סיקור מקיף

גנטיקה

שגשוג של תאים סרטניים בעכברים ללא אאוזינופילים קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

תאי הדם הלבנים עשויים לסייע לפגיעה והרס של גידולים סרטניים

החוקרים מצאו שניתן לנצל את תכונות ההרס השליליים של תאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים גם לטובת פגיעה והרס של גידולים סרטניים * החוקרים גילו כי אאוזינופילים נלחמים בתאי סרטן בשתי דרכים: הם מסוגלים להרוג תאי סרטן באופן ישיר, וגם מגייסים תאי T של מערכת החיסון שנלחמים בסרטן

מימין: דימות מיקרוסקופ של גרעין תא שריר ברימת זבוב הפירות. שרשראות הדי-אן-אי (באדום) צמודות למעטפת הגרעין (בירוק). משמאל: הדמיית תלת-ממד של הסידור המרחבי המקובל המזכיר קערת מרק עשירה באטריות

סודות הגרעין

בניגוד לדימוי שיצא להן, מולקולות הדי-אן-אי בגרעין התא אינן צפות במרכזו ולא ממלאות את רוב נפחו

שורה עליונה: תאים המייצרים חלבונים חדשים (בירוק) טרם הדבקתם בנגיף הקורונה (בכחול – גרעיני התאים); שורה תחתונה: בתאים שנדבקו בקורונה (אדום) נפגע ייצור החלבונים התאיים

תאים במצב השתק

כך משבש נגיף הקורונה את מערכת ההתרעה האנטי-נגיפית של התא

משמאל: מבנה חלבון ה-ACE2 (קווי המתאר השחורים מסמנים את אתר הקישור על-גבי הקולטן). מימין: אתר הקישור המקורי של הנגיף (למעלה) בהשוואה ל"פקק-העל" (למטה). פענוח מבנה החלבון התבצע על-ידי ד"ר נדב אלעד מהמחלקה לתשתיות למחקר כימי וד"ר אורלי דים המחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני. באדיבות מכון ויצמן

לשים פקק למגיפה

באמצעות "אבולוציה במבחנה" יצרו מדעני מכון ויצמן למדע מולקולה שעשויה לשמש תרופה יעילה לקורונה

איור: יובל רוביצ'ק, מכון ויצמן.

הלו, זה די-אן-אי?

מדעני מכון ויצמן גילו כי סליל הדי-אן-אי יכול לשמש חוט תקשורת להעברת מסרים בין יעדים מרוחקים

עריכה גנטית. CRISPR/CAS9. המחשה: depositphotos.com

עריכה מתקנת

מנגנון עריכה טבעי של מולקולות אר-אן-אי עשוי לאפשר לרפא מחלות גנטיות

מבנים של חלבונים שונים. המחשה: depositphotos.com

DeepMind מבית גוגל פרסמה תמונה מדויקת של הפרוטאום האנושי

במה שצוטט בתור "התרומה המשמעותית ביותר שבינה מלאכותית (AI) סיפקה עד כה לקידום הידע המדעי של האנושות" חברת DeepMind בשיתוף "המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית" (EMBL) פרסמו את מסד הנתונים השלם ביותר לחיזוי המבנים התלת-מימדיים של חלבונים אנושיים

שעון החול של העובר – הצעה לשער שהגישו המדענים לכתב-העת המדעי Cell. "הבנה עמוקה של ההתפתחות העוברית מחייבת התייחסות לממד הזמן". באדיבות מכון ויצמן

סרט תא

העולם המופלא שבו נוצרים תאי העובר הראשונים נגיש לנו עתה יותר מאי פעם

תגלית של מדעניות המכון עשויה לאפשר להגדיל את כמות תאי הגזע בהשתלות לשד עצם - ולשפר את סיכויי ההצלחה שלהן הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > מזרימות דם חדש שתף תגיות עידית שחרתאי גזעאימונולוגיההשתלת לשד עצםהשתלת תאי גזע הדם בעורקינו מתחדש ללא הרף הודות למלאי קטן ובלתי-נדלה של תאי גזע בלשד העצם הדואגים לאספקה שוטפת של תאי דם טריים. בהשתלות לשד עצם, קוצרים את תאי הגזע האלה מתורמים ומעבירים אותם לחולים הזקוקים להם, למשל חולי לוקמיה או סרטן דם מסוג אחר. עם זאת, כמות תאי הגזע לא תמיד מספקת ואין כיום דרך לגדל תאים אלה במעבדה מבלי שיאבדו את תכונותיהם הייחודיות. מדעניות מכון ויצמן למדע גילו באחרונה שיטה אשר עשויה לאפשר להגדיל את כמות תאי הגזע להשתלה, וכך לשפר את סיכויי ההצלחה של השתלות לשד עצם. פרופ' עידית שחר מהמחלקה לאימונולוגיה וחברות קבוצתה חוקרות קולטן בשם CD74 אשר נמצא על-גבי קרומיהם של תאי דם. לאחר שבמחקר קודם, גילו המדעניות כי קולטן זה משפר את יכולת הישרדותם של תאי דם לבנים מסוג B – הן ביקשו לבדוק אם הקולטן משמש באופן דומה גם בתאי הגזע שבלשד העצם. להפתעתן, התברר כי בתאי הגזע פעולתו הפוכה לגמרי: הוא מתניע שרשרת תגובות ביוכימיות המובילה למותם של התאים. מימין: הדס לוינסקי, ד"ר שירלי בקר-הרמן, פרופ' עידית שחר וקרן דוד. עד לשד עצמותיהן עובדה זו נחשפה לאחר שבאחד הניסויים, כמויות גדולות מהרגיל של תאי גזע התגלו בלשד עצם של עכברים מהונדסים גנטית ללא הקולטן CD74. במלים אחרות, השבתת הקולטן מנעה את מותם של התאים ואפשרה להם לשרוד זמן רב ולהצטבר. כיצד ייתכן שאותו קולטן מבצע פעולות שונות לחלוטין בשני סוגי תאים? הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בתנאים, למשל רמות החמצן, או בסביבות השונות שבהן פועלים התאים – מחזור הדם במקרה של תאי B ולשד העצם במקרה של תאי הגזע. בהמשך השתילו המדעניות בעכברים חסרי לשד עצם מנות שכללו כמויות זהות של תאי גזע רגילים ותאי גזע ללא CD74. הן נדהמו לגלות כי התאים ללא הקולטן נקלטו טוב יותר, התרבו במהירות ומילאו בתוך זמן קצר את כל לשד העצם. בשלב הבא, ערכו המדעניות "תחרות" בין שני סוגי התאים – הן ביצעו סדרת ניסויים שבהם הגדילו בהדרגה את כמות תאי הגזע הרגילים על חשבון התאים המהונדסים. התוצאות היו חד-משמעיות: גם כאשר התאים ללא הקולטן היוו עשירית בלבד מסך התאים במנה המושתלת, הם עדיין נקלטו טוב יותר, התחלקו במהירות והיו אלה שמילאו בסופו של דבר את רוב לשד העצם. בניסויים נוספים, בעכברים שעברו טיפולים כימותרפיים – הדומים לאלה הניתנים לחולי סרטן – התברר כי עכברים ללא CD74 שרדו ושיקמו את המערכת החיסונית שלהם ביעילות גדולה יותר מאשר עכברי הביקורת. "המחקר עשוי לעזור להפיק תאי גזע להשתלה בכמויות גדולות יותר ובאיכות גבוהה יותר" לבסוף מצאו המדעניות כי נוגדן החוסם את האתר הפעיל של הקולטן CD74 אכן גורם לתאי הגזע להצטבר בכמויות גדולות גם בכלי מעבדה וגם בלשד עצם של עכברים. בנוסף, הן הראו כי חסימת CD74 בתאי גזע שנלקחו מבני-אדם הובילה לשינויים מולקולריים הדומים לאלה שנצפו בעכברים. ממצאים אלה מצביעים על כך שחסימת הקולטן עשויה להיות רלוונטית להשתלות לשד עצם בבני-אדם. כאשר אין בנמצא תורם מתאים במאת האחוזים לחולה הזקוק להשתלת לשד עצם, אפשר לעתים להתגבר על היעדר התאמה מלאה באמצעות מנות ענקיות של תאי גזע. כמו כן, לעתים מקור התאים להשתלה הוא בדם טבורי, המכיל כמות מועטה של תאים אלה. בשני המקרים הגדלת הכמות של תאי הגזע הינה חיונית. "המחקר שלנו עשוי לעזור להפיק תאי גזע להשתלה בכמויות גדולות יותר ובאיכות גבוהה יותר", מסכמת פרופ' שחר. חלוקת תאי גזע בלשד העצם – אספקה שוטפת של תאי דם טריים המחשה: depositphotos.com

מזרימות דם חדש

תגלית של מדעניות המכון עשויה לאפשר להגדיל את כמות תאי הגזע בהשתלות לשד עצם – ולשפר את סיכויי ההצלחה שלהן

קטע ממערכת העיכול של חולה קרוהן. המחשה: depositphotos.com

הסוד הוא במרקם

שינויים במרקם הבין-תאי עשויים לחזות מחלת מעי דלקתית

סוגי התאים בגוף האדם. המחשה: depositphotos.com

פריצות דרך בזיהוי החלבונים המרכיבים את התא הבודד

חוקרים בטכניון ושותפיהם בחו"ל מציגים מתווה לפריצות דרך משמעותיות בפענוח הפרופיל החלבוני של תא בודד דבר שיקדם את תחום הרפואה המותאמת אישית. מאמר סקירה של קבוצת המחקר הבין-לאומית, שראה אור לאחרונה בכתב העת Nature Methods, מתאר את הפיתוחים החדשים ביותר בתחומים אלה

דר אמיר רז. צילום: תקשורות

מחקר בגנטיקה מולקולרית והנדסה גנטית במנגנוני הפריה בוחן יכולת הפריה עצמית של עצי ללא עזרת דבורים

אפיון גנטי של זנים חשוב מאוד לחקלאים, כיוון שמאפשר בחירת שילוב נכון של נטיעת הזנים במטע, לקבלת יבול מקסימלי. אפיון זנים 'הפוריים לעצמם' כלומר בעלי הפריה עצמית (כמו במשמש לדוגמה), מאפשר לטעת חלקות בעלות זן אחד בלבד (ללא צורך בזן נוסף להפריה- זכרי ונקבי) המניבות יבול רב, ללא תלות בתנאי הסביבה בזמן ההפריה, כגון טמפרטורות או פעילות דבורים כמו גם חיסכון בשטח חקלאי

מחלה נוירולוגית. המחשה: depositphotos.com

­­מוות במסלול העוקף

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו מנגנון לא שגרתי של מוות תאי. הממצאים עשויים להוביל לטיפולים חדשים במחלות שונות

ביציות בשלבי התפתחות מוקדמים במקטע שחלה של זבוב הפירות. בירוק – אברוני מיטוכונדריה שאינם פעילים, בצהוב-אדום – אברונים פעילים

חיידקים מתדלקים

מדעני מכון ויצמן חשפו השפעה של חיידקי המעי על מערכות הגוף המתווכת באמצעות אספקת תרכובות חיוניות לייצור אנרגיה במיטוכונדריה

.המחשה של תא אאוקריוטי המכיל גרעין, אברונים וקרום. צילום: depositphotos.com

מחקר חדש: למה התפתחה הרבייה המינית, ודווקא היא?

המיזוג בין המטען התורשתי של המיטוכונדריון ושל התא המארח הוא שאפשר את התפתחות האוקריוטים והיצורים הרב-תאיים המשוכללים שאנו מכירים אותם כיום", קובע החוקר

המשלחת הישראלית (מימין לשמאל): יערה שולמן, תמר פאר, נגה פרידמן וניקול גרוסמן. תצלום: מרכז מדעני העתיד

אלופות אירופה למתמטיקה

תלמידות שהוכשרו במכון ויצמן, גרפו את מדליות הזהב והכסף באולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן