סיקור מקיף

מדעי כדור-הארץ

כוחה של קבוצה – הגרסה המחשמלת: חוקרים בריטים גילו שנחילי דבורים נושאים מטען חשמלי עוצמתי במיוחד. מסתבר שהבזזזז הוא תרתי משמע
הנוף המדברי מביא עימו כר נרחב של מחקר. הפעם, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמכון הגיאולוגי ניתחה את צורת הנוף באזור הפופולארי לטיולים והצביעה על המודל להתפתחות נחל פרצים בצורתו הייחודית
הזבדים האפריקנים נלכדים בבר כדי למצות מהם את שמן המושק ששימש מאז ימי קדם למשיחת מלכים. האם ניתן לפתח שיטה הומנית יותר?
פרויקט שנבצעים אנשי צוות אפריקה של מהנדסים ללא גבולות ישראל - ת"א תורם לאספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה, ופועל באופן רציף משנת 2013 במחוז Babati שבצפון טנזניה. הפרויקט מספק מים לכ5,000 ילדים
את הכימיקלים המזיקים ניתן למצוא במגוון רחב של מוצרי צריכה כגון אריזות מזון, צעצועים, מכשור רפואי, דבקים ועוד
מחקר רב תתחומי הצליח לתארך 21 שכבות חורבן ב-17 אתרים ארכיאולוגיים במדינת ישראל, בעזרת מדידה של הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ, כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים, ולבחון עד כמה הסיפורים המקראיים על מסעות הכיבוש המצריים, הארמיים, האשוריים והבבליים כנגד ממלכות יהודה וישראל היו מדויקים
לתגלית יש גם ערך בתחום אחר לחלוטין - חיפוש חיים בכוכבי לכת מחוץ למערכת השמש
הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
השימוש בטכנולוגיות חישה מרחוק מהקרקע ומהחלל יחד עם נתוני העבר ושימוש בלמידת מכונה הכרחיים למחקר לחיזוי אירועי מזג-אוויר קיצוני
מחקר של חוקרים באוניברסיטת בחנו נתונים מלפני רעידות אדמה שהתרחשו, כדי לחזות על סמך נתוני עבר מתי מתקיימים תנאים שמגבירים את הסבירות לרעידת אדמה באיזור מסוים על פי שינויים אטמוספריים
אחד הרעיונות להצלת האנושות במקרה של מגיפה קטלנית או אסון עולמי גדול אחר הוא ליצור מקלט בטוח שבו אנשים מסוימים יכולים לשרוד
בעשורים האחרונים - אחרי שהגיעה לשיא בעקבות איכלוס אגם ויקטוריה בדג הטורף שלא היה בו קודם לכן, הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים. אוכלוסית הדג שבמשך כ- 70 שנים היווה את עיקר יבול הדייג ועיקר ההכנסה ליושבים סביב האגם הולכת ומדלדלת והדייגים סביב אגם ויקטוריה סובלים
צוות אפריקה, מהנדסים ללא גבולות ישראל סניף תל אביב חזר לאחרונה ממשלחת בת שבועיים בטנזניה. הפרויקט עוסק באספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה ומונה 20 מתנדבים מתחומים מגוונים שמנהלים את הפרויקט מקצה לקצה לאורך כל השנה
משלחת מחקר בינלאומית קודחת כיום במעמקי הקרח האנטארקטי, במטרה לגלות מדוע עידני הקרח התארכו משמעותית לפני מעל מיליון שנה. ממצאיהם עשויים לסייע גם בהבנת עליית הטמפרטורות העולמית שאנחנו חווים כיום
על פי ראש שרותי האקלים של האו"ם World Meteorological Organisation (WMO) "גם כאשר כמויות הגשמים נשארות כשהיו, בגלל ההתחממות מים מתאדים והשטח מייבש
חוקרים בחנו מה קורה מתחת לאספלט של העיר ללא הפסקה -ואילו רעידות סיסמיות גורמים מכוניות, הולכי רגל ורוכבי אופניים
בין גשם לשיטפון, בין הזמן לשטח, בין אתמול למחר
קבוצה בינלאומית של גיאולוגים ובהם גם חוקרים בן גוריון ואוניברסיטת ת"א גילו קשר בין רעידות אדמה במקומות שונים בעולם
הוספת 65 ס"מ לגובה פני הים העולמי תשנה לחלוטין את קווי החוף. עד היום  עלו פני הים בכ־20 ס"מ מאז 1900, עליה שכבר מאלצת קהילות חוף לצאת מבתיהן ומחריפה בעיות סביבתיות כמו הצפות, המלחת מי תהום ואובדן בתי גידול.
ליקי ידע לגלות מאובנים של מיני אדם קדומים עוד בילדותו, כבן להורים מפורסמים, אך הוא גם דאג לשמור על הטבע ולהלחם בסוחרי שנהב, קיבל שתי השתלות כליה והשתלת כבד, איבד את רגליו בהתרסקות מטוסו, וגילה גילויים חשובים בתחום האבולוציה האנושית
בעבר כבר התייחסתי לצורך להפחית בצריכת בשר מול ההבדלים המשמעותיים בין צורת הגידול התעשייתית במשקים חקלאיים גדולים בארצות המערב לבין רועים-נוודים בעיקר בארצות אפריקה. עדיין לא מתחשבים בהם
המחקר מבקש להתמודד עם אי-הוודאות בניטור האקלים העירוני. למרות היותו מאופיין בשונות חריפה הן בזמן והן במרחב, ובעל השלכות משמעותיות על איכות החיים, על הכלכלה ועל יוקר המחיה, ואולם מסתבר שהאקלים העירוני כמעט אינו נמדד בעיר
כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".
בשריפה בהרי ירושלים שפרצה ב-15 באוגוסט ניספו אלפי בעלי חיים ונשרפו כ-25,000 דונם יער (כ-25 קמ"ר) - יותר מכפי שנשרפו באסון הכרמל ב-2010. האם ניתן היה לעשות משהו, במיוחד לנוכח החמרת משבר האקלים, בתכנון היערות בישראל?
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן