מה למשיחת מלכים ולניצול של הטבע,ף

הזבדים האפריקנים נלכדים בבר כדי למצות מהם את שמן המושק ששימש מאז ימי קדם למשיחת מלכים. האם ניתן לפתח שיטה הומנית יותר?

בעקבות המלכתו של מלך אנגליה בדקתי והתברר כי במסורת המלוכה באנגליה בעיקר אבל גם בארצות אחרות מושחים את המלך או המלכה החדשים במשחה שאחד ממרכיביה החשובים הוא מושק. (musk) אותו חומר שמופץ ע”י מעט יונקים כדי לסמן שטח מחיה ושליטה. המושק המשמש למשיחת מלכים מופק מזבד ( civet) אפריקאי שנתן את שמו לאחד הבשמים העתיקים והיקרים.

הזבד האפריקאי שממנו מפיקים את שמן המשיחה היקר הוא בן משפחת הגחניים (קרוב לנמיות) שבה סוגים שונים והוא נפוץ ברוב האזורים שבתת הסהרה. יש מספר מועט של יונקים שמפרישים את החומר הריחני וכולם מפרישים את החומר לצורכי סימון ותקשורת בין מינית. ריחו של מושק הזבד מחזיק זמן רב ולכן מוערך בתעשיית הבשמים.

המשחה הריחנית מופקת ע׳׳י ״סחיטה״ של בלוטות שנמצאות בחלקה האחורי של החיה, אם כי לפעמים המשחה נאספת מנקודות ריח שהזבד משאיר כסימן טריטוריאלי. למרות ששני הזוויגים (זכר ונקבה) מפיקים את המושק יש העדפה לזכרים שמייצרים כמות גדולה יותר. התפוקה של כל פרט היא בין 5 ל- 15 גרם בשבוע.

אחת המדינות העיקריות בהן מופק מושק הזבד היא אתיופיהֿ לה  יש מסורת ארוכה של מתן המושק כמתנות דיפלומטיות כמו גם אספקת המושק לתעשיית הבשמים. מושק הזבד מופק כמשחה צהובה בעלת  ריח פירחוני. מקילו אחד של משחת מושק מדוללת ניתן להפיק כ- 3000 ליטר בושם, והביקוש רב בעיקר מצד יצרני בשמים.

באתיופיה התפתחה מסורת של שמירת המושק בקופסה בארון הבגדים כך שהבגדים סופגים את הריח. בעבר סיפקה אתיופיה כ 90% מהצריכה העולמית , אלא שאנשי קבוצות שפועלות למען זכויות בעלי החיים מוחים על היחס לזבדים בשבי שמהם מופק המושק, ועל כך נוספת פעילות של שוק שחור שפוגע גם בחיות בטבע.

בנוסף לאוירה הציבורית העוינת, שילוב של פיחות במסורות ,פיתוח תחליפים מלאכותיים ע׳׳י יצרני בשמים וניהול שגוי גרמו  לירידה בכדאיות הכלכלית.  בעקבות זאת  פחת חלקה של אתיופיה בשוק העולמי מ- 90% ל- 20%.

על כך נוספת העובדה כי אוכלוסית הזבד בטבע נפגעת למרות שעל פי הרשימה ההאדומה של האו”ם אין הוא מין בסכנה. אוכלוסיית המקור לגידול בשבי הולכת ופוחתת מה שכמובן פוגע בעוסקים האתיופיים.

יש מספר בעיות שנגרמות בעקבות תעשית המושק; שיטות אחזקת הזבדים בשבי והפקת המושק סודיות ונגועות במערכות של אמונות טפלות. כך למשל המגדלים מאמינים כי אם הזבדים בשבי ייראו ע”י זרים הם ייצרו פחות מושק. לכידה ושינוע של הזבדים עשויים לפגוע ברווחתם ובתפוקת המושק, וכך גם ההחזקה בכלובים צפופים ותנאי ההאכלה וההגיינה שגורמים להתפרצות מחלות.

רבים מהפרטים הנלכדים מתים בגלל תוקפנות בין הפרטים שנגרמת בגלל השינויים. כפי שצוין קודם  יש חשש שתעשיית המושק תפגע באוכלוסיה בטבע שכן רוב המגדלים מסתמכים על חיות שנלכדו בטבע במקום לנסות ולהרבות את הזבדים בשבי, מצב שכבר היום גורם לפגיעה באזורי הגידול. קיימת אפשרות סבירה  כי איסוף המושק מנקודות ״סימון״ בטבע תפגע בתקשורת בין הזבדים. מאחר ויש העדפה ללכידת זכרים יש סיכון לחוסר בזכרים שיזדווגו עם נקבות בטבע.

ושוב נזכיר את התחרות הקשה של תחליפים מלאכותיים למושק. כל הגורמים האלה מהווים סכנה עבור תעשיית המושק שנפגעת.

כדי להצליח ולשקם את התעשייה יש צורך במרכז לגידול והפקה שיעסוק ברביה ויספק למגדלים זבדים שגדלו בשבי יחד עם הנחיות גידול וניהול העסק. גידול זבדים להפקת מושק באתיופיה מהווה ענף עתיק וככזה יש צורך לשמר את המסורת ובו בזמן לחדשו ולהתאימו לזמנים חדשים

 יש צורך בשיפור שיטות הלכידה כדי למנוע פגיעה בבעלי החיים. יש צורך בשיפור רווחת החיות ותנאי המחיה בשבי כדי להבטיח תפוקה מירבית בתנאי רווחה ומחיה נאותים לחיות ,ומעל לכל יש צורך לעבור לריבוי בשבי במקום לכידה בבר.

ולבסוף ראוי כי מי שמזלו ישחק ויצליח לצפות בזבד באפריקה יזכור כי יתכן שמבלוטות אחוריו מופק בושם שאולי שימש למשיחת מלכי ישראל ולמשיחתו של ישוע .