אקדמיה וחינוך

פרופ׳ יסמין מרוז מאוניברסיטת תל אביב. צילום: נעמי מרוז

גם צמחים עלולים ליפול ל„אשליות אופטיות”: כך נבטי חמנייה משלבים אור מכמה כיוונים

מחקר בנבטי חמנייה מראה כיצד עיבוד מקומי של אור מכיוונים שונים מעצב את הצמיחה. המודל מנבא גם סטייה קטנה מכיוון התאורה המרבי.
איור של רב עם ילדים חרדים הלומדים תורה – לימודי ליבה בחינוך החרדי

לראשונה התקציב לחינוך החרדי מותנה בלימודי ליבה – אך רוב הכסף כבר הועבר

בג"ץ אימץ את מתווה היועצת המשפטית לממשלה: כ־98 מיליון שקל שהוקפאו יועברו רק למוסדות שמלמדים מתמטיקה, אנגלית, מדעים, עברית ותנ"ך. היועמ"שית דורשת ליבה מלאה כבר השנה, ותוכנית ליבה אחידה לכל
איור של התפרצות מגנטית – סערת שמש ליד חור שחור

סערת שמש ליד חור שחור: חוקרי הטכניון זיהו לראשונה התפרצות מגנטית בעטרה של חור שחור על-מסיבי

תצפיות בקרינת רנטגן מהגלקסיה NGC 3783 חשפו התפרצות הדומה בהתפתחותה להתפרצויות בשמש. חוקרי הטכניון זיהו בה את "אפקט נויפרט" – ראיה למנגנון מגנטי בעטרה של חור שחור על-מסיבי.
מטופל עובר סריקה ב-MRI. המחשה: depositphotos.com

הקלה בכאב ותחושת ניתוק: מחקר ישראלי מבחין בין שתי השפעות הקטמין

מחקר של אוניברסיטת תל אביב ואיכילוב מצא מדדים מוחיים שונים לשיכוך כאב ולדיסוציאציה בעקבות קטמין. עדיין אין טיפול חדש המפריד ביניהם.
האוניברסיטה העברית בירושלים. המחשה: depositphotos.com

תרומה לאוניברסיטה העברית: 250 מיליון דולר מג'ון פולסון ו-30 מיליון דולר להכשרת רופאים

האוניברסיטה העברית קיבלה בשבוע אחד שתי תרומות בהיקף כולל של 280 מיליון דולר. המשקיע ג'ון פולסון הודיע על התרומה לאוניברסיטה העברית הגדולה ביותר אי פעם: 250 מיליון דולר. הכסף יממן
מימין: יואב חיות, פרופ׳ אורי אלון וד״ר גלן פרידהם

מחקר על 300 מיליון בדיקות: גיל המעבר מלווה בנקודת מפנה חדה במערכות הגוף

ניתוח נתונים של כ־1.3 מיליון נשים בישראל ושל מאגר אמריקני מצא שינוי חד במדדים פיזיולוגיים רבים סביב הפסקת הווסת. החוקרים מזהים סימנים מוקדמים יותר מעשור לפני כן, אך מדגישים שממצאים
כוכבי לכת, גלקסיה, מולקולת DNA ומולקולה על רקע החלל

משרד החינוך בתקופת קיש: שפל בהישגי המדעים והמתמטיקה, ופיקוח רופף על לימודי הליבה

משבר החינוך המדעי, הפיקוח על לימודי הליבה ותוכניות השיקום: חלק שני בסדרת תפקוד משרדי הממשלה.
תואר במנהל עסקים

תואר שני במנהל עסקים- מה לומדים ולמי זה מתאים?

לא רק תחושת בטן: מה מלמדים מחקרים על ניהול עסקים?
המחשה של מצוקה כלכלית ונפשית על רקע ההרס בבארי בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.

מחקר לאחר 7 באוקטובר: מצוקה נפשית וקושי כלכלי עלולים להזין זה את זה

מעקב אחר 1,035 ישראלים במשך שנה מצא כי דיכאון וחרדה בתחילת המלחמה ניבאו קשיים כלכליים בהמשך, וקשיים אלה ניבאו לאחר מכן החמרה בתסמינים נפשיים
תרשים מיקום הסטריאטום במוח; Leevanjackson ו-SUM1, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0

כך קוקאין מצמצם את מגוון ההתנהגויות של עכברים לתנועה חזרתית

חוקרי האוניברסיטה העברית זיהו במוח עכברים שני מסלולים עצביים שמשפיעים בכיוונים מנוגדים על התנהגות חזרתית בעקבות חשיפה לקוקאין. הניסוי מספק רמז למנגנון, אך אינו טיפול בהתמכרות בבני אדם.
יום הורים בתיכון. מקצוע ההורים משפיע על יכולות הלימוד של ילדיהם. אילוסטרציה: depositphotos.com.

מקצוע ההורים קשור להישגי התלמידים יותר מרמת השכלתם, לפי מחקר ישראלי

חוקרי מוסד שורש ניתחו נתוני פיז״ה של 10,336 בני 15 שנבחנו בעברית; הקשר הסטטיסטי חזק במיוחד לעיסוק האב, אך אינו מעיד שהמקצוע עצמו גורם לציון
פרופ׳ שנקר בלסוברמניאן, זוכה פרס וולף בכימיה לשנת 2026

מקריאת DNA ועד שעונים אטומיים: ששת הזוכים האחרים בפרס וולף 2026

פרסי וולף ברפואה, בכימיה ובפיזיקה מכירים בחקר חוש הטעם, בשיטות לריצוף DNA ובהתקדמות בשליטה באטומים קרים.
נקבת עצלן חום־גרון על עץ בפארק הלאומי סוברניה בפנמה

מזון, מחסה והגנה: התלות של בעלי החיים בחרקים רחבה מכפי שנהוג לחשוב

סקירה בינלאומית, בהשתתפות חוקר ממיגל ומאוניברסיטת חיפה, מצביעה על קשרים מגוונים בין חרקים לחולייתנים — ומזהירה מפגיעה בהם בעקבות הירידה באוכלוסיות החרקים
פרופ' דוד קשדן, האוניברסיטה העברית. מתוך ויקיפדיה

פרס וולף במתמטיקה לשנת 2026 לשני חוקרים מישראל: דוד קשדן ויוסף ברנשטיין

קרן וולף הוכריזה על זכייתם של דוד קשדן ויוסף ברנשטיין על תרומתם לתורת ההצגות ולחיבורים בין אלגברה, גאומטריה ותורת המספרים.
מוצג השוואתי של שלדי אדם ושימפנזה; צילום: SkeletonsRCool, Wikimedia Commons, CC BY-SA 4.0

מה השתנה בסחוס שלנו מאז הפיצול מהשימפנזים?

מחקר של מכון ויצמן ואוניברסיטת קיוטו נעזר בתאים היברידיים של אדם ושימפנזה כדי לזהות שינוי בבקרת גנים הקשורים לשלד. החוקרים בוחנים כיצד הוא עשוי להסביר חלק מן הפגיעוּת של מפרקי
כוחות העל של חיטת הבר: הגן שעשוי לשפר את החיטה המודרנית

כוחות העל של חיטת הבר: הגן שעשוי לשפר את החיטה המודרנית

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו בחיטת הבר גן המווסת את גודל הגרגר ואת חלוקת חומרי ההזנה; הפחתת פעילותו יצרה בניסויי מעבדה גרגרים גדולים וכבדים יותר, ובהם יותר חלבון, ברזל ואבץ
פרופ׳ דנה וולף מהדסה ומהאוניברסיטה העברית

סקר ל־48,556 יילודים איתר מקרי CMV שלא היו מתגלים בבדיקה ממוקדת

במחקר בשני בתי חולים בירושלים, 100 מתוך 176 היילודים עם זיהום מולד לא היו נכללים בסקר המבוסס על סימנים מחשידים; ההחלטה על סקר שגרתי לכלל היילודים עדיין דורשת בחינת עלות
תאי T ציטוטוקסיים בצבע ירוק ואדום סביב תא סרטני כחול בתצלום מיקרוסקופי

לא רק נקודת הפתיחה: כיצד גידולים משתנים בעקבות אימונותרפיה

מחקר ב־241 מטופלים קושר בין שינויים מוקדמים בסביבת הגידול לבין התגובה לטיפול; חתימה של 59 גנים מציעה כלי מחקרי לניבוי, שעדיין אינו מיועד לשימוש קליני
עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

״היי עטלף, מה אמרת הרגע?״ למה ה-AI עדיין רחוק מלפענח את שפת החיות

חוקרי אוניברסיטת תל אביב השתמשו בקולות פעוטות כדי להראות מדוע דמיון בין צלילים אינו שקול להבנת משמעותם. הם מציעים לשלב כלי בינה מלאכותית עם תצפיות וניסויי השמעה בחקר תקשורת בעלי
האוניברסיטה של החיים

האוניברסיטה של החיים

במציאות של העולם המודרני אי אפשר להתחמק משימוש ומיישום של ידע מדעי. אבל איך אנחנו משלבים אותו בניסיון האישי ובידע הקהילתי שלנו?
בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

בין שינוי סביבתי לריפוי מחלות

סביבה נוזלית־צמיגית מסייעת לקיפול חלבונים ולתפקוד תקין שלהם
מעבר לזריקה: תרופות ההשמנה משנות את הטיפול — והמעטפת חייבת להשתנות איתן

מעבר לזריקה: תרופות ההשמנה משנות את הטיפול — והמעטפת חייבת להשתנות איתן

נייר עמדה ישראלי מדגיש כי הירידה במשקל היא רק חלק מהטיפול בתרופות מבוססות אינקרטינים: יש לשמור גם על מסת השריר, איכות התזונה, התפקוד והבריאות הנפשית
מנגנון עקה תאי מסייע לתאי סרטן מוח בילדים לשרוד – ומסמן מטרה טיפולית אפשרית

מנגנון עקה תאי מסייע לתאי סרטן מוח בילדים לשרוד – ומסמן מטרה טיפולית אפשרית

חוקרי אוניברסיטת בר־אילן הראו כי החלבון TMED9 מחבר בין שני מסלולים מרכזיים בתגובת התא לעקה. בתרביות DIPG שמקורן בחולים, הפחתת TMED9 צמצמה את מספר התאים החיים, את יכולת ההתחדשות ואת
SIRT6 החזיר לאחור סימני הזדקנות בכבד של עכברים זקנים

SIRT6 החזיר לאחור סימני הזדקנות בכבד של עכברים זקנים

ביטוי מוגבר של החלבון שינה בתוך חודש את נגישות הכרומטין בכבד של עכברים זכרים בני 24 חודשים והחזיר דפוסי פעילות גנים לכיוון צעיר יותר; עדיין אין ראיות שמדובר בטיפול לבני
שלד תינוק ניאנדרטלי ממערת עמוד חושף קצב גדילה מהיר כבר בינקות

שלד תינוק ניאנדרטלי ממערת עמוד חושף קצב גדילה מהיר כבר בינקות

המחקר על "עמוד 7", השלד השלם ביותר המוכר של תינוק ניאנדרטלי בגיל 6–14 חודשים, מצא פער בין גיל השיניים לבין התפתחות הגוף והמוח ומציע כי הניאנדרטלים עברו מסלול התפתחות שונה
מסביב לננס לבן

מסביב לננס לבן

מערך של 48 טלסקופים שנבנה בערבה נועד, בין היתר, לגלות כוכבי לכת המקיפים ננסים לבנים ולברר מה נותר ממערכות שמש לאחר מות הכוכב שלהן
תלמידים בשיעור מדעים – PISA 2025 ומשבר ה-STEM בישראל

שפל היסטורי במבחני PISA: האם ישראל מאבדת את דור המדענים והמהנדסים הבא?

תוצאות PISA 2025 מציבות את תלמידי ישראל בשפל חסר תקדים במדעים, במתמטיקה ובקריאה. במדעים, 40% מבני ה־15 אינם מגיעים אפילו לרמת המיומנות הבסיסית, ורק 4% מצטיינים. מאחורי הציונים מסתתר איום
סיב אופטי באורך 14 קילומטרים הופך את קרקעית הכינרת למערך חיישנים

סיב אופטי באורך 14 קילומטרים הופך את קרקעית הכינרת למערך חיישנים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומחקר ימים ואגמים לישראל פרסו סיב אופטי לאורך קרקעית האגם. השינויים הזעירים באור החוזר מן הסיב מאפשרים לזהות רעידות אדמה קטנות, למפות העתקים ולחקור את תנועת
ילד ליד מזרקה במהלך עומס חום בקיץ

יש גבול להסתגלות לחום: ישראל צריכה להיערך מחדש לקיץ חם ולח יותר

מחקרים פיזיולוגיים מראים כי יכולתו של גוף האדם לפזר חום מוגבלת כבר בתנאים מתונים מכפי שנהוג היה להניח. מחקר ישראלי נוסף מצא כי בימי הקיץ עלייה מ־27 ל־32 מעלות נקשרה
Stand Up for Science מתרחבת לאירופה מחשש לנצחונות פופוליסטים; בישראל המאבק על עצמאות המדע כבר בעיצומו

Stand Up for Science מתרחבת לאירופה מחשש לנצחונות פופוליסטים; בישראל המאבק על עצמאות המדע כבר בעיצומו

התנועה שקמה בארה״ב בעקבות ביטול מענקים והתערבות פוליטית במחקר מקימה ארגון בינלאומי בשווייץ. בישראל כבר מתנהל מאבק על הרכב המל״ג, תקציבי המחקר, התבטאויות ראשי האוניברסיטאות והחיץ שבין הדרג הפוליטי למערכת
שיעור פיזיקה באוניברסיטה העברית בהר הצופים, 1935. המאמר מעורר מחדש את הוויכוח בשאלה אם תפקידם העיקרי של רוב המרצים הוא לחקור או ללמד. קרדיט: זולטן קלוגר, אוסף התצלומים הלאומי; נחלת הכלל.

רוב המחקר האקדמי צריך להיפסק? מאמר מעורר מחלוקת קורא להחזיר את המרצים לכיתות

מאמר חדש טוען כי רוב המרצים במכללות צריכים להקדיש את זמנם להוראה ולא לפרסום מחקרים שכמעט איש אינו קורא. מאחורי הכותרת הפרובוקטיבית מסתתרת ביקורת חשובה על מערכת התמריצים באקדמיה —
פרופ׳ חוסאם חאיק מהטכניון יקבל את עיטור הנשיא לשנת 2026

פרופ׳ חוסאם חאיק מהטכניון יקבל את עיטור הנשיא לשנת 2026

העיטור יוענק לחאיק כהוקרה על תרומתו למדע, לבריאות, לחדשנות ולחברה. מחקריו עוסקים באבחון לא פולשני של מחלות באמצעות חתימות כימיות בנשיפה ובעור, והוא חתום על יותר ממאה פטנטים
מדוע לפעמים אפילו פעולה פשוטה נראית כמו מאמץ עצום?

מדוע לפעמים אפילו פעולה פשוטה נראית כמו מאמץ עצום?

מאמץ אינו נקבע רק על פי הכוח שהגוף נדרש להפעיל. מחקר שנערך בקרב 100 נבדקים מצא כי ציפייה, משוב חיובי או שלילי ורמת המוטיבציה האישית משנים את האופן שבו אנו
כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כיצד ציפייה חיובית או תחושת מטרה מתורגמות לתגובה גופנית? קבוצת המחקר של פרופ’ אסיה רולס ממפה את המסלולים שבאמצעותם המוח משפיע על מערכת החיסון – מהכבד ומח העצם ועד הטחול.
לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

לא רק כוח רצון: המנגנונים שמחזירים את המחשבה לאוכל באנורקסיה

מתבגרים עם אנורקסיה אינם בהכרח סובלים מחוסר גמישות קוגניטיבית כללי. מחקרים מצביעים על תגובות ממוקדות: מזון עתיר קלוריות מפעיל אצלם מנגנון עצירה חזק, ואילו מצוקה רגשית עשויה להפנות את המחשבה
צילום: שירלי הנדלזלץ

לא רק אם הולכים, אלא איך: המחקר שמנסה להפחית נפילות אחרי שבץ מוחי

ד״ר שירלי הנדלזלץ מאוניברסיטת בן־גוריון חוקרת כיצד אנשים שעברו שבץ מוחי שולטים בשונות הטבעית של ההליכה, ומדוע שיבוש עדין בבקרה הזאת עלול להגביר את הסיכון לנפילות.
השתקת הגן IPO11 בלמה תאי לוקמיה חריפה בתרבית ובעכברים

השתקת הגן IPO11 בלמה תאי לוקמיה חריפה בתרבית ובעכברים

חוקרים מהדסה זיהו כי הגן, המעורב בהעברת חלבונים לגרעין התא, חיוני לצמיחתם ולתפקודם של תאי לוקמיה מיאלואידית חריפה. השתקתו פגעה גם בתאי גזע לוקמיים שנלקחו מחולים, אך הדרך לפיתוח תרופה
כעס. אילוסטרציה: depositphotos.com

איך מילוי צורך שנפגע יכול לפתוח דרך לפיוס

מחקרה של ד"ר מעין קציר מאוניברסיטת בר־אילן בוחן כיצד צרכים פסיכולוגיים שנפגעים בקונפליקט מתורגמים לרגשות כמו כעס ופחד – וכיצד מענה לצורך, גם מצד שלישי, עשוי להפחית רגשות שליליים ולהגדיל
אירופה מזהירה: כללי המענקים של טראמפ עלולים לבודד את המדע האמריקני

אירופה מזהירה: כללי המענקים של טראמפ עלולים לבודד את המדע האמריקני

הצעת OMB מעניקה לממונים פוליטיים כוח רב יותר בהחלטות מימון, מגבילה שיתופי פעולה עם מדינות המוגדרות יריבות ומכבידה על פרסום מאמרים והשתתפות בכנסים. ארגוני מחקר באירופה חוששים מפגיעה ממושכת בשיתוף
נוירונים במוח חולדה ובתרבית לאחר טיפול באמצעות נשאי AAV

ריפוי גני לפי דרישה הפחית פרכוסים בחולדות עם אפילפסיה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומיוניברסיטי קולג' לונדון פיתחו טיפול נוגד חמצון המבוסס על נשאי AAV. הרצף הטיפולי מופעל בתגובה לפעילות חשמלית חריגה במוח. ביותר ממחצית החולדות שטופלו נמנעו הפרכוסים, ובשאר החיות
אמפתיה בין ילדים. אילוסטרציה: depositphotos.com

בעיית האמפתיה הכפולה: האם ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים יכולים להבין טוב יותר זה את זה?

ד״ר יונת רום מהאוניברסיטה העברית חוקרת כיצד ילדים אוטיסטים ולא אוטיסטים מזהים רגשות אלה אצל אלה, ומה יכול לשפר אמפתיה ודיוק אמפתי במסגרת חינוכית משלבת.
המדע הישראלי נשען על החיבור בין אוניברסיטאות, מימון ציבורי, ביטחון, תעשייה ויזמות. הניסיון האמריקני מלמד כי החיבור הזה זקוק לחופש מחקר, יציבות והשקעה ארוכת טווח. איור: אתר הידען באמצעות בינה מלאכותית.

אמריקה במבחנה 8: מה ישראל יכולה ללמוד מ־250 שנות המדע האמריקני?

ישראל מחזיקה באוניברסיטאות מצטיינות, היי־טק מתקדם והוצאה גבוהה על מו״פ, אך הניסיון האמריקני מלמד שהצלחה מדעית דורשת יותר מיזמות: מחקר בסיסי, מימון ציבורי יציב, חופש אקדמי, קליטת חוקרים וגשרים בין
הדמיית כוכב הלכת GJ 436 b והשדה המגנטי המקשר בינו לבין הכוכב המארח

הראיות החזקות ביותר עד כה לשדה מגנטי בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש

ניתוח של כ־18 שנות תצפיות גילה שינויים מחזוריים בפעילות הכוכב GJ 436, המופיעים בזמנים הקשורים למסלולו של כוכב הלכת GJ 436 b ולמחזור המגנטי של הכוכב. החוקרים מפרשים זאת כאינטראקציה
פרופ’ ג’ייננדרה ק’ ג’יין בטקס פרס וולף בכנסת

חתן פרס וולף ג’ייננדרה ג’יין בראיון מיוחד: כך הפכו אלקטרונים מסובכים לפרמיונים מרוכבים

חתן פרס וולף לפיזיקה מסביר כיצד רעיון הפרמיונים המרוכבים פתר את תעלומת אפקט הול הקוונטי השברי, מה הקשר בין התאוריה שלו לניסויים של מוטי הייבלום וג’יימס אייזנשטיין, ומדוע קיבל עליו
הכדור הרשמי של גביע העולם בכדורגל 2026. אילוסטרציה: depositphotos.com

מה המונדיאל עושה למוח שלנו?

פרופ’ סימון שמאי־צורי מאוניברסיטת חיפה מסבירה מדוע שער של הנבחרת מרגיש כמו ניצחון אישי, איך נוצרת “שמחה לאיד” מול היריבה, ולמה צפייה משותפת בכדורגל הופכת אותנו לרגע אחד לקבוצה רגשית
פרופ' יצחק אפלויג ז"ל. צילום שלמה שוהם, דוברות הטכניון

פרופ' מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון, הלך לעולמו

פרופ' מחקר יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון ואחד הכימאים הבולטים בישראל, הלך לעולמו. אפלויג היה מחלוצי הכימיה החישובית והוביל את הטכניון בתקופה של משברים לצד פיתוח אקדמי משמעותי.
תמונות של איי לנגרהנס בלבלב עכברי שצולמו במיקרוסקופ קונפוקלי. ירוק GFP (סמן לתאי ביתא מוטנטים חסרי הגן לADAR), לבן IBA1 (סמן של מקרופגים), אדום CD3 (סמן של תאי T), כחול דנ״א.

כשהלבלב מאותת על וירוס שלא קיים: מחקר חדש בוחן מסלול אפשרי להתפתחות סוכרת מסוג 1

מחקר של פרופ׳ יובל דור וד״ר אנייס קלושנדלר באוניברסיטה העברית מציע כיוון חדש להבנת סוכרת מסוג 1: ייתכן שתאי ביתא בלבלב מפעילים בטעות תגובה אנטי־ויראלית בגלל שיבוש בעריכת RNA, גם
בריכת השילוח. אילוסטרציה: depositphotos.com

מחקר על סכר קדום בירושלים מצביע על התמודדות עם משברי מים כבר לפני 3,000 שנה

חוקרים ממכון ויצמן ורשות העתיקות תיארכו את סכר בריכת השילוח לסוף המאה התשיעית לפנה״ס. במאמר פרשנות ב־PNAS מדגישים פרופ’ גיא בר־עוז ופרופ’ גדעון אבני מאוניברסיטת חיפה את חשיבות ביטחון המים
פרופ' יהודית ברמן. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

שני חוקרים מאוניברסיטת תל אביב נבחרו לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים

פרופ' ישי רוזן־צבי מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ופרופ' יהודית ברמן מהפקולטה למדעי החיים הם הישראלים היחידים שנבחרו בשנת 2026 לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים