מדענים

פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, הלכה לעולמה בגיל 87

פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה, הלכה לעולמה בגיל 87

פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, שפענחה את מבנה הריבוזום וזכתה בפרס נובל לכימיה ב-2009, הלכה לעולמה ב-31 באוגוסט 2026. לאורך עשרות שנות מחקר היא התעקשה על שאלות שנחשבו כמעט בלתי
ננסי גרייס רומן: האסטרונומית שסללה את הדרך לטלסקופ החלל האבל

ננסי גרייס רומן: האסטרונומית שסללה את הדרך לטלסקופ החלל האבל

ננסי גרייס רומן לא בנתה בעצמה את טלסקופ החלל האבל, אך היא יצרה את התוכנית המדעית, גייסה תמיכה בקהילת האסטרונומיה ופעלה להשגת המימון שאפשר את הקמתו. ערב שיגורו של טלסקופ
האמנות הקוונטית של אוטו שטרן

האמנות הקוונטית של אוטו שטרן

אוטו שטרן הפך את אלומות האטומים לכלי ניסויי רב־עוצמה, היה שותף לאחד הניסויים המכוננים של תורת הקוונטים, עזב את גרמניה עם עליית הנאצים וזכה בפרס נובל על גילוי המומנט המגנטי
פריץ הבר ואלברט איינשטיין עומדים יחד בברלין בשנת 1914

פריץ הבר ואלברט איינשטיין: חברות בסתירה

שניים מגדולי המדענים של המאה העשרים היו חברים קרובים, אף שאחד היה פציפיסט ומתנגד ללאומנות ואילו האחר העמיד את המדע בשירות המלחמה הכימית והאימפריה הגרמנית
ההיסטוריה הנרצחת של מרק בלוך

ההיסטוריה הנרצחת של מרק בלוך – ההיסטוריון היהודי שנרצח בידי הנאצים ונקבר בפנתאון בפריז

ההיסטוריון היהודי־צרפתי מרק בלוך חולל מהפכה בחקר ההיסטוריה, לחם בשתי מלחמות עולם והצטרף למחתרת הצרפתית נגד הנאצים. ביוני 1944 עונה ונרצח בידי הגסטפו; ביוני 2026 הוכנס עם רעייתו סימון לפנתיאון
קרל שוורצשילד: המדען שפתר את משוואות איינשטיין מן החזית

קרל שוורצשילד: המדען שפתר את משוואות איינשטיין מן החזית

שבועות ספורים לאחר פרסום תורת היחסות הכללית מצא האסטרונום הגרמני־יהודי קרל שוורצשילד את הפתרון המדויק הראשון למשוואות איינשטיין. הפתרון, שנשלח מחזית מלחמת העולם הראשונה, הניח לימים את היסוד לתיאור המתמטי
עלייתו ונפילתו של פיזיקאי דגול: סמיון שובין

עלייתו ונפילתו של פיזיקאי דגול: סמיון שובין

סמיון שובין סיים את לימודיו באוניברסיטה בגיל 19, תרם תרומות יסוד לפיזיקת המתכות והקים אסכולה של פיזיקאים תיאורטיים באוראל. הטרור הסטליניסטי עצר את עבודתו המדעית ושלח אותו למותו במחנה עבודה
החיים הכפולים של פליקס האוסדורף

החיים הכפולים של פליקס האוסדורף

אחד ממייסדי הטופולוגיה המודרנית היה גם סופר, משורר ופילוסוף שפרסם בשם פאול מונגרה. חייו נעו בין האליטה המדעית והתרבותית של גרמניה לבין הדרה ורדיפה בשל יהדותו תחת המשטר הנאצי
יוסף רפופורט – גיבור מלחמה ומדע

יוסף רפופורט – גיבור מלחמה ומדע

יוסף רפופורט היה קצין קרבי מעוטר וגנטיקאי פורץ דרך. לאחר שסירב להיכנע לתורתו הפסאודו־מדעית של טרופים ליסנקו, סולק מהמפלגה הקומוניסטית ומעבודתו המדעית. שנים לאחר מכן שב למחקר והיה ממייסדי תחום
המתמטיקאית אמי נתר. צילום: ויקישיתוף

התהילה והרדיפה של שושלת מתמטיקאים: אמי ופריץ נתר

אמי נתר שינתה את האלגברה המודרנית וגילתה את הקשר בין סימטריות לחוקי השימור, אך במשך שנים נמנעה ממנה משרה בשל היותה אישה. אחיה פריץ, מתמטיקאי חשוב בזכות עצמו, נמלט מן
דיוקן של המתמטיקאי הצרפתי ז'אק אדמר, מן הדמויות המרכזיות בתולדות המתמטיקה המודרנית

ז'אק אדמר: המתמטיקאי שחיבר בין גאונות מדעית למחויבות מוסרית

ז'אק אדמר היה מתמטיקאי צרפתי יוצא דופן, שתרם לתורת המספרים, לפיזיקה מתמטית ולחקר תהליך החשיבה המתמטית. חייו שילבו הישגים מדעיים, טרגדיות משפחתיות ומחויבות עמוקה לצדק ולזכויות האדם.
קרייג ונטר, מחלוצי הגנום האנושי. איור באמצעות CHATGPT, תמונתו של ונטר: ויקישיתוף

קרייג ונטר, מחלוצי פענוח הגנום האנושי והביולוגיה הסינתטית, מת בגיל 79

ונטר היה מהדמויות השנויות במחלוקת והמשפיעות ביותר בגנומיקה המודרנית. הוא האיץ את המרוץ לריצוף הגנום האנושי, קידם את שיטת shotgun sequencing, הוביל מחקרים בגנומיקה ימית והיה ממייסדי תחום הביולוגיה הסינתטית
מקס פרוץ ב-1962. מתוך ויקימדיה

מַקְס פרדיננד פֶּרוּץ: אביה של הביולוגיה המולקולרית

ורה רובין עם גלובוסים ישנים. Credit: Photograph by Mark Godfrey, courtesy AIP Emilio Segre Visual Archives. מתוך ויקימדיה

ורה רובין, האסטרונומית היהודיה-אמריקנית שהיוותה השראה לפלטפורמה החדשה של NVIDIA ?

ב־CES 2026 הציגה NVIDIA דור חדש למרכזי נתונים; הבחירה בשם מחווה למדענית שמדידותיה סיפקו ראיות מכריעות לקיומו של חומר אפל
ג'יימס ווטסון, ממגלי מבנה ה-DNA. המחשה: depositphotos.com

נפטר ג'יימס ווטסון, מחלוצי גילוי מבנה ה־DNA – והדמות השנויה במחלוקת מאחורי “הסליל הכפול”

זוכה נובל ג'יימס ווטסון הלך לעולמו בגיל 97; לצד תרומתו המכוננת לחשיפת מבנה הדנ"א יחד עם פרנסיס קריק, מחקר היסטורי חדש מדגיש את חלקה המרכזי של רוזלינד פרנקלין – ואת
לודוויג ויטנגשטיין בשנת 1929. מתוך ויקימדיה

ההיגיון של גאון תימהוני: לודוויג ויטגנשטיין

מסלול חייו המפתיע של לודוויג ויטגנשטיין – בן למשפחת ויטגנשטיין העשירה מווינה, תלמיד בגימנסיה בלינץ לצד היטלר, מהנדס שהושפע מפרגה, תלמידו וחברו של ברטראנד ראסל, קצין בחזיתות מלחמת העולם הראשונה
שחזור דמותו של המתמטיקאי הגרמני דויד הילברט. איור באמצעות IDOGRAM.AI

מאנטישמיות תרבותית לגזענות מדעית: וגנר, “פיזיקה ארית” והקול של הילברט

ממאמרו של ריכרד וגנר (1850) וטביעת המונח “אנטישמיות” בידי וילהלם מאר (1879), דרך “הפיזיקה הגרמנית” של לנארד ושטארק וההנדסה הפסיכולוגית של ביברבך ויאנש—ועד תגובת הנגד של הילברט: “למתמטיקה אין גזעים”
תצלום דיוקנו של עמנואל לסקר בזקנתו: הדפס כסף, שחור לבן, 12X16.5. על פי החותמת שבגב התצלום, הוא הופק על ידי סוכנות הידיעות הגרמנית Transocean, כנראה בראשית שנות העשרים של המאה העשרים. מתוך ויקימדיה

עמנואל לסקר: הגאון שעל לוח השחמט ובין רעיונות התקופה

גילה נגיפים שיוצרים DNA על פי תבנית RNA. דיוויד בולטימור | צילום: NIH, via Wikimedia Commons

החוקר שהריץ את הנגיפים לאחור: דיוויד בולטימור (1938–2025)

חתן פרס נובל שזיהה את הרוורס-טרנסקריפטאז, ניסח את “סיווג בולטימור” והניח יסודות לווירולוגיה מודרנית, ל-PCR ולתרופות אנטי-נגיפיות
זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2025. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לכימיה 2025: מהפכת ה־MOFs – מסגרות מתכתיות-אורגניות לכידת גזים ואנרגיה ירוקה

שלושה חוקרים – סוסומו קיטאגאווה, ריצ'רד רובסון ועומאר יאגי – זכו בפרס נובל על פיתוח חומרים נקבוביים חדשניים שמסוגלים לאחסן, לסנן וללכוד מולקולות, עם יישומים מרפואה ועד משבר האקלים

פרס נובל לפיזיקה 2025: מנהור קוונטי, על-מוליכים ומחשבים קוונטים

השנה זכו שלושה חוקרים מאוניברסיטת סנטה ברברה על סדרת ניסויים פורצי דרך שביססו את הקיוביט העל־מוליך – הרכיב המרכזי שמדענים ברחבי העולם משתמשים בו כיום כדי לבנות מחשבים קוונטיים. בכתבה
ולדימיר חבקין. צילום: קרן WELCOME TRUST

ולדימיר חבקין: לוחם נגד כולרה, דבר והתבוללות

הבקטריולוג והאימונולוג היהודי-רוסי שפיתח חיסונים לכולרה ולדבר, הוביל מאבק במגפות בהודו, ופעל לשימור הזהות היהודית (אם כי המליץ לישיבות שתרם להן ללמד מקצוע מעשי את התלמידים) לצד פילנתרופיה ענפה
בול רוסי משנת 2004 לכבוד המדען היהודי-סובייטי יולי חריטון

יולי חריטון – יוצר העוצמה הגרעינית של ברית המועצות

לאחר שפצצת האטום האמריקנית נחשפה, פעל המדען הסובייטי יולי חריטון במהירות כדי להשיג שוויון הרתעתי עבור ברית המועצות. כיצד הפך לפנים המסווגות של תוכנית הגרעין הסובייטית, ומה היה המחיר האישי?
ג'יימס פרנק בשנת 1925. צילום: קרן פרס נובל

ג'יימס פרנק – יוצר כלי הנשק להשמדה המונית ולוחם נגדם

הפיזיקאי היהודי-גרמני, חתן פרס נובל, שסייע בפיתוח נשק כימי במלחמת העולם הראשונה – והתפטר במחאה נגד הנאצים ונאבק נגד שימוש בפצצה האטומית
פיזיקאי החוקר את תורת הקוונטים בברית המועצות של סטאלין. "תיאוריה לא מפלגתית". התמונה הוכנה על ידי DALEE בהעדר תמונה מקורית של סמיון סמקובסקי.

התנגשות בין תורת היחסות לדיאלקטיקה המטריאליסטית – סיפור חייו ופועלו של סמיון סמקובסקי

ב-1931 הוציא הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית צו שאסר על פילוסופיה ומדע שאינם "מפלגתיים". תורת היחסות בתוכם. סמיון ברונשטיין–סמקובסקי הגן על תורת היחסות ושילם על כך בחייו
פרופ' אברהם הלוי פרנקל בשנות הארבעים. צילום מתוך ויקימדיה

פרופ' אברהם פרנקל: מהזוועות במינכן למהפכה הציונית

אביו של המתמטיקאי פרופ' אברהם פרנקל חזה את הסכנה ליהדות בוואריה בעקבות השתתפות יהודים בהנהגת הרפובליקה הקומוניסטית – ומשם החלה דרכו של פרנקל לעבר הציונות והאוניברסיטה העברית
מאטבי ברונשטיין. צילום נחלת הכלל

רצח של פיזיקאי שחיסל תחום מדעי שלם

מאטבי ברונשטיין היה אחד המדענים הראשונים שחקר את תיאורית הקוונטים. היותו עילוי בתחומים רבים של הפיזיקה, שידע גם הרבה שפות לא עזרה לו כשהוצא להורג ב-1939 על ידי שלטונות ברה"מ
יוליוס גמבל, 1931. מתוך ויקימדיה

אמיל יוליוס גומבל – סטטיסטיקה קטלנית

פרופ' פאול ארליך. קרדיט: ספרית הקונגרס, דרך ויקימדיה

זוכה פרס נובל פאול ארליך – מייסד האימונולוגיה והכימותרפיה

פאול ארליך, פרס נובל, כימותרפיה, עגבת, אימונולוגיה, כדור הקסם, יהדות ומדע, היסטוריה רפואית, פרמקולוגיה, האוניברסיטה העברית
ג'פרי הינטון וג'ון הופפילד, שניים מהחוקרים המרכזיים בתחום הבינה המלאכותית, זכו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2024. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

הבינה המלאכותית מלאה תפקיד מרכזי בשתי קטגוריות של פרסי נובל 2024. זהו סימן לבאות

סביר שנראה עוד מדליות נובל ניתנות לחוקרים שהשתמשו בכלי AI. ככל שזה יקרה, ייתכן שנמצא שהשיטות המדעיות שמכבדות אותן הוועדות של פרסי נובל יתרחקו מהקטגוריות הפשוטות כמו "פיזיקה", "כימיה" ו"פיזיולוגיה
© Johan Jarnestad/The Royal Swedish Academy of Sciences

פרס נובל לכימה יוענק לחוקר באונ' וושינגטון ולשני עובדי דיפ מיינד של גוגל

דיוויד בייקר מאוניברסיטת וושינגטון והחוקרים דמיס חסביס וג'ון ג'מפר מחברת DeepMind של גוגל זכו בפרס על תכנון חלבונים מלאכותיים וחיזוי מבנה חלבונים בעזרת מחשב
זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2024 ג'ון ג'וזף הדפילד מאוניברסיטת פרינסטון וג'פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2024 לחוקרים על פיתוח רשתות עצביות מלאכותיות (הרחבה)

ג'ון הדפילד וג'פרי הינטון זכו בפרס על מחקרם החלוצי בלמידת מכונה בעזרת רשתות עצבים בהשראת מבנה המוח
רשתות נוירונים. איור: depositphotos.com

מפתחי טכנולוגיות הלמידה העמוקה באמצעות רשתות נוירונים זכו בפרס נובל

השניים, ג'ון הופפילד מאוניברסיטת פרינסטון ופרופ' ג'פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו שינו את הדרך שבה מתבצע לימוד מכונה עבור בינה מלאכותית וקידמו את הפיכת הטכנולוגיה לעוצמתית כפי שהיא מוכרת לנו כיום
מנגנון הזרימה של מידע גנטי מתוך מולקולת הדנ"א לעבר מולקולות של מיקרו-רנ"א ומשם לחלבונים. המידע הגנטי הזהה מאוחסן בדנ"א של כל התאים בגוף שלנו. מצב זה מחייב וויסות מדויק של פעילות הגנים כך שרק האסף הנכון של הגנים פעיל בכל אחד מסוגי התאים. באדיבות וועדת פרס נובל

גארי רובקון וויקטור אמברוס זכו בפרס נובל לרפואה 2024 על גילוי המיקרו-RNA והשפעתו על ויסות הגנים (הרחבה)

שני המדענים הוכרו בזכות תרומתם להבנת מנגנוני הוויסות הגנטי באמצעות גילוי מיקרוRNA – מולקולות RNA זעירות בעלות תפקיד חיוני בתהליכי התפתחות ותפקוד בתאים

מי יזכה בפרס נובל לפיזיקה השנה? כל התחזיות

פרסי נובל מוכרזים בתחילת אוקטובר מדי שנה, וכחודש לפני כן מופצות שמועות, תחזיות והשערות לגבי זהותם של המועמדים ועל סיכויי הזכיה. בשנים האחרונות, באמצעות כלים חדשניים לניתוח מידע, מומחי תחזיות
פרופ' נתן רוזן. באדיבות ​​​הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו

פרופ'-מחקר נתן רוזן, 1995-1909

מייסד הפקולטה לפיזיקה בטכניון, שותף בחיבור המאמר ההיסטורי EPR עם אלברט איינשטיין ובוריס פודולסקי
זוכי פרס נובל לכימיה 2023. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל למדענים שהצליחו ליצור נקודות קוונטיות – הטכנולוגיה שבבסיס מסכי הQLED

כיום נקודות קוונטיות, שהן ננו-חלקיקים זעירים, שהגודל שלהן קובע את התכונות שלהן, מאירות צגי מחשב ומסכי טלוויזיה כאשר אלו ומתבססים על טכנולוגיה של QLED. בתחום הרפואה, משתמשים כיום בנקודות קוונטיות
משמאל פרופ' פרנץ קראוז, ופרופ' אן ל'אולייר במהלך טקס קבלת פרס וולף מנשיא המדינה יצחק הרצוג. צילום באדיבות קרן וולף

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2023 לחוקרים שהצליחו למדוד תהליכים זעירים ומהירים באלקטרונים

פרס נובל לשנת 2023 בפיזיקה הוענק לשלושה חוקרים: פייר אגוסטיני (Pierre Agostini), פרנץ קראוס (Ferenc Krausz) וכן אן ל'הוליייר (Anne L’Huillier) עבור "פיתוח השיטות שלהם המייצרות פעימות אטו-שניות (attosecond) קצרות
איור 1. שיטות לייצור חיסון לפני מגפת הקורונה. (באדיבות הועדה לפרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה): שימוש בנגיף מוחלש או בלתי פעיל וחלבון רקומביננטי (הצרפי) המועבר לגוף דרך וקטור נגיפי ומפעיל את מערכת החיסון. באדיבות וועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה 2023 לפורצי הדרך בתחום ה-mRNA שזירזו את החיסונים לקורונה

קריקו ווייסמן הבינו מיד שהתגלית שלהם היא בעלת משמעות עצומה עבור השימוש האפשרי של רנ"א שליח ברפואה. ממצאים חשובים אלו פורסמו בשנת 2005, 15 שנים לפני פרוץ מגפת הקורונה.
זוכי פרס נובל לרפואה 2023 Katalin Karikó ו- Drew Weissman. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לרפואה למגלי יישומי mRNA לחיסוני קורונה

השניים, קטלין קריקו ודרו ווייסמן התבשרו לפני כחודש על זכייתם בפרס HARVEI בטכניון
פרידריך וילהלם לייבניץ. המחשה: depositphotos.com

על אין-סופיותה של המכונה הטבעית

פרופ’ אוהד נחתומי, ראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון חוקר את החיבור בין עולם מחשבה ישן וחדש בהגותו של לייבניץ.
כרזת הסרט אופנהיימר. מאת UNIVERSAL - אינסטגרם SERTTOV, שימוש הוגן בכרזה, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=2220162

הסובייטים חיזרו במרץ אחרי אופנהיימר אך הוא סירב לרגל עבורם

הסובייטים הצליחו אכן לשתול מרגלים שסיפקו את סודות הפצצה האטומית לקרמלין ואיפשר להם לפוצץ פצצה ראשונה באוגוסט 1949, זה היה העתק של הפצצה שנבנתה בלוס אלמוס והוטלה על ידי האמריקאים
רוזלינד פרנקלין בשהותה בצרפת. צילום: מתוך ויקיפדיה

ממצאים חדשים על חלקה של רוזלינד פרנקלין בגילוי מבנה הדנ"א

מאמר שהתפרסם בנייצ'ר מפרט את חלקה של פרנקלין בגילוי ה"שדרה" של מולוקלת ה-DNA. עם זאת בשל התחרות בין הקבוצות היא נמנעה מלפרסם חלק גדול מהן בעצמה, כמו כן לווטסון וקריק
צילום של פרופ' אלברט איינשטיין בניו ג'רזי, 1947, נצבע ידנית בשנת 2022. המחשה: depositphotos.com

אלברט איינשטיין – מדען ופילוסוף: האיש ששינה לנצח את תפיסת המרחב והזמן

איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזיק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח
מימין שמעון שריד מנכל העמותה, אור נטף, סהר פרץ, ג'וליה סאלח רות פרסול ולי אלפרט. צילום: ערן אקרמן

קרן פרסול ועמותת SpaceIL בחרו את המועמדות שישתלבו בתוכנית משותפת להעצמת נשים בתחום החלל.

שתיים מהן ישתלבו בפיתוח משימת בראשית2 שצפויה להיות משוגרת ב-2025
איור 3. התגליות של פבו סיפקו מידע חשוב באשר לאיכלוס העולם בזמן שבו הומוספיינס היגרו אל מחוץ לאפריקה והתפשטו לשאר העולם. ניאנדרטלים חיו במערב אירואסיה ואילו דניסובנים במזרח אירואסיה. רביה בין המינים השונים התרחשה כאשר ההומוספיינס התפשטו לרוחב היבשת, תוך השארת שרידים האצורים בדנ"א. איור מתוך ההסבר לפרס נובל 2022 לרפואה. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לרפואה לסוונטה פבו השוודי, מגלה האדם הדניסובי ומפענח הגנום של מיני אדם שנכחדו

סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי