גנטיקה

פרופ' ניר גוב. צילום: דוברות מכון ויצמן

מתוסכלים בסיבוב

  • 2 תגובות
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

תרופות תאי גזע רוכשת את הזכויות לפיתוח תרופה לאוטיזם שפותחה באוניברסיטת תל אביב

  • 9 תגובות
ירידה ניכרת במספר התאים המזדקנים (כתמים כחולים) ברקמות כבד וריאות של עכברים בעקבות הטיפול התרופתי

צעירים לנצח – גרסת המעבדה

  • 5 תגובות
עתיד האבולוציה האנושית. איור: shutterstock

האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת ואולי אף מגבירה את הקצב

  • אין תגובות

חוקרים הצליחו לפתח טכנולוגיה להנדסת כל רקמות הגוף להשתלה מפיסת שומן זעירה של המושתל עצמו

  • 5 תגובות
שני תאי אנדותל בכבד. התא מימין מבטא רמות גבוהות של הגן Wnt2 (אדום), והתא משמאל – רמות גבוהות של הגן Dkk3, הבולם את Wnt (ירוק)

חבר מביא חבר

  • אין תגובות

נלחמים בסרטן האלים ביותר שאין לו תרופה

  • 2 תגובות
חלוקת תאי גזע בלשד העצם. אספקה טרייה של מיליארדי תאים מדי יום. צילום: ד"ר קארין גולן, מכון ויצמן

ייצור התאים בלשד העצם מושפע ממחזורי היום והלילה

  • אין תגובות
שיטת "איסוף האשפה" התאית. איור: מכון ויצמן

טכנולוגיה חדשה למיפוי תוצרי הפירוק של חלבונים עשויה להוביל לפיתוח שיטות חדשות לאבחון מחלות אוטואימוניות, סרטן ומחלות מוח ניווניות

  • תגובה אחת
מתוך: "החיים מתחילים כאן". איור: מיכה לורי

פרק 12: חיים מלאכותיים מתוך הספר "החיים מתחילים כאן"

  • תגובה אחת
רופאה בודקת ילדים באפריקה. צילום: shutterstock

אפריקה מתחילה להפיץ יתושים מהונדסים-גנטית

  • 5 תגובות
תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק). איור: מכון ויצמן

שום אברון איננו אי

  • תגובה אחת
גידול תאים ב"מיקרו-באריות" – משטחים המכילים אלפי גומחות שגודלן פחות מעובי שערה. בתחילת הניסוי הוכנסו אל חלק מה"מיקרו-באריות" תא T אחד או שניים, בעוד שלאחרות הוכנס מספר רב יותר – עד עשרה תאים ל"בארית". איור: מכון ויצמן

כמה תאים צריך כדי לייצר זיכרון?

  • 2 תגובות
תאי זרע. איור: shutterstock

חוקרים מצאו דרך לגדל ולייצר תאי זרע אנושיים בתרבית

  • אין תגובות
רובוט במעבדה ביולוגית. איור: shutterstock

הרובוטים שמגדלים מיני-איברים אנושיים במעבדות

  • אין תגובות
זוכה פרס וולף לחקלאות, פרופ' ג'ין רובינסון, דקות אחדות לאחר הזכיה במרפסת משכן הכנסת. צילום: אבי בליזובסקי

"בעזרת התובנה שקיבלנו מפענוח הגנום של הדבורים נצליח להילחם בקריסת הכוורות"

  • אין תגובות
תאים. איור: shutterstock

האינטרנט הגנטי

  • תגובה אחת
מעבדה ביוטכנולוגית. איור: shutterstock

טיפול בסרטן מצליח לתכנת מחדש תאים סרטניים ולהחזירם למצב קדם-סרטני

  • 4 תגובות
נוירונים מתקשרים זה עם זה. איור: shutterstock

החלבון יגיב בזמן ובמקום המתאימים

  • אין תגובות
אילוסטרציה. Credit: Darryl Leja, NHGRI.

ספר החוקים של התא

  • אין תגובות
חוקרת הגנטיקה פרופ' מארי קלייר קינג, אחת מחתני וכלות פרס דן דוד לשנת 2018. צילום יח"צ ועדת פרס דן דוד

זוכת פרס דן דוד קוראת לנשים מעל גיל 30 להשתמש בבדיקה ביתית לגילוי סיכון לסרטן

  • אין תגובות
ירקות ופירות מהונדסים גנטית איור: מתוך PIXABAY.COM

משרד החקלאות האמריקני הסיר מגבלות מפיתוח צמחים מהונדסים גנטית

  • 15 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

סקירה חדשה חושפת שגידולים מהונדסים-גנטית בריאים יותר למאכל

  • 5 תגובות
בני מעיים. חיידקים דמויי חוטים בחלל המעי של עכבר כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. באדיבות מכון ויצמן.

בין גנטיקה לאורח חיים: מה קובע את הרכב החיידקים בגופנו?

  • תגובה אחת

האם נמצא פתרון לתסמונת ה-X השביר?

  • 3 תגובות
"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

  • אין תגובות
נגיפים (נראים בתמונה כעיגולים קטנים) תוקפים חיידקים. מערכות חיסון מתוחכמות. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התגלו עשרה מנגנוני הגנה של חיידקים: ארגז הכלים לעריכה גנטית מתרחב

  • תגובה אחת
תאים מזדקנים (למעלה) ותאים רגילים (למטה) מהרירית הפנימית של ריאת עכבר, צבועים בצבעים המבליטים את סממני ההזדקנות (משמאל) או את מאפייני הרירית (ימין). צולם בעזרת טכנולוגיית ImageStreamX. מקור: מגזין מכון ויצמן.

ספירת מלאי של תאים מזדקנים

  • אין תגובות
הגילוי יאפשר לטפל בשורה של מחלות הנוצרות כתוצאה מהצטברות חלבונים בתאים. אילוסטרציה: pixabay.

חוקרים זיהו מנגנון ביולוגי לפירוק גושי חלבונים

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Caroline Davis2010.

הביו-האקר שאינו חושש לעצב מחדש את הביולוגיה של גופו

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

כשהשליח הגנטי מגלה עצמאות

  • אין תגובות
גחליליות. מנגנון התאורה שלהן יכול לשמש לפיתוח כלים חשובים בתחום הרפואה. תצלום: Uqbar is back.

הגנטיקה של הגחלילית

  • אין תגובות
מחקרי המשך שיובילו ליישום טכנולוגיה של שיקום חוט השדרה בבני אדם. אילוסטרציה: BruceBlaus, Wikimedia.

חוקרים הצליחו לשקם את חוט השדרה של חולדות משותקות

  • 4 תגובות
פעילות אנזימים בתא: האנזימים באדום, התוצר הסופי – בכחול (ראו סרטון בהמשך). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מחקר ראשון על יעילות אנזימים בתאים חיים חושף מגבלה מפתיעה על פעילותם

  • אין תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

  • אין תגובות
מקרופאגים (בירוק) ואקסונים (באדום) ברקמת שומן חום. צולם באמצעות מיקרוסקופיה דו-פוטונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד המפתיע של ה"זללנים הגדולים" במניעת השמנה

  • אין תגובות
איור: pixabay.

חנינה מולקולרית

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

האם עלינו לקבוע את רצף הגנום המלא של תינוקות?

  • 4 תגובות
סיבי אקטין המוארים פלורסצנטית. מייצרים קפלים מעוגלים על קרום התא. מקור: מגזין מכון ויצמן.

עיצוב מחדש של פני השטח: חזיתות גל יוצרות קפלים בקרום התא

  • אין תגובות
הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

  • תגובה אחת
עגבניות מהונדסות גנטית מייצרות בטלאינים בפרי, אך לא בשאר חלקי הצמח. מקור: מגזין מכון ויצמן.

עגבנייה בעור סלק: בריאה יותר, עמידה יותר, סגולה יותר

  • 22 תגובות
דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון

  • תגובה אחת
כאשר המדענים שברו את הדי-אן-אי בגן האחראי ליצירת הפיגמנט האדום, הליקופן, הניבו צמחי עגבניות רבים פירות צהובים – ובחלק מהפירות היו מקטעים צהובים (מוטנטים) ואדומים (תקינים). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מה זה אדום מבחוץ וטעים מבפנים

  • 4 תגובות
גלים בממברנת התא. מקור: מתוך המחקר - Fronts and waves of actin polymerization in a bistability-based mechanism of circular dorsal ruffles.

חוקרים שופכים אור חדש על תנועת גלים על פני ממברנות התא, שעשוי להשפיע על חקר הסרטן ועל הטיפול בו

  • אין תגובות
פרופ' עצמון במעבדתו. מקור: באדיבות אוניברסיטת חיפה.

נמצאה מוטציה גנטית שתורמת לאריכות ימים אצל גברים

  • 2 תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

טיפול בסרטן: האם בדיקת דם תוכל להחליף הליך פולשני?

  • 9 תגובות
בדיקת דם לשינוי הטיפול בסרטן
איור: מגזין מכון ויצמן.

חוקרים זיהו 6,500 גנים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים

  • 8 תגובות
צילום מיקרוסקופי של תאים "מזדקנים בעכבר (Senescent Cells) – תאים אשר "פורשים לגמלאות" ומפסיקים להתחלק, אך אינם מתים – נוכחים תמיד ואף ממלאים כמה תפקידים חשובים בגוף, למשל בריפוי פצעים. אבל באיברים מזדקנים, תאים אלו אינם מסולקים בקצב הראוי, ויכולים להצטבר ולהזיק. מקור: Y tambe, Wikimedia.

להיפטר מתאים זקנים

  • אין תגובות
תגובות הדדיות בין תרופות ובין הגֶנים של המטופלים עלולות להשפיע לרעה על השפעת התרופות ואף לסכן את חיי המטופלים. בדיקות גנטיות עשויות למנוע זאת ולעזור במציאת תרופה חלופית. אילוסטרציה: National Human Genome Research Institute.

להתאים את התרופה המתאימה לכם ביותר

  • 2 תגובות
היתוש Aedes aegypt, שהוא בין מפיצי וירוס הזיקה. מקור: James Gathany / PHIL, CDC.

היתושים יצילו אותנו מפני… היתושים

  • 6 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש