אוכלי העשב בקניה בסכנה

מומחים טוענים כי יותר ויותר מינים בקניה מתקרבים לקו האדום. צביי טומסון (Eudorcas thomsonii), חזירי יבלות (Phacochoerus ), ראמי בייסה (Oryx beisa) (בתמונה) הם רק שלושה מינים מרבים אחרים שמספרם פחת בעשורים האחרונים בכ-70%

תיירים בספארי בקניה. מתוך ויקיפדיה
תיירים בספארי בקניה. מתוך ויקיפדיה

כל מי שביקר בשמורות ובשטחים הפתוחים בקניה מכיר את מראה העדרים הענקיים של אוכלי העשב: צבאים ממינים שונים, זברות ותאואים מילאו את השטח מאופק לאופק. מילאו בלשון עבר שכן על-פי סקרים מספר החיות פוחת והולך. המטיילים הישראלים העבירו את מוקד טיולי הטבע מקניה לטנזניה אבל עבור רבים אחרים קניה ושמורותיה מהווים אחד השיאים בטיול באפריקה.

ותיקי המבקרים בקניה חשים כי רואים פחות ופחות בעלי חיים בשטח, עכשיו יש לתחושה הצדקה. מומחים טוענים כי יותר ויותר מינים בקניה מתקרבים לקו האדום. צביי טומסון (Eudorcas thomsonii), חזירי יבלות (Phacochoerus ), ראמי בייסה (Oryx beisa) (בתמונה) הם רק שלושה מינים מרבים אחרים שמספרם פחת בעשורים האחרונים בכ-70%.
מספרם של קובוס (Kobus) וזברה גרווי ( Equus grevyi) נפל למתחת ל-2000 פרטים, מה שמעמיד אותם בסכנת הכחדה חמורה.
ד"ר ג׳וסף אוגוטו (Dr Joseph Ogutu) המשמש כסטטיסטיקאי בכיר ב-Bioinformatics unit of the University of Hohenheim in Germany, ביצע סקרים מהאוויר של חיות הבר בקניה בשנים 1977 עד 2018. אוגוטו מייחס את הנפילה במספרים לגידול האוכלוסיה האנושית שמביא לעליה במספרי הצאן והבקר, כמו גם לשינויי האקלים.

על פי המחקר שפורסם כתב העת Earth and Environment (https://ueaeprints.uea.ac.uk/38859/ ), פלישות אלימות של עדרי בקר לשמורות גדלו ביותר מ-1000% בעשורים הנבדקים. עדרי הבקר והצאן גורמים לרעית יתר (Overgrazing) שכתוצאה ממנה נגרמת ירידה במקורות המזון עבור חיות בר. חדירת עדרים לשמורות ורעית יתר בשטחים פתוחים פגעה באוכלוסית חיות הבר. נרשם גידול עצום בשטחים מעובדים מחוץ לשמורות אך הכפריים לא הסתפקו בכך ופלשו גם שלשטחי השמורות.
חדירת עדרי הבקר והצאן לשמורות גורמת לחיות בר לפלוש לשטחים מעובדים ולפגוע ביבולים, מה שמוביל לחיכוכים כמו גם לסכנה להעברת מחלות לחיות מבוייתות ולאנשים. אמנם מספרן של הפרות פחת אבל בו בזמן מספר הכבשים והעיזים עלה בכ-80%. ידוע כי עיזים פחות ״בררניות״ ולכן כאשר אין פיקוח ווויסות, פגיעתן בשטח גדולה.

הגידול המתמיד באוכלוסיה האנושית ובשטחי החקלאות יוצר לחץ על הסביבה וגורם לתוצאות הרסניות לחיות ולצמחי הבר. לדברי ד"ר אגוטו ״למרות מאמצים ומשאבים שהושקעו בנסיונות שימור אובדן של כ-70% בארבעים השנים האחרונות מהווה פגיעה קשה״.

בנוסף לסטטיסטיקה הכללית יש מינים שמספרם פחת בכמעט 90%. ב-1913 הוגדרו שבעה מינים בסכנת הכחדה (critically endangered ), 19 מינים הוגדרו בסיכון (endangered ) ו-37 מינים כפגיעים (vulnerable). נוסף לכך הוגדרו 44 שטחי מחיה בסכנה (ecosystems ).

אחת התגובות של רועים לשינויי האקלים היא מעבר לגידול גמלים שמתאימים טוב יותר מבקר לתנאי היובש והחום שנעשים יותר ויותר תדירים. מאחר שהגמלים הם גורם יחסית חדש, לא ברור איך הם משפיעים על שטחי המרעה ועל חיות הבר, אבל ברור שהשילוב של התחממות, תקופות בצורת ויובש עם תחרות כלשהי פוגעים בסיכויי חיות הבר.

ההתחממות העולמית שגורמת לתקופות בצורת מחמירה את הרס בתי הגידול וגורמת לקיטוע והפרדה בין שטחי מחיה מה שמקשה יותר על בעלי החיים ומסכן יותר את סיכויי שרידתן של אוכלי העשב. לכן אומר ד"ר אוגוטו כי: ״כאשר המגוון הביולוגי של קניה בסכנה, חיוני להבין מה תורם לאובדן, כך שיהיה אפשר לשפר את שימור חיות הבר״.
לדבריו ״בהשקת התכנית לשימור ( The Wildlife Conservation and Management Act in 2013 in Kenya) יש שמץ תקווה, אלא שיש צורך לשפר את התכנית כדי לראות התקדמות״.

ואני אוסיף כדרכי כי ראוי שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. תיקון קל :
    שלחתי את הרשימה בצרוף תמונה של ראם ולכן נשאר המלל
    העורך פרסם תמונה אחרת והיא של אנשים צופים ב גנו (Connochaetes)…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן