פרופ' אברהם פרנקל: מהזוועות במינכן למהפכה הציונית

אביו של המתמטיקאי פרופ' אברהם פרנקל חזה את הסכנה ליהדות בוואריה בעקבות השתתפות יהודים בהנהגת הרפובליקה הקומוניסטית – ומשם החלה דרכו של פרנקל לעבר הציונות והאוניברסיטה העברית

      ב-7 בנובמבר 1918, מנהיג הסוציאליסטים העצמאיים ממוצא יהודי, קורט אייזנר, בעזרת עובדים, איכרים וחיילים, תפס את השלטון בבוואריה, והפך לראש ממשלת הרפובליקה, שהייתה מלכות. כתוצאה ממהפכה זו, בוטל כס המלוכה הבווארי, ובכך הסתיים שלטונו בן 738 השנים של בית ויטלסבאך על בוואריה. לודוויג השלישי נמלט להונגריה, לליכטנשטיין ולאחר מכן לשווייץ. אייזנר היהודי הפיל את המלך. בממשלתו של אייזנר היו אנשי רוח, יהודים ארנסט טולר, אריך מיזאם וגוסטב לנדאואר. בפברואר 1919 נורה אייזנר למוות ע"י מתנקש לאומני. ב-7 באפריל 1919 הוכרזה הרפובליקה הסוציאליסטית הבווארית בראשות מנהיג הסוציאל-דמוקרטים העצמאיים, המשורר ארנסט טולר, שהתפטר לאחר שישה ימים בתפקיד. טולר, משורר ומחזאי, היה פציפיסט ולא היה מסוגל לעמוד בראש מערכת האלימות שהייתה הרפובליקה הבווארית הסובייטית. לאחר התפטרותו הוכרזה הרפובליקה הסובייטית הבווארית בראשות הקומוניסט היהודי אויגן לווינה.

      בעלונים של האופוזיציה, המצב במינכן הנשלטת ע"י הקומוניסטים נראה כך: "רבים מהבתים נשרפו, וסכומים משמעותיים של כסף נעלמו לנצח. מעצרים בוצעו ללא כל הבחנה. […] מינכן מנותקת משאר העולם. אספקת המזון נעצרה. חיי תינוקות, חולים וחלשים נמצאים בסכנה חמורה. פחם הפך למצרך נדיר במטבח של העניים. […]  הטריבונל המהפכני רדף אזרחים על כל מילה חופשית שנאמרה נגד הניהול המביש של חבורת הזרים. בני ערובה נרצחו באכזריות". מקום ההוצאה להורג של הלאומנים הרדיקליים היה הגימנסיה של לויטפולד. הבנקים הועברו לבעלות המדינה . הקומוניסטים נטלו דירות מעשירים ומסרו אותן לעניים. "חבורת הזרים" היו המנהיגים היהודים של המהפכה.

      לווינֶה לא דאג לילדים הרעבים: "מה יקרה, אם במהלך כמה שבועות במינכן יהיה פחות חלב? בכל מקרה, רובו הולך לילדי הבורגנות. איננו מעוניינים שהם ישרדו. לא יהיה נזק, אם הם ימותו – כשהם יגדלו, הם יהיו אויבי הפרולטריון". בעיתונים כינו את הנהגת הרפובליקה "כנופית משוגעים, פנטזיונרים, קנאים ופושעים" ו"תעמלנים זרים רברבניים". המשוררת והסופרת איזולדה קורץ כינתה את הקומוניסטים "קבוצת טרוריסטים". בתחילת מאי 1919 הרפובליקה נפלה, לנדאואר הוצא להורג, לווינֶה הורשע ונורה. טולר נעצר והורשע בבגידה. מיוזָאם נעצר, הורשע בבגידה במדינה ונידון לחמש עשרה שנות מאסר.  

      הרפובליקה הסובייטית הבווארית הבהילה את הגרמנים. הסופר תומאס מאן, תושב מינכן, היה המום מהאפשרות של ניצחון המהפכה: "דיברנו על כך, האם עדיין אפשר להציל את התרבות האירופית, […] או שינצח הרעיון הקירגיזי של חיסול. דיברנו גם על סוג היהודי הרוסי, מנהיג התנועה הבינלאומית, התערובת המפוצצת הזו של אינטלקטואל-רדיקל יהודי עם קנאות סלאבית-אורתודוקסית. העולם, שעדיין לא איבד את האינסטינקט של שמירה עצמית, חייב במאמץ עילאי ובזמן קצר, לפי חוקי המלחמה, לנקוט בצעדים חריפים נגד סוג זה של אנשים".

המהפכה שבה האשימו את היהודים

       מהפכת נובמבר 1918 בברלין נתפסה כמהפכה גרמנית, במהפכה הבווארית האשימו את היהודים. ההיסטוריון האמריקאי כריסטופר בראונינג כתב בספרו מקורות הפתרון הסופי: אבולוציה של מדיניות הנאצים כלפי היהודים (2004): "היהודי הפך לסמל של פוליטיקאי שמאלני, של קפיטליסט-מנצל, של סוג שונה של ניסוי אוונגרדי בתרבות, ושל חילון – כל מה שגרם לדחייה בחלק די רחב של הספקטרום הפוליטי השמרני. היהודי הפך לפרובוקטור פוליטי אידיאלי". 

      יועץ המסחר ("יועץ מסחר" הוא תואר כבוד הניתן בגרמניה ליזמים מצטיינים), זיגמונד פרנקל, מנהיג הקהילה היהודית האורתודוקסית במינכן ואחד המייסדים של אגודת ישראל, היה מפוחד מהתפקיד הפעיל של היהודים במהפכה. בנו בן ה-28, אברהם פרנקל, בוגר הגימנסיה לויטפולד במינכן, מקום הוצאת להורג של בני הערובה האריסטוקרטים, סיפר על עמדת אביו בספר זיכרונות מתמטיקאי בגרמניה: "זיגמונד פרנקל ציפה כי השתתפות היהודים בהנהגה הרדיקלית תוביל להשפעה קטסטרופלית על היהדות הבווארית." ב-5 בינואר 1919, בסוף קיומה של הרפובליקה הבווארית, הוקמה בבית הבירה שטרנקרברוי במינכן המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית.

      אברהם פרנקל (אדולף אברהם הלוי פרנקל) נולד במינכן ב-17 בפברואר 1891 למשפחה יהודית של סוחר צמר זיגמונד פרנקל, שם היו חמישה ילדים. בשנת 1909 סיים אברהם את הגימנסיה העירונית. הוא למד מתמטיקה באוניברסיטאות מינכן, ברלין, מרבורג וברסלאו. בשנת 1914 סיים פרנקל את לימודיו בהצטיינות וגויס לחזית הצרפתית במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1916, במהלך חופשה, הוא הגיש את עבודת הדוקטורט שלו. בשנת 1920 מונה פרנקל לחבר בוועד המנהל של בית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1922 הוא מונה לפרופסור באוניברסיטת מרבורג.  

      החוויות של אביו של פרנקל, שגינה את הפעילות המהפכנית המסוכנת ליהודים, הובילו את אברהם לציונות. בשנת 1926 הוא ביקר לראשונה בארץ ישראל. בשנת 1928 הוא מונה לפרופסור באוניברסיטת קיל, אך באותה שנה, לאחר התייעצות עם הרב אברהם יצחק קוק, נכנס לתפקיד פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1929 עלה ארצה. הוא קיבל חופשה וחזר לאוניברסיטת קיל, שם עבד בשנים 1932–1933. ב-25 באפריל 1933 פוטר פרנקל מאוניברסיטת קיל ועבר להתגורר בארץ ישראל. הוא היה ציוני נלהב וקנאי של השפה העברית. הוא היה הדיקן הראשון של הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע ורקטור האוניברסיטה העברית בשנים 1938–1940. הוא לימד בירושלים עד שיצא לגמלאות בשנת 1959. לאחר מכן הוא לימד באוניברסיטה בר אילן. ב-1956 הוענק לפרנקל פרס ישראל בתחום המדעים המדויקים. ב-1960 נבחר פרנקל לאקדמיה הלאומית למדעים של ישראל.  

       פרנקל הוא אחד מחברי התיאוריה האקסיומטית של קבוצות צרמלו-פרנקל. עבודותיו האחרות עוסקות באלגברה, ביסודות המתמטיקה, בהיסטוריה של המתמטיקה ובפיתוח החינוך בישראל.  

      פרנקל נפטר ב-15 באוקטובר 1965.

המהפכה הקומוניסטית במינכן

בתום מלחמת העולם הראשונה, גרמניה כולה הייתה שרויה באנרכיה. בעקבות מהפכת נובמבר 1918, הוקמה ממשלה סוציאליסטית בבוואריה בראשות קורט אייסנר, אך הוא נרצח בפברואר 1919. לאחר מותו, השתלטו על השלטון קבוצות קומוניסטיות ואנרכיסטיות שהכריזו באפריל על רפובליקת סובייטים עצמאית בבוואריה.

הרפובליקה, שנוהלה בין היתר על ידי אנשי רוח כמו ארנסט טולר, גוסטב לנדאואר ואויגן לוינה, סבלה מחוסר יציבות פנימית, מחסור בניסיון ממשלי וקרע אידיאולוגי בין פלגים.

במאי 1919, שלח השלטון המרכזי בברלין כוחות פרייקור – מיליציות ימין לאומניות – לדכא את המרד. מה שהתרחש לאחר מכן היה טבח המוני. כל האנשים שעמדו בראש הרפובליקה הסובייטית של בוואריה הוצאו להורג ויחד איתם נהרגו 600 בני אדם, רובם אינטלקטואלים, במה שיהיה קדימות לשנאת האליטות.

אירועים אלו סימנו את קץ הניסיון הראשון של שלטון מהפכני קומוניסטי בגרמניה, והיו מבוא לעליית כוחות הימין הקיצוני בשנות ה־20 וה־30. הם גם המחישו את העוינות כלפי יהודים שהיו ממנהיגי המהפכה וזוהו כואנשי שמאל, עוינות שתלך ותתעצם בעשורים הבאים.