הידען > ביולוגיה ורפואה > גנטיקה > עמוד 2

גנטיקה

מודל תלת-ממדי של רשת קרומים פוטוסינתטיים בצמח, המבוסס על צילומי מיקרוסקופ אלקטרונים. תילקואידים (בצהוב) מוקפים במבנים דמויי-חניון, המורכבים מרמפות המעוקלות שמאלה (בסגול) וימינה (בכחול)

לחנות במינימום מאמץ

מכון ויצמן 29 במאי 2021 אין תגובות

כיצד מתארגנים מבנים דמויי חניונים המשמשים להעברת חומרים בתוך התא

תוסף מזון טבעי עשוי לשמש נוגד חרדה

מכון ויצמן 24 במאי 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי התוסף שמקורו בצמחים, מפחית את רמות החרדה בעכברים ללא תופעות לוואי משמעותיות

מקטע מוח של עכבר. החלקים המוארים באדום – מסלולי תקשורת בין תאי עצב אשר מבטאים את חלבון היתוש. בכחול – גרעיני התאים

יתוש בראש

מכון ויצמן 17 במאי 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו כלי מחקרי שיאפשר לשפוך אור חדש על מסלולי תקשורת בין תאי עצב במוח

איך מרגיש תפוח אדמה?

האוניברסיטה העברית 12 במאי 2021 אין תגובות

חוקרים מהפקולטה לחקלאות פיתח חיישנים ביולוגיים בתפוחי אדמה ע"י הנדסה גנטית, שמתריעים בזמן אמת על מצוקה של הצמח

עגבניות הבר המהונדסות שגידלה ד"ר קזצ'קובה בחממות במכון ויצמן. "אלה היו העגבניות המרירות הטעימות ביותר שטעמתי בחיי"

קיצור תולדות העגבנייה

מכון ויצמן 3 במאי 2021 אין תגובות

מאגר מידע חדש חושף את סודותיו של הפרי האדום

מימין: פרופ' אלי וקסמן ופרופ' אבישי גל-ים

כוכב מת, חלקיק נולד

מכון ויצמן 1 במאי 2021 אין תגובות

האם מקורו של חלקיק שנחת בקוטב הדרומי באירוע קוסמי בן 700 מיליון שנה?

מדידת פעימות תאי שריר לב במשך כמה דקות (משמאל) חושפת אמנם סטיות ממקצב הפעימות האידאלי – פעימה בכל שנייה – אך כאשר זו מתבצעת לאורך כמה שעות (מימין) נחשף דפוס חדש: פעימות איטיות או מהירות יותר מהממוצע המופיעות במקבצים של 10 עד 30 דקות

הריקוד המוזר של הלב

מכון ויצמן 25 באפריל 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן והטכניון גילו רמזים לקיומו של מנגנון ויסות איטי בתאי שריר הלב שנועד להסדיר את קצב פעימותיהם, ולוודא שהוא קרוב ככל האפשר למחזור של פעימה בשנייה

מבנה תלת-ממדי של מולקולת התרופה סטמלנוטיד (ורוד) ויון סידן (ירוק) בכיס הקישור של קולטן ה-MC4

משחקי הרעב: מנגנון הפעולה של המתג במוח האחראי על תחושת השובע

מכון ויצמן 18 באפריל 2021 אין תגובות

הבנת המנגנון צפויה לסייע בפיתוח תרופות חדשות נגד השמנת יתר

תאי עצב של עכבר תחת מיקרוסקופ. תא עצב מעכב (מימין) ותא עצב מעורר (שמאל)

שומרים על מוח מאוזן

מכון ויצמן 15 באפריל 2021 אין תגובות

רשתות תאי עצב שגודלו במעבדה חשפו מנגנון ויסות חדש השומר על איזון בין הפעלה ודיכוי של הפעילות המוחית

נול האריגה של האבולוציה

מכון ויצמן 11 באפריל 2021 אין תגובות

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

מיקרו-מאגרים של מכלולי ליפידים (ליפוזומים) המפוזרים בצבר של הג׳ל - קוטר הקטנים שבהם הוא כ-100 ננומטר

סחוס מעורר השראה

מכון ויצמן 25 במרץ 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן יצרו חומרים חדשניים בהשראת מודל הסיכה של המפרקים שלנו. התוצאה עשויה להוות בשורה של ממש לתעשייה הביו-רפואית

חוקרים החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ושיפרן יעילות מערכת השורשים

האוניברסיטה העברית 21 במרץ 2021 אין תגובות

חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית. בין התכונות שנדחקו, ישנם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגים של מערכת השורשים שהינם בעלי השפעה דרמטית על מאזן המים של הצמח כולו

עובר עכבר שגדל שישה ימים מחוץ לרחם. איבריו המתפתחים סומנו באמצעות גנים פלואורסצנטיים

מדעני מכון ויצמן גידלו עוברי עכברים מחוץ לרחם

מכון ויצמן 18 במרץ 2021 אין תגובות

במשך שבע שנים, באמצעות ניסוי וטעייה, כיוונון עדין ובדיקות חוזרות ונשנות, פיתחו במעבדתו של פרופ' חנא, המתמחה בתאי גזע עובריים, שיטה דו-שלבית המאפשרת לגדל עוברי עכברים תקינים מחוץ לרחם כבר משלבי ההיריון הראשוניים כדי לחקור את שלבי ההתפתחות השונים של העובר, דבר שלא התאפשר ביונקים עד כה

הדמיה של טפיל מלריה דמוי טבעת אשר חי בתוך תא דם אדום ומפריש בועיות הנושאות את הפרוטאזום S20 (מבנים צבעוניים דמויי חבית)

הורג אותם ברכות

מכון ויצמן 10 במרץ 2021 אין תגובות

הקטלניות של טפיל המלריה טמונה לא רק בעוצמת המתקפה שלו על הגוף, אלא גם ברכות שלה

מודל של הריבוזומים המתרגמים ופקטורי ההארכה. המצבור הנקודתי של פקטורי התרגום תורם לסינתזת חלבונים יעילה בתוך סביבה פנים-תאית צפופה.

מיקרוסקופית כוח אטומי מהירה חושפת את רכיבי הריבוזום

דר. משה נחמני 3 במרץ 2021 אין תגובות

החוקרים מסכמים ואומרים: "מחקר עתידי בעזרת מיקרוסקופ כוח אטומי במהירות גבוהה (HS-AFM) יספק מידע חשוב נוסף לשם הבנת הפעילות הדינמית של מכונות תרגום מורכבות אלו".

נגיף קורונה תוקף את תאי הריאות. איור: depositphotos.com

חוקרים ישראלים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של שלושה מחלבוני SARS-COV-2

האוניברסיטה העברית 24 בפברואר 2021 אין תגובות

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי"