גנטיקה

איור: באדיבות מכון ויצמן

מפתח הלב

ד"ר אסף זריצקי צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

פענוח של גל מוות בתא עשוי לאפשר בעתיד כיווץ גידולים סרטניים

  • תגובה אחת
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון הוכיחו לראשונה, יחד עם עמיתיהם ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק, כיצד מתפשט 'גל מוות' בין תאים. הגילויים מהווים בסיס להבנת תהליכי מוות מתוכנן של תאים
עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

  • אין תגובות
השתקת הגן Piezo2 בתאי העצב של מערכת הפרופריוספציה הובילה לעיוותים במפרק הירך בעכברים המהונדסים (מימין) בהשוואה למפרק ירך תקין (משמאל). צולם באמצעות מערכת מיקרו-CT

התנועה לתיקון השלד

ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

להלך בין הטיפות

כאשר החלבון NXF1 נמצא בתאים כראוי (משמאל), מולקולות האר-אן-אי (נקודות כתומות) של גן מסוים בעל אקסון אחד מיוצאות מהגרעין (מסומן בסגול) לנוזל התא. כאשר NXF1 מושתק (מימין), מולקולות האר-אן-אי נתקעות ברובן בגרעין

יצוא במסלול האיטי

  • אין תגובות
"יצוא" אר-אן-אי מגרעין התא – תהליך הכרחי ביצירת חלבונים ובקיומם של חיים בתא בעל גרעין – נחשב בעבר לאחיד ומהיר. במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע כי ישנם לפחות
תוקד. מאושרת כיום לטיפול בחולי סרטן הערמונית בשלבים מוקדמים באירופה, במקסיקו ובישראל

אור חדש על "תוקד"

מעקב באמצעות שיטת דימוי חדשה, התגלו שינויים המובילים למיגורו של הגידול באופן בררני וללא פגיעה ברקמות הסמוכות
אפיגנטיקה. המחשה: shutterstock

שלושה חוקים שמכתיבים הורשה אפיגנטית בין-דורית – שלא דרך שינויים ברצף ה-DNA

  • 5 תגובות
מעבדתו של פרופ' עודד רכבי גילתה בעבר שתולעים מורישות לצאצאיהן מולקולות מסוג רנ"א קטנות אשר מכילות מידע לגבי סביבת ההורים, כמו מצב תזונתי, הידבקות בנגיפים ואפילו הפעילות מוחית של ההורים,
הדמיה של תקשורת בין שני תאים של המערכת החיסונית – תא T "קרבי" ותא מיאלואידי "מדכא". הניצוצות הצהובים נועדו להמחיש תהליכים תוך-תאיים הניתנים לגילוי באמצעות השיטה החדשה

טכנולוגיה חדשה מאפשרת "הצצה" אל הנעשה בתוך תאים

  • 3 תגובות
מבנה הסיב שמייצר פפטיד LL-37(17-29) כפי שפוענח במחקר הנוכחי

חוקרים בטכניון פענחו את המבנה האטומי של סיב פפטידי חשוב במערכת החיסון האנושית

  • תגובה אחת
xantomato. צילום באדיבות עמית קוך

הכירו את ה"קסנטומטו" – העגבנייה הישראלית החדשה שתיאבק במחלות ניווניות קשות

  • תגובה אחת

מורה נבוכים: 5 דברים שכדאי לדעת כשבוחרים בדיקה גנומית מקיפה לאבחון סרטן

אילו פרמטרים יש להביא בחשבון כשבוחרים בדיקה גנומית לסרטן?
חיסול מפגעי יתושים באמצעות הנדסה גנטית. אינפוגרפיקה

גנטיקה של יתושות

  • 4 תגובות
תאי T של עכברים המכילים ננו-בועיות (אדום) אשר הופרשו על ידי הבילהרציה

מה רוצה התולעת

  • 2 תגובות
למי בדיקה גנומית מקיפה בסרטן לא מתאימה ?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: למי הבדיקה לא מתאימה?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: תקווה גדולה, אך לא לכולם
שורה ראשונה (מימין לשמאל): ענבל זיגדון, ד"ר יפעת מרבל, ד"ר מולי דיין וד"ר רון בן-יאיר (במסגרת), שורה שנייה: נועה חזקיהו, ד"ר מירב שמואלי ורועי מאור, שורה שלישית: נטע נודל, ד"ר אביטל אייזנברג-לרנר, מרסדס רוזנוולד וד"ר מתיאס קרמר, שורה רביעית: עדי אולמן וד"ר יהודית איטקה שגיב. לא נשברים תחת לחץ. צילום יחצ דוברות מכון ויצמן

עוצר יציאות ומנגנון שחרור בתא האנושי

  • 2 תגובות
ממותה ביער. מתוך Jumpstory.com

לשבט ממותות כדי להגן על האקלים?

  • 2 תגובות
הדמיה של תהליך ההרכבה העצמית: ייצור חלבונים ואר-אן-אי ריבוזומליים מגדילי די-אן-אי סינתטיים על-גבי שבב מוביל להרכבה עצמית של תת-יחידה חדשה של ריבוזום – גם היא על-גבי השבב. למטה משמאל: הדמיה של גדילי די-אן-אי מקובצים בכמה מברשות צפופות בצורת מעגלים, מימין: דימות פלואורסצנטי של מרבדים של תתי-היחידה שנוצרו בתום תהליך ההרכבה. פרופ' רועי בר-זיו, מכון ויצמן

ריבוזום בהרכבה עצמית

  • אין תגובות
הקפאת תאי גזע שהפכו לתרופות ביולוגיות במפעל פלוריסטם בחיפה, 26/10/214. צילום: אבי בליזובסקי

פלוריסטם טיפלה בשלושה חולי קורונה ראשונים בישראל בתאי גזע במסגרת טיפול חמלה

  • 4 תגובות
פיענוח גנום של חולי קורונה. איור: Image by Pete Linforth from Pixabay

עלינו לרצף גנומים של חולי קורונה ושל מבריאים כדי לשפר את הטיפול ולפתח חיסון

  • 3 תגובות
מימין: ד״ר עקיבא פיינטוך, פרופ׳ דניאלה גולדפרב וד״ר אנג'ליקי ג'יאנוליס. ראו חלבון סגור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סגור, פתוח, סגור

  • 3 תגובות
תמונת אילוסטרציה: תפיסה סלקטיבית של חיידקים, הסעתם ואלקטרופורציה שלהם (סמן פלואורסצנטי אדום) באמצעות חלקיק יאנוס המשמש כאלקטרודה ניידת תחת הפעלת שדה חשמלי. פרופ' גלעד יוסיפון, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה להחדרת מולקולות לתאים בודדים באופן יעיל וממוקד

  • אין תגובות
כאשר התגלו לראשונה מקטעים לא-מסודרים במולקולות חלבון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדענים נהגו לחתוך ולזרוק אותם. איור: מעבדתו של ד"ר האגן הופמן, מכון ויצמן

לא מסודרים ולא במקרה

  • אין תגובות
עריכת גנים של עוברים. המחשה: shutterstock

כשלון ניסוי התינוקות שעברו עריכת גנים בסין מוכיח שאיננו מוכנים לעריכת גנים של עוברים אנושיים

  • 8 תגובות
פרופ' עמנואל שרפנטייה. באדיבות קרן פרס וולף

מפתחות הקריספר זוכות פרס וולף ברפואה 2020 – נימוקי ועדת הפרס

  • 3 תגובות
איור 2 המנגנון לחישת חמצן שעליו זכו חתני פרס הנובל לשנה זו הוא בעל חשיבות בסיסית בפיזיולוגיה, למשל, עבור המטבוליזם ומערכת החיסון שלנו ועבור היכולת שלנו להתאמן ברמות נמרצות משתנות. גם תהליכים פתולוגיים רבים מושפעים ממנגנון זה. חוקרים רבים מתמקדים היום בפיתוח תרופות חדשות שתוכלנה לעכב או לשפעל את מנגנון חישת החמצן, זאת במטרה לשפר את הטיפולים באנמיה, סרטן ומחלות אחרות. איור: ועדת פרס נובל לרפואה

שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019

  • 2 תגובות
תאי גזע מתמיינים לנויורנים ומושבת תאי גזע לא ממוינת. פרופ' ישי אביאור, האוניברסיטה העברית

תאי גזע עובריים בהם משתמשים לטיפול במחלות ובמחקר – עשויים להכיל מוטציות סרטניות

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר רונית ניר, רן שחר, מיגל אנגל גרסיה-קמפוס, ד"ר מודי ספרא, ד"ר שרית אדלהייט-פלור וד"ר שרגא שוורץ. יש הרבה תגים בתא. צילום: דוברות מכון ויצמן

תג הזהב: כיצד פועל התג הכימי m6A המעורב בבקרה על הגנום האנושי?

  • אין תגובות
חלוקת התא (מיטוזה). איור מתוך PIXABAY.COM

גם לחלבונים מותר לטעות

  • תגובה אחת
צילום מיקרוסקופ קונפוקלי: חתך במעי הזבוב הבוגר - תאי גזע העוברים התמיינות משובשת. צוותו של פרופ' אמיר אורין, הטכניון

היבטים חדשים במנגנון השומר על זהותם של תאי הגוף הבוגרים

  • אין תגובות
עובר מהונדס גנטית. אילוסטרציה: shutterstock

מדען רוסי מתכנן להנדס גנטית תינוקות עד סוף 2019 – והגופים המדעיים מודים שאינם מסוגלים לעצור אותו

  • 10 תגובות
האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

  • אין תגובות
לול תרנגולות בשעת ההאכלה. צילום: shutterstock

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה גנטית חדשנית שיכולה להגיע לדיוק של 100% בקביעת מין העובר

  • 6 תגובות
סליל הדינמין בתמונות מיקרוסקופ אלקטרונים. לפני הוספת מולקולות GTP המספקות אנרגיה למערכת, לדינאמין צורה של סליל רגיל (a). לאחר הוספת המולקולות GTP, זווית הנעיצה של חלבון משתנה, והחלבון נוטה ונשבר לחלקים בעלי צורה של סליל נטוי (b). צילום: דוברות הטכניון

קבוצת חוקרים מהטכניון פיענחה את פעולתו של הדינמין – חלבון מרכזי בתהליך ספיגת המזון בתא

  • אין תגובות
זבוב פירות. צילום: shutterstock

אוואטארים חייתיים, או – איך זכה חולה סרטן לעזרה מ- 300,000 זבובים

  • 2 תגובות
עץ משפחה של תולעים, שבבסיסו נוירון (תא עצב), ומולקולות רנ״א שמעבירות מידע בין דורות. קרדיטBeata Edyta Mierzwa :

פוענח מנגנון שמאפשר הורשת פעילות מוחית מדור לדור – שלא דרך ה-DNA

  • 12 תגובות
תאי גזע יוצרי דם של עכבר בתרבית. מימין: התאים לא התמיינו לתאי דם לאחר שהושבתה בהם פעילותו של Mettl3. משמאל: תאי הגזע שלא הונדסו, התמיינו בתוך זמן קצר לתאי דם בוגרים מסוגים שונים

להרוג את תאי הדם הסרטניים – מבלי לפגוע בתאי הגזע הבריאים

  • אין תגובות
תאי גזע עובריים של עכבר נצפו באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי בעל דיסק מסתובב. רמות החלבון המונע מתאי גזע להתמיין (ירקרק) יורדות בנוכחותן של רמות גבוהות של חלבון אחר (סגול) אשר גורם למיטוכונדריה להתארך

התארכות המיטוכונדריות בתאי גזע עובריים משפיעה על תהליך ההתמיינות לרקמות הגוף השונות

  • אין תגובות
ננו-חלקיקים דו-מימדים המגיבים עם תאי גזע ומכווינים את ההתמיינות שלהם לתאי סחוס [באדיבות: Texas A&M University College of Engineering]

גישה רפואית חדשנית לטיפול בדלקת מפרק העצם

  • 3 תגובות
באיור: סימולציה ממוחשבת (דינמיקה מולקולרית) המראה את מיקום הגשש המולקולרי על פני השטח של ממברנות שונות בעלות הרכב ליפידי שונה

פריצת דרך בחקר תהליכי ייצור האנרגיה בפוטוסינתזה ובנשימה תאית

  • אין תגובות
ד"ר מיכאל מיליאבסקי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה לזיהוי תאי גזע סרטניים המחוללים את סרטן הדם, ומצאו תרופה יעילה כנגדם

  • 2 תגובות
(מימין לשמאל) : ד"ר ישי פיקמן, הדוקטורנטית איילת אלפרט ופרופ"ח שי שן-אור. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקרים פיתחו שיטה להעריך את "הגיל החיסוני" של האדם

  • תגובה אחת
שינויים בארגון הדי-אן-איי במהלך התפתחות תאי הזרע. משמאל לימין: תאי זרע מתפתחים (תחילת מיוזה), תאי זרע מתפתחים (לאחר מיוזה) ותאי זרע בוגרים. בשורה העליונה: תמונות מיקרוסקופ של התאים כאשר הדי-אן-איי מסומן בשחור. בשורה התחתונה: מפות אינטראקציה של ניסוי Hi-C, המתארות מבנים מרחביים של די-אן-איי (צורות מלבניות). אפשר לראות שבתחילת המיוזה, כאשר הדי-אן-איי דחוס, המבנים קיימים אך חלשים יותר; הם מתחזקים לאחר המיוזה; והם מגיעים לשיא חוזקם בתאי זרע בוגרים. איור פרופ' סטושי נמקאווה, בית החולים לילדים בסינסיטי

גילויים חדשים על התארגנות הדי-אן-איי במהלך היווצרות הזרע

  • 4 תגובות
המעכב החדש (בסגול) שגילו החוקרים נקשר ביעילות יוצאת דופן לחלבון MKK7 מקבוצת הקינאז (באפור). באדיבות פרופ' ניר לונדון, מכון ויצמן

הצנזורה התאית

  • אין תגובות
ירקות ופירות מהונדסים גנטית איור: מתוך PIXABAY.COM

מהנדסים גנטיים מתקנים פגם אבולוציוני קדום בצמחים – ומשפרים את היבול בארבעים אחוזים

  • 9 תגובות
תאים סרטניים נסחפים בזרם הדם. איור: shutterstock

מפעלי הדם הראשונים: השנה יקבלו עשרה אנשים עירויי דם סינתטי

  • 6 תגובות
פרופ' שולמית לבנברג. צילום: דוברות הטכניון.

חוקרים בטכניון הדגימו את היתרון של רקמות שגדלו במעבדה תקופה ממושכת יותר לפני השתלתן

  • אין תגובות
מערכת החיסון. איור: shutterstock

האיחוד האירופי וקנדה העניקו 8.65 מיליון יורו לפרויקט בהובלה ישראלית לקידום שיתוף מידע גנומי הקשור למערכת החיסון

  • אין תגובות
מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק - תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

החלבון ARTS אחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים

  • אין תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

התגלתה משפחת חלבונים חדשה בצמחים המהווה חלק מהמערכת החיסונית של הצמח

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש