גנטיקה

השתלת מיטוכונדריה בתאים שתפקודם המיטוכונדריאלי נפגע. משפרת את תפקודם ומצילה אותם ממוות. ד”ר זיו רוטפוגל מהאוניברסיטה העברית בירושלים

להציל את תאי הרשתית

כיצד אפשר לשקם תאים ברשתית העין שנפגעו מחוסר אספקת דם? השתלת מיטוכונדריה תורמת לשרידותם של נוירונים פגועים ברשתית העין של עכברים
איור 1. שיטות לייצור חיסון לפני מגפת הקורונה. (באדיבות הועדה לפרס נובל בפיזיולוגיה או רפואה): שימוש בנגיף מוחלש או בלתי פעיל וחלבון רקומביננטי (הצרפי) המועבר לגוף דרך וקטור נגיפי ומפעיל את מערכת החיסון. באדיבות וועדת פרס נובל

פרס נובל לרפואה 2023 לפורצי הדרך בתחום ה-mRNA שזירזו את החיסונים לקורונה

קריקו ווייסמן הבינו מיד שהתגלית שלהם היא בעלת משמעות עצומה עבור השימוש האפשרי של רנ"א שליח ברפואה. ממצאים חשובים אלו פורסמו בשנת 2005, 15 שנים לפני פרוץ מגפת הקורונה.
רקמות שהוצאו מעכברים שבהם הושתלו תאי סרטן ריאה שהונדסו לייצר PSME4 בכמות גבוהה (טור שמאלי) או תאי סרטן שלא עברו שינוי (טור ימני). כשהחלבון מתבטא בכמות גבוהה, הגידול גדול יותר (שורה עליונה, תאי הגידול מסומנים בסגול עז ומרוכז), מספר תאי T שיכולים להילחם בגידול נמוך יותר (שורה אמצעית, בלבן), וישנם יותר תאים המדכאים את התגובה החיסונית (שורה תחתונה, בירוק)

הסרטן לסל וחסל

מערכת פינוי האשפה של התא משתנה בסרטן ומאפשרת לו לחמוק מהמערכת החיסונית
חתכים היסטולוגיים של שרירי הרגליים ללא פציעה (משמאל) וחמישה ימים אחריה (מרכז, ימין) בעכבר ביקורת ועכבר טרנסגני. ניתן לראות ששטח סיבי השריר המתפתחים לאחר הפציעה קטן יותר בעכבר הטרנסגני, מה שמעיד על הפרעה בהתמיינות תאי הגזע לתאי שריר

להתגבר על הנזק

חוקרים גילו כי שני אירועים אפיגנטיים (הורדת והוספת מתיל מהדנ”א), מובילים להתמיינות תאי גזע לתאי שריר וכך להתחדשות ולריפוי של שרירים לאחר פציעתם
המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות הינך נמצא כאן דף הבית > פרסומים > חדשות מדע בשפה ידידותית > יש חדש תחת העָצָב שתף תגיות מיכאל פיינזילברמייק פיינזילברנוירוביולוגיה מולקולריתמדעים ביומולקולרייםמערכת העצביםתאי עצבתקשורת בין תאי עצב כמו שממיות המגדלות מחדש את זנבן, גם שלוחות תאי העצב במערכת העצבים ההיקפית יודעות להתחדש לאחר פציעה. למרבה הצער, לתאי העצב של מערכת העצבים המרכזית, קרי המוח וחוט השדרה, יש יכולת התחדשות מוגבלת הרבה יותר. בהתאם, מחלות המובילות להתנוונות ולמוות של תאי עצב במוח, כמו אלצהיימר, פרקינסון ו-ALS, הינן בלתי-הפיכות וחשוכות מרפא. מה מעניק דווקא למערכת ההיקפית – זו המחברת את המוח וחוט השדרה לאיברי הגוף – יכולת התחדשות מוגברת? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע חושף כי לחלבון, שעד כה נצפה אך ורק במהלך ההתפתחות העוברית, יש תפקיד מפתח בהתחדשות תאי עצב בוגרים של מערכת העצבים ההיקפית. כאשר תאים עובריים מתמיינים לתאים בוגרים, הרכב החלבונים שהם מייצרים משתנה. במקרה של תאי עצב, מקובל היה לחשוב שירידה ברמות של חלבון בשם PTBP1 בתאים עובריים, היא חלק מרכזי מהפיכתם לתאים בוגרים של מערכת העצבים. מחקרים קודמים אף הראו שעם השלמת תהליך ההתמיינות והפיכת התאים העובריים לתאי עצב בוגרים של מערכת העצבים המרכזית, ייצור החלבון נעצר כליל. ממצאים אלה הביאו בשנים האחרונות קבוצות מחקר לנסות לשחזר מהלך זה במעבדה: להוריד את רמות החלבון PTBP1 בתאים שאינם תאי עצב ובכך לייצר מהם תאי עצב בוגרים. התקווה הייתה שניתן יהיה ליישם שיטה זו בחולים עם מחלות עצביות ניווניות ולייצר בעבורם תאי עצב חדשים. מימין: ד"ר רינת נבו, ד"ר נטליה אוקלדניקוב, ד"ר אגוסטינה די פיזיו, פיליפ פרוינד, ד"ר אידה רישל, פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר ופיירלואג'י די מתאו ואולם במחקר חדש, בהובלת החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר סטפני אלבר והדוקטורנט פיירלואג'י די מתאו מקבוצת המחקר של פרופ' מיכאל (מייק) פיינזילבר במחלקות למדעים ביומולקולריים ולנוירוביולוגיה מולקולרית במכון, התגלה במפתיע כי חלבון ה-PTBP1 מתבטא לא רק בתאים עובריים שטרם עברו התמיינות, אלא גם בתאי עצב בוגרים – אמנם לא תאי עצב של מערכת העצבים המרכזית, אבל כן של זו ההיקפית. החוקרים גילו זאת לגמרי במקרה, בשעה שחקרו תהליכים בעצבי השת (העצב הסיאטי) של עכברים, עצבים היוצאים מעמוד השדרה ומגיעים עד לכף הרגל. הניסוי המקורי שביצעו החוקרים נועד לאתר מולקולות שמווסתות את קצב הייצור של חלבון אחר שנקרא KPNB1 – "קרון דואר" – האחראי לנשיאת מרבית המסרים המועברים מהשלוחות המרוחקות של תאי העצב אל גרעין התא. בין יתר תפקידיו, אחראי חלבון ה-KPNB1 לאותת לגרעין התא ששלוחה עצבית נפצעת, כדי שהתא יוכל לחדש אותה. אלא שלפני שקרון הדואר יוכל לצאת לדרכו ולשאת מסרים מהשלוחות לגרעין, נדרש התא לשגר מולקולות אר-אן-אי שליח המכילות את ה"מתכון" לייצורו של קרון הדואר בנתיב הנגדי (מהגרעין לשלוחות). בדרך או בעת ההגעה ליעד, מולקולות אחרות עשויות להיקשר לשליח, לעכב או לזרז אותו ובכך לבקר את קצב הייצור של קרון הדואר. התגלית המפתיעה במחקר החדש הייתה כי לא זו בלבד ש-PTBP1 נכח בתאים הבוגרים, אלא הוא גם נקשר היטב לאר-אן-אי שליח של קרון הדואר. אבל האם וכיצד הוא משפיע על ייצורו ועל התחדשות תאי העצב? "עשרות מיליוני בני-אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות המביאות להתנוונות ולמוות של תאי העצב במוח. על מנת להבין מדוע נכשלת מערכת העצבים המרכזית בניסיונה להתחדש לאחר פגיעה, עלינו להבין תחילה כיצד מצליחה בכך מערכת העצבים ההיקפית" כדי להשיב על שאלה זו, עקבו המדענים אחר תגובתם של תאי העצב לפציעה והבחינו כי לאחר שלושה ימים רמות ה-PTBP1 בתא החלו לעלות ובתוך שבוע הן הגיעו לרמות שיא. עם העלייה ברמות PTBP1 הבחינו החוקרים כי שלוחות תאי העצב מתחילות להתחדש. ריצוף מולקולות האר-אן-אי שליח שנקשרו ל-PTBP1 לאחר הפציעה גילה כי החלבון נקשר לא רק למולקולות האר-אן-אי של קרון הדואר, אלא גם לחלבונים אחרים הממלאים תפקיד בהתחדשות העצבית. ד"ר סטפני אלבר כדי להמשיך לחקור את פעילותו של PTBP1 בתאים בוגרים, העלימו אותו החוקרים מהתאים באמצעות הנדסה גנטית, והראו כי בעקבות כך נפגעה ההתחדשות של תאי עצב מסוג "קולטני אזעקה" – תאים שתפקידם לשדר תחושת כאב בתגובה לגירוי מזיק שעלול לפגוע ברקמה. המדענים בחנו גם האם להשתקת הגן יש השפעות נוספות וגילו כי היא העלתה את הרגישות לגירויים מכניים ולחום. בניסיון להעמיק את ההבנה כיצד משפיע PTBP1 על התחדשות תאי העצב, בחנו החוקרים האם הוא משפיע גם על חלבון נוסף, RHOA – "מתג בקרה" חשוב בתהליך ההתמיינות וההתחדשות של תאי העצב. כשחלבון ה-RHOA מיוצר ברמות גבוהות, הוא משמש מעין מתג כיבוי המעכב את גדילת התאים. החוקרים גילו כי PTBP1 מדכא את הייצור של מתג הבקרה בשלוחות של תאי העצב ובכך מאפשר את צמיחתן והתחדשותן. שורת ממצאים אלה מחזקת את האפשרות שהייצור של PTBP1 בתאי עצב היקפיים הוא שמאפשר את התחדשותם היעילה, בשונה ממערכת העצבים המרכזית. תאי עצב חישתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. לאחר פציעה (טור ימני) תאי העצב שמבטאים את החלבון PTBP1 (שורה עליונה) מצמיחים מחדש את שלוחותיהם בצורה טובה בהרבה מאשר תאי עצב עם ביטוי מופחת של PTBP1 (שורה תחתונה)

יש חדש תחת העָצָב

המולקולה שנושאת עימה בשורת התחדשות
המבנה הפנימי של תא בעל חיים. המחשה: depositphotos.com

על חיידקים וכלכלה – הקרן הלאומית למדע

בחינה של חוקי גידול ידועים שהתגלו באחרונה, הובילה לגילוי חוקי גידול חדשים
כרומוזומי X ו-Y. המחשה: depositphotos.com

הרצף המלא של כרומוזום Y האנושי הורכב לראשונה

מדענים הצליחו לרצף את כל כרומוזום Y האנושי, וחשפו מאפיינים גנומיים קריטיים. המחקר פורץ הדרך הזה מציע תובנות עמוקות לביולוגיה האנושית וקידום רפואה פוטנציאלי. הרצף החדש חושף גורמים גנומיים בפוריות,
תאי חיידק לפני הדבקה בפאג' (משמאל) ולאחריה (מימין). הנגיף משכפל עצמו בתוכם ומוביל להתפוצצות התאים ולשפיכת תכולתם (באדום – הדי-אן-אי החיידקי שנשפך מהתא)

לשרוד עם 0% סוללה: התגלתה מערכת חיסונית שמרוקנת את התא מאנרגיה

המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים
מקרופאגים של הריאה שהודבקו בנגיף הציטומגלו האנושי. בירוק זוהר – התאים שבהם ישנה הדבקה פעילה

על נגיפים רדומים וחלבונים מגינים

גילויים חדשים על האופן שבו נקבעת תוצאת ההדבקה בנגיף ממשפחת הרפס והיכן עלולים להסתתר בגוף נגיפים רדומים
בשני הריבועים הגדולים משמאל נראים מבנים ביולוגיים שונים שנסרקו במיקרוסקופ. בריבועים מימין מוצגות תוצאות הסריקה כפי שהתקבלו בשיטות שונות, וניכר שהרזולוציה הגבוהה ביותר הושגה בטכנולוגיית DBlink – הריבוע הימני ביותר בכל עמודה.

טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת מעקב אחר תהליכים דינמיים בתאים חיים – וברזולוציה גבוהה

הטכנולוגיה החדשה - DBlink - מבוססת על שיטת SMLM ואלגוריתם בינה מלאכותית (רשתות נוירונים) ומאפשרת לשחזר דינמיקה מהירה של עצמים ביולוגיים ברזולוציית-על בתאים חיים
השמן והרזה: בגיל שנה, עכבר ללא הגן SARAF (משמאל) שקל 20% יותר מעכבר בריא (מימין)

הבטן הרכה של הסידן

מדוע עם העלייה בגיל אנחנו נוטים לעלות גם במשקל
הקוד הגנטי ב-DNA. המחשה: depositphotos.com

הקוד הגנטי מכיל הרבה 'מילים' נרדפות – תורת האינפורמציה עשויה לעזור להסביר את העודפויות

מחקר חדש מצביע על כך שייתכן שיש שני גורמים משמעותיים נוספים שמערכות טבעיות שוקלות: המהות המידעית-תאורטית של הקוד הגנטי ועקרון האנטרופיה המקסימלית
תא מסוג אוליגודנדרוציט על שלל שלוחותיו (בצהוב) במקטע מוח של עכבר. מגיב ללחץ באופן שונה לגמרי בזכרים ובנקבות

חשיפה ללחץ כרוני מפעילה תאים שונים במוחותיהם של נקבות וזכרים

מדיכאון וחרדה ועד סוכרת – מצבים בריאותיים הנובעים מלחץ כרוני משפיעים באופן שונה על נשים וגברים. מחקר חדש בעכברים ממפה ברמת התא הבודד הבדלים מולקולריים בתגובת הלחץ במוחותיהם של נקבות
תאי גזע. המחשה: depositphotos.com

לראשונה ניתן להפוך ישירות תאי עור אנושיים לתאים של שליה

צוות מחקר בראשות פרופ' יוסי בוגנים מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, הצליח לתכנת מחדש תאי עור אנושיים לכדי תאי שליה מתפקדים כך שאין צורך להפיק תאי גזע מעוברים
מימין: ד"ר יערה אופנהיימר-שאנן וד"ר תמיר קליין. המירוץ לצמרת

החיידקים שטיפסו על עץ גבוה

סופת אבק. המחשה: depositphotos.com

לקרוא באבק

חיזוי סופות אבק הוא עניין סבוך. מחקר חדש הצליח לחזות סופות באזורנו ברמת דיוק גבוהה – ולשרטט בכך כיצד ניתן לרתום בינה מלאכותית להבנת תהליכים באטמוספירה
מקטע של בלוטת הלימפה. המחשה: depositphotos.com

מידע חדש על תאים בלעניים של המערכת החיסונית עשוי להוביל לטיפולים במחלות אוטואימוניות חשוכות מרפא

מקורם של המקרופאגים המסתוריים, המכונים בשפה המדעית Tingible Body Macrophages (TBM), בתאי אב של מערכת הדם אשר מגיחים מלשד העצמות ומתמקמים בקשרי הלימפה, שם הם מעכלים במהירות וביעילות שיירי תאים
תאים. המחשה: depositphotos.com

מתחילים עם תא אחד

הדרך הארוכה והמתפתלת להכפלת כמות החומר הביולוגי הזמין למחקר
פרופ' אילון שני ופרופ' איתי מירוז מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

לראשונה בעולם: שיטה גנטית חדשה מאפשרת לחשוף את התפקיד והתכונות של מרבית הגנים בצמח 

הפיתוח צפוי לחולל מהפכה בתהליכי ההשבחה של גידולים חקלאיים
דלקת המעי הגס - קוליטיס. המחשה: depositphotos.com

אין עשן בלי דלקת

מדעני המכון גילו סוג חדש של אינפלמזום – "גלאי עשן" של המערכת החיסונית המבטיח שליטה מדויקת יותר בגובה הלהבות של תגובה דלקתית. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים במחלות מעי
הפנגנום האנושי מייצג אוסף של רצפים גנטיים מקבוצה מגוונת של אנשים. המחשה: depositphotos.com

ה"פנגנום" האנושי הראשון מיועד לקטלג מגוון גנטי

מדענים פרסמו טיוטת תוצאות מפעילות מחקרית מקיפה שמתבצעת כדי ללכוד את כל השונות הגנטית האנושית
מנכל אבוג'ן עופר חביב. צילום: מגמא פוטו

חטיבת הזרעים של אבוג'ן זכתה במענק האיחוד האירופי, בסך 1.2 מיליון אירו

המענק ניתן לחברה לצורך פיתוח גידולים חקלאיים עם זרעים עתירי שמן, קליטה מוגברת של פחמן דו חמצני ועמידות לבצורת * המענק במסגרת תוכנית EU Horizon של האיחוד האירופי, ואושר בהמשך
רזון הסרטן. המחשה: depositphotos.com

למה חולי סרטן מאבדים משקל?

מדעני המכון חושפים כיצד מחלת הסרטן מובילה לרזון קטלני ומסמנים את הדרך לטיפול
המטריה הצמרירית פורחת בחממות מכון ויצמן למדע. קרובת משפחה של חסה ודם המכבים. תצלום: ד"ר שגית מאיר

הירוק החדש: הצמח הדרום-אפריקאי שנושף בעורפו של הקנאביס

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו כי קרוב משפחה בוטני של חסה מייצר לא פחות מ-40 קנאבינואידים – חומרים פעילים בעלי פוטנציאל רפואי המאפיינים את צמח הקנאביס
מקבצים של תאי מיקרוגליה (בירוק) ותאי T (באדום) במוח עכבר עם מחלה דמוית טרשת נפוצה (משמאל: מבט כללי, מימין: תקריב)

מחרישי הטרשת

מדעני המכון זיהו את התאים במוח שאחראים לתקופות החסד של החולים בטרשת נפוצה. הממצאים עשויים לסלול את הדרך לטיפולים חדשים
באדיבות החוקרים

להשתמש בשני מפתחות

כדי לכוון חומרים למטרתם בתוך הגוף, יש להגיע לשיווי משקל עדין בין יציבות לממיסות
תאי דם אדומים. המחשה: depositphotos.com

אחרי יותר מ-100 שנה: נפתרה חידת ייצור תאי הדם האדומים

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר זיהו לראשונה את התאים שאחראים על אחת מפעולות החיים הבסיסיות ביותר – ייצור הורמון הנותן פקודה לייצר תאי דם אדומים; הממצאים צפויים לפרוץ דרך
דר רן חובב בשדה בוטנים. באדיבות מכון וולקני

שיתוף פעולה ראשון בין בטרסידס למכון וולקני יאפשר פיתוח בוטנים ללא אלרגנים באמצעות עריכה גנטית

שיתוף הפעולה של חברת בטרסידס עם מכון וולקני מיועד גם לפיתוח זני בוטנים בריאים יותר, הארכת חיי המדף בתום הקציר והתאמתם לקטיף ממוכן יעיל יותר
פרופ' בינגהיי יאן. הארה בלתי-צפויה. באדיבות מכון ויצמן

ויהי אור, יותר אור

זה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד, נמשך בתיאוריה פיסיקלית חדשה על התנהגות פוטונים, ובעתיד עשוי לשפר את מסכי הסמארטפונים שלנו ולאפשר תקשורת נתונים מהירה יותרזה התחיל בתוצאות ניסויים מוזרות מאוד,
סוג שרשרת הצד משפיע על יכולת העיגון של הפפטיד הטבעתי לקרומית התא. Stephanie M. Linker Et al. Journal of Medicinal Chemistry 2023 66 (4), 2773-2788

כיצד תרופות חודרות לתוך הדם

ראשית, המולקולה מעגנת את עצמה לפני השטח של הקרומית, לפני שהיא חודרת לקרומית בכיוון ניצב לה. בשלב הבא היא משנה את המבנה התלת-ממדי שלה בעודה עוברת דרך הקרומית, מסתובבת פעם
חברי משימת החלל ממכון ויצמן למדע (מימין לשמאל): ד"ר אלי גלנטי, פרופ' יוחאי כספי ומריה סמירנובה

עד 2031 תגיע לצדק: טכנולוגיה ישראלית בדרך לחלל העמוק

מכשיר כחול-לבן שיוצר במיוחד עבור ניסוי של מדעני מכון ויצמן למדע, שוגר לכוכב-הלכת צדק, כחלק ממשימת מחקר בינלאומית של סוכנות החלל האירופית
https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0045682

חוקרים סינים מציעים ליצור חיילי-על טארדיגרדיים

חוקרים סינים מציעים לשלב גנים המגיעים מטרדיגרדים (דובוני מים) כדי לשפר את יכולתם של תאים אנושיים להתמודד עם קרינה רדיואקטיבית
להזדקן. המחשה: depositphotos.com

להזדקן לאט, לחיות יותר

מחקר בתולעי סי אלגנס מצא כי סוג של מולקולות אר-אן-אי קטנות חיוני להאטת קצב ההזדקנות ולהארכת חיים של חיות עם מערכת מין פגועה
ד"ר רעיה סורקין. צילום: אוניברסיטת תל אביב

חוקרים הצליחו לפצח את מנגנון ההיווצרות של 'מיגרוזומים'

מיגרוזמים הם אברונים תאיים שהתגלו לאחרונה הנוצרים בעקבות התנפחות מקומית של סיבי ממברנה הנוצרים במהלך נדידת תאים. המיגרוזמים אוגרים בתוכם ביו-מולקולות תוך תאיות כמו דנ"א, רנ"א, חלבונים ואף אברונים שלמים
צדפה שנפלטה אל החוף. המחשה: depositphotos.com

מנומשים? אולי אתם חולקים חומר כימי משותף עם צדפות

על ידי שימוש במיקרוסקופ חדשני הצליחו לזהות לראשונה את התהליך שבו הצדף מייצר גבישים המשמשים אותו לראייה, וגילו שהוא דומה לתהליך היווצרותם של נמשים בבני אדם
קיפול חלבונים. המחשה: depositphotos.com

קיפול מהיר, תפקוד תקין

חומצת האמינו סלנוציסטאין עשויה להיות המפתח לריפוי מחלות שנובעות מתקלות בקיפול חלבונים
מצפה הכוכבים של מכון ויצמן המיועד לביצוע סקרי שמים בנאות סמדר. צילום מסך מתוך סרטון של מכון ויצמן

טלסקופ הסקר בעל שדה הראייה הגדול בעולם נחנך בימים אלה בערבה

מנהל המצפה ד"ר דוד פולישוק ממכון ויצמן אומר בראיון לאתר הידען כי הטלסקופ הוא למעשה מערך של 48 טלסקופים קטנים שנותנים ביחד אפשרות לצפות בשדה ראיה רחב במיוחד במטרה לאתר
עכברים. המחשה: depositphotos.com

עכברים עם שני אבות: מדענים יוצרים ביצים מתאים זכריים

החוקרים שמאחורי המחקר החדש הצליחו ליצור עכברי תינוקות עם חומר גנטי משני זכרים ללא כל שינוי גנטי. הם השיגו זאת על ידי שימוש בתאי גזע ליצירת תאי נבט קדמוניים (PGCs),
נזירים בצפון מזרח הרמה הטיבטית. המחשה: depositphotos.com

מחקר גנומי של שרידי בני אדם קדומים שופך אור על האבולוציה האנושית ברמה הטיבטית

החל מלפני 4,500 שנה שלוש אוכלוסיות טיבטיות שונות מאוד כבשו את האזורים הצפון-מזרחיים, הדרומיים-מרכזיים והדרומיים והדרום-מערביים של הרמה אבל הם נושאים גן משותף המאפשר להם לתפקד באיזורים גבוהים ודלילי חמצן.
mRNA. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך מדעית: לראשונה בעולם חיסון mRNA נגד חיידקים קטלניים

חוקרים הצליחו לראשונה בעולם לפתח חיסון נגד חיידק קטלני, ופותחים פתח לחיסוני mRNA גם נגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה
חלקיקים שסוננו בעזרת דוגם אוויר צִקלוני במשך 120 דקות ביום משופע באבק ברחובות

על סופות אבק וחיידקים עזי רוח

בקטריות הנישאות באוויר למרחקים אדירים על-גבי חלקיקים נוחתות בחלקן לארץ כשהן בחיים – ומוכנות להתרבות
התקף לב. המחשה: depositphotos.com

לטפל באירוע לב לפני שהוא קורה

הליך מונע שבוצע בעכברים הגן עליהם מפני נזקיו של התקף לב עתידי. הממצאים המפתיעים משרטטים מחדש את גבולות הידע על יכולות ההתחדשות של הלב
המחקר נבחר להופיע על שער גיליון מארס 2023 של כתב-העת המדעי Science Immunology

לשים רגל לסרטן

אחסון מקורה. רהיטים וציוד מדעי שלא נדרשים במכון מוצעים לעיריית רחובות או נתרמים לעמותות ולגופים חברתיים

יד ראשונה מחוקר!

יש lab2 – יוזמת קיימות חדשה מחזירה לשוק ציוד מדעי משומש
צוות החוקרים בראשות ד"ר איגור ברינסקי וד"ר איילת לסמן מביה"ס להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

התפשטות גלי הוויברציה מחוץ לתא מגבירה את עוצמת האותות המכניים בתקשורת בין תאים

מחקר של אוניברסיטת תל אביב הדגים כיצד כוחות ויברציה מועברים על ידי הרשת החוץ תאית ברקמה גורם לאינטראקציות יעילות בין התאים ברקמה
אילוסטרציה של המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב. אלקטרונים עוברים מהמחט (הפירמידה ההפוכה) לדגימה בכמה מקומות בו-זמנית (קווים ירוקים אנכיים) מבלי לאבד את האופי הקוונטי הגלי שלהם (סגול)

עיניים חדשות על העולם הקוונטי

מדעני מכון ויצמן למדע מציגים את המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב
המערך שבו משתמשים החוקרים: ממברנה דקה שעשויה מיהלום בעובי 30 מיקרון עם חיישן אחד בממוצע בקצהו העליון של כל עמוד. התמונה העליונה - הגדלה פי 2,640, התחתונה - פי 32,650

קלוז-אפ מולקולרי

מדעני מכון ויצמן מציגים שיטה חדשה לדימות אלקטרון בודד
תמונת מיקרוסקופ של הסיבים שמייצרים הפיברובלסטים בסביבת הגידול הסרטני. למעלה: סיבים מסודרים בדגימות שנלקחו מחולי סרטן לבלב בעלי גן BRCA תקין, למטה: סיבים מסועפים בדגימות מחולים הנושאים מוטציה בגן

בריונים בשכונה התאית

לא רק סרטן השד: מוטציות בגן BRCA הנפוצות במיוחד בקרב אשכנזים, מגדילות את הסיכון לסוגי סרטן שונים – גם בגברים. מדעני המכון חושפים כיצד הן הופכות תאים בריאים בסביבתן למשתפי
צמח לוביה משופר גנטית. צילום באדיבות חברת Betterseeds

לראשונה: הצלחה בעריכה גנטית של לוביה

חברת הגנטיקה והזרעים הישראלית BetterSeeds עיצבה גנטית מחדש את ארכיטקטורת צמח הלוביה ואחידות הופעת תרמיליו באופן שיתאים לקציר ממוכן * הלוביה המשופרת תבחן בארצות הברית במהלך אביב 2023
כמו דמויות לגו, חלבונים יכולים לעטות על עצמם שלל תלבושות - תגיות כימיות המשנות אותם לבלי היכר. השיטה החדשה מאפשרת לזהות כ-30 תגיות בתוך שש שעות, לעומת שלוש תגיות בלבד בתוך שבועיים בשיטות הקיימות

החלבון לובש פראדה

בתגובה לשינויים סביבתיים ותוך-תאיים, עוטים על עצמם החלבונים בגופנו שלל תלבושות המשנות את תכונותיהם ומקשות את הזיהוי שלהם. מדעני המכון פיתחו מנוע חיפוש פורץ דרך המסוגל לזהות חלבונים אלה ביעילות