שמירת טבע כלכלית
ביצועה של מפת דרכים להגנה על 30% משטח כדור-הארץ עד 2030 תביא לרווח כלכלי של 455 מיליארד דולרים כל שנה, לכן חייבות הממשלות לנקוט במדיניות
ביצועה של מפת דרכים להגנה על 30% משטח כדור-הארץ עד 2030 תביא לרווח כלכלי של 455 מיליארד דולרים כל שנה, לכן חייבות הממשלות לנקוט במדיניות
לאחרונה הגיעו אתיופיה, מצרים וסודן לטיוטת הסכם ביניהן שבו מוסכם על תנאים וסייגים להפעלת סכר Renaissance. עיקרו של ההסכם הוא כי אתיופיה תמלא מים במאגר
במרחבי קניה וטנזניה נודדים היום רק אחוזים בודדים ממספר בעלי החיים שעשו זאת לפני שלושים שנה. האשם – האדם
העולם אינו עומד בפני אלא כבר נמצא באסון סביבתי. ב-50 השנים האחרונות נעלמו 60% מחיות הבר. כל שנה נכרתים יערות בהיקף של יותר מ-70 מיליון
היקף ההרס הסביבתי גדל באופן דרסטי בשנים האחרונות, בעיקר באשמת האדם לרבות שריפת דלקים מאובנים כמו פחם ונפט. תעשיות אחרות כמו כריית אבני חן ומינרלים
לאחרונה מתרבים החיזוקים כי בעקבות התחממות כדור הארץ, נעה מעטפת האקלים שמהווה בית-גידול למינים מסוימים לכיוון הקטבים. בחצי הכדור הצפוני התנועה היא לכיוון הקוטב הצפוני
באתר הידען פרסמנו לא אחת כתבות המגנות את הציד הספורטיבי. גם אם מעשיו של שמואל בוקסר, מועמד לראשות עיריית נס ציונה חוקיים במדינות שבהם הוא
לאחרונה הוקמה יוזמה לשימור ושיקום היערות האפריקאים והגנתם מפני כריתה ע"י החזרת יושבי היער, אלה שגורשו מהיערות, יערות בהם חיו דורות רבים
מומחים טוענים כי יותר ויותר מינים בקניה מתקרבים לקו האדום. צביי טומסון (Eudorcas thomsonii), חזירי יבלות (Phacochoerus ), ראמי בייסה (Oryx beisa) (בתמונה) הם רק
אחד המפגעים הסביבתיים היותר קשים נגרם בגלל המפגש בין אנשים לחיות-בר. המפגש בדרך כלל קורה כשאנשים פולשים לשטחן של חיות, ותוצאותיו הן כמעט תמיד חיכוכים
תקופות בצורת גורמים לתושבי אזורים נרחבים באפריקה להיות נתונים לתנאי רעב קיצוני. התחממות כדור הארץ גרמה להקצנת תופעה שקודם היתה שולית המכונה דו-הקוטביות של האוקיאנוס
השילוב הלא קדוש בין דרום-אפריקה כמקור עיקרי ל״סחורה״ מוזמביק כתחנת מעבר לאוס וויאטנם כמרכזי סחר מרווה את צמאון אסיה לסחר השחור בחלקי חיות-בר
בדרך לשמורת הסרנגטי יכנסו המטיילים לשמורה לא פחות יפה, חשובה, מיוחדת ומענינת – מכתש נגורונגורו. שלא כמו שמורות אחרות שתדירות הביקורים בהן תלויה בעונות השנה.
תחזיות גידול האוכלוסין של אפריקה מדאיגות. הפתרון: העצמת נשים/רוברט אנגלמן
חברות רוכשות שטחים נרחבים בדרום אמריקה, באפריקה ובדרום-מזרח אסיה, בהם ניטעים יערות ובעיקר שטחי גידול לצמחים שישמשו לייצור ביו-דלק, כמו ז׳טרופיה או דקל-שמן, רכישת השטחים
חוקרים מדנמרק מעריכים שבצפון אירופה היו יכולים להסתובב לא רק איילים דובים וזאבים אלא גם פילים, אריות ונמרים ומקומות רבים בעולם היו נראים כמו הסרנגטי.
השחקנית הקנייתית לופיטה, מובילת המאבק העולמי כנגד הרג הפילים: ״למדתי כי פיל חי שווה מיליון דולר לכלכלה בעוד הצייד ירוויח רק אלפי דולרים״
ציד ״ספורטיבי״ (Trophy hunting) מוצע ב-23 מדינות באפריקה, רק בדרום אפריקה הוא מספק הכנסה שנתית של כמאתיים מיליון דולר
מדוע עורכים אנשי השבטים במזרח אפריקה ובדרומה טקס מקדים לפני ציד אילנד על אף היותו חיה מוגנת, בגלל הצרעות הסובבות אותו
חקלאים בכפר בקניה עברו בסיוע ארגון בינלאומי לאבטחה תזונתית מגידול תירס בחזרה לגידול סורגום (דורה). התוצאה – הכנסותיהם מכל דונם קרקע גדלו פי 10
על פי דוברי גרין-פיס אפריקה פיתוח חקלאות תעשיתית מסתמנת כאיום הגדול ביותר למגוון הביולוגי של יערות הגשם באפריקה. אם לא ינקטו אמצעים רחבי היקף לשימור
מסתבר כי יש עליה מתמדת בכמות המזון המיוצרת בעולם אלא שעליה בייצור והספקת מזון ומחירים נמוכים אין משמעותם שלכולם יש די מזון. העלייה בכמות המזון
אחת התכונות המעניינות של דלת האוקוונגו היא שאיננה מסתיימת באוקיאנוס אלא באגמים זמניים באמצע המדבר בבוטסואנה, והיא ביתם של בעלי חיים רבים
מדענים ממדינות רבות מאפריקה ומחוצה לה שותפים במיזם לפיתוח זני תירס עמידים. עד כה נעשה פותחו הזנים בדרך של הכלאה, לאחר שבודדו הגנים האחראים לעמידות
כך מסרה היום (2 באוגוסט) מנהלת ארגון בריאות העולמי מרגרט צ'אן הקוראת לנשיאי גינאה, ליבריה, סיירה לאונה וחוף השנהב להפגש ולהתחיל לתאם את המאבק במגיפה