מדענים

ולדימיר חבקין. צילום: קרן WELCOME TRUST

ולדימיר חבקין: לוחם נגד כולרה, דבר והתבוללות

הבקטריולוג והאימונולוג היהודי-רוסי שפיתח חיסונים לכולרה ולדבר, הוביל מאבק במגפות בהודו, ופעל לשימור הזהות היהודית (אם כי המליץ לישיבות שתרם להן ללמד מקצוע מעשי את התלמידים) לצד פילנתרופיה ענפה
בול רוסי משנת 2004 לכבוד המדען היהודי-סובייטי יולי חריטון

יולי חריטון – יוצר העוצמה הגרעינית של ברית המועצות

לאחר שפצצת האטום האמריקנית נחשפה, פעל המדען הסובייטי יולי חריטון במהירות כדי להשיג שוויון הרתעתי עבור ברית המועצות. כיצד הפך לפנים המסווגות של תוכנית הגרעין הסובייטית, ומה היה המחיר האישי?
ג'יימס פרנק בשנת 1925. צילום: קרן פרס נובל

ג'יימס פרנק – יוצר כלי הנשק להשמדה המונית ולוחם נגדם

הפיזיקאי היהודי-גרמני, חתן פרס נובל, שסייע בפיתוח נשק כימי במלחמת העולם הראשונה – והתפטר במחאה נגד הנאצים ונאבק נגד שימוש בפצצה האטומית
פיזיקאי החוקר את תורת הקוונטים בברית המועצות של סטאלין. "תיאוריה לא מפלגתית". התמונה הוכנה על ידי DALEE בהעדר תמונה מקורית של סמיון סמקובסקי.

התנגשות בין תורת היחסות לדיאלקטיקה המטריאליסטית – סיפור חייו ופועלו של סמיון סמקובסקי

ב-1931 הוציא הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית צו שאסר על פילוסופיה ומדע שאינם "מפלגתיים". תורת היחסות בתוכם. סמיון ברונשטיין–סמקובסקי הגן על תורת היחסות ושילם על כך בחייו
פרופ' אברהם הלוי פרנקל בשנות הארבעים. צילום מתוך ויקימדיה

פרופ' אברהם פרנקל: מהזוועות במינכן למהפכה הציונית

אביו של המתמטיקאי פרופ' אברהם פרנקל חזה את הסכנה ליהדות בוואריה בעקבות השתתפות יהודים בהנהגת הרפובליקה הקומוניסטית – ומשם החלה דרכו של פרנקל לעבר הציונות והאוניברסיטה העברית
מאטבי ברונשטיין. צילום נחלת הכלל

רצח של פיזיקאי שחיסל תחום מדעי שלם

מאטבי ברונשטיין היה אחד המדענים הראשונים שחקר את תיאורית הקוונטים. היותו עילוי בתחומים רבים של הפיזיקה, שידע גם הרבה שפות לא עזרה לו כשהוצא להורג ב-1939 על ידי שלטונות ברה"מ
יוליוס גמבל, 1931. מתוך ויקימדיה

אמיל יוליוס גומבל – סטטיסטיקה קטלנית

פרופ' פאול ארליך. קרדיט: ספרית הקונגרס, דרך ויקימדיה

זוכה פרס נובל פאול ארליך – מייסד האימונולוגיה והכימותרפיה

פאול ארליך, פרס נובל, כימותרפיה, עגבת, אימונולוגיה, כדור הקסם, יהדות ומדע, היסטוריה רפואית, פרמקולוגיה, האוניברסיטה העברית
ג'פרי הינטון וג'ון הופפילד, שניים מהחוקרים המרכזיים בתחום הבינה המלאכותית, זכו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2024. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

הבינה המלאכותית מלאה תפקיד מרכזי בשתי קטגוריות של פרסי נובל 2024. זהו סימן לבאות

סביר שנראה עוד מדליות נובל ניתנות לחוקרים שהשתמשו בכלי AI. ככל שזה יקרה, ייתכן שנמצא שהשיטות המדעיות שמכבדות אותן הוועדות של פרסי נובל יתרחקו מהקטגוריות הפשוטות כמו "פיזיקה", "כימיה" ו"פיזיולוגיה
© Johan Jarnestad/The Royal Swedish Academy of Sciences

פרס נובל לכימה יוענק לחוקר באונ' וושינגטון ולשני עובדי דיפ מיינד של גוגל

דיוויד בייקר מאוניברסיטת וושינגטון והחוקרים דמיס חסביס וג'ון ג'מפר מחברת DeepMind של גוגל זכו בפרס על תכנון חלבונים מלאכותיים וחיזוי מבנה חלבונים בעזרת מחשב
זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2024 ג'ון ג'וזף הדפילד מאוניברסיטת פרינסטון וג'פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2024 לחוקרים על פיתוח רשתות עצביות מלאכותיות (הרחבה)

ג'ון הדפילד וג'פרי הינטון זכו בפרס על מחקרם החלוצי בלמידת מכונה בעזרת רשתות עצבים בהשראת מבנה המוח
רשתות נוירונים. איור: depositphotos.com

מפתחי טכנולוגיות הלמידה העמוקה באמצעות רשתות נוירונים זכו בפרס נובל

השניים, ג'ון הופפילד מאוניברסיטת פרינסטון ופרופ' ג'פרי הינטון מאוניברסיטת טורונטו שינו את הדרך שבה מתבצע לימוד מכונה עבור בינה מלאכותית וקידמו את הפיכת הטכנולוגיה לעוצמתית כפי שהיא מוכרת לנו כיום
מנגנון הזרימה של מידע גנטי מתוך מולקולת הדנ"א לעבר מולקולות של מיקרו-רנ"א ומשם לחלבונים. המידע הגנטי הזהה מאוחסן בדנ"א של כל התאים בגוף שלנו. מצב זה מחייב וויסות מדויק של פעילות הגנים כך שרק האסף הנכון של הגנים פעיל בכל אחד מסוגי התאים. באדיבות וועדת פרס נובל

גארי רובקון וויקטור אמברוס זכו בפרס נובל לרפואה 2024 על גילוי המיקרו-RNA והשפעתו על ויסות הגנים (הרחבה)

שני המדענים הוכרו בזכות תרומתם להבנת מנגנוני הוויסות הגנטי באמצעות גילוי מיקרוRNA – מולקולות RNA זעירות בעלות תפקיד חיוני בתהליכי התפתחות ותפקוד בתאים

מי יזכה בפרס נובל לפיזיקה השנה? כל התחזיות

פרסי נובל מוכרזים בתחילת אוקטובר מדי שנה, וכחודש לפני כן מופצות שמועות, תחזיות והשערות לגבי זהותם של המועמדים ועל סיכויי הזכיה. בשנים האחרונות, באמצעות כלים חדשניים לניתוח מידע, מומחי תחזיות
פרופ' נתן רוזן. באדיבות ​​​הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו

פרופ'-מחקר נתן רוזן, 1995-1909

מייסד הפקולטה לפיזיקה בטכניון, שותף בחיבור המאמר ההיסטורי EPR עם אלברט איינשטיין ובוריס פודולסקי
זוכי פרס נובל לכימיה 2023. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל למדענים שהצליחו ליצור נקודות קוונטיות – הטכנולוגיה שבבסיס מסכי הQLED

כיום נקודות קוונטיות, שהן ננו-חלקיקים זעירים, שהגודל שלהן קובע את התכונות שלהן, מאירות צגי מחשב ומסכי טלוויזיה כאשר אלו ומתבססים על טכנולוגיה של QLED. בתחום הרפואה, משתמשים כיום בנקודות קוונטיות
משמאל פרופ' פרנץ קראוז, ופרופ' אן ל'אולייר במהלך טקס קבלת פרס וולף מנשיא המדינה יצחק הרצוג. צילום באדיבות קרן וולף

פרס נובל לפיזיקה לשנת 2023 לחוקרים שהצליחו למדוד תהליכים זעירים ומהירים באלקטרונים

פרס נובל לשנת 2023 בפיזיקה הוענק לשלושה חוקרים: פייר אגוסטיני (Pierre Agostini), פרנץ קראוס (Ferenc Krausz) וכן אן ל'הוליייר (Anne L’Huillier) עבור "פיתוח השיטות שלהם המייצרות פעימות אטו-שניות (attosecond) קצרות
איור 1. שיטות לייצור חיסון לפני מגפת הקורונה. (באדיבות הועדה לפרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה): שימוש בנגיף מוחלש או בלתי פעיל וחלבון רקומביננטי (הצרפי) המועבר לגוף דרך וקטור נגיפי ומפעיל את מערכת החיסון. באדיבות וועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה 2023 לפורצי הדרך בתחום ה-mRNA שזירזו את החיסונים לקורונה

קריקו ווייסמן הבינו מיד שהתגלית שלהם היא בעלת משמעות עצומה עבור השימוש האפשרי של רנ"א שליח ברפואה. ממצאים חשובים אלו פורסמו בשנת 2005, 15 שנים לפני פרוץ מגפת הקורונה.
זוכי פרס נובל לרפואה 2023 Katalin Karikó ו- Drew Weissman. Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

פרס נובל לרפואה למגלי יישומי mRNA לחיסוני קורונה

השניים, קטלין קריקו ודרו ווייסמן התבשרו לפני כחודש על זכייתם בפרס HARVEI בטכניון
פרידריך וילהלם לייבניץ. המחשה: depositphotos.com

על אין-סופיותה של המכונה הטבעית

פרופ’ אוהד נחתומי, ראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון חוקר את החיבור בין עולם מחשבה ישן וחדש בהגותו של לייבניץ.
כרזת הסרט אופנהיימר. מאת UNIVERSAL - אינסטגרם SERTTOV, שימוש הוגן בכרזה, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=2220162

הסובייטים חיזרו במרץ אחרי אופנהיימר אך הוא סירב לרגל עבורם

הסובייטים הצליחו אכן לשתול מרגלים שסיפקו את סודות הפצצה האטומית לקרמלין ואיפשר להם לפוצץ פצצה ראשונה באוגוסט 1949, זה היה העתק של הפצצה שנבנתה בלוס אלמוס והוטלה על ידי האמריקאים
רוזלינד פרנקלין בשהותה בצרפת. צילום: מתוך ויקיפדיה

ממצאים חדשים על חלקה של רוזלינד פרנקלין בגילוי מבנה הדנ"א

מאמר שהתפרסם בנייצ'ר מפרט את חלקה של פרנקלין בגילוי ה"שדרה" של מולוקלת ה-DNA. עם זאת בשל התחרות בין הקבוצות היא נמנעה מלפרסם חלק גדול מהן בעצמה, כמו כן לווטסון וקריק
צילום של פרופ' אלברט איינשטיין בניו ג'רזי, 1947, נצבע ידנית בשנת 2022. המחשה: depositphotos.com

אלברט איינשטיין – מדען ופילוסוף: האיש ששינה לנצח את תפיסת המרחב והזמן

איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים, לצד אייזיק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך מילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום עולמי ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות תורת היחסות אותה פיתח
מימין שמעון שריד מנכל העמותה, אור נטף, סהר פרץ, ג'וליה סאלח רות פרסול ולי אלפרט. צילום: ערן אקרמן

קרן פרסול ועמותת SpaceIL בחרו את המועמדות שישתלבו בתוכנית משותפת להעצמת נשים בתחום החלל.

שתיים מהן ישתלבו בפיתוח משימת בראשית2 שצפויה להיות משוגרת ב-2025
איור 3. התגליות של פבו סיפקו מידע חשוב באשר לאיכלוס העולם בזמן שבו הומוספיינס היגרו אל מחוץ לאפריקה והתפשטו לשאר העולם. ניאנדרטלים חיו במערב אירואסיה ואילו דניסובנים במזרח אירואסיה. רביה בין המינים השונים התרחשה כאשר ההומוספיינס התפשטו לרוחב היבשת, תוך השארת שרידים האצורים בדנ"א. איור מתוך ההסבר לפרס נובל 2022 לרפואה. מתוך אתר פרס נובל

פרס נובל לרפואה לסוונטה פבו השוודי, מגלה האדם הדניסובי ומפענח הגנום של מיני אדם שנכחדו

סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי
הטעות הגדולה של אינשטיין. עטיפה

הפרק מקורות הגאונות מתוך "הטעות הגדולה של איינשטיין – חייו של גאון לא מושלם" מאת דייוויד בּוֹדאניס

מאנגלית: חיים שמואלי. סדרת פילוסופיה ומדע בעריכת ד"ר יהודה מלצר ספרי עליית הגג וידיעות ספרים 312 עמודים.
אסיל נעמה. צילום: דוברות הטכניון

אסיל נעמה ממשיכה את דרכה בחלל

בשנה שעברה גילתה אסיל נעמה, שלמדה אז לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני אסטרואידים חדשים. זאת במסגרת "קמפיין ציד האסטרואידים" של נאס"א
האסטרונאוטית פגי וויטסון. צילום: נאס"א

פגי ויטסון – האסטרונאוטית שניהלה משימות בתחנת החלל הבינלאומית, תשמש קפטנית מטעם ספייס אקס

כן, המפקדת! האסטרונאוטית פגי ויטסון הייתה האישה הראשונה שמונתה למפקדת משימה לתחנת החלל הבין־לאומית, הייתה האישה הראשונה לפקד על שתי משימות לתחנת החלל, והיא אמורה להיות מפקדת המשימה השנייה שיוציאו
סטיבן הוקינג במוזיאון המדע בירושלים, דצמבר 2006. צילום: אבי בליזובסקי

סטיבן הוקינג – נפש כלואה המשוטטת ביקום

במהלך השנים כיסינו באתר הידען את האיש המיוחד במינו הזה, שהעולם מציין בעזרת דודל של גוגל את יום הולדתו השמונים. אמנם שלוש שנים הוא כבר לא איתנו אבל הרעיון של
מארי קירי. המחשה: depositphotos.com

זרקור על מארי קירי

ב-7 בנובמבר 1867 נולדה בוורשה מריה סְקְוֹלְדוֹבְסְקָה, המוכרת כמארי קירי, אחת מדמויות המופת של המדע המודרני. קירי הייתה האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל והיחידה עד היום שזכתה בשני תחומים
פורטרט של לאורה באסי. צייר לא ידוע.

לאורה באסי: האישה הראשונה שקיבלה פרופסורה במדעים

לאורה באסי נלחמה ללא הרף להשגת תנאים שווים לנשים שבחרו בקריירה אינטלקטואלית ומקצועית במוסדות הוראה ומחקר ציבוריים בתקופה שבה האוניברסיטאות ועולם האקדמיה באיטליה ובעולם כולו היו סביבות גבריות בלבד. עם
מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

נשים זוכות נובל במדעים – האם אנחנו בפתחה של מגמה?

מספר הנשים שקיבלו פרס נובל לפיזיקה גדל משלוש לארבע, ובכימיה מחמש לשבע (בשני המקרים כולל מארי קירי). האם זה מקרי או תחילתה של מגמה
מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה"

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את
תמונה מזכייתו של רוג'ר פנרוז עם סטיבן הוקינג בפרס וולף בכנסת בירושלים. קרדיט צילום קרן וולף

חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן: "לפנרוז יש קשר עקיף לתגלית שלי"הזוכות בכימיה פיתחו "חומר נפץ" בביולוגיה

פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש
פרופ' ריינהרט גנזל במצפה הכוכבים פרנל, חלק מפרויקט המצפה האירופי הדרומי בצ'לה. צילום יחצ, ESO

חתן פרס נובל ריינהרט גנזל הוא חבר גדול של המדע הישראלי

כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל
הסבר על גילוי נגיף הפטיטיס C. איור: וועדת פרס נובל

מגלי נגיף צהבת C זכו בפרס נובל לרפואה

הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב
זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2019: באניסטר גודאינף, מנלי סטנלי וויטנגהם ואקירה יושינו. איור: ועדת פרס נובל

פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון

אהרון אהרונסון, חלוץ חוקרי הטבע בארץ ישראל. צילום: מתוך ויקיפדיה

אהרן אהרנסון: חלוץ האקולוגיה היישומית בארץ ישראל

טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר

פרופ' ויליאם נורדהאוס, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2018

פרס נובל לסביבה