כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".
בשריפה בהרי ירושלים שפרצה ב-15 באוגוסט ניספו אלפי בעלי חיים ונשרפו כ-25,000 דונם יער (כ-25 קמ"ר) – יותר מכפי שנשרפו באסון הכרמל ב-2010. האם ניתן היה לעשות משהו, במיוחד לנוכח החמרת משבר האקלים, בתכנון היערות בישראל?
הממצאים, לטענת מובילי המחקר הדוקטורנט שחר גבירצמן ופרופ' ג'אי פיינברג ממכון רקח לפיסיקה, הם תחילת התשובה לשאלה בדבר קיומן של רעידות אדמה בעוצמות שונות הנוצרות מלוחות טקטוניים זהים. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Nature Physics
צוות חוקרים הצליח, דרך פענוח גילים של יהלומים בני עשרות ומאות מיליוני שנה, לזהות שלוש תקופות שונות להיווצרותם בעומק של כמאתיים ק"מ מתחת לדרום אפריקה של ימינו. ד"ר יעקב וייס: "זהו צעד משמעותי לא רק בחקר היהלומים, אלא גם בחקר אבולוציית היבשות בכדור הארץ"
התוצאות של המחקר שנערך באוני' ת"א מצביעות על כך שמהרגע שבו מתחיל לרדת גשם רואים ירידה מקסימלית של אירוסולים באוויר עד כשעתיים וחצי (בין 140-160
מדענים אירופאים הציעו צעדים ראשונים לקראת תוכנית עולמית מאוחדת להצלת האוקיאנוסים שלנו, למען בריאות האדם ורווחת כולנו
ים המלח, המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ (מפלסו הנוכחי 435 מ' מתחת לפני הים), קולט מים וחומרי סחף מאגן ניקוז רחב המשתרע בין
כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים
האם עשן שמיתמר מעל דרום-אוסטרליה אחראי לשקיעות ורודות בדרום-אמריקה? במאמר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Science, חושפים פרופ' אילן קורן וד"ר איתן הירש כי מיליוני טונות
מחקר גילה קשר בין הפשרת הקרחונים בחוג הקוטב הצפוני לאלה שבאנטארקטיקה * משוב דומה אך בכיוון הפוך (של הגדלת הקרח) התקיים בתחילת תקופות קרח
חוקרים וסטודנטים מהמחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם חקר הימים והאגמים בישראל, מצאו כי אורגניזמים ימיים יוכלו להוות אמצעי זול, מדויק
בעקבות הקורונה, נגזר עלינו להתמודד עם אתגרים חדשים שלהם הייתה השפעה רבה על האדם ועל הסביבה: במקום מפגשים אישיים, עברנו למפגשים בזום ובפלטפורומות אחרות ברשת, טיילנו בארץ ונמנענו ממפגשים חברתיים ולבשנו מסכות לכל מקום שאליו הגענו. האם שנת 2020 תהיה גם השנה שתכתיב את הדרך לשינויים משמעותיים ביחס של הציבור לנושאים סביבתיים?
רעידת האדמה האחרונה בעוצמה של 6.5 בסולם ריכטר הורגשה בבקעת ים המלח ב-1927, אז נפגעו מאות אנשים ברבת עמון, בירושלים, בבית לחם ואפילו ביפו. כעת,
נעמה ארזי שואלת: למה הרי געש מפסיקים להיות פעילים?
הסוכנות האמריקאית לאוקיאנוסים ואטמוספרה, NOAA, מעריכה את היקף הנזק מאסונות טבע שנגרמו בשל שינוי האקלים או מזג אוויר קיצוני בין השנים 2020-1980 בכ-1.8 טריליון דולר. חברות הביטוח כבר אינן יכולות להתעלם ממשבר האקלים
הספינה האוטונומית MAYFLOWER של IBM ו-פרו מארה צפויה לחצות את האוקיאנוס האטלנטי לאסוף מידע סביבתי
מחקר חדש ניסה לבדוק האם בעלי חיים אכן יכולים לחוש ברעידות אדמה לפני שהן מתרחשות והאם ניתן לנצל זאת כדי להתכונן למצב חירום מבעוד מועד
ביצועה של מפת דרכים להגנה על 30% משטח כדור-הארץ עד 2030 תביא לרווח כלכלי של 455 מיליארד דולרים כל שנה, לכן חייבות הממשלות לנקוט במדיניות
עד כה חשבנו שרוב הפעילות הטקטונית מתרחשת במזרח הכנרת, על העתק ים המלח. כעת אנחנו יודעים שהעתק מתפצל ועובר גם באמצע הכנרת, כך שניתן להניח
מחקר בינתחומי משותף של האונ' העברית, אונ' תל אביב ורשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים לראשונה, חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי
חברת Climacell המספקת מודיעין מזג אוויר מדויק לחברות בינלאומיות כגון יונייטד איירליינס, אובר ואמזון חתמה על מזכר הבנות עם חברת האגרו-טק SupPlant המפתחת טכנולוגיות השקייה
ממצאים חדשים מעלים את האפשרות שלכמות העצומה של פחמן דו-חמצני שנפלטה לאטמוספרה כתוצאה מפעילות געשית, כנראה בבסיס האגן האטלנטי הקדום, היתה השפעה ישירה על שינוי
נתונים עדכניים מראים שהאוקיינוסים מתחממים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה ויוצרים פגיעה במגוון הביולוגי בים, עלייה במפלס הים וסיכון מוגבר לאירועים של מזג אוויר קיצוני. מה
משבר האקלים מורגש באיזורנו מזה שנים, בעיקר בגלל חורפים שחונים. אמנם החורף הנוכחי היה חריג, אך אין בו כדי לשנות את התמונה. מעתה זו לא
לאחרונה הגיעו אתיופיה, מצרים וסודן לטיוטת הסכם ביניהן שבו מוסכם על תנאים וסייגים להפעלת סכר Renaissance. עיקרו של ההסכם הוא כי אתיופיה תמלא מים במאגר
