סיקור מקיף

מדעי כדור-הארץ

אילוסטרציה של מנגנון אפשרי ליצירת הפרעה בצפיפות מטען האלקטרונים ביונוספירה לפני רעידת אדמה.מתוך המחקר

לימוד מכונה של תופעות אטמוספריות עשוי לשפר את חיזוי רעידות האדמה

מחקר של חוקרים באוניברסיטת בחנו נתונים מלפני רעידות אדמה שהתרחשו, כדי לחזות על סמך נתוני עבר מתי מתקיימים תנאים שמגבירים את הסבירות לרעידת אדמה באיזור מסוים על פי שינויים אטמוספריים

דוכן למכירת דגי נסיכת הנילוס בקמפלה בירת אוגנדה. איור: depositphotos.com

עליתה ונפילתה של נסיכת הנילוס

בעשורים האחרונים – אחרי שהגיעה לשיא בעקבות איכלוס אגם ויקטוריה בדג הטורף שלא היה בו קודם לכן, הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים. אוכלוסית הדג שבמשך כ- 70 שנים היווה את עיקר יבול הדייג ועיקר ההכנסה ליושבים סביב האגם הולכת ומדלדלת והדייגים סביב אגם ויקטוריה סובלים

בונים את המערכת ביחד עם החבר'ה המקומיים

ישראלים בנו בהתנדבות מערכת מים ל-5,000 ילדים בטנזניה

צוות אפריקה, מהנדסים ללא גבולות ישראל סניף תל אביב חזר לאחרונה ממשלחת בת שבועיים בטנזניה. הפרויקט עוסק באספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה ומונה 20 מתנדבים מתחומים מגוונים שמנהלים את הפרויקט מקצה לקצה לאורך כל השנה

אנטארטיקה. צילום: depositphotos.com

קפסולת הזמן שמסתתרת בקרח של אנטארקטיקה

משלחת מחקר בינלאומית קודחת כיום במעמקי הקרח האנטארקטי, במטרה לגלות מדוע עידני הקרח התארכו משמעותית לפני מעל מיליון שנה. ממצאיהם עשויים לסייע גם בהבנת עליית הטמפרטורות העולמית שאנחנו חווים כיום

מרוקו: נווה מדבר במדבר סהרה. צילום: depositphotos.com

פיסגה לעצירת המידבור

על פי ראש שרותי האקלים של האו"ם World Meteorological Organisation (WMO) "גם כאשר כמויות הגשמים נשארות כשהיו, בגלל ההתחממות מים מתאדים והשטח מייבש

פקק תנועה בתל אביב, פברואר 2022. צילום: אבי בליזובסקי

להרגיש את תל אביב מלמטה

חוקרים בחנו מה קורה מתחת לאספלט של העיר ללא הפסקה -ואילו רעידות סיסמיות גורמים מכוניות, הולכי רגל ורוכבי אופניים

גשם חזק וסופות ברקים המחשה: depositphotos.com

גשמי קיצון וסיכוניהם

בין גשם לשיטפון, בין הזמן לשטח, בין אתמול למחר

קרחון ת'וויאטס במערב אנטארטיקה. צילום: נאס"א

קרחון "יום הדין" של אנטרקטיקה: קריסתו עלולה לגרום להצפות ערי חוף ולבליעת איים

הוספת 65 ס"מ לגובה פני הים העולמי תשנה לחלוטין את קווי החוף. עד היום  עלו פני הים בכ־20 ס"מ מאז 1900, עליה שכבר מאלצת קהילות חוף לצאת מבתיהן ומחריפה בעיות סביבתיות כמו הצפות, המלחת מי תהום ואובדן בתי גידול.

By World Travel Tourism Council - ריצ'ארד ליקי, צילום משנת 2015. Institute, CC BY 2.0, מתוך ויקיפדיה

הרפתקאות באפריקה: פרופ' יואל רק מאוני' ת"א סופד לריצ'ארד ליקי חוקר הטבע שנפטר השבוע

ליקי ידע לגלות מאובנים של מיני אדם קדומים עוד בילדותו, כבן להורים מפורסמים, אך הוא גם דאג לשמור על הטבע ולהלחם בסוחרי שנהב, קיבל שתי השתלות כליה והשתלת כבד, איבד את רגליו בהתרסקות מטוסו, וגילה גילויים חשובים בתחום האבולוציה האנושית

נערים משבט המסאי בקניה מוליכים את הפרות שלהם לשתות מים. המחשה: depositphotos.com

בקר מזהם?

בעבר כבר התייחסתי לצורך להפחית בצריכת בשר מול ההבדלים המשמעותיים בין צורת הגידול התעשייתית במשקים חקלאיים גדולים בארצות המערב לבין רועים-נוודים בעיקר בארצות אפריקה. עדיין לא מתחשבים בהם

מונית. המחשה: depositphotos.com

חיישנים יוצבו על מוניות בי-ם לניטור האקלים העירוני

המחקר מבקש להתמודד עם אי-הוודאות בניטור האקלים העירוני. למרות היותו מאופיין בשונות חריפה הן בזמן והן במרחב, ובעל השלכות משמעותיות על איכות החיים, על הכלכלה ועל יוקר המחיה, ואולם מסתבר שהאקלים העירוני כמעט אינו נמדד בעיר

האתר הארכאולוגי בוואדי פיינאן. קרדיט: תומאס לוי

הקלטות של השדה המגנטי מלפני 9,000 שנה מלמדות אותנו על השדה המגנטי כיום

כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".

השריפה בהרי ירושלים על רקע הקסטל. צילום: אהוד אמיר

על רקע משבר האקלים האש בהרי ירושלים מצביעה על הסכנה שבנטיעות

בשריפה בהרי ירושלים שפרצה ב-15 באוגוסט ניספו אלפי בעלי חיים ונשרפו כ-25,000 דונם יער (כ-25 קמ"ר) – יותר מכפי שנשרפו באסון הכרמל ב-2010. האם ניתן היה לעשות משהו, במיוחד לנוכח החמרת משבר האקלים, בתכנון היערות בישראל?

מבנה שנהרס ברעידת אדמה. המחשה: depositphotos.com

להכיר את "נקודת הנוקליאציה" כדי לחזות רעידות אדמה

הממצאים, לטענת מובילי המחקר הדוקטורנט שחר גבירצמן ופרופ' ג'אי פיינברג ממכון רקח לפיסיקה, הם תחילת התשובה לשאלה בדבר קיומן של רעידות אדמה בעוצמות שונות הנוצרות מלוחות טקטוניים זהים. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Physics

יהלומים. באדיבות ד"ר יעקב וייס, האוניברסיטה העברית

איך דרך יהלומים ניתן לפענח תעלומות גיאולוגיות של מעל מיליארדי שנים?

צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"

משבר האקלים. איור: depositphotos.com

מעורבות הציבור ותמיכה פוליטית חיוניים להצלחה במאבק של כל מדינה במשבר האקלים

כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן