גוגל ואוניברסיטת סטנפורד ישתפו פעולה במטרה להאיץ את ניתוח וריצוף הגנום

כלי ענן, מדע נתונים ומחשוב מכונה יאפשרו לטפל במידע גנומי בהיקפים עצומים, ולסייע בניתוח אוטומטי של צילומי רנטגן ומידע פתולוגי

מקטעים מרוצפים מותאמים לגנום האנושי המלא הידוע. חפיפות רבות נוצרות (ויקיפדיה)
מקטעים מרוצפים מותאמים לגנום האנושי המלא הידוע. חפיפות רבות נוצרות (ויקיפדיה)

Google Cloud Platform ו-Stanford Medicine, אחד מהמוסדות האקדמאיים-רפואיים הידועים בארה"ב, הודיעו על שיתוף פעולה במסגרתו כלים טכנולוגיים יסייעו למדענים ועובדי רפואה אחרים לאחסן ולנתח כמות עצומה של מידע גנומי, כחלק מהשאיפה לפרוץ דרכים חדשות בעולם המחקר והטיפול הרפואי.

בגוגל צופים כי כלי מחשוב הענן של החברה (העומדים בתקן HIPAA), יחד עם טכנולוגיות למידת מכונה (Machine Learning) ומדע נתונים – כשהם משולבים עם מומחיותה של Stanford Medicine בתחומי הגנום והרפואה – יובילו להתקדמות חשובה במה שמכונה "רפואה מדויקת" (Precision Health), גישה ברפואה הפועלת על בסיס חיזוי ומניעה.

בגוגל מסבירים כי מדובר בהזדמנות לשלב את כלי מדע הנתונים עם עולם הטיפול בחולים, באמצעות שילוב המידע הגנומי והמידע המסורתי הנאסף ברישומי החולים. שיתוף הפעולה בין הצדדים יעמוד בבסיס ה-Clinical Genomics Service, שירות חדש שמפעילה Stanford Health Care, שמטרתו לנתח אלפי גנומים של חולים. פלטפורמת הענן של גוגל תאפשר למדענים ואנשי הרפואה של סטנפורד לנתח באופן מאובטח את מערכי המידע העצומים הללו באופן מידי, וככל שהשימוש במידע גנומי ליישומים רפואיים ילך ויגדל, לגדול יחד עמו.

ככל שתהליכי ריצוף הגנום (Genome Sequencing) הופכים לזמינים יותר מבחינה כלכלית, יותר ויותר חולים יוכלו ליהנות מתוצרי תהליכים אלו. טכנולוגיות ענן מודרניות, בשילוב עם כלי מדע נתונים, יכולים לשפר משמעותית את שיטות ניתוח המידע הגנומי. הפעילות של גוגל עם סטנפורד אמורה, לפי הצדדים, לבנות דור חדש של פלטפורמות וכלים, שיאפשרו לבצע ניתוח גנום בהיקפים עצומים, ולספק מידע הניתן ליישום אודות סוגים שונים של גנום מאנשים שונים – בזמן קצר משמעותית מזה המאפיין תהליכים אלו כיום.

חוקרי סטנפורד כבר דנים במספר רעיונות לשימוש בכלים אלו מעבר לניתוח המידע הגנומי, בהם יישום טכניקות לימוד-מכונה על מנת לאמן מחשבים לקרוא צילומי רנטגן ומידע פתולוגי, ולזהות גידולים ובעיות רפואיות אחרות. בנוסף, לחוקרים נגיש מידע רב שנים (אנונימי, כלומר אינו מכיל זיהוי של החולים שמהם תועד) שעמו ניתן ללמד אלגוריתמים כיצד להבדיל בין התראות שווא להתראות אמת, למשל במקרים בהם מופעלת אזעקה אוטומטית בבית החולים כאשר בפועל אין סכנה לחולה.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. ניסים
    חס וחלילה לא להשקיע. וברור שההשקעה צריכה להיות בכיוון עם הכי סיכוי להצלחה בלי קשר לעלות המשוערת.
    ובכל זאת יש פה משהו משהו מדאיג.

  2. א.
    אני לא חושב שיש מחסור משאבים היום בעולם – בתנאי שאוכלוסיית העולם לא תגדל יותר מידי, ובתנאי שאוכלוסיות מסויימות יתרמו את חלקן…

    הבעיה שאתה מעלה היא אמיתית. אבל, זה לא אומר שלא צריך להשקיע במציאת פתרון למחלות הנוראית האלה.

  3. ניסים
    נשמע שרוב הממשלות לא יוכלו אפילו לשקול לסבסד את זה.
    נשמע שבניגוד לאלקטרוניקה ששם נראה שככול שהטכנולוגיה מתקדמת, הפאר בין העולם העשיר לעני נסגר (אפשר לראות ציידים עם חניתות וסמארטפונים)
    ברפואה המגמה בפוכה.
    גם ממשלות של מדינות מפותחות מתקשות לעמוד בכך. בעתיד חלק גדול מאוד מקציב ילך לבריאות ועוד לא התחלנו להדפיס אברים שגם בטח לא יהיה זול. ובלי להזכיר את עליית אחוז הגראטרים. בסוף גם מדינות סוציאליות עלולות לנטוש את העניים במדינה.
    בקיצור עתיד הרפואה לא וורד.

  4. א.
    כן – הרעיון הוא פשוט: משווים גנום של תאים בריאים לגנום של תאים סרטניים. "ההפרש הוא הסרטן". עכשיו – בודקים אלו חלבונים ההפרש הזה יוצר, ודואגים לכך שהמערכת החיסונית תיצור תאים שיהרגו תאים שמייצרים את החלבונים האלה
    המימוש כנראה פחות פשוט….

    צריך "רק" לדאוג שהממשלה תחסה את זה.

  5. ניסים
    קראתי שוב את מה שכתבת. ואם הבנתי נכון אתה מדבר רק על התאמת טיפול בעזרת בדיקת DNA.
    חשבתי שאתה מדבר על סוג אחר של טיפולים שמפותחים היום שמתבססים על הוצאה של תאי מערכת החיסון מעבר של תהליך כלשהו והחזרתם לגוף ועוד כל מיני טיפולים כאלה.
    ברור שהכל עדיף על האלטרנטיבה. ועדיין יש משהו מדאיג בזה. הגיוני מאוד שרפואה מתואמת אישית תהיה יעילה יותר אבל ברור גם שהיא יקרה יותר. נראה שבעתיד בריאות תהיה יקרה לא פחות אם לא אפילו יותר מהיום. די שונה מ הפנטזיה שתמיד הייתה לאנשים על עתיד הרפואה. לחיות. לא הולך להיות זול.

  6. א.
    הבדיקה עצמה יקרה מאד – אך היא נעשית בחינם. עלות הטיפול גם יקרה, ונעשים מאמצים אדירים להוריד עלויות מחד, ולקבל השתתפות של חברות הביטוח ו/או הממשלה מאידך.
    בניסויים – הטיפולים החדשניים האלה מאד יעילים ומספיקות שלוש זריקות, ולעיתים פחות, כדי לרפא סרטן. אז, העלות בסה"כ לא בשמיים.

    אבל – הנקודה הכי חשובה היא שהיום מפתחים, בכלים האלה חיסונים לסרטן!

    תחשוב על האלטרנטיבה – המשך טיפול בכימו: עוזר בצורה מוגבלת ב-20% מהמיקרים, ומחמיר את מצבם של חלק גדול משאר המטופלים.

  7. ניסים
    מה שמפחיד אותי בשיטות האלה זה שהם נשמעות מאוד יקרות, וגם כמעט בלי פוטנציאל לירידה במחיר. לא מדובר פשוט בחומר שמכניסים לגוף. מדובר בהליך מורכב ופרטני שאני חושש שרק עשירי העולם ייהנו ממנו.

  8. אביהו
    אתה לא יודע כמה אתה צודק! אני נמצא כרגע בכנס רפואי (בהשתתפות הנשיא קלינטון), בו מציגים שיטות לטיפול בסרטן המבוססות על הגנום של החולה. יש כבר הצלחות מדהימות, ויש סיבות להיות אופטימיים.

  9. מאמין בטכנולוגיה . המהפכה ברפואה בדרך למהפכה שעשתה התקשורת . תוך 20 שנה קליעה למטרה במחלות עתידיות וחיסולם בעודם באיבם . לטכנולולוגיה העתידית לצערנו לא תמנע שנאה תאווה נקמה גנבה וכל המחלות הנפשיות הנ"ל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן