טיסת המבחן ה־12 של מערכת סטארשיפ השיגה את רוב יעדיה: החללית הגיעה לחלל, פרסה מטעני ניסוי ונחתה באוקיינוס ההודי. עם זאת, תקלות במנועים ובמאיץ ממחישות כי לפני נחיתה מאוישת על הירח נותרו עוד מבחנים קריטיים
ספייס X השלימה בסוף השבוע צעד חשוב נוסף בפיתוח סטארשיפ, מערכת השיגור הענקית שאמורה לשמש בעתיד את תוכנית ארטמיס של נאס"א ואת שאיפותיה של החברה להגיע למאדים. בטיסת המבחן ה־12 של התוכנית, שהייתה גם הטיסה הראשונה של גרסת Starship V3, המריאה החללית מבסיס סטארבייס בדרום טקסס, הגיעה לחלל, פרסה מטעני ניסוי וחזרה לאטמוספרה לפני שנחתה כמתוכנן באוקיינוס ההודי.
השיגור התקיים ביום שישי, 22 במאי 2026, בשעה 17:30 לפי שעון מרכז ארצות הברית, 01:30 בלילה שבין שישי לשבת לפי שעון ישראל. גובהה של מערכת סטארשיפ המלאה, הכוללת את המאיץ Super Heavy ואת החללית העליונה Starship, הוא כ־124 מטרים — מה שהופך אותה למערכת השיגור הגדולה והחזקה ביותר שנבנתה עד כה.
טיסת ניסוי לגרסה החדשה של סטארשיפ
בניגוד לטיסות מבצעיות, זו הייתה טיסת ניסוי לא מאוישת. מטרתה לא הייתה להציב מטען במסלול יציב סביב כדור הארץ, אלא לבחון את הגרסה החדשה של הרקטה, את התנהגותה בזמן שיגור, הפרדת שלבים, טיסה תת־מסלולית, פריסת מטענים, חזרה לאטמוספרה ונחיתה מבוקרת במים. לפי ספייס X, זו הייתה הטיסה הראשונה של גרסה שעברה תכנון מחדש משמעותי ונועדה לקרב את סטארשיפ לשימוש מבצעי עתידי. (SpaceX)
במהלך הטיסה שחררה סטארשיפ 22 מטענים: 20 דגמי דמה של לווייני סטארלינק ושני לוויינים ניסיוניים מצוידים במצלמות וחיישנים, שנועדו לבחון את מגן החום של החללית בזמן הטיסה. מערכת הפריסה הזו חשובה במיוחד לספייס X, שכן אחד השימושים המרכזיים של סטארשיפ יהיה בעתיד שיגור כמויות גדולות של לווייני סטארלינק מהדור הבא.
הצלחות לצד תקלות במנועים
לצד ההצלחות, הטיסה לא הייתה חפה מתקלות. אחד ממנועי הראפטור של המאיץ Super Heavy כבה בזמן השיגור, ובהמשך המאיץ לא השלים כמתוכנן את תמרון החזרה שלו. שלב החללית העליון, Ship 39, איבד גם הוא אחד מששת מנועיו, אך המשיך בטיסה והצליח להגיע למסלול שנחשב בתחום הבטוח של תוכנית הניסוי. בשל אובדן המנוע החליטה החברה לוותר על ניסוי הצתה מחדש של מנוע בחלל — שלב חשוב בדרך ליכולת תמרון במסלול.
הדרך לארטמיס עדיין עוברת בתדלוק במסלול
ההצתה מחדש בחלל אינה פרט טכני שולי. כדי שסטארשיפ תוכל לטוס מעבר למסלול נמוך סביב כדור הארץ, לבצע תמרונים מורכבים ולשמש בעתיד נחתת ירח, עליה להוכיח כי מנועיה מסוגלים לפעול שוב לאחר שהייה בחלל. בנוסף לכך, ספייס X עדיין צריכה להדגים יכולת מורכבת בהרבה: תדלוק של חללית סטארשיפ במסלול. ללא תדלוק כזה, החללית לא תוכל לשאת די דלק כדי להגיע לירח, לנחות עליו ולשוב למסלול סביבו.
תוכנית ארטמיס של נאס"א תלויה במידה רבה בהבשלה של סטארשיפ. נאס"א בחרה בגרסה מותאמת של סטארשיפ לשמש כנחתת ירח באחת ממשימות ארטמיס העתידיות, אך לפני שניתן יהיה להטיס אסטרונאוטים אל פני הירח, תידרש החברה להוכיח שורה של יכולות: טיסה למסלול מלא, תדלוק במסלול, עגינה עם חללית אוריון, נחיתה לא מאוישת על הירח, ולבסוף יכולת להמריא מחדש מפני הירח.
מנהל נאס"א, ג'ארד אייזקמן, עקב אחרי השיגור מקרוב ושיבח את צוות ספייס X לאחר הטיסה. לפי Space.com, אייזקמן תיאר את השיגור כצעד נוסף בדרך לירח ולמאדים, אך גם בנאס"א ברור כי הצלחת טיסת מבחן אחת אינה מספיקה כדי להפוך את המערכת למוכנה לטיסה מאוישת.
המשמעות של טיסת Flight 12 היא כפולה. מצד אחד, ספייס X הצליחה להחזיר את תוכנית סטארשיפ למסלול התקדמות לאחר הפסקה ממושכת מאז הטיסה הקודמת באוקטובר 2025, ולהראות שגרסת V3 החדשה מסוגלת לבצע את רוב שלבי הטיסה העיקריים. מצד אחר, התקלות במנועים והוויתור על ניסוי ההצתה מחדש ממחישים כי סטארשיפ עדיין נמצאת בשלב ניסויי, ולא בשלב מבצעי.
הטיסה נערכה גם בעיתוי רגיש מבחינת ספייס X: ימים לאחר פרסום דיווחים על התקדמות החברה לקראת הנפקה גדולה במיוחד בוול סטריט. אולם מבחינת תוכנית החלל, חשיבות השיגור אינה בביצועים הפיננסיים של החברה, אלא בשאלה האם סטארשיפ תוכל להפוך ממערכת ניסוי מרשימה לכלי עבודה אמין — כזה שיכול לשגר לוויינים, להחזיר שלבים לשימוש חוזר, לתדלק חלליות במסלול ולבסוף להנחית בני אדם על הירח. גם הדיווח בכלכליסט הציג את השיגור בהקשר הרחב של תוכניות הירח, מאדים וההנפקה המתוכננת של החברה.
אם ספייס X תצליח להגביר את קצב הטיסות ולהשלים את המבחנים שנותרו, סטארשיפ עשויה להפוך לאחת ממערכות התשתית המרכזיות של עידן החלל הקרוב. אם לא, תוכנית ארטמיס תיאלץ להתמודד עם עיכובים נוספים — ואולי גם עם תחרות גוברת מצד נחתות ירח אחרות, ובראשן Blue Moon של בלו אוריג'ין.
שאלות ותשובות מהירות
מהי סטארשיפ V3?
סטארשיפ V3 היא גרסה חדשה של מערכת השיגור הענקית של ספייס X, הכוללת את המאיץ Super Heavy ואת החללית העליונה Starship. היא מיועדת בעתיד לשיגור לוויינים, משימות ירח ואולי גם משימות למאדים.
מה הושג בטיסת המבחן?
החללית המריאה, הגיעה לחלל, פרסה מטעני ניסוי וחזרה לאטמוספרה לפני נחיתה מתוכננת באוקיינוס ההודי. בכך הושגו רוב יעדי הטיסה.
האם הטיסה הייתה הצלחה מלאה?
לא לגמרי. במהלך הטיסה אירעו תקלות במנועים, וספייס X ויתרה על ניסוי הצתה מחדש של מנוע בחלל. לכן מדובר בהצלחה חשובה, אך עדיין במסגרת תוכנית ניסויים.
למה סטארשיפ חשובה לתוכנית ארטמיס?
נאס"א בחרה בגרסה מותאמת של סטארשיפ לשמש כנחתת ירח במשימות ארטמיס עתידיות. לפני כן ספייס X תצטרך להוכיח יכולת תדלוק במסלול, עגינה, נחיתה לא מאוישת על הירח והמראה מחדש מפני הירח.
מה האתגר הגדול הבא של סטארשיפ?
אחד האתגרים המרכזיים הוא תדלוק במסלול. בלי יכולת זו, סטארשיפ לא תוכל לשאת די דלק למשימות ירח מורכבות.
עוד בנושא באתר הידען:
