סיקור מקיף

מדענים

אסיל נעמה. צילום: דוברות הטכניון

אסיל נעמה ממשיכה את דרכה בחלל

בשנה שעברה גילתה אסיל נעמה, שלמדה אז לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני אסטרואידים חדשים. זאת במסגרת "קמפיין ציד האסטרואידים" של נאס"א

האסטרונאוטית פגי וויטסון. צילום: נאס"א

פגי ויטסון – האסטרונאוטית שניהלה משימות בתחנת החלל הבינלאומית, תשמש קפטנית מטעם ספייס אקס

כן, המפקדת! האסטרונאוטית פגי ויטסון הייתה האישה הראשונה שמונתה למפקדת משימה לתחנת החלל הבין־לאומית, הייתה האישה הראשונה לפקד על שתי משימות לתחנת החלל, והיא אמורה להיות מפקדת המשימה השנייה שיוציאו חברות החלל הפרטיות אקסיום ספייס וספייס־אקס עם תיירי חלל

סטיבן הוקינג במוזיאון המדע בירושלים, דצמבר 2006. צילום: אבי בליזובסקי

סטיבן הוקינג – נפש כלואה המשוטטת ביקום

במהלך השנים כיסינו באתר הידען את האיש המיוחד במינו הזה, שהעולם מציין בעזרת דודל של גוגל את יום הולדתו השמונים. אמנם שלוש שנים הוא כבר לא איתנו אבל הרעיון של נפש כלואה בגוף מוגבל, המשוטטת במרחבי החלל הוא זה שהקנה לו מעמד ייחודי, והוא ניצל אותו בין היתר כדי לקדם את החשיבה המדעית והרציונלית * אתר הידען מסכם את שמונים הפנים של סטיבן הוקינג

מארי קירי. המחשה: depositphotos.com

זרקור על מארי קירי

ב-7 בנובמבר 1867 נולדה בוורשה מריה סְקְוֹלְדוֹבְסְקָה, המוכרת כמארי קירי, אחת מדמויות המופת של המדע המודרני. קירי הייתה האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל והיחידה עד היום שזכתה בשני תחומים של המדעים המדויקים

פורטרט של לאורה באסי. צייר לא ידוע.

לאורה באסי: האישה הראשונה שקיבלה פרופסורה במדעים

לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם זאת אפילו האפיפיור השתכנע ומינה אותה לאקדמיה למדעים

מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה"

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה

תמונה מזכייתו של רוג'ר פנרוז עם סטיבן הוקינג בפרס וולף בכנסת בירושלים. קרדיט צילום קרן וולף

חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן: "לפנרוז יש קשר עקיף לתגלית שלי"הזוכות בכימיה פיתחו "חומר נפץ" בביולוגיה

פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש לדברים טובים, אך גם לגרום נזקים בידיים הלא נכונות.

תצפיות שנעשו באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) של המצפה האירופי הדרומי (ESO) גילו בפעם הראשונה שכוכב שמקיף את החור השחור העל-מסיבי שבמרכז שביל החלב נע בדיוק כפי שחזה איינשטיין בתיאוריית היחסות הכללית שלו. המסלול שלו הוא בצורת רוזטה ולא בצורת אליפסה כפי שחזה ניוטון בתיאוריית הכבידה שלו. איור: ESO

טלסקופ הענק של ESO בצ'ילה צפה בכוכב רוקד סביב החור השחור העצום במרכז שביל החלב; מוכיח שאיינשטיין צדק

התוצאה הזאת שמבקשים למצוא זמן רב התאפשרה על ידי מדידות יותר ויותר מדויקות במשך קרוב לשלושים שנה, שאיפשרו למדענים לפענח את התעלומות של המפלצת שאורבת

טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר

התעניינותו של חוקר הטבע טוביה קושניר ז"ל בביולוגיה ובטבע החל עוד בילדותו, והמשיך עד למותו בתש"ח. על פועלו האדיר של חוקר טבע מזן נדיר, הכולל

פרופ' ויליאם נורדהאוס, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2018

פרס נובל לסביבה

זכייתו של פרופ' ויליאם נורדהאוס בפרס נובל לכלכלה היא נקודת ציון חשובה מאוד לתחום כלכלת הסביבה, אבל הרווח האמיתי לעולם, וגם לישראל, יגיע כאשר הרעיונות

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2018 לשלושה חוקרים על רתימת האבולוציה לפיתוח זרזים ידידותיים לסביבה, חלבונים ונוגדנים

 מחצית הפרס מוענקת לחוקרת פרנסס ארנולד מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) בארה"ב על פיתוח שיטה לייצור מואץ של אנזימים במבחנה בתהליך של ברירה אבולוציונית.  מחצית הפרס

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן