מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר מיפו נוכחות של פטריות ב-35 סוגי סרטן שונים ■ הפטריות אשר חיות בתוך הגידולים הסרטניים עשויות להקל על הגילוי, האבחון ואולי אפילו הטיפול בסרטן ■ "נוכחות פטרייתית היא סימן היכר חדש ומשמעותי של סרטן"
חיפוש אחר התפקיד הביולוגי של פפטידים, הוביל לגילוי ענף חדש של אפשרויות בתחום הרפואה
חיזוק משמעותי לתיאוריית הפרוטוריבוזום – כיס מולקולרי זעיר הבנוי מאר-אן-אי שהופיע במרק הקדום ועודד קשרים בין חומצות אמינו
הריונות רבים נפסקים בשלב שבו העובר מושתל ברחם ומתחיל להתפתח. התגלית תאפשר לחקור את השלב הזה לפרטיו
האמצעי: עריכה גנטית של כרומוזום Y
מדעני מכון ויצמן למדע הציגו היתכנות לבדיקות דם אמינות ומדויקות לאבחון סרטן
לא רק חיידקים נואשים – גם תאי סרטן העומדים בפני הכחדה עלולים להפעיל תגובת SOS ולפתח עמידות לתרופות
מחקר חדש שנעשה בעטלפים חושף יכולות דינמיות מרחיקות לכת של רשתות עצביות
מדעני המכון הראו כי ממתיקים נטולי קלוריות משפיעים על הרכב ופעילות חיידקי המעי ועלולים לשבש את חילוף החומרים בגוף; מידת ההשפעה משתנה מאוד מאדם לאדם
צוות מחקר בינלאומי בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בודדו מצמחי בר שלושה גנים לעמידות בפני פטריות החילדון, שגורמות למחלות הקשות ביותר שפוגעות ביבולי החיטה בעולם. בידוד הגנים והעברתם לחיטה התאפשר הודות לסדרת פיתוחים טכנולוגיים, שמקצרים מאד את משך הזמן שדרוש לאיתור ובידוד גנים מצמחי בר והעברתם לצמחי תרבות
תאי גזע שמקורם בשליה מסוגלים להגיע אל רקמות פגועות במוחם של מכורים לסמים ולהניע בהן תהליך שיקום. הטיפול החדשני עשוי לפתור את אחד האתגרים הקשים ביותר בתחום הגמילה: הקושי של המכורים להתנתק מהזיכרון שמחזיר אותם שוב ושוב אל הסם
טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת ייל מחזירה את התפקוד של תאים ואיברים בחזירים אחרי המוות, פריצת דרך פוטנציאלית בהשתלת איברים.
על ידי יצירת תאי גזע עובריים ושלייתיים מלאכותיים והשוואתם, זיהו החוקרים מהאונ' העברית כ-14,000 אתרים בגנום ששולטים בהתפתחות כל אברי העובר
במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים חיידקים
מודל העוברים התפתח מתאי גזע אשר גודלו מחוץ לרחם עד לשלב מתקדם יחסית, תוך הצגת התפתחות תקינה של איברים ורקמות
על המקבילה הגנטית של מיקוד דואר – ועל ההבדלים החותכים בין מולקולות קוויות למעגליות
לדברי החוקרים: "השיטה אכן יעילה מאוד, אך לא תמיד היא גם בטוחה. לעתים כרומוזומים שנחתכו בהליך אינם מצליחים להשתקם ויציבות הגנום מתערערת – דבר שעלול בטווח הארוך אפילו לגרום לסרטן"
כיצד ניתן להחזיר תאים למצבם הראשוני והעוצמתי ביותר?
מדעני מכון ויצמן למדע חשפו מנגנון של המערכת החיסונית המסייע להילחם בזיהומי קנדידה
כך עולה ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן. יתרה מכך, המדענים הצליחו לחזות במחקר מה תהיה מידת החיבור בין זרים מוחלטים רק על בסיס הריח שלהם כפי שנקלט ב"אף אלקטרוני"
חקר הגנטיקה התקדם במהירות בעשורים האחרונים. לדוגמה, רק לפני כמה חודשים הודיעו על הריצוף השלם ללא פערים הראשון של הגנום האנושי. עכשיו החוקרים התקדמו שוב ויצרו את המפה התפקודית המקיפה הראשונה של גנים המבוטאים בתאים אנושיים
בעזרת שיטות מתקדמות לריצוף גנטי ברמת התא הבודד, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע מנגנון פעולה מולקולרי חדש של קטמין – ומראים כי שילובו עם תרופה נוספת עשוי להוביל לביצועים משופרים ולהפחתת תופעות לוואי
כיצד כלי דם באים לעולם? מדעני המכון חשפו ממצאים מפתיעים בעקבות תצפיות על סנפירים של דגי זברה צעירים
מהילדות בחצר בית-חרושת בפולין ועד לצמרת המדע העולמי ופיתוח תרופות רבות-מכר שסייעו למיליונים ברחבי העולם
מחקר חדש בהובלת מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי התעצמות סופות החורף בחצי הכדור הדרומי הגיעה כבר לרמה של התחזיות לסוף המאה ה-21
