גנטיקה

עובר מהונדס גנטית. אילוסטרציה: shutterstock

מדען רוסי מתכנן להנדס גנטית תינוקות עד סוף 2019 – והגופים המדעיים מודים שאינם מסוגלים לעצור אותו

בתחילת יוני הצהיר דניס רבריקוב, חוקר ביולוגיה מולקולרית העומד בראש המעבדה לעריכת הקוד הגנטי במרפאת הפוריות הגדולה ביותר ברוסיה – על תוכניתו להנדס גנטית תינוקות

האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

להערכת החוקרים, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פגיעה במנגנון זה אחראית למצבי חולי רבים חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ויסות מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים

לול תרנגולות בשעת ההאכלה. צילום: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה גנטית חדשנית שיכולה להגיע לדיוק של 100% בקביעת מין העובר

לשיטה החדשה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על ענפי הרפת והלול בהם יש העדפה ברורה לנקבות. פרופ' אודי קימרון: "אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה תמנע את לידתם

תאי גזע עובריים של עכבר נצפו באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי בעל דיסק מסתובב. רמות החלבון המונע מתאי גזע להתמיין (ירקרק) יורדות בנוכחותן של רמות גבוהות של חלבון אחר (סגול) אשר גורם למיטוכונדריה להתארך

התארכות המיטוכונדריות בתאי גזע עובריים משפיעה על תהליך ההתמיינות לרקמות הגוף השונות

בשנים האחרונות התגלה כי גם המיטוכונדריות משפיעות רבות על תהליכים תאיים. "המיטוכונדריות מתפקדות ללא ספק כאחד ממרכזי הבקרה החשובים ביותר בתא", אומר פרופ' איתן גרוס מהמחלקה

ד"ר מיכאל מיליאבסקי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה לזיהוי תאי גזע סרטניים המחוללים את סרטן הדם, ומצאו תרופה יעילה כנגדם

השיטה מסמנת את התאים המסוכנים המגלים עמידות לטיפולי כימותרפיה קיימים ועלולים לגרום לחזרת המחלה, ומקדמת אפשרויות של טיפול מותאם אישית * המחקר פורסם לאחרונה בכתב

המעכב החדש (בסגול) שגילו החוקרים נקשר ביעילות יוצאת דופן לחלבון MKK7 מקבוצת הקינאז (באפור). באדיבות פרופ' ניר לונדון, מכון ויצמן

הצנזורה התאית

מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בשיטות חישוביות חדשות כדי לזהות מולקולה בעלת פוטנציאל תרופתי שתמנע מהתא לקבל מסרים מזיקים – מבלי לשבש את מעבר המסרים

מערכת החיסון. איור: shutterstock

האיחוד האירופי וקנדה העניקו 8.65 מיליון יורו לפרויקט בהובלה ישראלית לקידום שיתוף מידע גנומי הקשור למערכת החיסון

מאגד המחקר iReceptor Plus, הכולל עשרים שותפים מישראל, אירופה וצפון אמריקה, מיועד לקדם את אחסון הנתונים, אינטגרציה ושיתוף רצפים גנטיים, הקשורים למערכת החיסון במטרה לאפשר

פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

מדען מכון ויצמן ושותפיו למחקר פיתחו מודל ממוחשב המסביר תנועה קולקטיבית של תאי

ירידה ניכרת במספר התאים המזדקנים (כתמים כחולים) ברקמות כבד וריאות של עכברים בעקבות הטיפול התרופתי

צעירים לנצח – גרסת המעבדה

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כיצד אפשר להחזיר לעכברים מזדקנים את התכונות האופייניות לצעירים

חוקרים הצליחו לפתח טכנולוגיה להנדסת כל רקמות הגוף להשתלה מפיסת שומן זעירה של המושתל עצמו

עד כה, היה צורך בשימוש בחומרים סינתטיים או טבעיים מחיות, שהיו גורמים לתגובה חיסונית אצל המושתל, ולכן הצריכו נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון *

דילוג לתוכן