מחקר שפרסם מוסד שמואל נאמן בטכניון, חושף את האתגרים וההזדמנויות במרחב אקדמי משותף ומדגיש את השפעת האקלים האקדמי בקמפוס על חוויית הלימודים וקידום ערכים אוניברסליים
בשבועות האחרונים עוסקת הכנסת בהכנת "חוק ההשתקה". החוק דורש מהנהלות האוניברסיטאות לבלוש אחר ההתבטאויות של חברי הסגל האקדמי, ולפטרם במידה והביעו תמיכה בטרור. תקציבה של אוניברסיטה אשר לא תציית לחוק יופחת.
בצעד יוצא דופן, יוצאים ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) בהצהרה משותפת יחד עם המועצה המתאמת של ארגוני הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, כנגד החוק.
חוק ״ההשתקה״ צובע את כל המדענים והחוקרים באקדמיה הישראלית כחשודים באי נאמנות למדינה. מעודד רדיפה של מדענים, חוקרים ומרצים במטרה להשתיקם, להחליש את האקדמיה, לפגוע בעצמאותה ולהפוך אותה לכלי שרת פוליטי, זאת כאשר מעולם לא הורשע חבר סגל בישראל בהסתה לטרור. כשמו כן הוא – חוק "ההשתקה" מייצר כבר כעת פחד והשתקה של ביטויים לגיטימיים לחלוטין בקרב מרצים וחברי סגל – מהחשש שיפורשו באופן שיביא לפיטוריהם. זהו אמצעי לסתימת פיות פוליטית ולפגיעה בביקורתיות שהיא מהות החשיבה האקדמית.
"כראשי אוניברסיטאות המחקר, יחד עם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות אנו מתחייבים לשמור על חופש הביטוי והמחשבה של כלל חברות וחברי הסגל. זהו הבסיס המוסרי והערכי לכל פעילות אקדמית – ואנו נמשיך לפעול לאורו!"
כעת פרסם מוסד שמואל נאמן בטכניון מחקר חדש שבחן עמדות, תפיסות וחוויות של 1,200 סטודנטים יהודים וערבים הלומדים במוסדות אקדמיים הטרוגניים בישראל. המחקר, שנערך בשנת הלימודים תשפ"ד (2023–2024) בשיתוף עם קרן רוטשילד, חושף את האתגרים וההזדמנויות במרחב אקדמי משותף ומדגיש את השפעת האקלים בקמפוס על חוויית הלימודים וקידום ערכים אוניברסליים.
ד"ר נוהאד עלי, מוביל המחקר: "הנחת המחקר היא: סטודנטים במוסדות אקדמיים רב-תרבותיים נהנים משפע של הזדמנויות למפגש עם סטודנטים מרקעים תרבותיים ששונים משלהם. על כן, מטרות המחקר הן: למפות את עמדות הסטודנטים ביחס להיותם ביחד בקמפוסים, לזהות את החסמים המקשים על חיים יחדיו בהם ולהצביע על אמצעים לסילוק החסמים וליצירת קמפוס רב-תרבותי אשר מקדם את הגיוון והרב תרבותיות של סטודנטים מרקעים שונים; יוזם קורסים וסדנאות העוסקים בתרבויות, אתניות או יחסים בין-תרבותיים ויוזם גיוון מבוסס על אינטראקציה בלתי פורמלית".
התמות המרכזיות של המחקר כללו: תפיסות האקלים האקדמי בקמפוס; תפיסות של ניכור, זרות, הפרדה וריחוק במוסד האקדמי; עמדות כלפי קידום הערכים האוניברסליים במוסד האקדמי; תפיסות הרב-תרבותיות במוסדות האקדמיים; חוויה של גזענות ושל אפליה במוסד האקדמי ; תפיסות ההכלה והשילוב במוסדות האקדמיים ובחברה הרחבה.
פערים בתפיסת הגזענות והאפליה במוסדות האקדמיים
חוויית הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מגלה הבדלים מהותיים בין יהודים לערבים, בעיקר כשמדובר בתחושת הגזענות והאפליה בקמפוסים. לפי מחקר שנערך על ידי ד"ר נוהאד עלי, כ-42.6% מהסטודנטים הערבים דיווחו כי נחשפו לאמירות גזעניות מצד חברי סגל אקדמי או מנהלי, לעומת 19.5% בלבד מהסטודנטים היהודים.
בנוסף, סטודנטים ערבים ציינו בשיעורים גבוהים את תחושת האפליה בתקופות של מתח לאומי, במיוחד על ידי גורמים מוסדיים כמו הנהלת הקמפוס. לדברי סטודנטית ערבייה שצוטטה בדוח, "התחושה היא שמנהלי המוסדות מחזקים סטריאוטיפים נגדנו במקום ליצור סביבה מכילה."
לעומת זאת, בקרב הסטודנטים היהודים חוויות של אפליה וגזענות היו פחות משמעותיות. עם זאת, גם בקרב קבוצות מוחלשות כמו יהודים ממוצא מזרחי, נמצאו מקרים של תחושת ניכור מצד המערכת האקדמית, במיוחד ביחס למעמד חברתי ותרבותי.
המגמות החברתיות: דתיות ועדתיות
המחקר מראה שדתיות משחקת תפקיד משמעותי בעיצוב תפיסות האפליה. סטודנטים דתיים, יהודים וערבים כאחד, נטו לדווח יותר על תחושות של אפליה ביחס לסטודנטים חילוניים. בקרב הסטודנטים היהודים, בני עדות המזרח התלוננו יותר על אפליה מצד חברי סגל לעומת קבוצות אחרות.
הממצאים מעוררים שאלות משמעותיות על תפקיד המוסדות האקדמיים בהקטנת פערים חברתיים-תרבותיים ובקידום סביבה שוויונית לכלל הסטודנטים.
אוכלוסייה. "הקמת מוסד נפרד לערבים תגדיל את הפערים ותפגע במטרה של חברה משותפת," ציין סטודנט יהודי.
השלכות והמלצות
השיח סביב אוניברסיטה ערבית והפערים בתחושת האפליה מדגישים את הצורך בהקמת תוכניות מיוחדות לשילוב רב-תרבותי במוסדות האקדמיים בישראל. בין ההמלצות שעלו בדוח: הגברת המודעות לנושא בקרב סגל אקדמי ומנהלי, שיפור מדיניות ההכלה התרבותית ופיתוח קורסים המקדמים דיאלוג בין-תרבותי.
הדיון סביב אוניברסיטה ערבית מדגיש את האתגרים החברתיים והחינוכיים שעומדים בפני מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. האם ההצעה להקים מוסד אקדמי נפרד תצליח לגשר על הפערים, או שמא היא רק תחזק את תחושת ההפרדה? התשובות לשאלות אלה יכריעו את עתיד הדו-קיום בקמפוסים.
המסקנות המרכזיות של המחקר מצביעות על פערים משמעותיים בחוויותיהם ובתפיסותיהם של סטודנטים יהודים וערבים במוסדות אקדמיים רב-תרבותיים בישראל. המחקר הוא הראשון מסוגו בארץ ומתמקד בהיבטים שלא נבחנו עד כה:
- הבדלים בתפיסת חוויית השהייה במוסדות אקדמיים:
פערים בתפיסת השוויוניות, תחושות של זרות וניכור, וההתייחסות לגזענות ואפליה ניכרים בין שתי הקבוצות. - השפעת משתנים דמוגרפיים:
גורמים דוגמת דתיות ועדתיות משפיעים על חוויות הסטודנטים באופן שונה בין יהודים לערבים. עם זאת, סוג המוסד האקדמי והמגדר נמצאו כפחות משמעותיים. - שילוב ערבים במוסדות האקדמיים:
קיים צורך בשיפור תחושת השייכות ובפיתוח תשתיות הולמות המאפשרות שילוב מלא ומכיל של האוכלוסייה הערבית.
המסקנות מדגישות את החשיבות של קידום סביבה רב-תרבותית במוסדות האקדמיים, תוך שימת דגש על הכלה, מניעת אפליה, ושיפור הדיאלוג בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
פערים בתפיסת הגזענות והאפליה במוסדות האקדמיים הישראלים
חוויית הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מגלה הבדלים מהותיים בין יהודים לערבים, בעיקר כשמדובר בתחושת הגזענות והאפליה בקמפוסים. לפי מחקר שנערך על ידי ד"ר נוהאד עלי, כ-42.6% מהסטודנטים הערבים דיווחו כי נחשפו לאמירות גזעניות מצד חברי סגל אקדמי או מנהלי, לעומת 19.5% בלבד מהסטודנטים היהודים.
בנוסף, סטודנטים ערבים ציינו בשיעורים גבוהים את תחושת האפליה בתקופות של מתח לאומי, במיוחד על ידי גורמים מוסדיים כמו הנהלת הקמפוס. לדברי סטודנטית ערבייה שצוטטה בדוח, "התחושה היא שמנהלי המוסדות מחזקים סטריאוטיפים נגדנו במקום ליצור סביבה מכילה."
לעומת זאת, בקרב הסטודנטים היהודים חוויות של אפליה וגזענות היו פחות משמעותיות. עם זאת, גם בקרב קבוצות מוחלשות כמו יהודים ממוצא מזרחי, נמצאו מקרים של תחושת ניכור מצד המערכת האקדמית, במיוחד ביחס למעמד חברתי ותרבותי.
המגמות החברתיות: דתיות ועדתיות
המחקר מראה שדתיות משחקת תפקיד משמעותי בעיצוב תפיסות האפליה. סטודנטים דתיים, יהודים וערבים כאחד, נטו לדווח יותר על תחושות של אפליה ביחס לסטודנטים חילוניים. בקרב הסטודנטים היהודים, בני עדות המזרח התלוננו יותר על אפליה מצד חברי סגל לעומת קבוצות אחרות.
הממצאים מעוררים שאלות משמעותיות על תפקיד המוסדות האקדמיים בהקטנת פערים חברתיים-תרבותיים ובקידום סביבה שוויונית לכלל הסטודנטים.
ויכוח ציבורי: האם דרושה אוניברסיטה ערבית בישראל?
נושא נוסף שבו ניכרים פערים משמעותיים בין יהודים לערבים הוא התמיכה בהקמת אוניברסיטה מחקרית ערבית. 69% מהסטודנטים הערבים תמכו ביוזמה זו, מתוך אמונה שהיא תספק מענה לצרכים תרבותיים ושפתיים ייחודיים ותשפר את תחושת השוויון בקרב החברה הערבית.
אחד הסטודנטים הערבים שהתראיין למחקר הסביר: "אנחנו צריכים מוסד שיבין את הצרכים שלנו, יתייחס לשפה ולתרבות שלנו ויתן לנו תחושת שייכות." בקרב המשיבים הערבים, סטודנטים דתיים נטו לתמוך ברעיון יותר מסטודנטים חילוניים, ככל הנראה מתוך רצון לשמר את זהותם התרבותית והדתית בסביבה האקדמית.
לעומת זאת, רק 24% מהסטודנטים היהודים הביעו תמיכה בהקמת אוניברסיטה ערבית. ההתנגדות לרעיון הייתה בולטת בעיקר בקרב דתיים יהודים, שראו בכך מהלך שעשוי להעמיק את ההפרדה בין קבוצות האוכלוסייה. "הקמת מוסד נפרד לערבים תגדיל את הפערים ותפגע במטרה של חברה משותפת," ציין סטודנט יהודי.
השלכות והמלצות
השיח סביב אוניברסיטה ערבית והפערים בתחושת האפליה מדגישים את הצורך בהקמת תוכניות מיוחדות לשילוב רב-תרבותי במוסדות האקדמיים בישראל. בין ההמלצות שעלו בדוח: הגברת המודעות לנושא בקרב סגל אקדמי ומנהלי, שיפור מדיניות ההכלה התרבותית ופיתוח קורסים המקדמים דיאלוג בין-תרבותי.
הדיון סביב אוניברסיטה ערבית מדגיש את האתגרים החברתיים והחינוכיים שעומדים בפני מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. האם ההצעה להקים מוסד אקדמי נפרד תצליח לגשר על הפערים, או שמא היא רק תחזק את תחושת ההפרדה? התשובות לשאלות אלה יכריעו את עתיד הדו-קיום בקמפוסים.
הערת העורך: למרות כל זאת, בכל הנוגע למחקר, לא מורגשת אפליה, ויש לא מעט חוקרים ערבים בולטים כמו פרופ' חוסם חאיק מהטכניון ופרופ' יעקוב חנא ממכון ויצמן. שניהם גם נשאו תפקידים בכירים בתוך הקמפוסים בנוסף למעמדם כחוקרים וזכו בפרסים רבים. ויש כאלה רבים. בנוסף ההתבטאות בנושא חוק ההשתקה וגם מנסיוני כמי שמכסה את ההשכלה הגבוהה עשרות שנים, מראים כי האפליה לפחות באוניברסיטאות המחקר אינה מוכתבת מלמעלה ולהפך, הנהלות האוניברסיטאות מנסות להילחם בה.
הערה: כתבה זו מופיעה בשפות עברית, ערבית ואנגלית – אנא לחצו על הדגלים המתאימים, ושתפו ברשתות החברתיות.
עוד בנושא באתר הידען – מחקרים של מוסד שמואל נאמן
- מעורבות הציבור ותמיכה פוליטית חיוניים להצלחה במאבק של כל מדינה במשבר האקלים
- רופאים בישראל – מפרסמים הרבה, מצוטטים פחות
הדוח של מוסד שמואל נאמן – עברית
