מאנגלית: חיים שמואלי. סדרת פילוסופיה ומדע בעריכת ד"ר יהודה מלצר ספרי עליית הגג וידיעות ספרים 312 עמודים.
בשנה שעברה גילתה אסיל נעמה, שלמדה אז לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני אסטרואידים חדשים. זאת במסגרת "קמפיין ציד האסטרואידים" של נאס"א
כן, המפקדת! האסטרונאוטית פגי ויטסון הייתה האישה הראשונה שמונתה למפקדת משימה לתחנת החלל הבין־לאומית, הייתה האישה הראשונה לפקד על שתי משימות לתחנת החלל, והיא אמורה להיות מפקדת המשימה השנייה שיוציאו חברות החלל הפרטיות אקסיום ספייס וספייס־אקס עם תיירי חלל
במהלך השנים כיסינו באתר הידען את האיש המיוחד במינו הזה, שהעולם מציין בעזרת דודל של גוגל את יום הולדתו השמונים. אמנם שלוש שנים הוא כבר לא איתנו אבל הרעיון של נפש כלואה בגוף מוגבל, המשוטטת במרחבי החלל הוא זה שהקנה לו מעמד ייחודי, והוא ניצל אותו בין היתר כדי לקדם את החשיבה המדעית והרציונלית * אתר הידען מסכם את שמונים הפנים של סטיבן הוקינג
ב-7 בנובמבר 1867 נולדה בוורשה מריה סְקְוֹלְדוֹבְסְקָה, המוכרת כמארי קירי, אחת מדמויות המופת של המדע המודרני. קירי הייתה האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל והיחידה עד היום שזכתה בשני תחומים של המדעים המדויקים
לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם זאת אפילו האפיפיור השתכנע ומינה אותה לאקדמיה למדעים
מספר הנשים שקיבלו פרס נובל לפיזיקה גדל משלוש לארבע, ובכימיה מחמש לשבע (בשני המקרים כולל מארי קירי). האם זה מקרי או תחילתה של מגמה
כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה
פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש לדברים טובים, אך גם לגרום נזקים בידיים הלא נכונות.
כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל
כך אומר פרופ' עמיאל שטרנברג מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שחבר גם בקבוצתו של פרופ' גנזל במינכן. הוא מדגיש כי הזוכה השלישי, רוג'ר
![איור של הגלקסיה והחור השחור הענק שבמרכזה. החור השחור ממיר חלק מהחומר שהוא סופח לקרינה אנרגטית (בגווני כחול), בעוד שהגלקסיה ממשיכה ליצור כוכבים חדשים (אזורים סגולים). [קרדיט איור: מייקל הלפנביין\אוניברסיטת ייל - M. Helfenbein / Yale University]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2015/07/Monster_Black_Hole-240x140.jpg)
הזוכים האחרים הם ריינהרט גנזל ואנדריאה גז. גז היא האישה הרביעית בסך הכל הזוכה בפרס נובל לפיזיקה במשך 120 שנות חלוקת הפרס
הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב
התוצאה הזאת שמבקשים למצוא זמן רב התאפשרה על ידי מדידות יותר ויותר מדויקות במשך קרוב לשלושים שנה, שאיפשרו למדענים לפענח את התעלומות של המפלצת שאורבת
נמנתה על צוות המדעניות האפרו-אמריקניות שעליו מתבסס הסרט "מאחורי המספרים"
האקדמיה השבדית למדעים העניקה היום את פרס הנובל בכימיה לשנת 2019 לשלושה חוקרים על תרומתם בפיתוח של סוללת יון-ליתיום: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה
כתבה מורחבת מתורגמת מאתר פרס נובל המתארת את חשיבות הפרס שניתן למגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש
כך מתאר פרופ' יואל רפאלי מאוניברסיטת תל אביב ועמיתו של פיבלס בראיון לאתר הידען את זוכה פרס נובל לשנת 2019
ועדת פרס נובל בפיזיולוגיה או ברפואה במכון הרפואי קרולינסקה בשבדיה הודיעה על הענקת הפרס לשנת 2019 לויליאם קיילין, סר פיטר רטקליף וגרג סמנזה פרס נובל
גל-מאן הגיע לתיאורית הקווארקים במקביל לפרופ' יובל נאמן הישראלי, שטען שגם לו היה מגיע פרס נובל
אהרן אהרנסון, שמת השבוע לפני מאה שנה (15 במאי), מוכר לרבים כמגלה אם החיטה וכאחד ממקימי מחתרת ניל"י. אך מעטים יודעים שהוא עסק גם בנושאים
התעניינותו של חוקר הטבע טוביה קושניר ז"ל בביולוגיה ובטבע החל עוד בילדותו, והמשיך עד למותו בתש"ח. על פועלו האדיר של חוקר טבע מזן נדיר, הכולל
זכייתו של פרופ' ויליאם נורדהאוס בפרס נובל לכלכלה היא נקודת ציון חשובה מאוד לתחום כלכלת הסביבה, אבל הרווח האמיתי לעולם, וגם לישראל, יגיע כאשר הרעיונות
פרופ' יעל פישר, רקטור המכללה האקדמית אחווה, אומרת כי הפער המגדרי, בפרט בתחום המדעים המדויקים, מתחיל מבית הספר, וממשיך בסגל הבכיר באקדמיה
מחצית הפרס מוענקת לחוקרת פרנסס ארנולד מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) בארה"ב על פיתוח שיטה לייצור מואץ של אנזימים במבחנה בתהליך של ברירה אבולוציונית. מחצית הפרס
