גנטיקה

תרשים מנגנון הפעלת תאי החיסון המתפוצצים רפטובלסטים באמצעות אקטיבין

תאי חיסון שמתפוצצים ומשמידים את סביבתם התגלו בתולעים שטוחות

חוקרים הבחינו בתאים שנעלמו לפתע מתחת למיקרוסקופ והותירו סביבם אזור של תאים מתים. כעת מתברר כי מדובר במנגנון חיסוני מתוזמן: התאים מתפוצצים בתגובה לאות מצוקה ומשחררים תערובת קטלנית.
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

האיש שבנה גֶנוֹמים

האיור מציג את אזור הבקרה **Enh13** לצד הגן **Sox9** כמעין “זירת מאבק” בין שני מסלולי התפתחות המין. גורמים המעודדים התפתחות נקבית פועלים לדיכוי **Sox9** באמצעות קישור ל־**Enh13**, ואילו גורמים המעודדים התפתחות זכרית מפעילים אותו. האיזון בין הכוחות המנוגדים האלה הוא שקובע בסופו של דבר אם תתרחש התפתחות זכרית או נקבית. קרדיט: נטע ורסנו.

שינוי זעיר בדנ"א גרם לנקבות עכבר להתפתח במסלול זכרי

חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן הראו כי שינוי של אות אחת באזור בקרה שאינו מקודד לחלבון יכול להפעיל את הגן Sox9 ולשנות את מסלול התפתחות המין בעכברים. המחקר מדגיש את חשיבותו של
חוקרים במעבדה מדמים את האבולוציה של נגיף הקורונה כדי לזהות וריאנטים מסוכנים

מגיפה בהילוך מהיר: חוקרים דימו במעבדה מגפה שלמה – וחזו כיצד עלול להופיע וריאנט מסוכן

מדענים ממכון ויצמן ומאוניברסיטת קארל בפראג הצליחו לדמות במעבדה, בתוך חודשים, מסלול אבולוציוני שדומה להתפתחות נגיף הקורונה לאורך מגפה שלמה. המחקר עשוי לסייע בזיהוי מוקדם של וריאנטים מסוכנים ובהיערכות למגפות

תאי זיכרון של מערכת החיסון עשויים לסייע במאבק ארוך טווח בסרטן השחלה

מחקר ממכון ויצמן מגלה כי תאי זיכרון של מערכת החיסון אינם פועלים רק נגד נגיפים וחיידקים. אצל נשים עם סרטן שחלה נמצאו תאי B זיכרון שמסוגלים להגיע לגידול ולייצר נוגדנים

תאי גזע במעי מקריבים את עצמם כדי לעצור זיהום חיידקי

מחקר של מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית חושף מנגנון הגנה חיסוני חדש: תאי גזע שנדבקים בסלמונלה מאיצים את התבגרותם, מפסיקים להתרבות ומסייעים להציל את רקמת המעי.
מבנה החלבונים. המחשה: depositphotos.com

כך מכונות מולקולריות פורמות חלבונים שהסתבכו

מחקר ממכון ויצמן למדע חושף כיצד מכונות ממשפחת AAA+ משתמשות במנגנון חסכוני באנרגיה כדי להשחיל חלבונים בתעלה זעירה, ומספק השראה לפיתוח מכונות מולקולריות מלאכותיות
קרייג ונטר, מחלוצי הגנום האנושי. איור באמצעות CHATGPT, תמונתו של ונטר: ויקישיתוף

קרייג ונטר, מחלוצי פענוח הגנום האנושי והביולוגיה הסינתטית, מת בגיל 79

ונטר היה מהדמויות השנויות במחלוקת והמשפיעות ביותר בגנומיקה המודרנית. הוא האיץ את המרוץ לריצוף הגנום האנושי, קידם את שיטת shotgun sequencing, הוביל מחקרים בגנומיקה ימית והיה ממייסדי תחום הביולוגיה הסינתטית

אטלס גנטי ראשון של הכבד האנושי חושף שמונה אזורי פעילות ופגיעות לכבד שומני

מדעני מכון ויצמן, שיבא ומאיו קליניק מיפו לראשונה את הכבד האנושי הבריא ברזולוציה של 2 מיקרון, וגילו כי חלוקת התפקידים בו מורכבת יותר מבביונקים אחרים ומסבירה מדוע אזורים מסוימים רגישים
דבק ביולוגי. איור: ד"ר רועי צזנה

מדע מדבק: בינה מלאכותית פיתחה דבק רפואי חזק במיוחד שפועל גם בסביבה מימית

מחקר חדש מראה כיצד שילוב של מאגרי חלבונים מהטבע ולמידת מכונה הוביל לפיתוח הידרוג'ל בעל כושר הדבקה יוצא דופן, שעשוי בעתיד לסייע ברפואה ובחומרים מתקדמים

לא כל מלכודות הקור בקוטב הדרומי של הירח שמרו קרח באותה מידה

עדויות מדעיות חדשות מצביעות על כך שקרח הולך ומצטבר בירח בכמיליארד וחצי השנים האחרונות, וחושפות היכן הכי כדאי לחפשו
באדיבות פרופ' אריאל מוניץ

חלבון אזעקה בוושט

צוותו של פרופ’ אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב הראה שבדלקת אלרגית של הוושט (EOE) פעיל החלבון TSLP וכי ניטרולו במודל ניסויי מפחית חדירת תאי דלקת, עיבוי רירית ופיברוזיס – רמז

מחקר במכון ויצמן: שמרים בוחרים בני־זוג שמגדילים את הצלחת הצאצאים

אירוע הזדווגות המוני במעבדה חושף כיצד תאי שמרים בוחרים בני-זוג ומה מנבא את מידת ההצלחה של הצאצאים
בתקציר הגרפי, מהפינה השמאלית למטה ובכיוון השעון: רקמה שריר המכילה תאים בוגרים ורשתות דם; רקמת שומן המכילה רשתות כלי דם ולימפה; הדפסה של מתלים אלה; והזנה מיידית של המתלה על ידי הרקמה ה"מארחת". באדיבות מעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג

שתל תלת־ממדי ראשון מסוגו שפותח בטכניון עשוי לשפר דרמטית טיפול באובדן רקמה

חוקרות בטכניון פיתחו מתלה מהונדס המכיל רקמות שריר ושומן, רשת כלי דם היררכית ורשת לימפה, ובניסויים בחולדות הודגם חיבור מהיר ויעיל יותר של השתל לאיבר הפגוע
חלבוני ספוג בנגיפים התוקפים וירוסים. איור: מעבדתו של פרופ' רותם שורק, מכון ויצמן

ספוגיות הפלא של הפאג'ים

מחקר שפורסם ב-Science מראה כיצד נגיפים תוקפי חיידקים לוכדים או חותכים מולקולות אזעקה חיסוניות, באמצעות חלבוני "ספוג" חדשים שאותרו בשילוב של AlphaFold, בינה מלאכותית וביולוגיה ניסויית.
כיתוב תמונה: תא מדומה בשלבים מוקדמים של חלוקה. בצד שמאל נראים הציטופלזמה (קוביות כחולות), מולקולות של מערכת פירוק mRNA (ורוד) ונשאי סוכר (חום). בצד ימין נוספו הממברנה (ירוק) והריבוזומים (צהוב ואדום). קרדיט: Zane Thornburg

לראשונה: מדענים יצרו מודל ממוחשב של תא חי שלם שגדל ומתחלק

צוות חוקרים הצליח לראשונה לדמות במחשב את מחזור החיים המלא של תא חי – משכפול DNA ועד חלוקת התא. המודל המפורט מאפשר לעקוב אחרי התנהגותן של אלפי מולקולות בתוך התא
מיטוכונדריה בתא: לא רק ייצור אנרגיה, אלא גם איתותים שמכוונים ביטוי גנים

כשה- DNA המיטוכונדריאלי “מכוון” את מערכת החיסון

נגיף HIV. המחשה: depositphotos.com

המיקרוביום כמגן סמוי: חיידקי המעי מפצים חלקית על פגיעת HIV ברירית המעי

מחקר חדש שנערך בישראל ובאתיופיה, בהובלת חוקרים ממכון ויצמן ומהדסה, חושף כי המיקרוביום מפצה באופן חלקי על הפגיעה שמסב נגיף HIV לתאי המערכת החיסונית ברירית המעי ועשוי להוביל לכיווני טיפול
עליית תוחלת החיים. המחשה: depositphotos.com

תוחלת החיים תורשתית יותר משחשבנו: מחקר ב־Science מציע כ־50% השפעה גנטית

מודל מתמטי חדש וניתוח מאגרי תאומים משוודיה, דנמרק וארה״ב מפרידים בין תמותה “חיצונית” להזדקנות – ומכפילים את ההערכות הקודמות
נוירונים שגודלו מתאי גזע במעבדה יוצרים רשת מחוברת. במחקר זה השתמשו החוקרים ב־CRISPR כדי לכבות גנים בתאי גזע, ולאחר מכן עקבו אחר מידת ההצלחה שבה התאים התפתחו לנוירונים. קנה מידה: 100 מיקרומטר.

סינון CRISPR ממפה מאות גנים חיוניים להתפתחות תאי מוח ומזהה תסמונת חדשה בילדים

צוות בינ"ל של חוקרים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית, זיהו 331 גנים קריטיים להתמיינות נוירונלית, והצביעו על PEDS1 כגורם להפרעה נוירו-התפתחותית
תמונת לוויין של סופת חורף בצפון-מערב אמריקה. מקור: CIRA

מסלול סופות החורף באוקיינוס השקט זז צפונה מהר מהתחזיות

הסטת מסלול הסופות הנובעת משינויי האקלים משפיעה על התחממות והתייבשות אזורים נרחבים בצפון-מערב אמריקה
CRISPR. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך ב-CRISPR: עריכה אפיגנטית ללא חיתוך DNA עשויה לשנות את הטיפול במחלות גנטיות

חוקרים אוסטרלים פיתחו שיטת CRISPR מהדור השלישי המאפשרת להפעיל ולכבות גנים ללא פגיעה ב-DNA, ומציעה דרך בטוחה יותר לטיפול במחלות כמו אנמיה חרמשית
תאי DARE (גופם מסומן בירוק) ותאי NARE (גופם אינו מסומן) ברקמת האפיתל שממנה מתפתחת כנף הזבוב. באדום – גרעיני התאים בעודם מתחלקים. המדענים גילו כי תאי NARE מקבלים שדרים מתאי DARE סמוכים המורים להם להתחלק

רקמות קמות לתחייה

תקתוק השעון הביולוגי בתא אנושי לאורך יממה. סמן פלואורסצנטי מאפשר למדענים לראות "מה השעה" בכל נקודה בזמן

מחקר חדש חושף תפקיד מפתח של הורמוני המין בשעון הביולוגי שלנו

הממצאים עשויים לשפוך אור חדש על שיבושים בשעון הביולוגי בזמן מחזור, בהריון ובגיל המעבר
פרי השלפח. By No machine-readable author provided. JuanseG~commonswiki assumed (based on copyright claims). - No machine-readable source provided. Own work assumed (based on copyright claims)., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=442411

לערוך, לביית, לגדל: CRISPR מקרב קרוב לא מוכר של העגבניה לשדה

חוקרי Cold Spring Harbor Laboratory ערכו גנים בשלפח (Golden Berries) כדי לקבל צמחים נמוכים בכ־35% שנוחים יותר לשתילה ולקטיף, ומתכננים לשפר בהמשך תכונות כמו גודל פרי ועמידות למחלות
ד"ר אוהד וונשק והשבב הביולוגי. צילום: דוברות מכון ויצמן

השבב הביולוגי שכבר מוכן למגפה הבאה

שבב די־אן־אי חדש ממכון ויצמן למדע מייצר על גבי סיליקון עשרות אנטיגנים נגיפיים בניסוי אחד וממפה במהירות את “טביעת האצבע” החיסונית של נבדקים – כלי שעשוי לזרז פיתוח בדיקות, חיסונים,
מוטציות. המחשה: depositphotos.com

אזור "סכנה" חדש שהתגלה ב־DNA עשוי לשנות את מה שאנחנו יודעים על מחלות בבני אדם

מחקר חדש חשף מוקד חשוב, שנזנח עד כה, למוטציות בנקודות ההתחלה של גנים אנושיים. אזורים אלה עוברים מוטציות בתדירות גבוהה בהרבה מן הצפוי, במיוחד בשלבים המוקדמים ביותר של התפתחות העובר,
תאי אדם שעברו עריכת גנים באמצעות טכנולוגיית עריכת גנים חדשה המבוססת על רטרונים. הנקודות הכתומות מסמנות עריכות גנים מוצלחות. הנקודות הירוקות מראות תג של חלבון פלואורסצנטי על פני השטח של המיטוכונדריות. קרדיט: יו־צ׳יון צ׳אנג / אוניברסיטת טקסס באוסטין.

שיטת עריכת DNA חדשה מבוססת רטרונים שתחליף את CRISPR מציעה תקווה לטיפול רחב במחלות גנטיות מורכבות

חוקרי אוניברסיטת טקסס באוסטין פיתחו טכניקת עריכת גנים שמסוגלת להחליף מקטעי DNA פגומים בשלמותם, לתקן בבת אחת מגוון מוטציות נדירות ולהגיע ליעילות של כ־30% מתאי המטרה – עם יישומים ראשונים
רקמת סרטן ריאות אנושית תחת המיקרוסקופ. בסביבת המקרופאגים הסייענים (באדום) נמצאים גם אנזימים (בצהוב) שמכניסים לפעולה את החלק המעורר בנוגדנים שפותחו. פעולה ממוקדת זו מונעת פגיעה ברקמות בריאות

לנטרל את ההגנה, לעלות למתקפה: נוגדנים חכמים למלחמה בסרטן

חוקרים ממכון ויצמן זיהו מקרופאגים מדכאי חיסון בגידולים ופיתח מולקולות חכמות מסוג MiTEs, המכוונות לקולטן TREM2 ומפעילות מקומית את IL-2 – במטרה להתגבר על עמידות לאימונותרפיה בלי לגרום לתופעות לוואי
בשר מתורבת. המחשה: depositphotos.com

תאי בקר יכולים להפוך לבני־אלמוות ללא הנדסה גנטית: פריצת דרך לקראת בשר מתורבת

צוות האוניברסיטה העברית ו-Believer Meats מראה חידוש תאִי ספונטני בתרביות בקר ללא סימני ממאירות, עם הפעלת טלומראז ו-PGC1α; פוטנציאל לקווי תאים יציבים וייצור בקנה מידה
Created in BioRender. Lab, R. (2025) https://BioRender.com/flbu8cx

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון חושף מנגנון ייחודי בהזדקנות מערכת החיסון

במאמר בכתב העת היוקרתי Nature Aging מציגים החוקרים מתווה לשיפור יעילותה של מערכת החיסון בגיל המבוגר

האדם מאיץ, הטבע דועך: שני מחקרים שופכים אור חדש על 170 שנות פעילות אנושית מתעצמת

אם נכמת את היקף התנועה האנושית בכדור-הארץ נגלה שאנחנו זזים פי 40 יותר מכל חיות היבשה גם יחד; אם נסתכל על ציר הזמן נראה כי בעוד משקל חיות המשק זינק
הצוות צפה במיקרוסקופ במעבדה בהופעת מבנים תלת־ממדיים דמויי־עובר. לאחר כשבועיים של התפתחות הם החלו לייצר דם (מופיע כאן באדום) — בדומה לתהליך ההתפתחות בעוברים אנושיים. קרדיט: Jitesh Neupane, אוניברסיטת קיימברידג'

מודל עובר אנושי שגדל בתנאי מעבדה מייצר תאי דם

חוקרי קיימברידג’ יצרו “המטואידים”, מבנים המתארגנים באופן עצמאי מתאי גזע שמחקים את שלבי ההתפתחות המוקדמים, כולל תאי־אב דם ותאי לב פועמים
DNA זבל. המחשה: depositphotos.com

“דנ״א זבל” מציע כיווני טיפול מפתיעים לסרטן דם עמיד

חוקרים מ־King’s College London זיהו אסטרטגיה מבטיחה לטיפול בחלק ממקרי סרטן הדם באמצעות שימוש מחדש בתרופות קיימות, כשהם מכוונים אל אזור בגנום האנושי שנחשב בעבר ל“דנ״א זבל”
מוח בורח מהפסדים. המחשה: depositphotos.com

מוח בורח מהפסד: כך המוח מקבל החלטות הרפתקניות כדי להימנע מהפסדים

מחקר של מכון ויצמן ואיכילוב מגלה באמצעות אלקטרודות במעמקי המוח כיצד מנגנוני הימנעות מהפסד משפיעים על למידה, זיכרון והפרעות חרדה ופוסט-טראומה
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
חיידקים סינתטיים. המחשה: depositphotos.com

לשנות את קוד החיים: מדענים יצרו חיידק בעל גנום מלאכותי מצומצם – צעד נוסף בדרך ליצורים מלאכותיים

חוקרים מקיימברידג' פיתחו את Syn57 – חיידק אי־קולי מלאכותי המשתמש ב־57 קודונים בלבד מתוך 64. הפיתוח עשוי להוביל לייצור חלבונים מלאכותיים, תרופות חדשות ושליטה טובה יותר בחיידקים תעשייתיים
מוח מתפתח של גור עכברים בן שבועיים תחת המיקרוסקופ. מערכת האוקסיטוצין מסומנת בירוק וחלבון רגיש לאור מסומן באדום. שילוב הצבעים גורם לתאי האוקסיטוצין שגם מבטאים בהצלחה את החלבון להיצבע בצהוב. בכחול - גרעיני התאים

זרקור על המוח המתפתח: פרידה בגיל הרך משנה את מערכת האוקסיטוצין

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו טכנולוגיה אופטוגנטית חדשה המאפשרת לחקור את פעילות מערכת האוקסיטוצין בעומק המוח הצעיר. ממצאיהם מראים כי חלבון זה, הידוע כ"הורמון האהבה", משפיע על התמודדות גורי עכברים
ארכאולוגים מייחסים את הכדים הפשוטים הללו, שנקברו כמתנות קבורה במאות השמינית והתשיעית לספירה, לסלאבים הקדומים. קרדיט: המוזיאון הארכאולוגי זאדאר

גנום של שלדים קדומים חושף: מקורו של העם הסלאבי בהגירה רחבת היקף ממזרח אירופה לאחר נפילת האימפריה הרומית

מחקר DNA מקיף מצביע כי הסלאביזציה של אירופה נבעה מתנועת אוכלוסין גדולה לאחר נפילת האימפריה הרומית, ולא מהטמעת שפה על ידי אליטות מקומיות
עוברי דג זברה בני חמישה ימים תחת מיקרוסקופ: העובר הרגיל (למעלה) והעובר המהונדס (למטה) הנושא את הגן עם המוטציה מחוללת המחלה. ניתן לראות כי בעובר המהונדס כלי הלימפה העיקרי מוגדל בצורה לא תקינה

מהמרפאה לאקווריום: תרופות חדשות מבוססות דגי זברה למחלת לימפה נדירה

שיתוף פעולה ייחודי בין מכון ויצמן למדע למרכז הרפואי שיבא הוביל לגילויין של שתי תרופות פוטנציאליות למחלה מסכנת חיים של מערכת הלימפה
ממצאים מתרבות סיימה–טורבינו. מקור: “Ancient DNA reveals the prehistory of the Uralic and Yeniseian peoples”, ‏Nature.

די־אן־איי עתיק חושף שמקורות ההונגרית והפינית נמצאים ביקוטיה שבסיביר, רחוק ממערב אירופה

מחקר ענק ב־Nature מנתח מאות גנומים עתיקים ומשרטט נדידה ממזרח למערב שעיצבה את שפות פינית, אסטונית והונגרית. הממצאים מתחברים לרשתות סיימה–טורבינו ולהתרחבות היאמניה, ומציעים גם רמזים מוקדמים לקשר דנה–יניסיי
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
ההבדל בין DNA ל-RNA. המחשה: depositphotos.com

מאין הגיע ה־RNA? מדענים חושפים רמז כימי חשוב

מדענים ממכון המחקר Scripps חשפו ראיות כימיות חדשות שיכולות להסביר מדוע דווקא הסוכר ריבוז נבחר על-ידי הטבע כמרכיב מרכזי בבניית ה־RNA. הממצאים מחזקים את ההשערה כי לריבוז הייתה עדיפות כימית
תמונה מיקרוסקופית של כליה עוברית שגודלה במעבדה. צילום: דוברות שיבא

לראשונה בעולם: חוקרי שיבא ואוניברסיטת תל אביב גידלו מרכיבי כליה עוברית מתאי גזע

הכליה גדלה והתפתחה במשך חודשים רבים ועברה תהליכים דומים לזו בהריון | האורגנואיד מאפשר לפתח טיפולים ברפואה רגרנטיבית, לבדוק רעילות תרופות בהריון על כליות עוברים ולשפוך אור על מומים מולדים
תרשים מבנה המיטוכונדריה. המחשה: depositphotos.com

כשתחנת האנרגיה של התא משתבשת

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת עצבית שפועלת נגד תחושת תגמול – ומציעים גישה טיפולית חדשה להתמודדות עם התמכרות לסמים דרך ויסות הכאב הרגשי בזמן גמילה