גנטיקה

מינהור קוונטי. צילום: depositphotos.com

האם מנהור קוונטי גורם למוטציות גנטיות?

מולקולת הדנ"א האנושית מכילה כשלושה מיליארד בסיסים ומשתכפלת מידי יום כשתי טריליון פעמים. כדי שהמבנה התאי ישמר, תהליך השכפול חייב להיות מדויק להפליא, אך יחד עם זאת, הופעתן של מוטציות
תרשים סכמטי של האופרון החיידקי (למעלה) אל מול הטרנספרון האיקריוטי (למטה). לפי החוקרים, במקום "חרוזים על חוט" התפתח במהלך האבולוציה מעין משחק "שבץ-נא" גנטי המאפשר להשתמש באותן ה"אותיות" – כלומר מולקולות אר-אן-אי שליח שמקורן בגנים הממוקמים על כרומוזומים שונים – כדי ליצור "מלים" שונות, כלומר טרנספרונים שונים

לעשות מחיידק פיל

כיצד התגברה האבולוציה על חוסר הסדר באחסון המידע הגנטי במעבר מחיידקים ליצורים מפותחים יותר?
עריכה גנטית. צילום: depositphotos.com

להגן על התא מפני מערכת החיסון

בין מנגנון העריכה הגנטית של האר-אן-אי לאבולוציה של הדי-אן-אי
פרופ' יוסף שאול. הנגיף הצית את דמיונו

אישור FDA לחיסון דור שלישי לצהבת נגיפית B

התרכיב פותח על בסיס מחקרו של פרופ' יוסף שאול
ספירולינה. המחשה: depositphotos.com

ארוחת בוקר של אלופים

מתי הפכו אצות חד-תאיות למזינות כל-כך – וכיצד השינוי סלל את הדרך לקפיצת מדרגה אבולוציונית
מבנה תלת-ממד של אנזים ממשפחת פראוקסידאזות ורסטיליות שנוצר באמצעות חיזוי המבוסס על בינה מלאכותית. הנקודות הצהובות מסמנות מוטציות שהוכנסו על-ידי האלגוריתם שפותח במעבדתו של פרופ' פליישמן, במטרה להגביר את יציבות האנזים

חלבוני העתיד כבר כאן

שילוב בין בינה מלאכותית ובין אלגוריתמים לעיצוב חלבונים מאפשר לראשונה גישה למכרה זהב: מיליוני חלבונים טבעיים שיוכלו לשמש בשלל יישומים סביבתיים, רפואיים ותעשייתיים
בדגימות מרקמת עור בריאה (משמאל) תאי ScAF מציגים "זנבות" דקים ומוארכים (בירוק), בעוד בחולים עם סקלרודרמה מוגבלת (במרכז) – ועוד יותר מכך בחולים עם סקלרודרמה מפושטת (מימין) – יש פחות ופחות תאי ScAF, ואלה הנותרים מאבדים בהדרגה את זנבותיהם המוארכים ומציגים רמות ביטוי שונות של כמה חלבונים (מסומנים בכחול ובאדום)

בעור חדש: להפוך כל תא בדרך להבנה של מחלה אוטואימונית נדירה

מדעני מכון ויצמן למדע בשיתוף פעולה עם רופאים בהדסה וברמב"ם מציגים מפת דרכים חדשה לחקר מחלות שעדיין רב הנסתר בהן על הגלוי
תאי מיקרוגליה ש"הובשלו" במעבדה מתאי גזע שמקורם בחולי ALS (בירוק), גרעיני התאים – בכחול. צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי

המוטציה הטובה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מסלול חדש שעשוי להגן על תאי העצב במוח ולהאט את התפתחותה של מחלת מוח ניוונית
מחקר חדש שופך אור על מנגנון חשוב בהתכלות תאי דם לבנים. איור: מאיה פקטור, באדיבות אוניברסיטת תל אביב

מחקר חדש שופך אור על מנגנון חשוב בהתכלות תאי דם לבנים

נוגדנים טבעיים לסרטן (ירוק) נקשרים לתאים של סרטן השחלות. גרעיני התאים בכחול. צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי

השחקנים החדשים במלחמה בסרטן

למערכת החיסונית שלנו יש נשק חזק ומדויק להשמדת חיידקים ונגיפים. ייתכן שבעתיד אפשר יהיה לרתום אותו גם נגד גידולים ממאירים
חמשת המופלאים: יונים של סטרונציום בתא ואקום הלכודים במערך של שדות חשמליים ומקוררים באמצעות קרני לייזר לטמפרטורה של כמה מיליוניות מעלה מעל לאפס המוחלט

ישראל נכנסת למועדון המחשוב הקוונטי

מדעני מכון ויצמן למדע מציגים מחשב קוונטי ישראלי ראשון; בבנייתו יושמו שיטות חדשניות שיסייעו להצעיד את התחום לעבר יכולות חישוביות חסרות תקדים
כיצד הגוף אורז 2 מטר של DNA בגלעין תא זעיר. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

כיצד גוף האדם אורז 2 מטר של DNA בתוך גרעין זעיר שכל גודלו כמה אלפיות המ"מ

מכיוון שהגנים נמצאים לאורך הד.נ.א, אזי האופן המדורג בו הד.נ.א מסודר בתוך הגרעין מפריד את הגנים לפי תכולת אבני הבניין שלהם וכך למעשה הד.נ.א נארז בתוך הגרעין הזעיר
נוגדנים תוקפים את נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

לא כל הנוגדנים נולדו שווים

חולים קשה, מחלימים או מחוסנים – במה נבדלים הנוגדנים לקורונה שמייצרת כל אחת מהקבוצות ומה הם המאפיינים הייחודיים של הנוגדנים שנרכשו בעקבות חיסון
תאי סרטן שד המבטאים רמות גבוהות של NUP93 (שמאל) מפתחים מעין אצבעות העוזרות להם לנוע; לעומת זאת, תאים ללא NUP93 נייחים הרבה יותר (ימין)

המלחמה באלימות סרטן השד

רירית מעי של עכבר הרצופה בליטות דמויות-אצבע (בלבן) ומכילה איברי לימפה (באדום) שבתוכם מרכזי נבט (בירוק). צולם במיקרוסקופיה קונפוקלית

אין כפל מבצעים: על מערכת החיסון לבחור – טווח קצר או טווח ארוך

כשמערכות ההגנה של הגוף מקריבות את הטווח הארוך לטובת ניצחונות בטווח הקצר
מדעניות המכון חשפו ערוץ תקשורת בין שני שחקני מפתח בתא – הגרעין והמיטוכונדריה – והראו כי שני האברונים מחליפים ביניהם מסרונים באמצעות קווי תקשורת מולקולריים

מיטוכונדריה תעני, זה אני

מדעניות המכון חשפו ערוץ תקשורת בין שני שחקני מפתח בתא – הגרעין והמיטוכונדריה – והראו כי שני האברונים מחליפים ביניהם מסרונים באמצעות קווי תקשורת מולקולריים
תאי מערכת החיסון נלחמים בוירוסים.המחשה: depositphotos.com

פרס וולף לכימיה לשנת 2022 למקדמי הבנת הכימיה של התקשורת הבין-תאית

זוכי הפרס גם עבדו על על המצאת שיטות כימיות לחקר תפקידם של פחמימות, שומנים וחלבונים בתהליכים הביולוגיים הללו.
ראשית החיים. אילוסטרציה - shutterstock

בראשית היה סבון

מה הייתה הישות הכימית הראשונה שעמדה בתנאי הבסיס לחיים?
סריקת MRI של מוח עכבר מציגה בעזרת שני צבעים ביטוי של שני חלבונים שונים. מכון ויצמן

מבעד לרקמות: החיים החדשים של סריקות ה-MRI

לו ניתן היה, למשל, לסמן בצבעים את ביטוי הגנים בתאי הגוף, היו נפרסים לנגד עינינו תהליכים ביולוגיים חיוניים שכיום נסתרים מן העין. מהפכת הפלואורסנציה מאפשרת אמנם להאיר, במלוא מובן המלה,
תמונה של תא במהלך מוות תאי מתוכנת דלקתי [באדיבות: החוקר הראשי]

מדענים גילו כיצד לבלום ולשלוט בתהליך של מוות תאי

לחוקרים יש כעת דרך חדשנית לחקור מחלות הקשורות לתהליכי מוות תאי משובשים, כגון סוגי סרטן שונים, ודלקות חריפות בגוף, כגון 'אלח דם', וכן 'תסמונת מצוקה נשימתית חריפה' - אחת מגורמי
ביטוי גנים המעידים על הימצאות דלקת (מסומנים בחום-אדום) בדגימות תאי מעיים. נוכחות דלקתית מובהקת בדגימות הצואה (משמאל) אך לא בביופסיה (מימין)

ללא צום או הרדמה: שיטה לא פולשנית לאבחון מחלות מעי דלקתיות עשויה להחליף בדיקות קולונוסקופיה

מלבד היכולת לאבחן קרוהן או קוליטיס כיבית, השיטה החדשה עשויה לאפשר טיפולים מותאמים אישית בהתאם לאופי הדלקת
"מפה טופוגרפית" של מקטע על פני השטח של תא T. האזורים האדומים הם האצבעות הגמישות המתוארות במאמר (ככל שהצבע חם יותר, כך האזור המסומן גבוה יותר). קולטני CCR7 (בשחור) ממוקמים בנקודות הגבוהות ביותר על פני האצבעות

לדעת מתי לעצור

כיצד יודעים תאי המערכת החיסונית לבלום במהירות?
סרטנים נדירים. קרדיט: Shutterstock

סרטנים נדירים וריצוף גנומי

אונקולוגים משתמשים בריצוף גנומי כדי לנסות לדייק את הטיפול בסרטנים נדירים – על כך ועוד בראיון הבא עם ד"ר שרון פלס – מומחית לאונקולוגיה
כוכב וולף-ראייה והערפילית שעוטפת אותו כפי שנקלטו בעדשת טלסקופ החלל האבל של נאס"א ושל סוכנות החלל האירופית. במחקר החדש נצפתה לראשונה סופרנובה בכוכב מסוג זה // NASA/ESA Hubble Space Telescope

בום באמצע היקום: התגלתה סופנובה מסוג נדיר

מדעני מכון ויצמן זיהו סוג חדש של סופרנובה בגלקסיה המרוחקת מאיתנו מיליארד שנות אור
מימין – יעקב חן, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל כספים קבוצת תנובה, חן פרנקו-יהודה, סמנכ"לית הכספים, פלוריסטם, אייל מליס, מנכ"ל קבוצת תנובה, משמאל - יקי ינאי, נשיא ומנכ"ל פלוריסטם בעת החתימה על ההסכם. צילום: תמר מצפי

תנובה וחברת הביוטק פלוריסטם מקימות חברה משותפת בתחום המזון המתורבת

החברה המשותפת תמנף את טכנולוגיית גידול התאים שפותחה בהשקעות של כ-500 מיליון דולר בפלוריסטם * מדובר בפלטפורמה טכנולוגית התומכת בפיתוח וייצור מגוון מוצרים מבוססי תאים ממקורות שונים, כגון: בקר, עוף,
עובר עכבר עם תאים אנושיים (בירוק) התורמים להתפתחותו. תאים אלה התמקמו בעיקר באזורי הלב והמוח

התא של כל התאים – מסע הקסם המדעי – חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור

השיטה של פרופ' יעקוב חנא לגידול עוברי עכברים מחוץ לרחם נבחרה על-ידי Science לאחת מפריצות הדרך המדעיות של 2021. מחקר אחר שיצא השנה ממעבדתו מקדם אותנו צעד לעבר היכולת לגדל
להקת דגי זברה באקווריום. המחשה: depositphotos.com

מישהו לשחות איתו

כיצד דגי זברה יודעים לשחות בקבוצות?
צילום מיקרוסקופי פלואורסצנטי של חיידקי סלמונלה (ירוק) שנבלעו על-ידי תאים מקרופאגים (אדום) שמקורם בטחול העכבר (בכחול – גרעיני התאים)

השחקנים המפתיעים של המערכת החיסונית שעלולים לטפח חיידקים

הממצאים החדשים עשויים לאפשר פיתוח טיפולים חדשים בזיהומים, כגון שחפת, סלמונלה ושיגלה, ובתגובות מסכנות חיים של המערכת החיסונית
בשר מתורבת שגודל במעבדה. המחשה: depositphotos.com

סטייק בצלוחית: מסלול מהיר ליצירת סיבי שריר

הממצאים החדשים של חוקרים במכון ויצמן עשויים לקדם את תעשיית הבשר המתורבת
בלוחית הגדילה בעצם השוקה של עכבר (משמאל), תאי הסחוס גדלים בהדרגה, מהקטן ביותר, בקצה העצם (בכחול), ועד לגדול ביותר, קרוב יותר למרכזה (באדום). בעכבר עם מוטציה בגן Gdf5 (מימין) הגדילה ההדרגתית משתבשת

איך אנחנו גדלים: גרסת התלת-ממד

מדעני המכון פיתחו שיטה חדשנית לבחינת מאות אלפי תאי סחוס בתלת-ממד - וחשפו בעזרתה מידע חדש על צמיחת העצמות
ארגון דומה של תאי ה-FIKL שהתגלו במחקר (משמאל) ושל תאי בטא בלבלב (מימין): מולקולות האר-אן-אי לייצור האינסולין (ורוד-סגלגל) ממוקמות קרוב יותר למרכז התא, בעוד מולקולות האינסולין עצמן (ירוק) מצטברות קרוב לדופן התא ומוכנות להפרשה

לא בלבלב לבדו: התגלו תאים המייצרים אינסולין במעי העובר

התגלית המפתיעה של מדענים ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת ייל פותחת אפשרויות חדשות לטיפולים במחלת הסוכרת
אורגניזם "הורה" שתוכנן באמצעות בינה מלאכותית (צורת C; אדום) לצד תאי גזע שנדחסו לכדור ("צאצא"; ירוק). קרדיט: דאגלס בלקיסטון וסם קריגמן

חוקרים יצרו באמצעות בינה מלאכותית צורות חיים חדשות – רובוטים חיים משתכפלים

חוקרים מאוניברסיטת ורמונט הצליחו ליצור בעזרת בינה מלאכותית צורות חיות חדשות כאשר כחומר הגלם שימשו עוברי צפרדע. צעד ראשון בתחום הביולוגיה הסינטתית. החוקרים מכנים את היצורים החדשים "זנו-בוטים", כלומר חיים
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. המחשה: depositphotos.com

המאבק המשותף של חיידקים וצמחים נגד נגיפים

מנגנון הגנה שהתגלה בחיידקים עשוי לאפשר לשפר את העמידות למזיקים של יבול חקלאי
גידול סרטני במוח. המחשה: depositphotos.com

להדביק את המחלה

מדעני המכון איתרו מולקולה שנדבקת באופן בלתי-הפיך לחלבון התורם להתפתחות גידולים ממאירים. ממצאיהם עשויים להוביל ליצירת תרופה חדשה לסרטן
כוכב הלכת "עיר". המחשה: depositphotos.com

למה יותר ויותר אנשים עוברים לגור בערים והאם זה כדאי?

הערים צפופות ובעלות קצב חיים מהיר אבל בכל זאת רבים יותר ויותר עוברים אליהם, בעיקר במדינות המפתחות
צילום אילוסטרציה של מהלך הניסוי במכשיר ה-fMRI. במהלך הניסוי נעשה שימוש חדשני בכדורים מודדי לחיצות שנועדו לאפשר לנבדקים לבטא תוקפנות באופן המדמה טוב יותר סיטואציה טבעית. תצלום: עופר פרל. באדיבות דוברות מכון ויצמן

מולקולת ריח גוף הנפוצה בתינוקות מפחיתה תוקפנות בגברים ומגבירה אותה בנשים

ממצאים אלה הם בין הראשונים הקושרים באופן ישיר בין התנהגות אנושית, מנגנון מוחי ומולקולת ריח
כלי דם. המחשה: depositphotos.com

חלוקת הקשב של כלי הדם

מדעני המכון גילו כי כלי הדם "מפרידים" בין חלוקת תאים לבין התפצלות לכיוונים חדשים. הממצאים מרמזים שטיפולים כימותרפיים עלולים לעודד צמיחת כלי דם בגידול
חסה. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש הופך את החסה ל "סופר פוד"

העתיד כבר כאן- חוקרים באוניברסיטה העברית הצליחו לערוך גנטית חסה ולהפוך אותה לבריאה במיוחד ועשירה בערכים תזונתיים. חמישה עלים מהחסה המשופרת ביום, יספקו את תצרוכת וויטמין C המומלצת לאדם

דעה: האנזימים – מכונה מתעשייתית משומנת

האנלוגיה למכוניות אוטונומיות פותחת אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית * מאמר מאת פרופ' אמריטוס ששון צחייק מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית
ריצוף גנטי. המחשה: depositphotos.com

התא במיעוטו

הכירו את הריצוף המקבצי: לדעת יותר על המיעוט (התאים הנדירים) עם קצת עזרה מהרוב
הכתם האדום הגדול של צדק כפי שתועד בעדשת המצלמה של ג'ונו. גודלו כגודל כדור-הארץ

עד כמה עמוק הכתם הכי מפורסם במערכת השמש

מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למשימת החלל ג'ונו של נאס"א חשפו שורה של ממצאים חדשים אודות כוכב-הלכת צדק ומצאו נקודת דמיון מפתיעה לכדור-הארץ
מוצא החיים ממולקולות פשוטות ועד ל-DNA. המחשה: depositphotos.com

לזהות דפוסים במרק הקדום ממנו נוצרו החיים

במעבדה חדשה במכון בוחנים כיצד תגובות כימיות בסיסיות הובילו ליצירתם של חיים מורכבים
חווה בסקטולנד. המחשה: depositphotos.com

בריטניה מקלה את ההגבלות על עריכת גנים ביבולים ובבע"ח

ממשלת בריטניה מתכננת להקל את ההגבלות על עריכת גנים במטרה להאיץ את המחקר ולאפשר ליבולים ולבע"ח שעברו עריכת גנים להגיע לשוק * בכל מקרה, מדובר בשינויים שאפשר היה לבצע בדרכים
שעון ביולוגי. המחשה: depositphotos.com

ג'אם סשן של תאים

עד כמה השעונים הביולוגיים השונים בגופנו מתואמים ביניהם?
הדמיה לילית של טלסקופ הענק מגלן. הבנייה מתוכננת להסתיים לקראת תום העשור. צילום: GMTO

להישיר מבט אל קצה היקום: מכון ויצמן מצטרף לשותפות טלסקופ הענק "מגלן" בצ'ילה

ההצטרפות תפתח בפני מדעני המכון אפשרויות חדשות בחקר החלל ותאפשר להם לצפות למרחק מיליארדי שנות אור ברזולוציה גבוהה פי 10 מזו של טלסקופ החלל "האבל"
טיפול לסרטן. המחשה: depositphotos.com

לפרוץ את גבולות האימונותרפיה

השיטה שעשויה להנגיש ליותר חולים את הדור החדש של טיפולי הסרטן
מנגנון פשוט יוכל להסביר את הצמיחה והשכפול העצמי של קדם-תאים (protocells) – האבות הקדמונים המשוערים של תאים חיים מודרניים, המחשה: depositphotos.com

מוצא החיים: התאים הראשונים התחלקו בעזרת טמפרטורה

מנגנון פשוט יוכל להסביר את הצמיחה והשכפול העצמי של קדם-תאים (protocells) – האבות הקדמונים המשוערים של תאים חיים מודרניים
ד"ר ניר לונדון שמעבדתו במכון ויצמן למדע חברה בשותפות Moonshot. ציוץ שלו בטוויטר ב-18 במארס 2020 התניע את המיזם. צילום: דוברות מכון ויצמן

מענק מיוחד יאפשר לקדם את פיתוחה של גלולה פשוטה וזולה נגד קורונה

השותפות הבין-לאומית למציאת תרופה לקורונה שנולדה בטוויטר על בסיס עקרונות של מדע פתוח, צפויה להגיע לשלב הניסוי הקליני במהלך 2022