גנטיקה

xantomato. צילום באדיבות עמית קוך

הכירו את ה"קסנטומטו" – העגבנייה הישראלית החדשה שתיאבק במחלות ניווניות קשות

צוות מחקר מהמכון למדעי החיים ומהפקולטה לחקלאות באוני' העברית פיתח זן חדש של עגבניות, עשיר בנוגד החימצון זיאקסנתין (zeaxanthin) שעשוי לעכב מחלות ניווניות רבות. הוספת

חיסול מפגעי יתושים באמצעות הנדסה גנטית. אינפוגרפיקה

גנטיקה של יתושות

חברה בריטית תבצע בקרוב ניסוי מסקרן שאמור לפגוע בהתפתחותן של זחלים ממין נקבה וכך לסייע לנו במלחמה בבעל החיים המסוכן ביותר בעולם

תאי T של עכברים המכילים ננו-בועיות (אדום) אשר הופרשו על ידי הבילהרציה

מה רוצה התולעת

על הקשר בין מחלה זיהומית נפוצה במדינות מתפתחות לנטייה לאלרגיה במדינות מפותחות

ממותה ביער. מתוך Jumpstory.com

לשבט ממותות כדי להגן על האקלים?

החיפוש אחר שרידי ממותה הוא חלק משדות הפעולה של הפליאוגנטיקה, מדע חדש יחסית, שבבסיסו שימוש בגנומים עתיקים למטרות שונות – גילוי רצפים גנטיים קדמונים לשם

הדמיה של תהליך ההרכבה העצמית: ייצור חלבונים ואר-אן-אי ריבוזומליים מגדילי די-אן-אי סינתטיים על-גבי שבב מוביל להרכבה עצמית של תת-יחידה חדשה של ריבוזום – גם היא על-גבי השבב. למטה משמאל: הדמיה של גדילי די-אן-אי מקובצים בכמה מברשות צפופות בצורת מעגלים, מימין: דימות פלואורסצנטי של מרבדים של תתי-היחידה שנוצרו בתום תהליך ההרכבה. פרופ' רועי בר-זיו, מכון ויצמן

ריבוזום בהרכבה עצמית

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת דמוית תא חי, על שבב, שבה נוצרת ומורכבת – באופן אוטונומי – היחידה הקטנה של ריבוזום חיידקי

מימין: ד״ר עקיבא פיינטוך, פרופ׳ דניאלה גולדפרב וד״ר אנג'ליקי ג'יאנוליס. ראו חלבון סגור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סגור, פתוח, סגור

מדעני מכון ויצמן הצליחו לזהות, באמצעות שיטה חדשנית שפיתחו, שני מצבים סגורים מוגדרים היטב של קצות חלבוני Hsp90, והראו כי החלבון נותר סגור לאחר הפעלתו

תמונת אילוסטרציה: תפיסה סלקטיבית של חיידקים, הסעתם ואלקטרופורציה שלהם (סמן פלואורסצנטי אדום) באמצעות חלקיק יאנוס המשמש כאלקטרודה ניידת תחת הפעלת שדה חשמלי. פרופ' גלעד יוסיפון, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להחדרת מולקולות לתאים בודדים באופן יעיל וממוקד

קבוצת מחקר מהטכניון פיתחה שיטה ייחודית לשימוש במיקרו-שחיינים (או מיקרו מכונות) כאמצעי ללכידה סלקטיבית של תאים בודדים, להחדרת מולקולות לתוכם באופן יעיל ומדויק ולהסעתם למקום

כאשר התגלו לראשונה מקטעים לא-מסודרים במולקולות חלבון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדענים נהגו לחתוך ולזרוק אותם. איור: מעבדתו של ד"ר האגן הופמן, מכון ויצמן

לא מסודרים ולא במקרה

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי חלבונים לא-מסודרים מסתגלים היטב לשינויים סביבתיים בתא ויוצרים רשתות עמידות של חלבונים הפועלים יחדיו ומחפים בכך על היעדר הארגון

תאי גזע מתמיינים לנויורנים ומושבת תאי גזע לא ממוינת. פרופ' ישי אביאור, האוניברסיטה העברית

תאי גזע עובריים בהם משתמשים לטיפול במחלות ובמחקר – עשויים להכיל מוטציות סרטניות

כך עולה משיתוף פעולה מחקרי בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת הרווארד. מוביל המחקר, ישי אביאור מהאוני' העברית, קובע: "ישנה חשיבות רבה לאתר את המוטציות הללו ולהבין

עובר מהונדס גנטית. אילוסטרציה: shutterstock

מדען רוסי מתכנן להנדס גנטית תינוקות עד סוף 2019 – והגופים המדעיים מודים שאינם מסוגלים לעצור אותו

בתחילת יוני הצהיר דניס רבריקוב, חוקר ביולוגיה מולקולרית העומד בראש המעבדה לעריכת הקוד הגנטי במרפאת הפוריות הגדולה ביותר ברוסיה – על תוכניתו להנדס גנטית תינוקות

האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

להערכת החוקרים, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פגיעה במנגנון זה אחראית למצבי חולי רבים חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ויסות מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים

לול תרנגולות בשעת ההאכלה. צילום: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה גנטית חדשנית שיכולה להגיע לדיוק של 100% בקביעת מין העובר

לשיטה החדשה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על ענפי הרפת והלול בהם יש העדפה ברורה לנקבות. פרופ' אודי קימרון: "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה תמנע את לידתם

דילוג לתוכן