גנטיקה

האדם מאיץ, הטבע דועך: שני מחקרים שופכים אור חדש על 170 שנות פעילות אנושית מתעצמת

אם נכמת את היקף התנועה האנושית בכדור-הארץ נגלה שאנחנו זזים פי 40 יותר מכל חיות היבשה גם יחד; אם נסתכל על ציר הזמן נראה כי בעוד משקל חיות המשק זינק
הצוות צפה במיקרוסקופ במעבדה בהופעת מבנים תלת־ממדיים דמויי־עובר. לאחר כשבועיים של התפתחות הם החלו לייצר דם (מופיע כאן באדום) — בדומה לתהליך ההתפתחות בעוברים אנושיים. קרדיט: Jitesh Neupane, אוניברסיטת קיימברידג'

מודל עובר אנושי שגדל בתנאי מעבדה מייצר תאי דם

חוקרי קיימברידג’ יצרו “המטואידים”, מבנים המתארגנים באופן עצמאי מתאי גזע שמחקים את שלבי ההתפתחות המוקדמים, כולל תאי־אב דם ותאי לב פועמים
DNA זבל. המחשה: depositphotos.com

“דנ״א זבל” מציע כיווני טיפול מפתיעים לסרטן דם עמיד

חוקרים מ־King’s College London זיהו אסטרטגיה מבטיחה לטיפול בחלק ממקרי סרטן הדם באמצעות שימוש מחדש בתרופות קיימות, כשהם מכוונים אל אזור בגנום האנושי שנחשב בעבר ל“דנ״א זבל”
האונגי מהפרק בסדרה "חברים", הוא צלופח מים מתוקים שנחשב מעדן מבוקש ביפן. צילום: Pixabay

צלופח האונגי המתורבת: מעדן יפני הופך לניסוי עולמי לחלבון ימי חדש

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת בן גוריון ובחסות Forsea Foods מראה כי ייצור אונגי מתורבת עשוי לצמצם פליטות גזי חממה ולסייע במאבק במשבר האקלים
מוח בורח מהפסדים. המחשה: depositphotos.com

מוח בורח מהפסד: כך המוח מקבל החלטות הרפתקניות כדי להימנע מהפסדים

מחקר של מכון ויצמן ואיכילוב מגלה באמצעות אלקטרודות במעמקי המוח כיצד מנגנוני הימנעות מהפסד משפיעים על למידה, זיכרון והפרעות חרדה ופוסט-טראומה
חיידקים סינתטיים. המחשה: depositphotos.com

לשנות את קוד החיים: מדענים יצרו חיידק בעל גנום מלאכותי מצומצם – צעד נוסף בדרך ליצורים מלאכותיים

חוקרים מקיימברידג' פיתחו את Syn57 – חיידק אי־קולי מלאכותי המשתמש ב־57 קודונים בלבד מתוך 64. הפיתוח עשוי להוביל לייצור חלבונים מלאכותיים, תרופות חדשות ושליטה טובה יותר בחיידקים תעשייתיים
מוח מתפתח של גור עכברים בן שבועיים תחת המיקרוסקופ. מערכת האוקסיטוצין מסומנת בירוק וחלבון רגיש לאור מסומן באדום. שילוב הצבעים גורם לתאי האוקסיטוצין שגם מבטאים בהצלחה את החלבון להיצבע בצהוב. בכחול - גרעיני התאים

זרקור על המוח המתפתח: פרידה בגיל הרך משנה את מערכת האוקסיטוצין

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו טכנולוגיה אופטוגנטית חדשה המאפשרת לחקור את פעילות מערכת האוקסיטוצין בעומק המוח הצעיר. ממצאיהם מראים כי חלבון זה, הידוע כ"הורמון האהבה", משפיע על התמודדות גורי עכברים
ארכאולוגים מייחסים את הכדים הפשוטים הללו, שנקברו כמתנות קבורה במאות השמינית והתשיעית לספירה, לסלאבים הקדומים. קרדיט: המוזיאון הארכאולוגי זאדאר

גנום של שלדים קדומים חושף: מקורו של העם הסלאבי בהגירה רחבת היקף ממזרח אירופה לאחר נפילת האימפריה הרומית

מחקר DNA מקיף מצביע כי הסלאביזציה של אירופה נבעה מתנועת אוכלוסין גדולה לאחר נפילת האימפריה הרומית, ולא מהטמעת שפה על ידי אליטות מקומיות
עוברי דג זברה בני חמישה ימים תחת מיקרוסקופ: העובר הרגיל (למעלה) והעובר המהונדס (למטה) הנושא את הגן עם המוטציה מחוללת המחלה. ניתן לראות כי בעובר המהונדס כלי הלימפה העיקרי מוגדל בצורה לא תקינה

מהמרפאה לאקווריום: תרופות חדשות מבוססות דגי זברה למחלת לימפה נדירה

שיתוף פעולה ייחודי בין מכון ויצמן למדע למרכז הרפואי שיבא הוביל לגילויין של שתי תרופות פוטנציאליות למחלה מסכנת חיים של מערכת הלימפה
ממצאים מתרבות סיימה–טורבינו. מקור: “Ancient DNA reveals the prehistory of the Uralic and Yeniseian peoples”, ‏Nature.

די־אן־איי עתיק חושף שמקורות ההונגרית והפינית נמצאים ביקוטיה שבסיביר, רחוק ממערב אירופה

מחקר ענק ב־Nature מנתח מאות גנומים עתיקים ומשרטט נדידה ממזרח למערב שעיצבה את שפות פינית, אסטונית והונגרית. הממצאים מתחברים לרשתות סיימה–טורבינו ולהתרחבות היאמניה, ומציעים גם רמזים מוקדמים לקשר דנה–יניסיי
מימין: ד"ר נעמה דרזי, פרופ' איילת ארז, ד"ר נטלי רוזנפלד וד"ר אליזבטה באב-דיניץ. צילום דוברות מכון ויצמן

הכל בראש: חסימת ערוץ התקשורת בין המוח לכבד עשויה למנוע הרזיה מסכנת חיים בחולי סרטן

מחקר במכון ויצמן למדע מדגים כיצד התקשורת בין המוח לאיברי הגוף משחקת תפקיד קריטי בבריאות ובמחלה
ההבדל בין DNA ל-RNA. המחשה: depositphotos.com

מאין הגיע ה־RNA? מדענים חושפים רמז כימי חשוב

מדענים ממכון המחקר Scripps חשפו ראיות כימיות חדשות שיכולות להסביר מדוע דווקא הסוכר ריבוז נבחר על-ידי הטבע כמרכיב מרכזי בבניית ה־RNA. הממצאים מחזקים את ההשערה כי לריבוז הייתה עדיפות כימית
תמונה מיקרוסקופית של כליה עוברית שגודלה במעבדה. צילום: דוברות שיבא

לראשונה בעולם: חוקרי שיבא ואוניברסיטת תל אביב גידלו מרכיבי כליה עוברית מתאי גזע

הכליה גדלה והתפתחה במשך חודשים רבים ועברה תהליכים דומים לזו בהריון | האורגנואיד מאפשר לפתח טיפולים ברפואה רגרנטיבית, לבדוק רעילות תרופות בהריון על כליות עוברים ולשפוך אור על מומים מולדים
תרשים מבנה המיטוכונדריה. המחשה: depositphotos.com

כשתחנת האנרגיה של התא משתבשת

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו רשת עצבית שפועלת נגד תחושת תגמול – ומציעים גישה טיפולית חדשה להתמודדות עם התמכרות לסמים דרך ויסות הכאב הרגשי בזמן גמילה
ביטוי יתר של גנים ממשפחת B2-SINE בתאי הגנגליון ברשתית העין (למעלה) הוביל להאצה בגדילה לאחר פציעה. למטה: תאי הגנגליון לאחר פציעה ללא ביטוי יתר של B2-SINE

מדעני ויצמן גילו מאות מולקולות שמאיצות התחדשות עצבית – גם במוח

המחקר, שהתפרסם בכתב העת Cell, חושף תפקיד חדש למולקולות אר-אן-אי נדירות, שמסייעות בעצבים היקפיים ואף מעודדות צמיחה מחודשת של תאי עצב במוח. פריצת דרך לטיפול במחלות ניוון ושיקום מפציעות
הפעלת aldh1a2 עשויה להפעיל מחדש התחדשות בעכברים. קרדיט: מעבדת ווי וואנג במכון הלאומי למדעי הביולוגיה, בייג'ינג

הפעלת גן שקט מחייה את יכולת התחדשות הרקמות בעכברים

מחקר חדש מגלה כי החזרת פעילותו של גן קדום מאפשר לעכברים לחדש רקמות פגועות באוזן – ממצא שעשוי לסלול את הדרך לפריצות דרך ברפואה רגנרטיבית
חורבות מקדש Palenque שנוצר על ידי תרבות המאיה במקסיקו. המחשה: depositphotos.com

DNA עתיק חושף את סודות העלייה והנפילה של בני המאיה הקלאסיים

חוקרים מאוניברסיטת טריניטי באירלנד הצליחו לשחזר גנום של בני המאיה מקופאן שבהונדורס, וגילו קשרים גנטיים מפתיעים עם מרכז מקסיקו — ממצא שמעיד על תהליכי הגירה, השפעות תרבותיות ושינויים דמוגרפיים בתקופת
תאי שומן אנושיים. המחשה: depositphotos.com

חוש השומן: כיצד מערכת העצבים משפיעה על חילוף החומרים והשמנה

חוקרי מכון ויצמן מצאו שתאי עצב חשים שינויים מכניים ברקמות שומן ומווסתים את שריפת האנרגיה בגוף. דיכוי מנגנון זה הופך עכברים לחסינים מהשמנה ומסוכרת
סיירת הסבילות: רקמת לימפה של עכבר עם צבר תאים של המערכת החיסונית (מסומנים בירוק, אדום וכחול) המתקשרים ביניהם ומובילים לסבילות למזון

המערכת החיסונית יודעת מתי לא להילחם — וכך מונעת אלרגיות מזון

מדעניות מכון ויצמן למדע חושפות כיצד המערכת החיסונית מאפשרת לנו לאכול כל העולה על רוחנו, מבלי לפתח אלרגיה או מחלה
אובייקטים בטון מודרניים שונים עם תאורה דרמטית על רקע כהה.

MRI ברזולוציה של ננומטר אחד

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה ל-nano-MRI המאפשרת הדמיית מולקולות בודדות בטמפרטורת החדר
מולקולת יוביקוויטין נקשרת למטרתה. המחשה: depositphotos.com

החלבון שאשם (לפעמים) במחלת אלצהיימר

גרסה משובשת של חלבון המסמן חלבונים פגומים גורמת ליצירת משקעים במוח בדומה למתרחש במחלת אלצהיימר
מחקר גנטי של כל מיני העופות המוכרים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים מיפו את האבולוציה של כל מיני העופות המוכרים

חוקרים שילבו נתונים גנטיים מ-9,239 מיני עופות ועוד 1,000 רישומים מבוקרים כדי לבנות עץ אבולוציה מלא ומשותף
"התוצאות מעידות על כך ששפמים הם מערכת חישה אינטגרטיבית ורב-חושית. ייתכן שהיא התפתחה כך לאורך האבולוציה כדי לסייע לעכברים לאתר מזון או להישמר מפני טורפים". המחשה: depositphotos.com

השפם ששומע: עכברים מזהים עצמים לפי הצלילים שמשמיעים שפמיהם

מחקר חדש ממכון ויצמן מציג תפנית מרתקת בחקר החושים – שפמי העכברים לא רק חשים מגע, אלא גם מפיקים צלילים שנקלטים במערכת השמיעה ומשמשים לזיהוי עצמים
זכוכית שבורה על רקע שחור, סדקים מורכבים, יופי בהרס ושבריריות הזכוכית.

איך אי-הסדר הפנימי מכתיב שבירה א־סימטרית

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו חוקי פיזיקה המסבירים מדוע סדקים בחומר מתפשטים באופן שאינו סימטרי ומניחים בכך את התשתית לפיתוח חומרים עמידים יותר

להוציא לשומנים את המיץ' ולרזות

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד החלבון המיטוכונדריאלי מיץ׳ משפיע על השמנה וסיבולת שריר ועשויים לסלול את הדרך לתרופת הרזיה משופרת שלא יהיו בה החסרונות של אוזמפיק
אפונת הגינה. המחשה: depositphotos.com

גם לאחר 160 שנים: האפונים של מנדל עדיין משנים את המדע

מפה גנומית מקיפה חושפת מגוון גנטי חסר תקדים באוסף האפונים העולמי ופותחת דרך לשיפורים גנטיים של הקטנית

שפה מעבר למלים

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי מנגינת הדיבור באנגלית מתנהגת כשפה עם אוצר מלים ותחביר, וסוללים דרך לבינה מלאכותית שתבין אותה
תמיכת נשים במודעות לסרטן השד באמצעות סמל הסרט הורוד. המחשה: depositphotos.com

להרדים את הסרטן

מדעני מכון ויצמן למדע חושפים כיצד תאי סרטן שד נכנסים לתרדמה, איך היא נשמרת לאורך שנים – ומדוע הם מתעוררים לפתע ויוצרים גרורות
מתילציה של DNA. המחשה: depositphotos.com

אטלס מתילציית הדנ"א: המפה הסודית של ההורשה

מחקר בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה מעל 325,000 אזורים בגנום עם הבדלים מתילטיביים בין העותק האבהי לאמתי – תובנות חדשות לאפיגנטיקה והחתמה הורית
DNA. המחשה: depositphotos.com

המתג הגנטי שמחזיר את תאי החיסון לקרב

במעבדה של פרופ' עידו עמית במכון ויצמן למדע זיהו גן שהשתקתו מתכנתת מחדש תאים של מערכת החיסון ויכולה להפוך אותם מתומכי סרטן למחסליו
Infographic: Macedo Veiga Junior (Valf)

הגוף כמפת דרכים: אלגוריתם חדש מפענח את סודות החלבונים שלנו

תמונת מיקרוסקופיה בלתי קריאה עם סימונים פלואורסצנטיים חופפים של שבעה חלבונים (משמאל) תורגמה בדיוק רב באמצעות CombPlex לתמונה שניתן להבחין בה בין החלבונים השונים (מימין)

כל צבעי הרקמה

טכנולוגיה מבוססת AI שפותחה במעבדתה של ד"ר ליאת קרן מאפשרת מבט חסר תקדים על תהליכים ברקמות הגוף

כיוון חדש למלחמה בסרטן: לגרום לו להפליל את עצמו

במעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במכון ויצמן למדע הצליחו לגרום לתאי סרטן להסגיר את עצמם בפני המערכת החיסונית. הגישה החדשה עשויה להעניק תקווה לחולים חשוכי מרפא
פיסטוקים: קרדיט Bárbara Blanco-Ulate / UC Davis

פוצח הקוד הגנטי של הפיסטוק

מיפוי DNA חדש עשוי להוביל לפיסטוקים מזינים ובני-קיימא יותר. משבר האקלים הביא עימו חורפים חמים יותר וצמצום דרסטי בערפל שקירר את קליפורניה. לשם כך חייבים להתאים את העץ לתנאים החדשים,

ימותו ולא ילמדו: השיעור שתולעים זכרים מסרבים להפנים

במעבדתה של ד"ר מיטל אורן-סויסה במכון ויצמן גילו כי תולעים זכרים לומדים פחות טוב מהניסיון בהשוואה לנקבות, וחשפו קולטן עצבי שאחראי להבדל בין המינים ושמור גם בבני-אדם
אפיגנטיקה. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך בחקר האפיגנטיקה: מיפוי המתילציה בדנ"א חושף את המתגים הגנטיים הנסתרים

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית ממפה לראשונה את ההבדלים בסימון דנ"א אמהי ואבהי בתאי הגוף, ומספק תובנות חדשות על בקרה גנטית, תורשה הורית והשפעתן של מחלות גנטיות
ג›פרי דאנגל, בריאן סטצקביץ' וג'ונתן ג'ונס. צילומים: קרן פרס וולף

פרס וולף בחקלאות לשנת 2025: הכרה בתגליות פורצות דרך במערכת החיסון הצמחית

הפרס מוענק במשותף לפרופסורים ג'פרי דאנגל, ג'ונתן ג'ונס ובריאן סטצקביץ

מנגנון חיסוני חדש התגלה בפח האשפה התאי

במעבדתה של פרופ' יפעת מרבל במכון ויצמן למדע נחשף מאגר אדיר של חומרים אנטי-מיקרוביאליים הנוצרים בתאי הגוף באופן טבעי כחלק מתהליך הפירוק של חלבונים שסיימו את תפקידם. התגלית החדשה מהווה
המשבר המתמשך באוקראינה. המשבר באוקראינה. המחשה: depositphotos.com

פלורי בשת״פ בלעדי עם בנק דם אוקראיני כהערכות לאסון גרעיני רב נפגעים

יוזמה אסטרטגית עם Hemafund המסייעת לאוקראינה להתמודד עם סכנות הקרינה ולטפל בנפגעים. התשתית של Hemafund מבטיחה אחסון בטוח ופריסה מהירה של טיפולי חירום

למשוך בזנב החלבון

אלפי חלבונים תלויים בזנבותיהם כדי להתמקם בקרומי התא ולהוציא לפועל את תפקידיהם החיוניים. שינויים בזנבות עלולים להוביל למחלות גנטיות נדירות
תהליך עריכת גנים ב-ESCים שמקורם בזרע ליצירת בלסטוציסטים דו-אבהיים.

מדענים סיניים מהנדסים עכבר עם שני הורים זכרים

חוקרים בסין יצרו עכבר משני אבות על ידי עריכת גנים בתאי גזע. המחקר פורץ הדרך עשוי להשפיע על הבנת רבייה ועתיד הרפואה.
בינה מלאכותית מפענחת את הגנום. האיור הוכן באמצעות DALEE ואינו מהווה תמונה מדעית

שיטה חדשה עוקבת אחר "עקומת הלמידה" של בינה מלאכותית לפענוח נתונים גנומיים מורכבים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו את Annotatability—מסגרת חדשנית שמאפשרת זיהוי שגיאות בנתונים גנומיים, שיפור אנליזות ביולוגיות, וזיהוי מסלולים תאיים הקשורים להתפתחות ומחלות
מבנה הכרומטין. המחשה: depositphotos.com

איך חלבונים ו-DNA  מעצבים את זהות התא

מחקר חדש חושף מנגנון מרתק של "חיפוש מודרך", שבו ה-DNA ומבנה הכרומטין פועלים כ"מפת דרכים", המכוונת חלבונים למטרות גנטיות ספציפיות. המנגנון מספק תובנות חדשות על רכישת זהות תאית עשויות לקדם
שושנת ים שלמה וזורחת. הצבע הירוק מסמן את המיקום בו ישנה העשרה לתאי גזע. צילום: שני טליסה

שיטה ייחודית מעולם הרפואה תציל את האלמוגים מהלבנה בשל משבר האקלים

החוקרים מהמעבדה לאימונולוגיה השוואתית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החליטה לפתח את היכולת של השתלת תאי גזע בין אלמוגים, ממש כמו השתלת מח עצם בבני אדם
התקפי לב קורים בלילה. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואין לראות בה תמונה מדעית.

מדוע מתרחשים התקפי לב ואסטמה רבים יותר בלילה?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מדוע שעות הלילה הקטנות עשויות להיות מועדות לפורענות
הדמיה תלת-ממדית של מבנה חלבון בבלוטת הטעם המר. איור באדיבות החוקרים

כיס נסתר בקולטן הטעם המר התגלה בגוף האדם

המחקר מראה כי רצפטורי ה-TAS2R מעורבים בתהליכים רבים כמו נשימה, עיכול ומערכת החיסון. "חוש הטעם ההפוך: מנגנון חישה יוצא דופן התגלה בזיהוי טעם מר בבני אדם"