סיקור מקיף

גנטיקה

החיפוש אחר פטריות בסרטן. איור: סטודיו אלה מארו

הפטריות שמסתתרות בתוך גידולים סרטניים

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר מיפו נוכחות של פטריות ב-35 סוגי סרטן שונים ■ הפטריות אשר חיות בתוך הגידולים הסרטניים עשויות להקל על הגילוי, האבחון ואולי אפילו הטיפול בסרטן ■ "נוכחות פטרייתית היא סימן היכר חדש ומשמעותי של סרטן"

מבנה החלבון. איור: depositphotos.com

הצד הנסתר של הפפטידים

חיפוש אחר התפקיד הביולוגי של פפטידים, הוביל לגילוי ענף חדש של אפשרויות בתחום הרפואה

מימין: ואדים פדיוק, ד"ר אפרת שמע, ד"ר נועה פירט וניר ארז. מדויקים ומדוקדקים

טיפה של דם לאבחון סרטן

מדעני מכון ויצמן למדע הציגו היתכנות לבדיקות דם אמינות ומדויקות לאבחון סרטן

עישון וסרטן. איור: depositphotos.com

סרטן עם הגב לקיר

לא רק חיידקים נואשים – גם תאי סרטן העומדים בפני הכחדה עלולים להפעיל תגובת SOS ולפתח עמידות לתרופות

במעבדתו של פרופ' עמיר שרון באוניברסיטת תל אביב בודדו שלושה גנים מחיטת הבר שיקנו עמידות לחיטה המתורבתת. צילום: אוניברסיטת תל אביב

חוקרים הצליחו לבודד שלושה גנים שמקנים לחיטה התרבותית עמידות למחלות

צוות מחקר בינלאומי בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בודדו מצמחי בר שלושה גנים לעמידות בפני פטריות החילדון, שגורמות למחלות הקשות ביותר שפוגעות ביבולי החיטה בעולם. בידוד הגנים והעברתם לחיטה התאפשר הודות לסדרת פיתוחים טכנולוגיים, שמקצרים מאד את משך הזמן שדרוש לאיתור ובידוד גנים מצמחי בר והעברתם לצמחי תרבות

התמכרות לסמים. איור: depositphotos.com

גילוי של אוני' בר-אילן: תאי שליה לטיפול טבעי בהתמכרות

תאי גזע שמקורם בשליה מסוגלים להגיע אל רקמות פגועות במוחם של מכורים לסמים ולהניע בהן תהליך שיקום. הטיפול החדשני עשוי לפתור את אחד האתגרים הקשים ביותר בתחום הגמילה: הקושי של המכורים להתנתק מהזיכרון שמחזיר אותם שוב ושוב אל הסם

בקטירופאג'ים תוקפים חיידק. איור: depositphotos.com

גישה טיפולית חדשנית מגייסת נגיפים כדי ליירט חיידקי מעי מחוללי מחלות

במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים חיידקים

איור: depositphotos.com

אר-אן-אי 90210

על המקבילה הגנטית של מיקוד דואר – ועל ההבדלים החותכים בין מולקולות קוויות למעגליות

עריכה גנטית באמצעות CRISPR. איור: depositphotos.com

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מתריעים: טיפול בשיטת CRISPR עלול לגרום נזק לגנום

לדברי החוקרים: "השיטה אכן יעילה מאוד, אך לא תמיד היא גם בטוחה. לעתים כרומוזומים שנחתכו בהליך אינם מצליחים להשתקם ויציבות הגנום מתערערת – דבר שעלול בטווח הארוך אפילו לגרום לסרטן"

הגנום האנושי. איור: depositphotos.com

מפה מקיפה חדשה קושרת כל גן אנושי לתפקוד שלו

חקר הגנטיקה התקדם במהירות בעשורים האחרונים. לדוגמה, רק לפני כמה חודשים הודיעו על הריצוף השלם ללא פערים הראשון של הגנום האנושי. עכשיו החוקרים התקדמו שוב ויצרו את המפה התפקודית המקיפה הראשונה של גנים המבוטאים בתאים אנושיים

איך פועל קטמין: תרשים סכמטי של המנגנון החדש שהתגלה במחקר לצד המנגנון המוכר. מולקולת קטמין מעכבת באופן ישיר סוג מסוים של קולטנים למוליך העצבי גלוטמט (משמאל למעלה) ומייצרת תגובת שרשרת שמובילה לביטוי מוגבר של תעלות יוני אשלגן (KCNQ) בתאי עצב של מערכת הגלוטמט בהיפוקמפוס הקדמי (מימין)

לצלוח את התעלה: כיצד פועלת המולקולה הכי מבטיחה כיום לטיפול בדיכאון?

בעזרת שיטות מתקדמות לריצוף גנטי ברמת התא הבודד, חושפים מדעני מכון ויצמן למדע מנגנון פעולה מולקולרי חדש של קטמין – ומראים כי שילובו עם תרופה נוספת עשוי להוביל לביצועים משופרים ולהפחתת תופעות לוואי

תאים המייצרים רקמת עצם (באדום) וכלי לימפה (בירוק) בסנפיר מתפתח של דג זברה צעיר

קשר דם

כיצד כלי דם באים לעולם? מדעני המכון חשפו ממצאים מפתיעים בעקבות תצפיות על סנפירים של דגי זברה צעירים

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן