מדענים

שתיים מהן ישתלבו בפיתוח משימת בראשית2 שצפויה להיות משוגרת ב-2025

סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי

מאנגלית: חיים שמואלי. סדרת פילוסופיה ומדע בעריכת ד"ר יהודה מלצר ספרי עליית הגג וידיעות ספרים 312 עמודים.

בשנה שעברה גילתה אסיל נעמה, שלמדה אז לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני אסטרואידים חדשים. זאת במסגרת "קמפיין ציד האסטרואידים" של נאס"א

כן, המפקדת! האסטרונאוטית פגי ויטסון הייתה האישה הראשונה שמונתה למפקדת משימה לתחנת החלל הבין־לאומית, הייתה האישה הראשונה לפקד על שתי משימות לתחנת החלל, והיא אמורה להיות מפקדת המשימה השנייה שיוציאו חברות החלל הפרטיות אקסיום ספייס וספייס־אקס עם תיירי חלל

במהלך השנים כיסינו באתר הידען את האיש המיוחד במינו הזה, שהעולם מציין בעזרת דודל של גוגל את יום הולדתו השמונים. אמנם שלוש שנים הוא כבר לא איתנו אבל הרעיון של נפש כלואה בגוף מוגבל, המשוטטת במרחבי החלל הוא זה שהקנה לו מעמד ייחודי, והוא ניצל אותו בין היתר כדי לקדם את החשיבה המדעית והרציונלית * אתר הידען מסכם את שמונים הפנים של סטיבן הוקינג

ב-7 בנובמבר 1867 נולדה בוורשה מריה סְקְוֹלְדוֹבְסְקָה, המוכרת כמארי קירי, אחת מדמויות המופת של המדע המודרני. קירי הייתה האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל והיחידה עד היום שזכתה בשני תחומים של המדעים המדויקים

לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם זאת אפילו האפיפיור השתכנע ומינה אותה לאקדמיה למדעים

מספר הנשים שקיבלו פרס נובל לפיזיקה גדל משלוש לארבע, ובכימיה מחמש לשבע (בשני המקרים כולל מארי קירי). האם זה מקרי או תחילתה של מגמה

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה

פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש לדברים טובים, אך גם לגרום נזקים בידיים הלא נכונות.

כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל

הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב