל, אך לפי ההערכות, הסופות הללו ייעשו עוצמתיות ומסוכנות יותר בגלל שינוי
באתר הידען פרסמנו לא אחת כתבות המגנות את הציד הספורטיבי. גם אם מעשיו של שמואל בוקסר, מועמד לראשות עיריית נס ציונה חוקיים במדינות שבהם הוא ביצע אותם, יש היום דברים שהיו פעם נפוצים שהיום אינם לגיטימיים, דוגמת מנהג הכפרות
לאחרונה הוקמה יוזמה לשימור ושיקום היערות האפריקאים והגנתם מפני כריתה ע"י החזרת יושבי היער, אלה שגורשו מהיערות, יערות בהם חיו דורות רבים
מומחים טוענים כי יותר ויותר מינים בקניה מתקרבים לקו האדום. צביי טומסון (Eudorcas thomsonii), חזירי יבלות (Phacochoerus ), ראמי בייסה (Oryx beisa) (בתמונה) הם רק שלושה מינים מרבים אחרים שמספרם פחת בעשורים האחרונים בכ-70%
לממצאי המחקר,שביצע ד"ר רועי גרנות מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן−גוריון, המפריך את ההשערה לפיה ההתאחדות אירעה מוקדם הרבה יותר, יש השלכות חשובות על ההבנה של התנועות מסביב לאוקיאנוס השקט – בין היתר, באשר להתרוממות של האלפים של ניו זילנד, על התנועות לאורך הסאן אנדראס שבקליפורניה
במאמר שפורסם בכתב העת Science Advances, הצוות בראשותו של פרופסור ג'אי פיינברג מהאוניברסיטה העברית ובשיתוף פרופ' דייב קאמר מאוניברסיטת קורנל הציג בפעם הראשונה מודל המתאר את החוקים שעל פיהן ניתן להסביר את הפיזיקה של רעידות אדמה על קוליות
כך עולה ממחקר חדש משותף למכון הגיאולוגי, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה. לנתון זה יש השפעה על חיפושי הגז והנפט באגן המזרחי של הים התיכון. "המודלים שעל פיהם מחליטים היכן לקדוח כדי לחפש מאגרים נוספים הם סבוכים מאוד, אלא שבוודאי שגילו האמיתי של האגן הוא נתון חשוב ביותר", אמר ד"ר אורי
כך אומר פרופסור צבי בן אברהם מומחה לגיאודינמיקה, בקע ים המלח ומזרח הים התיכון בבית הספר למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, בראיון לאתר הידען. לדבריו, החשש הוא שאיזור ספציפי זה עלול להתפרץ ברעידת אדמה גדולה בשל הלחצים העצומים שהצטברו מאז רעידת האדמה הגדולה שהחריבה את בית שאן בשנת 749
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון והמכללה האקדמית ללימודי הנדסה ע״ש סמי שמעון מראים במחקר חדש כיצד סכומי העתק שהושקעו עד היום במדידות של קרינה סיסמית לחיזוי רעידות אדמה ירדו לטמיון, משום שקרינה זו נבלעת בסלע כדור הארץ. הצעתם: מדידת קרינה אלקטרומגנטית שעשויה לתת התרעה שעות ואף ימים בטרם רעידת אדמה קטלנית
חוקרים מהרווארד ו-MIT אימנו רשת נוירונים כדי לאתר רעידות אדמה חלשות שהשיטות הקיימות מחמיצות ● הם ניסו אותה על איזור במרכז אוקלהומה שהתחיל לרעוד בשל החדרת מים עודפים מקידוחי הנפט לבארות יבשות ו-FRACKING
לפני כ-12,800 שנה, בשל רסיס של שביט ראו בני האדם שחיו אז כיצד עשרה אחוזים משטחי היבשה של כדור הארץ או כ-10 מיליון קמ"ר עולים באש. אור השמש נחסם ובעקבות זאת הוארכה תקופת הקרח באלף שנה. כך עולה ממחקר רב תחומי
רעידות אדמה מחוללות צונמי יכולות להפיק גלי קול ייחודיים שבכוחם לשפר את זמני ההתרעה
תחנת מחקר ראשונה מסוגה לאזורנו הוצבה מול חופי ישראל, בים העמוק, בעומק של קילומטר וחצי ובמרחק שלוש שעות הפלגה מחיפה. מה צפויה לגלות התחנה, ואיך זה עלול להשפיע עלינו?
לאחר פיילוט מוצלח של שנה, אוניברסיטת בר-אילן והמכון לחקר ימים ואגמים בישראל משיקים בימים אלה את התחנה הימית הראשונה לחקר הים העמוק מול חופי ישראל, 50 ק”מ מחיפה. התחנה תאפשר מעקב אחר שינויים סביבתיים בים הפתוח העלולים להיגרם בשל קידוחי הגז בים ואת תפקוד 'המשאבה הביולוגית הימית' בתנאים של התחממות עולמית.
בכנס שנערך לאחרונה בישראל הוצג רעיון מהפכני להפחתת הנזק העצום שיוצרות סופות ברחבי העולם: הצבת 200 אלף משאבות ימיות שיתיזו מים קרים ממעמקי האוקיינוס על פני הים וכך יאטו את הסופות הקטלניות
ההערכה היא שככל שהטמפרטורות הגלובליות ימשיכו לעלות, מדעני האקלים חוזים שיהיו יותר סופות עם השלכות קשות, והחשש הוא שמה שהיה השנה יהפוך לנורמה החדשה.
שרשרות הרים, פִּסְגות הרים והרי געש סִקרנו תמיד את בני האדם – הם תהו כיצד נוצרו, מתי תתפרץ מהם לַבּה ואיך אפשר לנצל את האדמה הפּוֹרייה בסביבה הגעשית. הכינו את התרמילים, יוצאים לטיפוס!
ההסכם שנחתם ב-2015 ברוב מוחץ של נציגי מדינות העולם נועד להגביל את עליית הטמפרטורות במעלה וחצי מעל רמתה בעידן הטרום תעשייתי. טראמפ הביע את חששו כי עמידת ארה"ב בהתחייבויות תגרום לעליית האבטלה במדינות שתמכו בו ובעיקר ב"חגורת החלודה"
לפני כמה שנים נשמעה קריאת הרגעה שלפיה התחממות האוקיינוסים הואטה, לשמחת מכחישי שינוי האקלים. אך מחקר חדש מוכיח שהאוקיינוסים ממשיכים להתחמם, והטעות נבעה משימוש במכשירי מדידה שונים.
אחד המפגעים הסביבתיים היותר קשים נגרם בגלל המפגש בין אנשים לחיות-בר. המפגש בדרך כלל קורה כשאנשים פולשים לשטחן של חיות, ותוצאותיו הן כמעט תמיד חיכוכים שמסתיימים בפגיעה בחיות הבר.
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו