גנטיקה

ייצוג סכמטי של מעבר האור דרך מתחם הגלאי של פוטו-קולטן וההתקדמות של האור עד לאפקטור (באדיבות: © TU Graz/IBC).

מערכת ביולוגית עם מתג של אור

  • תגובה אחת
תאי עצב אנושיים מוזרקים לתוך בעובר ראשוני של חזיר. מקור: Jun Wu et al.

לגדל איברי אדם בגופם של בעלי חיים

  • 4 תגובות
האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו? אילוסטרציה: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו?

  • 7 תגובות
"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

  • תגובה אחת
איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

  • אין תגובות

מדוע בדיקות גנטיות לסרטן אינן מספקות תשובות ברורות יותר?

  • אין תגובות
יתוש Culex quinquefasciatus - הנושא ומפיץ את וירוס הנילוס המערבי. מקור: CDC/Jim Gathany 2003 / Wikimedia.

יבמ, יחד עם מלנוקס הישראלית ו-NVIDIA, פענחו את גנום יתוש קדחת הנילוס

  • 2 תגובות
מבט על גלעין התא. איור: shutterstock

שיטת אולטרה-סאונד חדשנית לדימות תאים חיים

  • אין תגובות
ייתכן שהגֶן הגורם למחלה הניוונית הקשה של מערכת העצבים היה חיוני באבולוציה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.com.

פרדוקס הנטינגטון: כיצד גן חיוני גורם למחלה קטלנית

  • 2 תגובות
פוסטר המראה את נושא פרס דן דוד לשנת 2017: ארכיאולוגיה ומדעי הטבע. מתוך אתר פרס דן דוד

שניים מהחוקרים שחיזקו את הקשר בין המדעים והארכיאולוגיה זכו בפרס דן דוד לממד זמן עבר

  • תגובה אחת
פרופ' ישראל פינקלשטיין, זוכה הפרס המקביל בשנת 2006 תיאר את המהפכה העוברת על עולם הארכיאולוגיה וכיצד שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד זמן עבר בתחום
כדורית לבנה נדחקת דרך תאי אנדותל בדרכה אל מחוץ לכלי דם. השלד התוך תאי (סיבי אקטין) של הכדורית ושל תאי האנדותל נחשף בטיפול. מיקום גרעין הכדורית מוצלל בחום ושלוחת הכדורית שחדרה מבעד לתאי האנדותל ועשירה בסיבי אקטין מוצללת בצהוב.

סוד כוחו של התא הלבן

  • אין תגובות
גבישי מלח על גבי עלה שך צמח מנגרובה, העמיד למים מלוחים. מקור: / Ulf Mehlig Wikimedia.

הפתרון המלוח: השקיה במי ים מדוללים

  • תגובה אחת
פרופ' פלויד רומסברג (מימין) ותלמיד המחקר יורקה ג'אנג שהובילו את המחקר החדש במכון המחקר סקריפס, יחד עם בריאן לאמב (לא בתמונה). צילום: מכון המחקר סקריפס (צילום: מדליין שמידט)

מדענים יצרו את היצור החי הסינתטי למחצה הראשון

  • 15 תגובות
גרפיטי בניו יורק נגד מזון מהונדס גנטית. תצלום: hikinghillman / flickr.

לא לפחד, זה רק מזון מהונדס גנטית

  • 18 תגובות
חמוס שחור רגל. מקור: USFWS Mountain-Prairie / flickr

תחיית מתים גנטית

  • תגובה אחת
איור: pixabay.com.

מכון המחקר הגנטי סנגר משיק שרותי Science-as-a-Service ומחשוב לפי דרישה על בסיס טכנולוגיות פתוחות של רד האט

  • אין תגובות
פרופסור ליאור גפשטיין. צילום: דוברות הטכניון

פיתוח ישראלי-קנדי: קוצב לב ביולוגי חדש

  • אין תגובות
הצבע החום באזור הסרטני (צד שמאל של התמונה) מעיד על רמה גבוהה של חלבון RNF4 – תופעה שאינה קיימת ברקמה הלא-סרטנית בצד ימין. מתוך מחקר בראשות פרופ' אמיר אורין מהטכניון.

בנתיב האוביקוויטין

  • אין תגובות
מפת התפשטות האדם מאפריקה. מתוך ויקיפדיה

חוקרים גילו תפקיד במוטציות DNA שהתרחשו לפני נדידת האדם מאפריקה לשאר העולם

  • 2 תגובות
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

שיטה חדשנית לשכפול דנ"א

  • תגובה אחת
למעלה - הכנסת ההיסטון H2A.Z מגבירה את ניידותו של הנוקלאוזום על ה-DNA וכך מעודדת את שעתוק הגן, כלומר את הביטוי הגנטי. למטה - מלקחיים אופטיים מפעילים כוחות מכניים על מולקולות כרומטין בודדות ופורמים את ה-DNA. כתוצאה מכך מתפרק הנוקלאוזום, וכך אפשר ללמוד על יציבותו ועל ניידותו.

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתחו שיטה לפירוק מולקולת כרומטין בודדת ולחקר תפקידה בתהליכי שעתוק גנטיים

  • אין תגובות
ד"ר שראל פליישמן

החוקים החדשים

  • אין תגובות
דר ולרי קריז'נובסקי

זקנים חסרי מנוח

  • 2 תגובות
דוגמנית עם שיער ירוק צבוע. איור: shutterstock

זיהוי ייחודי של בני אדם בעזרת השיער

  • 4 תגובות
פרופסור-מחקר אהרן צ'חנובר . צילום : דן פורגס

חתן נובל אהרן צ'חנובר: הפרס ליושינורי אוהסומי, סוגר מעגל של ארבעה פרסי נובל בשטח הרס התא

  • תגובה אחת
יושינורי אושומי. חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2016. צילום יח"צ אוניברסיטת טוקיו

זוכה פרס נובל לרפואה 2016: מגלה מנגנון מיחזור התאים בגוף * תגלית המשך לזו של הרשקו וצ'חנובר

  • תגובה אחת
תהליך פירוק חומרים בתוך התא - תיאור המנגנון שגילה זוכה פרס נובל לרפואה לשנת 2016 יושינורי אוסומי

פרס נובל לרפואה ליושינורי אוסומי – מגלה תהליך הובלת חומרי התא לפירוק

  • 4 תגובות

לערוך את הפטרייה

  • 6 תגובות
אוטיזם. איור: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון גילו חתימה אבולוציונית ייחודית בגנים של אוטיזם

  • אין תגובות
פרופ' וירגיניוס שיקשיניס, אוניברסיטת וילנה, ממגלי ה-CRISPR/CAS9. צילום יח"צ אוניברסיטת וילנה

"חקרנו כיצד החיידק של היוגורט מגן על עצמו מפני וירוסים, לא תכננו מראש לפתח מערכת לעריכת גנים"

  • 4 תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

הטיפול בסרטן מקבל תפנית בזכות הרפואה הגנומית

רפואת הסרטן עוברת לטיפול מותאם אישית: חולים יקבלו טיפול המתאים ספציפית לגידול שלהם
מקטעים מרוצפים מותאמים לגנום האנושי המלא הידוע. חפיפות רבות נוצרות (ויקיפדיה)

גוגל ואוניברסיטת סטנפורד ישתפו פעולה במטרה להאיץ את ניתוח וריצוף הגנום

  • 10 תגובות
כוויה ממים רותחים. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב ובהרווארד פיתחו טכנולוגיה חדשה העשויה למנוע הצטלקות מכוויות

  • אין תגובות
התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

  • 2 תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

  • אין תגובות
הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

מחקר: שיבוטים לא מתים צעירים

  • תגובה אחת
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

  • אין תגובות
תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

  • תגובה אחת
מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

  • תגובה אחת

זהירות: סריקת גֶנים טרום־לידתית

  • אין תגובות

דע את עצמך

  • 2 תגובות
פרופ' מרטין קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד בכנס Science in the age of experience' המתקיים בבוסטון, 23.5.16 צילום: אבי בליזובסקי

חתן פרס נובל מרטין קרפלוס: גילוי תרופות מותאמות אישית יתאפשר רק באמצעות סימולציה

  • אין תגובות
ריפוי סרטן. המחשה: shutterstock

בדיקה לסריקת גנום תאי הגידול והתאמת תרופה אישית תיחשף בכנס IATI BIOMED

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

  • אין תגובות
"מסלולי-על" במאגר המידע מקוון PathCards: מפת המסלולים הביולוגיים האנושיים – כל קודקוד מסמל מסלול ביולוגי, וכל קו מחבר מסמל קשר בין מסלולים. הצבעים מסמלים את המקורות מהם לקוחים המסלולים. כל קבוצה מקושרת מהווה מסלול-על, שמקבץ יחד מספר מסלולים קרובים, ומאפשר מחקר יעיל יותר של מסלולים ביולוגיים ממספר מקורות שונים. איור: פרופ' דורון לנצט

גם לגנים יש רשתות חברתיות

  • תגובה אחת
ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

  • אין תגובות
חלבון. הדמייה: shutterstock

חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים

  • אין תגובות
צֶבֶר המורכב מחלבון "תמיכה" (אפור) וממולקולת די-אן-אי. מבנה הסליל הבודד של הדי-אן-אי (בירוק), אותו ניבא המודל, תואם את מבנה הסליל שהתגלה בניסוי (כתום). מקור: מכון ויצמן למדע.

חיזוקים חיוביים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש