מכונס בעצמו אך לא אטום לסביבה
האם חלבונים "חשופים" יותר דווקא כאשר הם מקופלים?
האם חלבונים "חשופים" יותר דווקא כאשר הם מקופלים?
חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה
כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה
השתיים הן עמנואל שרפנטייה וג'ניפר דאונדה שזכו השנה בפרס וולף לרפואה * התגלית היא בת שמונה שנים אך כבר הספיקה לשנות לחלוטין את מדע הגנטיקה,
מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף חוקרי המכון הלאומי לסרטן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאו באחרונה חותם גנטי המבדיל בין גידולים שעשויים להגיב לאימונותרפיה לבין גידולים שעמידים לשיטת טיפול זו. מלבד כלי אבחון טובים יותר לחיזוי התגובה של חולים לאימונותרפיה
במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית
באחרונה הראתה קבוצתו של פרופ' אלדד צחור מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, כי אגרין יעיל בריפוי הלב גם בחזירים וכי מנגנון הפעולה בחזירים ובעכברים דומה – עדות
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון הוכיחו לראשונה, יחד עם עמיתיהם ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק, כיצד מתפשט 'גל מוות' בין תאים. הגילויים מהווים בסיס להבנת תהליכי מוות מתוכנן של תאים ולפיתוח טיפולים חדשים לסרטן
חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה
ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה
סביבת העבודה בתא מחולקת ל"משרדים", כלומר אברונים מוגדרים היטב התחומים בתוך קרומים, ול"פינות עבודה" בחלל הפתוח – אברונים ללא קרומים, שהם מעין טיפות חסרות גבולות
"יצוא" אר-אן-אי מגרעין התא – תהליך הכרחי ביצירת חלבונים ובקיומם של חיים בתא בעל גרעין – נחשב בעבר לאחיד ומהיר. במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע כי ישנם לפחות שני מסלולים ליצוא אר-אן-אי, וכי התא יכול לעכב מולקולות אר-אן-אי מסוימות בגרעין, בעוד אחרות יוצאות החוצה אל נוזל התא במסלול המהיר והמוכר
מעקב באמצעות שיטת דימוי חדשה, התגלו שינויים המובילים למיגורו של הגידול באופן בררני וללא פגיעה ברקמות הסמוכות
מעבדתו של פרופ' עודד רכבי גילתה בעבר שתולעים מורישות לצאצאיהן מולקולות מסוג רנ"א קטנות אשר מכילות מידע לגבי סביבת ההורים, כמו מצב תזונתי, הידבקות בנגיפים ואפילו הפעילות מוחית של ההורים, ובכך תורמות להישרדות הדורות הבאים. במחקרם הנוכחי, פרופ' רכבי וצוותו ניסו להבין האם ישנם חוקים להורשה אפיגנטית של רנ"א קטנים לאורך הדורות או שמדובר בהורשה פאסיבית ואקראית
הטכנולוגיה, שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע, עשויה להוות כלי רב-עוצמה בפיתוח טיפולים חדשים בסרטן ובמחלות רבות נוספות
התגלית עשויה להוביל לפיתוח פפטידים מלאכותיים עמידים שישמשו בטיפולים חדשניים במחלות זיהומיות
צוות מחקר מהמכון למדעי החיים ומהפקולטה לחקלאות באוני' העברית פיתח זן חדש של עגבניות, עשיר בנוגד החימצון זיאקסנתין (zeaxanthin) שעשוי לעכב מחלות ניווניות רבות. הוספת
אילו פרמטרים יש להביא בחשבון כשבוחרים בדיקה גנומית לסרטן?
חברה בריטית תבצע בקרוב ניסוי מסקרן שאמור לפגוע בהתפתחותן של זחלים ממין נקבה וכך לסייע לנו במלחמה בבעל החיים המסוכן ביותר בעולם
על הקשר בין מחלה זיהומית נפוצה במדינות מתפתחות לנטייה לאלרגיה במדינות מפותחות
בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: תקווה גדולה, אך לא לכולם
למערכת גולג'י, אברון קטן אך מכריע בתא, יש מנגנון "פירוק" משלה
החיפוש אחר שרידי ממותה הוא חלק משדות הפעולה של הפליאוגנטיקה, מדע חדש יחסית, שבבסיסו שימוש בגנומים עתיקים למטרות שונות – גילוי רצפים גנטיים קדמונים לשם
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת דמוית תא חי, על שבב, שבה נוצרת ומורכבת – באופן אוטונומי – היחידה הקטנה של ריבוזום חיידקי
פלוריסטם מצפה לטפל בחולים נוספים בישראל בימים הקרובים * מתנהלים דיונים בין החברה לרגולטורים בארה"ב ובאירופה על מנת להגדיר את האסטרטגיה הקלינית של החברה בנושא