מדעי כדור-הארץ

הפרם המאוחר באגן לואנגווה, זמביה הדמיה אמנותית של ערב לפני כ־252 מיליון שנה, בתקופת הפרם המאוחרת, באגן לואנגווה שבזמביה. הסצנה כוללת מספר גורגונופסיים (טורפים שן־חרב) ודיצינודונטים בעלי מקור. קרדיט: Gabriel Ugueto

היצורים הנשכחים ששלטו לפני “המוות הגדול”

חוקרים חשפו ב"דרום פנגיאה" (כיום החלק הדרומי של אפריקה) מאובנים של יצורים שחיו סמוך לפני האירוע המכונה “המוות הגדול”, שהכחיד כ־70% מן המינים היבשתיים וחלק גדול אף יותר מן המינים
פסלי מואי ניצבים באתר אהו טונגאריקי ברפה נוי (אי הפסחא). קרדיט: Noah Paoa

פסלי המואי האיקוניים של רפה נוי (אי הפסחא) מאוימים מעליית פני הים

מחקר חדש בוחן כיצד משפיעה עליית פני הים עד עתה על הפסלים המפורסמים וכמה מהם ישרדו עליה נוספת של כמה מטרים בהינתן הנתונים על התחממות כדור הארץ
נטילת דגימות באמצעות הספינה L'Atalante

המיקרואורגניזמים "הטרמפיסטים" משקפים את זרמי הים טוב יותר מהמיקרואורגניזמים החופשיים

מחקר חדש מגלה כי המיקרואורגניזמים הנלווים לשטרגליים משקפים את זרמי הים והתנאים הסביבתיים טוב יותר ממיקרואורגניזמים "חופשיים"
משקעי פחמן בים תואמים את ההרכב האטמוספרי ברגע בו נוצרו. המחשה: depositphotos.com

לא היו “אוקיינוסים סירופיים”: המחקר הישראלי שמחליש את המיתוס ש“פעם היה הרבה יותר פחמן – אז היום לא חריג”

“כדורי זיכרון” של ברזל מראים שמאגר החומר האורגני המומס בים היה קטן בנאופרוטרוזואיקון, וגדל רק עם חמצון העומק והסתבכות מארגי המזון – תיקון חשוב לדיון הציבורי
צילום 1 של שרך זרעים מהיער הגשם הטרופי טרום-הכחדה, Gigantopteris (עלים ענקיים), באדיבות ד"ר Dr Zhen Xu.

מאובנים חדשים חושפים: קריסת היערות הטרופיים גרמה להתחממות קיצונית אחרי ההכחדה הגדולה

מחקר חדש מגלה שהכחדת הצמחייה בזמן ההכחדה ההמונית בפרם-טריאס הגבילה את קליטת הפחמן והובילה לעלייה ארוכת טווח בטמפרטורות
השפעות משבר האקלים על בני האדם. המחשה: depositphotos.com

האקלים של כדור הארץ מתברר כשברירי יותר מהצפוי – מחקר חדש קובע

חוקרים מציגים מדד חדש לעומס פחמן על המערכת האקלימית ומזהירים: האדמה, הים והאוויר החלו להשתנות כבר בשנות ה־30 של המאה ה־20
בריכת גג מתרוקנת בשל רעידת האדמה שהורגשה בבנגקוק, תאילנד, 28/3/2025. צילום מסך, הינדוסטן טיימס

רעידת אדמה קטלנית בעוצמה 7.7 ורעידת משנה של 6.4 הכו את מיאנמר ותאילנד

רעידת אדמה קטלנית בעוצמה 7.7 ורעידת משנה של 6.4 גרמו להרס רב בבנגקוק בירת תאילנד ובמדינות סמוכות בנוסף למיאנמר שבה היה מוקד הרעש
חלזונות קטנים וקיפודי ים באים ללוחות בהמוניהם ומחסלים את כל מה שגדל עליהם. צילום: מקסים רובין-בלום ויצחק מקובסקי

הפרעת פלמחים: מה מסתתר מאות מטרים מתחת לפני הים התיכון?

מתקנים להתיישבות בעלי חיים הוצבו בעומק הים מול חופי ישראל. הם מלמדים על תנאי חיים ייחודיים שכמעט לא נחקרו
קרחונים נמסים מאיטים את הזרם ההיקפי האנטארקטי (ACC), הזרם הימי החזק ביותר בעולם, כך גילו חוקרים. קרדיט: NASA/Goddard Space Flight Center Scientific Visualization Studio

האטת האוקיינוס הגדולה: כיצד אובדן הקרח באנטארקטיקה מעצב מחדש את האקלים

מחקר חדש מגלה שהמסת הקרחונים באנטארקטיקה מחלישה את הזרם ההיקפי האנטארקטי (ACC) ועלולה להוביל להחמרת הקיצוניות האקלימית, שיבוש מערכות אקולוגיות ימיות והפחתת יכולת האוקיינוס לקלוט פחמן עד שנת 2050
המחקר מתמקד בהשלכות של ברקים עוצמתיים עבור תשתיות שנמצאות במגע עם הים. המחשה: depositphotos.com

סכנת ברקים: האיום הגובר על התשתיות במזרח הים התיכון

מחקר חדש חושף את העלייה בעוצמת הברקים באזור מזרח הים התיכון עקב משבר האקלים והסכנות לתשתיות ימיות ואסדות גז
נזקי רעידות אדמה. המחשה: depositphotos.com

המנגנונים הנסתרים מאחורי רעידות אדמה: חשיפת הסודות של התהליך הסיסמי

מחקר חדש חושף את הדרך שבה תנועות איטיות ושקטות הופכות לרעידות אדמה עוצמתיות, ומציע תובנות על גאומטריית השבר, דינמיקת החיכוך והיכולת לחזות אירועים סיסמיים
סופת אבק בלתי נראית. צילום באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב

50% מסופות האבק בישראל אינן מזוהות וזה עשוי לסכן את הציבור

באזור מזרח הים התיכון יש אבק מדברי באוויר כמעט בכל ימות השנה, ולא רק באביב או סתיו כפי שנהוג לחשוב. למה זה חשוב?
מפה טקטונית של השברים במזרח הים התיכון ובהם שקע ים המלח והשקע האנטולי. מתוך ויקיפדיה

למרות הקרבה והכיוון, העתק ים המלח וההעתק במזרח טורקיה אינם מחוברים

חוקרי אוניברסיטת חיפה והמכון הגיאולוגי מצאו כי בניגוד להנחה המקובלת במדע עד היום, העתק ים המלח וההעתק המזרח אנטולי בטורקיה לא מחוברים טקטונית, ולכן רעידות האדמה החזקות שהיו בטורקיה בשנת
הטלפון הנייד יכול לספק נתונים לחיזוי התפתחות שריפות יער. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE. אין לראות בתמונה כתמונה מדעית

הטלפונים הניידים יכולים להתריע מפני שריפות יער ותנאי מזג אויר קיצוניים

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הטלפונים הסלולריים החכמים שנמצאים ברשות כל אחד מאתנו עשויים לסייע באיסוף נתוני מזג אוויר (מהציבור) ובמתן התראות מוקדמות על תנאי מזג אוויר
סופה מעל עכו. ילידי פפואה, במחוז פפואה באינדונזיה. המחשה: depositphotos.com

אותות של שדות חשמליים יכולים להתריע מוקדם בפני מזג אוויר קיצוני

על-ידי בחינה מעמיקה של מערכות חורפיות של לחץ נמוך המכונות "שקעים קפריסאיים" בנגב , המחקר מציע תובנות חדשות על תפקיד השדה החשמלי בזיהוי משקעים כבדים
אוניברסיטת חיפה ומכון GEOMAR חוקרים את השפעות שינויי האקלים. צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה

שיתוף פעולה ימי: אוניברסיטת חיפה ומכון GEOMAR חוקרים את השפעות שינויי האקלים

ייחודו של מזרח הים התיכון נובע מהיותו אחד האזורים הימיים המגיבים במהירות הגבוהה ביותר לשינויי האקלים והשפעות אנושיות, מה שהופך אותו למערכת התרעה מוקדמת למצב האוקיינוסים העתידי
רחפן לכאורה מהנדס הוריקן ואפילו מסדר את העננים שלו בצורה ספירלית. מכחישי משבר האקלים סבורים כי לא פליטת גזי חממה גורמת לסופות להתחזק אלא הממשל שרוצה שטראמפ יפסיד בבחירות. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית.

למה אנשים מאמינים בהוריקנים מעשה ידי אדם? שני פסיכולוגים של תיאוריות קונספירציה מסבירים

בזמן שהוריקן מילטון פגע בחופי פלורידה, תיאוריות קונספירציה נפוצו, וטוענות כי הכוחות השולטים במזג האוויר מכוונים את ההרס. החוקרים מסבירים מדוע אנשים נאחזים באמונות הללו לנוכח אסונות טבע מתגברים.
נשים באתיופיה סוחבות כדים של בוץ, בהעדר מים זורמים. המחשה: depositphotos.com

מתחממים עוד יותר ולאף אחד לא אכפת מתושבי העולם השלישי

משבר האקלים כבר כאן. עבור תושבי המדינות העניות הנחשבות ל"עולם השלישי", אין ספק באשמים: מדינות המערב העשירות. לא רק שהן נמנעות מפעולות למניעת ההתחממות, הן גם ממשיכות לפתח מקורות זיהום
שני זוגות צוללי היכרות והמדריך שלהם מקיפים את השונית המלאכותית | צילום: ד"ר ג'ני טיניאקוב

שוניות מלאכותיות מגנות על שוניות האלמוגים באילת

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון עקבו אחר צוללים באילת במשך 15 שנים ומצאו שהצבת השונית המלאכותית הביאה לצמצום לחץ הצלילה בשונית הטבעית
מחקר חוזה את התרחבות אזור ההפחתה של מיצר גיברלטר לתוך האוקיינוס האטלנטי, מה שעשוי ליצור טבעת אש אטלנטית בתוך כ-20 מיליון שנה. מחקר זה שופך אור על הטבע הדינמי של מחזורי החיים באוקיינוס והיווצרותם של אזורי הפחתה חדשים, באמצעות מודלים חישוביים מתקדמים. הוא מציע תובנות חדשות על פעילות אזור ההפחתה בגיברלטר והשלכותיה על הפעילות הסיסמית, תוך הדגשת חשיבות המוכנות וחקר התהליך של התכווצות האוקאינוס כתהליך מפתח באבולוציה הגיאולוגית של כדור הארץ. קרדיט: מר אליוט לים, CIRES &NOAA/NCEI

כשהאוקיינוסים נסגרים – מחקר חדש מצביע על כך שהאוקיינוס האטלנטי ייכנס "בקרוב" לשלב השקיעה שלו

מחקר מראה לראשונה כיצד פלישה ישירה של איזורי הפחתה יכולה להתרחש. המודל התלת-ממדי החישובי, המונע על-ידי כוח הכבידה, חוזה כי אזור הפחתה הנמצא כיום מתחת למיצר גיברלטר יתפשט עוד יותר
חוף אלמוג, אילת. המחשה: depositphotos.com

בין שמים למים

כיצד גידול של המינרל סידן פחמתי משפיע על מחזור הפחמן הדו-חמצני במים של מפרץ אילת, וכך על המערכת האקולוגית והתחממות האקלים
הים התיכון. המחשה: depositphotos.com

חלון היסטורי לים התיכון

בעקבות התייבשות הים התיכון לפני כחמישה מיליון שנים, התפתחו בדרום-מזרחו עמקים שרוחבם כשמונה קילומטרים ועומקם כ-1,000 מטרים
פקיד ממשלה רובוטי. המחשה: depositphotos.com

משרד החדשנות וקרן BARD יתמכו במו"פ ישראלי אמריקאי בתחום הביטחון התזונתי

בנוסף, ועדת השרים למדע וטכנולוגיה אישרה: גיבוש תוכנית לאומית לקידום תחום ה-Blue-Tech בישראל
ענני נוצה. המחשה: depositphotos.com

הקשר בין סופות ברקים לענני נוצה

עלייה במספר סופות הברקים עשויה להגדיל את כמות ענני הנוצה ולהגביר את תהליך התחממות כדור הארץ
מוקד הרעש במרוקו' 8 בספטמבר 2023. מקור: השירות הגיאולוגי האמריקני USDS

רעידת האדמה במרוקו: מאז המאה ה-19 לא נרשמו באיזור רעידות חזקות בעוצמה 6 ומעלה

רעידות אדמה בסדר גודל כזה באזור הן נדירות אך לא בלתי צפויות. מאז 1900 התרחשו 9 רעידות אדמה בעוצמה 5 ומעלה בטווח של 500 ק"מ ממיקום הרעידה הנוכחית אך אף
חוף טרופי נקי בלי "פיתוח". המחשה: depositphotos.com

החופים יכולים לשמש חיץ טבעי בין הים לעומק היבשה, אם האדם יסיר התערבותו

נדרשת יוזמה להצלת החופים שנפגעים בגלל פעילות אנושית בשילוב עם ההתחממות העולמית.

ישראל, ארצות הברית, גרמניה וטנזניה משתפות פעולה ליצירת מי שתייה נקיים

שיתוף פעולה בין עמותות ומוסדות ממשלתיים מישראל, ארה"ב, גרמניה וטנזניה במטרה לבנות מערכת סינון מים חדשנית תוך שימוש במסננים קרמיים בבית ספר במחוז באבטי הגיע לשיאו כאשר משלחת מהנדסים ללא
מפת האגמים והנהרות באפריקה. המחשה: depositphotos.com

מאבקים על נהרות

בעקבות ובגלל ההתחממות העולמית, עד 2050 יהיו כמיליארד אנשים נתונים בחיכוחים ומאבקים שקשורים לנהרות וזאת רק באפריקה
ילדי שבט המסאי רועים את הבקר. המחשה: depositphotos.com

זזים עם האקלים

ילדי שבט המסאי רועים את הבקר המחשה: depositphotos.com</a
צילום ראשוני של ההצפה בשטח האוקראיני כתוצאה מפיצוץ הסכר בידי רוסיה. צילום: אתר האינטרנט של נשיא אוקראינה

המלחמה באוקראינה: מה אנחנו יודעים על סכר נובה קחובקה ומי מרוויח מהריסתו

הרס סכר נובה קחובקה הגיע בדיוק כשנראה היה שמתקפת הנגד של אוקראינה עומדת להתחיל . זה כנראה לא מקרי. הפעולה נועדה כדי להעסיק את צבא אוקראינה בפינוי תושבים ולחסום את
רצועת עננים באזור קו המשווה הנוצרת בשל עליית האוויר בתא האדלי ואחראית על המשקעים החזקים באזור זה

רוחות של שינוי אקלים

במשך שני עשורים, מנסים חוקרים למצוא דרך לעקוב אחר מערכת אקלימית בעלת השפעה מכרעת על מיקומם של יערות גשם ומדבריות בכדור-הארץ. מחקר חדש פותר את האתגר וחושף את מידת ההשפעה
הפלסטיק שמגיע לקרקעית נותר זמין לבעלי החיים בים. Photo by PublicDomainPictures on Pixabay

כשקרקעית הים מתכסה בפלסטיק

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר
סלבדור גרסיה Ocean Based (משמאל) מסביר לג'יאן פאולו באסי, סגן נשיא בכיר, 3DEXPERIENCE WORKS על המערכת שהחברה בונה כדי להעשיר את החיים בים כדי לקלוט פחמן בכנס 3Dexpereince Word 2023 בנאשוויל. צילום: אבי בליזובסקי

להפריח את השממה הימית ולקלוט פחמן מהאטמוספירה

חברת Ocean-Based Climate Solutions האמריקנית פיתחה מערכת משאבות שתשאב חומרים מזינים מעומק של 400 מטר אל פני השטח ותאפשר גידול של אצות זעירות שיבצעו את תהליך הפוטוסינתזה וישאבו את הפחמן
תנועתם של שלושה לוחות טקטוניים "שפועלים בכיוונים נגדיים גורמת לפעילות סייסמית תכופה באזור זה. מנג, ג'יי, סינופלו, א', ג'ואו, ז' ואחרים יוון וטורקיה מזועזעות מהנסיגה הטקטונית האפריקאית. Sci Rep 11, 6486 (2021). https://doi.org/10.1038/s41598-021-86063-y, CC BY-NC

רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה היו קטלניות בגלל שהתרחשו קרוב לפני הקרקע

שתי רעידות אדמה חזקות בתוך שעות ספורות והעובדה שלא היתה שכבת קרקע עבה שמקטינה את עוצמת רעידות האדמה, בנוסף לתנאי הבניה, ולהרס התשתיות - בעיקר בסוריה. גם לשעת הרעידה 4:17
פרופ' מרטינוס תיאודור "רין" ואן גנוכטן, האוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'נרו, ברזיל

מרטינוס תיאודור 'רין' ואן גנוכטן הוא הזוכה בפרס וולף לחקלאות

חקר את תנועת מים בתווך הבלתי רווי התווך שבין הקרקע למי התהום. שכבה זו חשובה לחקלאות, הסעת מזהמים בקרת שיטפונות
נחיל דבורים חוזר לכוורת. החוקרים גילו שהדבורים יצרו שדה חשמלי בטווח של 1,000-100 וולט למטר. אילוסטרציה: depositphotos.com

יש חשמל באוויר? אלה הדבורים

כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע
מערכת קניונים בנחל פרצים. צילום: מתניה חמאוי

קריסת מערות יצרה מערכת קניונים מרשימה באזור ים המלח

הנוף המדברי מביא עימו כר נרחב של מחקר. הפעם, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמכון הגיאולוגי ניתחה את צורת הנוף באזור הפופולארי לטיולים והצביעה על המודל להתפתחות נחל פרצים בצורתו
זבד אפריקני. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה למשיחת מלכים ולניצול של הטבע,ף

הזבדים האפריקנים נלכדים בבר כדי למצות מהם את שמן המושק ששימש מאז ימי קדם למשיחת מלכים. האם ניתן לפתח שיטה הומנית יותר?
אחת ממערכות איסוף מי הגשמים שבנה הצוות באפריל 2022. צילום: צוות מהנדסים ללא גבולות - ישראל ת"א

מים וחינוך בטנזניה על רקע אחת הבצורות הקשות שידעה המדינה

פרויקט שנבצעים אנשי צוות אפריקה של מהנדסים ללא גבולות ישראל - ת"א תורם לאספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה, ופועל באופן רציף משנת 2013 במחוז Babati שבצפון טנזניה. הפרויקט
פרופ' נועה שנקר בצלילה (צילום: הדס ציון)

תוספים כימיקליים של פלסטיק מזהמים את האלמוגים ופוגעים בהתפתחותם

את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
לבנת בוץ שרופה מתל בטש (תמנה המקראית) עם סימונים למדידת האוריינטציה המגנטית.

השדה המגנטי בשרידי שריפות מאפשר לגלות את הסיפור האמיתי מאחורי התיאורים בתנ"ך

מחקר רב תתחומי הצליח לתארך 21 שכבות חורבן ב-17 אתרים ארכיאולוגיים במדינת ישראל, בעזרת מדידה של הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ, כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים,
מחזור החמצן. איור: depositphotos.com

ריקוד החמצן: שיעור החמצן באטמוספירה עלה וירד בתנודות משמעותיות עד הופעת הצמחים היבשתיים

לתגלית יש גם ערך בתחום אחר לחלוטין - חיפוש חיים בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש
כרישי עומק בגלישת פלמחים. קרדיט_ צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון

לראשונה הוכרזה שמורה ימית בלב-ים: גלישת פלמחים

הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
שטפונות בפקיסטן, 2010. איור: depositphotos.com

חיזוי שיטפונות באמצעות למידת מכונה בדיוק של מעל ל 90%

השימוש בטכנולוגיות חישה מרחוק מהקרקע ומהחלל יחד עם נתוני העבר ושימוש בלמידת מכונה הכרחיים למחקר לחיזוי אירועי מזג-אוויר קיצוני
אילוסטרציה של מנגנון אפשרי ליצירת הפרעה בצפיפות מטען האלקטרונים ביונוספירה לפני רעידת אדמה.מתוך המחקר

לימוד מכונה של תופעות אטמוספריות עשוי לשפר את חיזוי רעידות האדמה

מחקר של חוקרים באוניברסיטת בחנו נתונים מלפני רעידות אדמה שהתרחשו, כדי לחזות על סמך נתוני עבר מתי מתקיימים תנאים שמגבירים את הסבירות לרעידת אדמה באיזור מסוים על פי שינויים אטמוספריים