גנטיקה

פתרון לבעיות הרעב בעולם? רקמת שריר מהונדסת בתרבית. צילום באדיבות המעבדה להנדסת רקמות, אונ'' ת"א

באונ' ת"א מנסים לגדל חזה עוף בתרבית

  • 4 תגובות
תרשים המתאר מבנה של תא אדם טיפוסי. איור: shutterstock

מייסד מיקרוסופט תורם 100 מיליון דולר להקמת מכון רב תחומי לחקר התא

  • אין תגובות
מכנה משותף ברמת התא. ההתפתחות העוברית (A) והאבולוציונית (B). איור באדיבות הטכניון

אבולוציה בין השכבות

  • 3 תגובות
גור של חתול סקוטי מתפנק. צילום: shutterstock

פוענח גנום חתול הבית; חושף רמזים על תהליך הביות

  • 4 תגובות
מחשבות שולטות בנורת לד בתחום התת-אדום הקרוב, היוזמת ייצור של מולקולה בתא תגובה. [באדיבות Martin Fussenegger et al., ETH Zurich]

לשלוט בגנים בעזרת המחשבות

  • אין תגובות

כיצד התאים יודעים לאן לפנות?

  • אין תגובות
מבחר פירות וירקות. צילום: shutterstock

לייצר פירות וירקות טעימים יותר בלי הנדסה גנטית / פריס ג'אבר

  • תגובה אחת
אנטומיה של העין. איור: shutterstock

פוקחים עין לרפואת העתיד

  • תגובה אחת
הקפאת תאי גזע שהפכו לתרופות ביולוגיות במפעל פלוריסטם בחיפה, 26/10/214. צילום: אבי בליזובסקי

העשור של חקר השליה – רשמי סיור במפעל פלוריסטם

  • 3 תגובות
תיאור המיון של תאים מסוג אחד (צבועים בסגול) תוך העשרת הניקיון מאחוז אחד בלבד ל-99%. איור: אוניברסיטת הוואי

שיטה חדשנית ויעילה להפרדת תאים

  • תגובה אחת
הדגמה תלת ממדית של תאי שמרים בתהליך הפקת בירה. צילום: hutterstock

עשה זאת בעצמך: שמרים / דייוויד ביילו

  • 6 תגובות
פרופ' מקוטו אסשימה. צילום: אבי בליזובסקי

"האתיקה צריכה להדביק את הקצב של הטכנולוגיה, בפרט תחום מדעי החיים"

  • 3 תגובות
קלחי תירס. צילום: shutterstock

מאמץ מרוכז לפיתוח זן תירס עמיד לבצורת לגידול באפריקה

  • 10 תגובות
ביוטכנולוגיה. צילום: shutterstock

ביוטכנולוגיה: הדסית ביו השקיעה בפרוטאב; מעבדה להפטיטיס C בביה"ס לרפואה בצפת;

  • אין תגובות
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיצחו מנגנון שיתרום להבנת מחלות ניוון שרירים

  • אין תגובות
ד"ר אסף בהט, מנכ"ל קליה ביוטק בכנס Life Sciences Baltics 2014 שהתקיים בוילנה בירת ליטא, ספטמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

משמרים חיים בים המוות

  • 4 תגובות
שכפול ה-DNA באמצעות RNA. איור: shutterstock

‫מהפכת הרנ"א / כריסטין גורמן ודינה פיין מרון‬

  • 5 תגובות
פוריות הגבר. איור: shutterstock

מוטציות מנוגה, מוטציות ממאדים

  • תגובה אחת
אפיון פעילותם של 6 חומרים חדשים האחראים להעברת סוכרים בצמח 'תודרנית לבנה' (Arabidopsis), קרוב משפיה של הצמח חרדל, המשמש כצמח מודל במחקרים של ביו-דלקים מתקדמים. [באדיבות Roy Kaltschmidt]

שיטה משופרת להנדסה גנטית של צמחים לביו-דלק

  • אין תגובות
איור: דוברות מכון ויצמן

בקרה סביבתית

  • אין תגובות
תמונה 2: תהליך התמיינות של תאי גזע לתאי עצב. המקור לתמונה: שרון*. תאי גזע עובריים של אדם שגודלו בתרבית תאים על גבי פיברובלאסטים ממקור אנושי. את תאי הגזע מגדלים על שכבת תאים המשמשים כשכבת הזנה (על "feeder layer" תמונה שמאלית). כדי לגרום להם להתמיין אוספים ומגדלים אותם כצבר תאים בתרחיף (תמונה מרכזית), ומוסיפים להם חומרים שונים שגורמים להם להתמיין לנוירונים (תמונה ימנית, לאחר 10 שבועות מיון- צבועים בצבע פלורסנטי מיוחד ירוק-תאי עצב. כחול-גרעיני התאים).

כיצד מתחולל התהליך שבו רוכשים תאי גזע את התמחותם, והופכים לתאים בוגרים?

  • אין תגובות
עכברים כמודל לחקר תאי גזא. איור: shutterstock

פותח מודל חדש לזיהוי תאי הגזע של מערכת הדם בעכבר

  • תגובה אחת
תולעת טפילית דמוית שוט. איור: shutterstock

תולעת מזיקה לחזירים אך מסייעת לבני האדם להתגבר על מחלות אוטואימוניות

  • 3 תגובות
הגירת הניאוליטים מהלבנט לאירופה דרך הים. איור: אוניברסיטת וושינגטון. המפה - נאס"א

מחקר שלדים בסוריה ומחקר גנטי משווה של אוכלוסיות חושף: הניאוליטים הביאו את החקלאות והתרבות מהסהר הפורה לאירופה דרך הים

  • 3 תגובות
ברום, אחד מ-92 היסודות הכימיים הנפוצים בטבע, מהווה את היסוד ה-28 במספרו בקרב החומרים החיוניים להתפתחות החיים של כל בע"ח על פני כדור הארץ. איור: shutterstock

נמצא כי היסוד ברום חיוני לחיים

  • אין תגובות
מדענים ממכון רוזלין באוניברסיטת אדינבורו סייעו לפצח את הקוד הגנטי של הכבשים. הצוות היה חלק מקונסורציום בינלאומי לחקר גנום הכבשים אשר ריצף את ההרכב הגנטי המלא של כבשת טקסל, אותו זן של כבשים שנראהב בתמונה. ממצאיהם חושפים כי הכבשים הפכו למין נפרד מהעיזים לפני 4 מיליון שנה. צילום: קיי אייטצ'יסון, ביה"ס המלכותי ללימודים וטרינריים, אוניברסיטת אדינבורו.

פוענח גנום הכבש; נפרד מהעז לפני 4 מיליון שנה

  • 8 תגובות
ד"ר ירון שב-טל, הדוקטורנטית ליאת אלטמן, הדוקטורנטית שרון יונגר וד"ר יובל גרעיני. צילום: אוניברסיטת בר-אילן

חוקרים בבר-אילן הצליחו לעקוב אחר פעילות גן בודד בתא חי בזמן אמת

  • אין תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

זוכי פרס וולף לחקלאות 2014: החזרת גנים שאבדו מחיות בר לחיות מבויתות ומצמחי בר לצמחים מבויתים חיוני לשיפור אספקת המזון * השניים הם חלק מתשעת הזוכים שקיבלו את הפרס מנשיא המדינה

  • 8 תגובות
פרופ' יואכים מסינג. מתוך ויקיפדיה

"כשאנשים יבינו שלמזון מהונדס גנטית יש תכונות טובות לבריאות, הם יעדיפו לצרוך אותו"

  • 8 תגובות
פרופסור מיכאל גליקמן. צילום : דוברות הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי המנגנון שמסלק חלבונים פגועים – "יוצא להפסקה" בשעת לחץ

  • אין תגובות
מיטוכונדריה. איור: shutterstock

לאן נעלמו המיטוכונדריות האבהיות?

  • תגובה אחת
תאים חיים מבעד למיקרוסקופ. איור: shutterstock

הדמיית מחשב של תא חי / מרקוס ו' קוברט

  • אין תגובות
ריפוי גנטי. איור: shutterstock

צורתן של מולקולות ה-RNA מהווה קוד נוסף

  • אין תגובות
הפרעות גנטיות. איור: shutterstock

הפקת תאי גזע מילדים החולים במחלת פראדר-וילי הביא לתובנות חדשות אודות תהליך המכונה "החתמה הורית"

  • אין תגובות
שימוש בתאי גזע לגידול איברים להשתלה. איור: shutterstock

"באמצעות רגולציה ושליטה בתהליכים בתא, אפשר יהיה לטפל במחלות ובפציעות שקשה לטפל בהן בדרכים המקובלות."

  • תגובה אחת
התמיינות תאי גזע פלוריפוטנטים לתאים מסוגים שונים. איור: shutterstock

לראשונה: תכנות מחדש של תאים בוגרים מחולים לתאי גזע על ידי טכניקת העברת גרעין

  • אין תגובות
http://www.shutterstock.com/pic-96854119/stock-vector-tsetse-fly-or-tik-tik-fly-glossina-morsitans-vintage-illustration-from-meyers-konversations.html?src=46XVS3nfE9Vk8IITrrUOXw-1-0

פיענוח גנום זבוב הצה צה חשף את חולשותיו

  • 3 תגובות
מימין: מריה פוזשי לוי, ד"ר מיכל שרון, ישי לוין וגילי בן-ניסן. גמישות. צילום: מכון ויצמן

חלבונים ממוחזרים

  • אין תגובות
כרומוזום X וכרומוזום Y. איור: shutterstock

כרומוזום Y נוצר לראשונה אצל אבות היונקים לפני 180 מיליון שנה

  • 2 תגובות
תאי כבד בהגדלה גבוהה. צילום: shutterstock

סימן שאתה צעיר

  • אין תגובות
מודל תלת-ממדי של רעלן הבוטוליזם מסוג A קרדיט: ויקיפדיה, מקור: ד' ב' לייסי ועמיתים, המבנה הגבישי של הנוירוטוקסין של בוטולינום מסוג A והשלכותיו על הרעילות, Nat.Struct.Biol, גיליון 5, עמודים 898-902, 1998

הרהורים – זהירות בוטוקס / ברכה רגר

  • 5 תגובות
דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

  • אין תגובות
מחקר גנטי. איור: shutterstock

אירועים הסטוריים נשמרו בגנום האנושי

  • 11 תגובות
זיהוי הגנטיקה הקשורה לגנים שבכרומוזום X יכול לסייע בהבנת מאפיינים השונים בין המינים - כגון גובה. צילום: shutterstock

כרומוזום X עשוי להסביר את המקור לשוני בגובה בין נשים לגברים

  • תגובה אחת
חלק ניכר מהגנום הניאנדרטלי נשמר באוכלוסיות בני אדם מודרניות. אדם ניאנדרטלי. איור: shutterstock

שושלות ניאנדרטליות שוחזרו מהגנום האנושי המודרני

  • 13 תגובות
משמאל: התאים ההתחלתיים בעלי תכולה של 15% ליפידים. מימין: תאים מהונדסים בעלי תכולה של כמעט 90% ליפידים. [באדיבות: University of Texas at Austin]

הפקת ביו-דלק מתאי שמרים

  • 2 תגובות
שיחזור מראהו של אדם שחי לפני 7,000 שנה בספרד. איור: המועצה המדעית הלאומית של ספרד (CSIC)

לאדם הקדמון בספרד היו עיניים כחולות ועור כהה

  • 2 תגובות
תאומות זהות. צילום: shutterstock

מה גורם לחלק מהתאומים הזהים להיראות שונים זה מזה?

  • תגובה אחת
פרופ' נחום זוננברג, אוניברסיטת מקגיל, קנדה

פרופ' נחום זוננברג, חלוץ תחום בקרת התרגום של החלבונים, ושני מגלי המיקרו RNA: גארי רובקון וויקטור אמברוז זכו בפרס וולף לרפואה

  • אין תגובות
פרופ' חורחה דובכובסקי. מתוך אתר אוניברסיטת קליפורניה בדייויס

משפרי החיטה זכו בפרס וולף לחקלאות

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש