גנטיקה

גלי ענק. המחשה: depositphotos.com

כל גל נושא מזכרת (מגל אחר)

גלי פרא אמנם לא היו מעולם נושא מחקר ישיר של פרופ' פלקוביץ מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, אך מרבית עבודתו המדעית הוקדשה לחקר הזרימה הכאוטית המכונה זרימה

טחב. המחשה: depositphotos.com

האבולוציה הגנטית המפתיעה של הצמחים הקדומים

חוקרים גילו מנגנון אפיגנטי מרכזי בצמח הטחב, ממיני הצמחים הקדומים ביותר, שהופיע כבר לפני 400 מיליון שנה, ושרד בעולמנו עד היום. לדבריהם, מדובר במנגנון קריטי

פסולת פלסטיק על שפת הים. המחשה: depositphotos.com

קלים ובלתי-מתכלים: חלקיקי הפלסטיק שנישאים ברוח ואנו נושמים

פרופ' אילן קורן: "גם אם נפסיק מחר בבוקר לזהם את החופים, אנחנו צפויים לראות עוד ועוד חלקיקי מיקרו-פלסטיק נפלטים לאטמוספירה – שכן לוקח זמן לפסולת הפלסטיק שכבר מצאה את דרכם לים, להתפורר לחלקיקים"

ממצאי המממצאי המחקר מוצגים באופן גרפי ומוחשי באתר ייעודי פתח לציבור שיצרו המדענים בשיתוף המעצב איתי רווה. לאתר לאתר איור: איתי רווהחקר מוצגים באופן גרפי ומוחשי באתר ייעודי פתח לציבור שיצרו המדענים בשיתוף המעצב איי רווה. הקליקו על התמונה כדי לעבור לאתר. איור: איתי רווה

כדור-הארץ של בטון

במהלך 2020 עקפו תוצרי האדם את המסה של כלל החיים בעולמנו. ​המסה של בניינים, מכוניות ובקבוקים מכפילה עצמה בכל 20 שנה – והעקומה ממאנת להשתטח

תא לחץ בבית חולים. המחשה: depositphotos.com

צעירים לנצח?

ניסוי קליני ראשון בעולם מסוגו, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומבית החולים שמיר (אסף הרופא), קובע כי טיפול בתא לחץ של אנשים בריאים בגיל השלישי יכול לעצור את הזדקנות תאי הדם

מימין לשמאל: אנטולי מלר, פלוניה לוי-אדם, תהאני קדח, רעות שלגי, אמל יוניס, שני הדר וכנרת רוזלס-שרגנהיים. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

לראשונה מחקר מגלה את דעיכתה של מערכת הבקרה החלבונית עם ההזדקנות

את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית – הובילו פרופ' רעות שלגי, עמיתי המחקר ניב סבט ופלוניה לוי-אדם והדוקטורנטית אמל יוניס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

מנעול סלילי (כתום) על השפרון DnaJB1 חוסם את אתר הקישור לשפרונים ממשפחת Hsp70

מתגברים על המשקעים

גילויו של מנעול סלילי מסתורי עשוי לשפוך אור על התפתחות מחלות מוח ניווניות

עין של זבוב פירות שהונדס כך שיפתח מחלה דמוית ALS. משמאל: צברי חלבונים פגומים המובילים לניוון דמוי ALS. מימין: העין חזרה למצב תקין בעקבות ביטוי של אחד מחלבוני ה"סומו"

גרגירים במשקל כבד

מדעני מכון ויצמן למדע פיענחו את המנגנון המולקולרי של "חזרה לשגרה" וגילו כי הוא מתבסס על תיוג חלבונים להריסה בקוד מיוחד המכונה "סומו"

בשר עוף מתורבת. צילוsrur SuperMeat

מסעדת בשר המעבדה הראשון נפתחה בישראל

אם תגיעו בזמן הקרוב לנס ציונה (ובהנחה שלא יהיה סגר), אל תוותרו על הביקור במסעדה החדשה – The Chicken ("התרנגולת"). לא רק שתוכלו לקבל שם

הבדלים בין המינים. המחשה: depositphotos.com

הבדלים בין המינים – גרסת התולעת

באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם

צמד למות. צילום: המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה ביעילות ובעלות נמוכה

בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול – התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

תא סרטני. איור: Shutterstock

זיכרונותיו של תא סרטני

קבוצת מדענים במכון ויצמן למדע חקרה באחרונה מה קורה לזיכרון התאי בסרטן. ממצאיהם ממחישים כיצד "אובדן זיכרון" עשוי להשפיע על מהלכן של מחלות ממאירות

התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה חדשה ובריאה

מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה"

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את מכון מקס פלנק למחלות זיהומיות בברלין עתיר התקציבים, ותורמת גם לחקר הקורונה

כאשר המדענים עיכבו את הייצור של חומצת הגרעין פורין ברקמה הסרטנית (מימין) יותר תאי T של המערכת החיסונית חדרו אליה בשלב האימונותרפיה, בהשוואה לרקמה שלא עברה טיפול מקדים במעכבים לפורין (משמאל). הפקת התמונות: ד"ר רעיה עילם

פְּגִיעוּת נרכשת

מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף חוקרי המכון הלאומי לסרטן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאו באחרונה חותם גנטי המבדיל בין גידולים שעשויים להגיב לאימונותרפיה לבין גידולים שעמידים לשיטת טיפול זו. מלבד כלי אבחון טובים יותר לחיזוי התגובה של חולים לאימונותרפיה

תא של Nicotiana benthamiana תחת מיקרוסקופ. משמאל: הרשתית התוך-פלזמית (מסומנת בירוק), במרכז: האנזים SOAP5 (מסומן באדום) ומימין – תמונה משולבת החושפת כי SOAP5 מצוי למרבה ההפתעה בתוך הרשתית התוך-פלזמית

קצף על פני התרד

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: הם שחזרו את השרשרת בשלמותה באמצעות הנדסה גנטית

דילוג לתוכן