גנטיקה

תאי עצב של עכבר תחת מיקרוסקופ. תא עצב מעכב (מימין) ותא עצב מעורר (שמאל)

שומרים על מוח מאוזן

רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

מיקרו-מאגרים של מכלולי ליפידים (ליפוזומים) המפוזרים בצבר של הג׳ל - קוטר הקטנים שבהם הוא כ-100 ננומטר

סחוס מעורר השראה

מדעני מכון ויצמן יצרו חומרים חדשניים בהשראת מודל הסיכה של המפרקים שלנו. התוצאה עשויה להוות בשורה של ממש לתעשייה הביו-רפואית

חיטה זהובה. איור: depositphotos.com

חוקרים החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ושיפרן יעילות מערכת השורשים

חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית. בין התכונות שנדחקו, ישנם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של מערכת השורשים שהינם בעלי השפעה דרמטית על מאזן המים של הצמח כולו

עובר עכבר שגדל שישה ימים מחוץ לרחם. איבריו המתפתחים סומנו באמצעות גנים פלואורסצנטיים

מדעני מכון ויצמן גידלו עוברי עכברים מחוץ לרחם

במשך שבע שנים, באמצעות ניסוי וטעייה, כיוונון עדין ובדיקות חוזרות ונשנות, פיתחו במעבדתו של פרופ' חנא, המתמחה בתאי גזע עובריים, שיטה דו-שלבית המאפשרת לגדל עוברי עכברים תקינים מחוץ לרחם כבר משלבי ההיריון הראשוניים כדי לחקור את שלבי ההתפתחות השונים של העובר, דבר שלא התאפשר ביונקים עד כה

הדמיה של טפיל מלריה דמוי טבעת אשר חי בתוך תא דם אדום ומפריש בועיות הנושאות את הפרוטאזום S20 (מבנים צבעוניים דמויי חבית)

הורג אותם ברכות

הקטלניות של טפיל המלריה טמונה לא רק בעוצמת המתקפה שלו על הגוף, אלא גם ברכות שלה

נגיף קורונה תוקף את תאי הריאות. איור: depositphotos.com

חוקרים ישראלים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של שלושה מחלבוני SARS-COV-2

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי"

תאים עמידים לתרופות של מיאלומה נפוצה (סגול-כחול) תחת מיקרוסקופ. מעבדתו של פרופ' עידו עמית, מכון ויצמן

נחשף חותם גנטי של עמידות לתרופות בסרטן דם מסוג מיאלומה נפוצה

ממיטת החולה למעבדה ובחזרה: שיתוף פעולה בין מדעני המכון לרופאים באיכילוב עשוי להוביל לטיפולים מותאמים אישית בחולי מיאלומה נפוצה, שאינם מגיבים לתרופות – וסולל את הדרך לטיפולים מותאמים אישית בסוגי סרטן נוספים

רירית המעי הגס של עכבר תחת מיקרוסקופ. הרירית של עכברים רגילים (למעלה, שמאל) משתבשת עם התקדמות הדלקת (למעלה, אמצע) ומקדמת את התפתחות הסרטן (למעלה, ימין). לעומת זאת, בעכברים ללא HSF1 (למטה, שמאל), לא מתפתחת דלקת (למטה, אמצע וימין)

מדרון חלקלק ומודלק

מדוע מחלות מעי כרוניות עלולות להוביל לסרטן המעי הגס?

האנטומיה של התאים בגוף האדם. צילום: depositphotos.com

הדלת המסתובבת של התאים

מדעני מכון ויצמן למדע מיפו את קצב ההתחדשות של גופנו * מדי שנה וחצי אנחנו מייצרים 50 קילוגרם של תאים, כמשקלם הממוצע של התאים בגופנו

נחיל ימשושים נמחץ אל מכונית חולפת. צילום: shutterstock

זמזום הכלולות של הימשושים

לימשושים, קרובי משפחה של היתושים, יש מנהג כלולות מוזר, הם בוחרים את בן או בת הזוג בתוך נחיל עצום של ימשושים ובכל זאת ממשיכים להצמד יחד. מחקר חדש הצליח לפענח את התופעה

מיקרו RNA. איור: פרופ' רוברט ג'ונסון, אוניברסיטת טמפל

העמקת הידע שלנו בהבנת מולקולת הRNA איפשרה לנו לייצר חיסון מהיר לקורונה

כך עולה מהחלטת וועדת פרס וולף לשנת 2021 ברפואה. בהודעת השופטים נאמר כי מדענים אלה הגיעו לתגליות פורצות דרך במנגנונים המווסתים את ה-RNA והדגימו כי ה-RNA אינו תבנית פסיבית בין DNA לחלבון אלא ממלא תפקיד דומיננטי בוויסות וגיוון הביטוי הגנטי

השינויים בהורמון המין טסטוסטרון בגברים לאורך השנה, מבוסס על כ-130 אלף דגימות

הורמון ארבע העונות

ניתוח מיליוני בדיקות דם של ישראלים חושף תנודות הורמונליות המושפעות מלוח השנה

ככל שנוסיף מרכיבים לשייק פירות, נתקשה לשים את האצבע על תרומת כל מרכיב לתוצאה הסופית. סלט פירות, לעומת זאת, מאפשר לשלב בין טעמים מבלי למסך את התרומה הייחודית של כל פרי. באופן דומה, כאשר בודקים את ביטוי הגנים הממוצע ברקמה מסוימת (משמאל), לא ניתן להבחין בהבדלים בין תאים שונים באותה הרקמה. התפתחויות טכנולוגיות של השנים האחרונות מאפשרות למדוד את ביטוי הגנים ברקמה ברמת התא הבודד (מימין), וכך לאפיין ברזולוציה חסרת תקדים הבדלים בין תאים באותה הרקמה

מלחיצים כל תא ותא: מיפוי ראשון של "ציר הלחץ" ברמת התא הבודד

מהמוח ועד יותרת הכליה – מדעני מכון ויצמן למדע ומכון מקס פלאנק מיפו את "ציר הלחץ" לכל אורכו והראו כיצד לחץ כרוני משפיע ומשנה רקמות אלה ברמת התא הבודד. המדענים גילו תת-אוכלוסייה חדשה של תאים אנדוקריניים המעורבים בוויסות התגובה ללחץ כרוני

השלכות הפגיעה במנגנון הבקרה על הפרדת הכרומוזומים (SAC) ובאנזים KIF18A בתאים תקינים לעומת תאים אנאפלואידיים

מחקר חדש מגלה נקודת תורפה בתאים סרטניים

חוקרים מאונ' תל-אביב שפכו אור על תעלומה בת 140 שנה במאמר שפורסם בנייצ'ר. המחקר מראה לראשונה כיצד מספר לא תקין של כרומוזומים (אנאפלואידיה) – תכונה ייחודית של תאי סרטן שהייתה מוכרת לחוקרים עשרות שנים – יכול להפוך לנקודת תורפה של תאים אלו. המחקר עשוי להוביל בעתיד לפיתוח תרופות שינצלו את נקודת התורפה הזו לצורך פגיעה ממוקדת בתאי סרטן

חיידקי סלמונלה (ירוק בוהק) הנמצאים בתוך מקרופאגים (צהוב-חום) של עכבר. ד"ר רועי אברהם, מכון ויצמן

מלוניות סלמונלה

כך הופכים חיידקים את תאי המערכת החיסונית למלון הכל כלול: חיידקים שנבלעו על ידי מקרופאגים מצליחים לעתים לא רק לשרוד אלא אף לשגשג בתוכם, משל היו אלה אינקובטורים המסייעים להפצת הזיהום בגוף – ולא חיילים בשירות המערכת החיסונית

חפירות באפר הר הגעש בסנטוריני. צילום: shutterstock

הר געש, פצצת אטום וענף עץ זית

מדעני מכון ויצמן למדע מיישבים מחלוקת סביב התפרצות הר הגעש סנטוריני בעזרת עץ זית מהגליל ושאריות קרינה מניסויים גרעיניים הביאו למסקנה שההר התפרץ בין 1630

לירון גרובר ופרופ' אהוד אחישר. בעין רגישה. צילום דוברות מכון ויצמן

עיניים במעגל סגור

בשנים האחרונות מתגבשת תפיסה של הראייה כתהליך משוב מחזורי המתרחש במעגל סגור: העיניים סורקות את העולם, המוח קולט את המידע החזותי – ובו-בזמן מכוון את

רקמת מוח של עכבר. תאי המיקרוגליה דמויי התמנון מסומנים באדום. בירוק – כלי הדם. באדיבות מכון ויצמן

להרגיע את המיקרוגליה במוח

במחלות מוח ניווניות, אלצהיימר למשל, נרשמת פעילות-יתר של נציגי המערכת החיסונית במוח. מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את המנגנון שמאפשר לתאים אלה לחזור לשגרה

שמרים במשקה חלב - קפיר. צילום: depositphotos.com

חלב פרה – הדור הבא יופק משמרים

מאחורי הפיתוח עומד פרופ' תמיר טולר מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, שהקים ביחד עם יזם הפודטק ד"ר אייל אפרגן את חברת

דילוג לתוכן