סיקור מקיף

אסטרונומים חשפו את תאריך כתיבתו של שיר ביוון העתיקה

פיזיקאים ואסטרונומים מאוניברסיטת טקסס בארלינגטון השתמשו בתוכנה אסטרונומית מתקדמת כדי לזהות מתי נכתב “שיר חצות” של המשוררת היוונית סאפפו שחיה במאה השביעית לפני הספירה.

צביר הפליאדות, מתוך סקר שמים דיגיטלי. צילום: Credit: NASA/ESA/AURA/Caltech
צביר הפליאדות, מתוך סקר שמים דיגיטלי. צילום: Credit: NASA/ESA/AURA/Caltech

פיזיקאים ואסטרונומים מאוניברסיטת טקסס בארלינגטון השתמשו בתוכנה אסטרונומית מתקדמת כדי לזהות מתי נכתב “שיר חצות” של המשוררת היוונית סאפפו שחיה במאה השביעית לפני הספירה.

ב”שיר חצות” מתארת סאפפו באופן לירי ומדוייק את שמי הלילה מעל יוון לפני למעלה מ-2,500 שנה.
המדענים תארו את המחקר שלהם במאמר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת להיסטוריה ומורשת אסטרונומית. מרטין ג’ורג, נשיא לשעבר של האגודה הפלנטרית הבינלאומית, וכיום במכון מחקר האסטרונומי הלאומי של תאילנד, השתתף אף הוא במחקר.

“זוהי דוגמה לכך שהקהילה המדעית יכולה לתרום תרומה לידע המתואר בטקסטים עתיקים חשובים”, אמר מנפרד קונץ, פרופ’ לפיזיקה והמחבר הראשי של המאמר. “בעבר נעשו הערכות לעיתוי השיר, אבל הצלחנו לאשר באופן מדעי כי מדובר בשמי הלילה בתאריך ספציפי בשנת 570 לפני הספירה.

“שיר החצות” סאפפו מתאר צביר כוכבים המכונה הפליאדות שיש להגדיר בסביבות חצות, כאשר לכאורה נצפה על ידי אותה מהאי היווני לסבוס.
“הירח שקע
והפליאדות.
עכשיו חצות
הזמן רץ
ואני ישנה לבדי”
(הנרי תורנטון וורטון, 1887: 68, תרגום מאנגלית אבי בליזובסקי)
קונץ והאסטרונום לבנט גורדמיר, מנהל הפלנטריום באוניברסיטה השתמשו בגרסה מתקדמת של התוכנה 7.3 Starry night, כדי לזהות את התאריך המוקדם ביותר שבו הפליאדות שקעו בחצות או מוקדם יותר בזמן מקומי בשנת 570לפני הספירה. הם גם השתמשו במערכת DIGISTAR 5 המפעילה את תצוגת הפלנטריום כדי להראות גם כיצד נראו שמי הלילה של יוון העתיקה במקום ובזמן של סאפפו.
“השימוש בתוכנה פלנטריום מאפשר לנו לדמות את שמי הלילה באופן מדויק יותר במועד כלשהו, בעבר או בעתיד, בכל מקום על פני כדור הארץ,” אמר גורדמיר. “זוהי דוגמה לאופן שבו אנחנו פותחים את הפלנטריום למחקרים מולטי דיסצפילנריים מעבר לאסטרונומיה לרבות מדעי כדור הארץ, ביולוגיה, כימיה, אמנות, ספרות, ארכיטקטורה, היסטוריה ואפילו רפואה. ”
תוכנת ליל הכוכבים הוכיחה כי בשנת 570 לפני הספירה, הפליאדות שקעו בחצות ב -25 בינואר, ולכן זה יכול היה להיות המועד המוקדם ביותר שהשיר יכול להתייחס אליו. ככל שהשנה התקדמה, הפליאדות שקעו בהדרגה קודם לכן.
“שאלת העיתוי היא מורכבת מכיוון שבאותה התקופה לא היו שעונים מכאניים מדויקים כפי שיש לנו אולי רק שעוני מים” אמר קונץ.. “מסיבה זו חישבנו גם זיהינו את המועד האחרון שבו הפליאדות היה גלויות לסאפפו ממיקום זה בתאריכים שונים בכל שעה בערב.”
החוקרים קבעו כי המועד האחרון שבו נראו הפליאדות בסוף הדמדומים האסטרונומיים – הרגע שבו הגובה של השמש הוא -18 מעלות והשמים נחשבים חשוכים לחלוטין – היה 31 במארס.
“הצלחנו איפוא לתחם עונתית את השיר מאמצע החורף עד תחילת האביב באופן מדעי ולאשר הערכות קודמות של חוקרים אחרים”. אמר קונץ.
סאפפו היתה המשוררת המובילה בזמנה והיא התחרתה צמוד עם הומרוס. העניין שלה באסטרוונמיה לא היה מוגבל ל”שיר חצות”. גם בשירים אחרים היא התייחסה לשמש, לירח ולכוכב הלכת נוגה.
“סאפפו צריכה להיחשב תורמת פורמלית לאסטרונומיה היוונית בקדומה כמו גם לתרבות היוונית בכללותה,” הוסיף קונץ. “לא הרבה משוררים עתיקים הגיבו על תצפיות אסטרונומיות באופן ברור כפי שהיא עשתה”.

להודעה של החוקרים

3 תגובות

  1. כל-כך לא התרשמתי. את השנה הם ניחשו כי הייתה קרובה לשנת מותה המשוערת, ואז, עם תכנת פלנטריום מפונפנת (כשמספיקה בסיסית בלבד: http://neave.com/planetarium/) הם מצאו את העונה בטווח של מספר חודשים. ממש סיבה להוציא מאמר ולקבל קרדיט אקדמי.

  2. “סאפפו היתה המשוררת המובילה בזמנה והיא התחרתה צמוד עם הומרוס” – לא ממש. בעוד סאפפו היתה משוררת היסטורית במאה ה-6 לפנה”ס, הומרוס הוא דמות חצי-מיתית מהמאה ה-8 לפנה”ס. סאפפו כתבה שירים, הומרוס (אם אכן היה משורר אחד בשם זה) כתב אפוסים. הם בכלל לא היו באותה ליגה, שלא לדבר על תחרות כלשהי/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.