בשנים האחרונות התגלה כי גם המיטוכונדריות משפיעות רבות על תהליכים תאיים. "המיטוכונדריות מתפקדות ללא ספק כאחד ממרכזי הבקרה החשובים ביותר בתא", אומר פרופ' איתן גרוס מהמחלקה לבקרה ביולוגית
חוקרים הצליחו לפתח שיטה חדשה לטיפול בגדילה מחדש של סחוס
חוקרים בפקולטה לכימיה ע"ש שוליך גילו כי תהליכים אלה מושפעים מההרכב של ממברנת התא
השיטה מסמנת את התאים המסוכנים המגלים עמידות לטיפולי כימותרפיה קיימים ועלולים לגרום לחזרת המחלה, ומקדמת אפשרויות של טיפול מותאם אישית * המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Leukemia
השיטה, שפותחה בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ובאוניברסיטת סטנפורד, תאפשר זיהוי של מטופלים בסיכון והתאמה אישית של הטיפול לחולים במחלות כרוניות
בכל יום נוצרים בגוף האדם מאות מיליוני תאי זרע. אחד השלבים הקריטיים בהיווצרות תאי הזרע הוא המיוזה (חלוקת ההפחתה). במהלך המיוזה מתרחש מהלך דרסטי של ארגון מחדש של אריזת הדי-אן-איי. בתהליך זה הכרומוזומים נדחסים לקראת חלוקת ההפחתה. יותר מכך, הכרומוזומים הדחוסים מחליפים ביניהם מקטעים שונים וכך מגדילים את המגוון הגנטי
מדעני מכון ויצמן למדע השתמשו בשיטות חישוביות חדשות כדי לזהות מולקולה בעלת פוטנציאל תרופתי שתמנע מהתא לקבל מסרים מזיקים – מבלי לשבש את מעבר המסרים החיוניים
החוקרים בחנו את רעיונותיהם בצמח הטבק, וגילו כי הצמחים המהונדסים הצליחו לגדול מהר יותר בשדה, הגיעו לגובה רב יותר ומסתם הכוללת הייתה גדולה בארבעים אחוזים בערך מזו של הצמחים הרגילים. התוצאות התפרסמו כבר בכתב-העת המדעי היוקרתי Science, ועכשיו מנסים החוקרים לשכפל את התוצאות הללו גם בצמחי סויה, אורז, תפוח אדמה,
תאי דם אדומים שגודלו מחוץ לגוף מתאי גזע של מח העצם יכולים להציל מיליוני בני אדם וכעת בודקים אם הם יוכלו לעכב את הזקנה
תחום הנדסת הרקמות מתפתח במהירות עצומה, אולם הקהילה המדעית עדיין מתמודדת עם כמה אתגרים מורכבים שהוא מציב בפניה. אחד מהם הוא יצירתה של רשת כלי דם מסועפת ובשלה בשלב הגידול במעבדה
מאגד המחקר iReceptor Plus, הכולל עשרים שותפים מישראל, אירופה וצפון אמריקה, מיועד לקדם את אחסון הנתונים, אינטגרציה ושיתוף רצפים גנטיים, הקשורים למערכת החיסון במטרה לאפשר רפואה מותאמת אישית
חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו כי עיכובו של החלבון מבקר את התאבדותם של תאי גזע במעי ואת תפקוד המעי הדק והגס. הגילוי יוכל לסלול בעתיד דרכים חדשות לטיפול במחלות מעיים ולמניעתן, כמו גם לצמצום תופעות הלוואי של טיפולים אנטי-סרטניים
היישום הראשון של הממצאים: העברה של הגן Yr15, השייך למשפחה זו ומקורו בחיטת הבר ("אם החיטה" שגילה אהרון אהרונסון), לתוך זנים מודרניים של חיטת לחם וחיטת פסטה, על מנת להקנות להם עמידות כנגד מחלת החילדון הצהוב
מדען מכון ויצמן ושותפיו למחקר פיתחו מודל ממוחשב המסביר תנועה קולקטיבית של תאי
לאקסוזומים ממקור תאי-גזע יש פוטנציאל לטפל במחלות נוירולוגיות דרך ה-BBB (מחסום דם המוח) ובאוטיזם תוך שימוש בצורת מתן קלה בשאיפה דרך האף * מחקרים פרה-קליניים הציגו הצלחה בטיפול בסימפטומים המרכזיים של אוטיזם חברת תאי גזע, חברת ביוטכנולוגיה המפתחת טיפולים חדשנים בתסמינים נוירולוגיים המבוססים על תאי גזע, מולקולות anti-BMP לטיפול בטרשת
מדעני מכון ויצמן למדע הראו כיצד אפשר להחזיר לעכברים מזדקנים את התכונות האופייניות לצעירים
על אף שהבריאות המודרנית משחררת אותנו ממוות בנסיבות רבות, במדינות ללא גישה לבריאות טובה, אוכלוסיות ממשיכות להתפתח. ניצולים של התפרצויות מחלות מידבקות מובילים את הברירה הטבעית על ידי מתן ההתנגדות הגנטית שלהם לצאצאים
עד כה, היה צורך בשימוש בחומרים סינתטיים או טבעיים מחיות, שהיו גורמים לתגובה חיסונית אצל המושתל, ולכן הצריכו נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון * החוקרים הצליחו לייצר רקמה לתיקון פציעות בחוט שדרה, לטיפול בשריר לב פגום, רקמה עצבית לחולי פרקינסון ורקמת שומן לניתוחי שחזור
מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו למפות תאי כבד זעירים בעזרת תאים גדולים יותר הסמוכים להם הפתגם "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה" התגלה כמועיל ביותר בחקר תאים. מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו למפות תאי כבד זעירים בעזרת "חבריהם" – תאים גדולים יותר הסמוכים להם. כפי שדווח בכתב-העת המדעי
מחקר חדש ופורץ דרך באוניברסיטה העברית עשוי להביא לטיפול יעיל באחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר, המהווה 17 אחוז מכלל גידולי המוח. פרופ' רותם קרני, ממובילי המחקר: "מדובר במחקר שמביא איתו דרך חדשה ומכוונת לטיפול בגליובלסטומה". הממצא אושר ונרשם כפטנט עולמי
"הממצאים מצביעים על כך כי העיתוי של קציר לשד העצם עשוי להשפיע על מידת ההצלחה של השתלתו בחולים", אומרים החוקרים ממכון ויצמן. כמו כן ייתכן שאפשר יהיה להגדיל את סיכויי ההצלחה של השתלות לשד עצם באמצעות השפעה על הרמות של מלטונין ומולקולות אחרות המעורבות במחזור החשיכה והאור.
כדי להבין לעומק איך פועלים התאים בגופנו – או מה משתבש בפעילותם, כפי שקורה במחלות שונות – נצטרך כנראה להביט גם אל מעבר לגנים שלהם, ומעבר לחלבונים – היישר אל פח האשפה התאי. זו המסקנה העולה ממחקר שביצעה באחרונה קבוצת המחקר של ד"ר יפעת מרבל מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע
היום מנסים חוקרים לבנות חיים חדשים במעבדה, ולחפש לפחות בתיאוריה חיים שאינם מבוססי פחמן שעשויים להתקיים אי שם ביקום
בחודש אוגוסט 2018, קיבלה ממשלת בורקינה פאסו – מדינה זעירה באפריקה – החלטה הרת-גורל. היא הודיעה שתתיר לשחרר בשטחה יתושים מהונדסים גנטית, בניסיון למגר את מחלת המלריה. על הדרך, יכולה ממשלת בורקינה פאסו ללמד אותנו גם לקח חשוב לעתיד האנושות
כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו