האסטרונומיה של חז"ל

"תורה מן השמיים". והפעם: כמה כוכבים יש במערכת "כימה", ככוכבי השמים לרוב, ממתי ידוע אורך חידוש הירח ונרתיק השמש.

סייברדין

כמו שהבטחתי במאמרי הקודם, כאן, הנה עוד כמה פנינים מחוברת ה"התעוררות" האחרת,
"תורה מן השמיים". והפעם: כמה כוכבים יש במערכת "כימה", ככוכבי השמים לרוב, ממתי ידוע אורך חידוש הירח ונרתיק השמש.

^^כמה כוכבים יש במערכת "כימה"?^^

האם ידעו חז"ל לפני אלף וחמש מאות שנה מה שהעולם גילה בעזרת טלסקופים רק לפני מאה-מאתיים שנה? כך מספרת החוברת: "בצביר הכוכבים הנקרא "כימה" (פליאדות), והמרוחק מאתנו בכשלוש-מאות שנות אור, העין מבחינה בשישה כוכבים. העין החדה ביותר יכולה להבחין בתנאי ראות תקינים בכוכב שביעי ושמיני. ואכן כך סברו האסטרונומים במשך דורות רבים כי "כימה" מכילה שמונה כוכבים. [עם המצאת הטלסקופים
השונים] התברר כי מלבד השמונה הנ"ל "כימה" מכילה למעלה ממאה כוכבים אשר עין רגילה אינה מסוגלת לראותם.

בתלמוד (ברכות נח, ב) כתוב בלשון זו:
"מאי כימה? אמר שמואל כמאה כוכבי. אמרי לה (יש אומרים) דמכנפי (שהם מקובצים וסמוכים זה לזה) ואמרי לה (ויש אומרים) דמבדרן (שהם פזורים)"וראה בפירוש רש"י כי כוונת השאלה "מאי כימה" על "כחה של כימה". כלומר הכוכבים המרכזיים שלה אבל יש אף יותר ממאה"

קצת אסטרונומיה להמונים: צביר הכוכבים "פליאדות" הוא חלק מקבוצת "שור" הידועה מגלגל המזלות. צביר זה ידוע בעולם המדעי גם בשם אובייקט מסייר (Messier) מס' ,45 או .M-45 חובבי הטריוויה מביניכם ישמחו לגלות ששמן היפני של הפליאדות הוא "סובארו", ואכן על שמן נקראת המכונית הפופולרית (זוכרים את הסמל?). צביר הפליאדות הוא צביר פתוח – תופעה נפוצה למדי, של קבוצת כוכבים קטנה יחסית (כמה עשרות עד כמה אלפים) הנמצאת אי שם בזרועות הלולייניות של שביל החלב. החוברת טעתה מעט בציון המרחק – צביר הפליאדות נמצא במרחק 380 שנות אור, ולא שלוש מאות.

בואו ניזכר מה אמר שמואל מהתלמוד: מאה כוכבים, יש אומרים מקובצים ויש אומרים פזורים. מיהם האומרים? מה, אלוהים יכול היה לספר שיש מאה כוכבים אבל לא היה יכול להוסיף שהם מקובצים (או פזורים)? מעניין. פתחתי את מילון אבן שושן הישן שבביתי בערך "כימה" – וראה זה פלא, כתוב שיש שם 230 כוכבים. יפה מאד מצד רש"י (וגם כותבי החוברת) להסתייג ולומר שיש "יותר ממאה" – ככה לא משנה כמה כוכבים יהיו שם, אפילו מיליון, עדיין חכמי התלמוד צדקו כי הם אמרו כביכול שיש יותר ממאה. דיוק אלוהי ממש. מקורות מעודכנים יותר באינטרנט מספרים כי בצביר הפליאדות יש למעלה מחמש מאות כוכבים שונים, והמומחים בתחום מצביעים על יותר מאלף, ואנו רואים איך הדיוק האלוהי שבתלמוד הולך ומתפוגג לנגד עינינו ממש.

כולם מדברים על למעלה משש-מאות וחמישים מסות שמש בפליאדות, ופירוש הדבר לפחות 1200 כוכבים. אחד המאמרים המדעיים, אפילו מזכיר 1067 כוכבים ידועים בצביר הפליאדות.

אך בכל זאת, איך ידעו החכמים שיש יותר משמונת הכוכבים הנראים לעין? לשם כך עלינו לחקור את מה שכינו חז"ל בשם "כימה". האם באמת מדובר בצביר הכוכבים "פליאדות"? את הרמז הראשון בכיוון זה קיבלתי מאחד הספרים בהם עיינתי, ספר חדש יחסית ומקצועי בנושא היקום, בו נטען ש"כימה" היא דווקא צביר הכוכבים "היאדות", שנמצא גם הוא בקבוצת "שור". פניתי לפיכך אל המקור – התלמוד הבבלי (ברכות נח, ב), ושם מצאתי את הקטע הבא:

"אלמלא חמה של כסיל [קבוצת הכוכבים אוריון] לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל" רק אלוהים יודע על איזה חום וקור משמידים דיברו חכמי התלמוד באותו ציטוט, והדבר מטיל בספק את ידיעותיהם האסטרונומיות כמו גם, איך אומר זאת בעדינות, את הקשר הבלתי אמצעי שלהם עם העובדות. את כל הסוגיה של כסיל וכימה הם העלו בעקבות פסוקים מאיוב ומעמוס בהם מוזכרות המילים "כסיל" ו"כימה". אוריון הוא קבוצת כוכבים גדולה ובולטת ביותר, הרבה יותר מאשר הפליאדות. האם הצביר הקטנטן יכול לשמש יריב לאוריון הענק? האם לא יהיה הגיוני יותר להניח שהתלמוד התכוון לקבוצת שור כולה? ובהקשר זה מעניין להזכיר שגם היוונים הקדמונים ראו את קבוצות הכוכבים אוריון ושור כנמצאות במאבק מתמיד. נזכיר גם את פסוק ל"א מספר איוב, פרק ל"ח: "התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח" – מעדנות כאן במשמעות כבלים, אסורים. ומה יותר הגיוני, לאסור בכבלים שור או קבוצת כוכבים קטנטנה?

ואם אכן בקבוצת שור מדובר, הרבה יותר קל לדמיין מדוע חשבו שיש שם מאה כוכבים, שלא לדבר על המספר העגול שבוודאי מצא חן בעיניהם. מה, לא יכול להיות שחכמי התלמוד השתמשו באותה מילה כמונו כדי לתאר משהו אחר? הרי זה תירוץ נפוץ ביותר של מחזירים-בתשובה שונים (ע"ע ארנבת, לדוגמא). למה להם מותר ולי אסור?

כמובן, זו רק השערה. אין לי מספיק מידע כרגע בנושא הגדרת המזלות של חז"ל (עד כמה שידוע לי הם לא עסקו בכך לעומק אלא הסתפקו באמירות כללית). אבל בכל מקרה, אין זה משנה: בפליאדות יש יותר מפי עשרה כוכבים מאשר גילה הידע ה"אלוהי" שבתלמוד.

^^ככוכבי השמים לרוב^^

אפרופו כוכבים , בחיטוטי בתלמוד הגעתי גם להערכה של מספר הכוכבים ביקום כולו. למרבה הפלא, הערכה זו לא הגיעה אל החוברת, אך אני מביא אותה בכל זאת כדי להקדים תרופה למכה.

אני מצטט מתלמוד בבלי, ב ברכות, דף לב, ב גמרא: "…אמר לה הקב"ה [לכנסת ישראל] בתי י"ב מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא
ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמישה אלפי ריבוא כוכבים כנגד ימות
החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך"

בואו נחשב.

1 גסטרא = 3650000000 כוכבים (3.65 X109)
קרטון = 30 גסטרא = 1.095 X 1011
רהטון = 30 קרטון = 3.285 X 1012
לגיון = 30 רהטון = 9.855 X 1013
חיל = 30 לגיון = 2.9565 X 1015
מזל = 30 חיל = 8.8695 X 1016
ברקיע יש 12 מזלות, כלומר סה"כ 1.06434 X 1018

נקודה בעייתית ראשונה היא ההבטחה שנתן הקב"ה לאברהם אבינו לאחר התרגיל האכזרי שעשה לו עם יצחק. בראשית כ"ב י"ז: "…הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים…". בהנחה שהקב"ה התכוון לצאצאיו של אברהם ולא לשום דבר אחר, ועל פי מספר הכוכבים בתלמוד, מדובר במיליארד מיליארדים של צאצאים. נניח הנחה מופרעת, שכל צאצא חביב שכזה צריך רק מטר רבוע אחד בלבד של שטח לצורך מחייתו. מדובר באלף מיליארד קילומטרים מרובעים. שטחן הכולל של כל יבשות כדור הארץ (בהערכה גסה שמצאתי אי-שם באינטרנט) הוא פחות ממאתיים מיליון קמ"ר. איפה בדיוק חשב אלוהים לשכן את כל הצאצאים האלה? אחד על השני?

הבעיה השניה היא שההערכות המודרניות מדברות על פי מאה כוכבים יותר ממה שמצוין בחישוב מהתלמוד. נו, שיהיה. כבר ראינו טעויות גדולות יותר.

^^ממתי ידוע אורך חידוש הירח?^^

עוד בעניין אסטרונומיה, מופיע בחוברת חישוב מהתלמוד לגבי אורכו של חודש (בין מולד למולד של הירח). חישוב זה מדויק כמעט כמיטב החישובים המדעיים כיום, והתאמה זו מובילה את כותבי החוברת למסקנה הנחרצת שהתורה והתלמוד אלוהיים במקורם. אלא מה? כפי שהוסבר בבהירות בקונטרס מס' 5 של דעת אמת, אורך החודש חושב זמן רב לפני כתיבת התלמוד על ידי הבבלים, באותה רמת דיוק ובאמצעות חישוב מתמטי פשוט. מכאן נובעות שתי מסקנות אפשריות: או שהבבלים היו אלוהיים גם כן, או שעדות זו לאלוהיות התורה היא הבל ורעות רוח. מי שחושב שהאפשרות הראשונה נכונה, שיצביע. אגב, רמת הדיוק היא עד כדי החלק ה-1080 של השעה (שלוש שניות ושליש). איך הצליחו למדוד באותו זמן, הבבלים או כל אחד אחר, ברמת דיוק כזו? בשביל להבין את התשובה צריך לדעת מעט אסטרונומיה, אבל ההיגיון זהה כמעט למדידת קוטר של מטבע של שקל על ידי שימוש בעיפרון שאורכו 20 ס"מ. תחשבו קצת, ותבינו. עוד גילויים מפתיעים לגבי החוכמה האלוהית הזאת אפשר למצוא בקונטרס, ולא אחזור עליהם כאן.
^^נרתיק השמש^^

במדרש בראשית נאמר: "גלגל חמה יש לו נרתיק". במקומות אחרים פורט שאלמלא נרתיק זה היו נשרפים כל תושבי כדור הארץ. והנה, צילומי רנטגן של השמש מראים שישנה שכבה חיצונית של גזים על פני השמש, מעין "קליפה", שעוצרת את רוב הקרינות המסוכנות והחזקות ממרכז השמש מלפרוץ החוצה. שכבה זו נקראת פוטוספרה והטמפרטורה בה היא 6000 מעלות, וזאת לעומת כמה מיליוני מעלות בליבה של השמש. אז איך ידעו חז"ל על שכבה זו? ויש תחילה לשאול, האם בכלל דיברו חז"ל על שכבה זו, או שמא חשבו על משהו אחר לגמרי? אומרת מסכת נדרים, דף ח, ב גמרא: "אין גהינום לעולם הבא אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאין בה ורשעים נידונין בה". איך בדיוק מוציאים את השמש מתוך חלק בלתי נפרד ממנה? ומדוע הקרינות המסוכנות שבמרכזה – רנטגן, גמא, אולטרא-סגול וכו' מטגנות רק את הרשעים והצדיקים יכולים להשתזף להנאתם? ומה עם פליטות קרני הרנטגן החזקות משכבה זו, המתגלות בצילומי הרנטגן מהלוויינים, ושאר מיני קרינות מסוכנות שדווקא האטמוספירה שלנו, לא של השמש, היא המגינה עלינו מפניהן? בחוברת כתוב שהשמש "גלויה לעין כל ואין עליה שום סימן של מעטפה או נרתיק", אבל מה עם עטרת השמש שנראית בבירור בעת ליקוי חמה מלא? ומה עם העובדה שעטרה זו רותחת במיליוני מעלות למרות שהיא מחוץ לפוטוספרה?

כלומר, יש יותר ממספיק ספקות סבירים כדי לנטרל כל "ידע אלוהי" שהופיע לכאורה אצל חז"ל. אבל זה לא הכל. בתלמוד בבלי (ב בבא מציעא, דף פו, ב גמרא) מופיע נרתיק החמה בהקשר אחר. בבראשית י"ח א' כתוב שאברהם אבינו ישב בפתח אוהלו כחום היום. מה זאת אומרת כחום היום? חכמי התלמוד לא מהססים ונותנים את ההסבר הפשוט והמתקבל על הדעת הבא: אלוהים רצה לדבר עם אברהם בפרטיות, אז הוא הוציא את החמה מנרתיקה כדי שיהיה חם ואף אחד לא יבוא להטריד אותם. איך זה שלא נשרף כל המין האנושי באותו יום, כמו שכתוב בחוברת? לאלוהים הפתרונים.

בנוסף, מצוטטת בחוברת מובאה מתוך ספרו של ד"ר וידאל, אסטרונום בכיר. הדברים מוצגים כאילו הוא בא לאושש ממש את דברי חז"ל, אך מסתבר שהוא מעולם לא התכוון לדברי חז"ל אלא כמטאפורה מעניינת, ואת החיבור ה"מדעי" ביצעו בשמו ותוך שיבוש דבריו – בהתחלה בעיתון חב"ד, ועכשיו בחוברת האמיתות האלוהיות הזאת.

תודה ל "דעת אמת" על העזרה האדיבה.

המאמר פורסם באתר חופש

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

28 תגובות

  1. רפאל
    לדעתי – אני מאד ממוקד. אני אומר דבר אחד פשוט – את מה שחושבים לאמת, צריך לבדוק. אני אומר את זה בהרבה מילים, כי אני מרגיש שאתה לא מוכן לקבל את זה. מרגיש … אתה אומר את זה בגלוי 🙂

    הרעיון הוא להתמקד רק במה שנוח לך? אז בבקשה, אני מבין את זה. במה בדיוק אתה רוצה להתמקד? לאן הולך הדיון הזה?

    הדיון הזה התחיל באמירה שלי על דברי אפיקורס. כל מה שיש לך להגיד זה "אתה יהיר, מתנשא, לא מבין כלום…" בעצם אמרת הרבה דברים….. כל הכבוד!!! (שכחתי – אטום, נעול, מעורב ריגשית…. כאילו שמעורבות ריגשית זה דבר שלילי).

    בבקשה – נסה להסביר לי – למה אתה צודק ואני טועה.

  2. ניסים

    חשבתי שאנחנו סוף סוף מתחילים להתמקד והנה הגיעה התגובה האחרונה שלך והותירה אותי פעור פה וחסר מילים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן