חתול הבר מרמת הגולן

אתר מסתורי, הנקרא במפות סוריות ישנות רוג'ם אל הרי, נבנה בגולן לפני אלפי שנים. המתחם, הבנוי כמו סטונהנג' שבאנגליה ממעגלי אבן ענקיים, משמש עדות לתרבות מתוחכמת ומפותחת, באזור ספר של העת העתיקה

דוד רפ

רוג'ם אל הרי. 42 אלף אבני בזלת שהובאו למקום כבר באלף השלישי לפנה"ס, תצלום: דובי טל ומוני הרמתי, "אלבטרוס"

קישור ישיר לדף זה: http://www.hayadan.org.il/rugam.html

אף שאולי בחרו בלילה מואר, מתחת לפני האדמה שררה עלטה, וכשנרות השמן נשמטו מידיהם הם נותרו בחשכה. לבסוף הצליחו לפלס את הדרך החוצה, כשבידיהם תכשיטי זהב, ראשי חץ מברונזה, חרוזים צבעוניים, פסלוני קרמיקה ואבני צור מסותתות. במנוסתם נפלו כמה מהתכשיטים על רצפת מתחם הקבורה, אך הם לא טרחו לחפשם בחושך.

שודדי העתיקות נכנסו למבנה הקבר שברמת הגולן במאה הרביעית לספירה, כדי לשדוד חפצים שהוטמנו שם כ-1,600 שנה קודם לכן. התכשיטים שאיבדו במנוסתם, כמו נרות השמן שלהם, נשארו במקום כ-1,600 שנים נוספות.

אחר צהריים קיצי אחד בשנת 1990 חש אחד העובדים בצוות החפירה, שבראשות יוני מזרחי, באוויר קריר הבוקע מתל אבנים במרכז רוג'ם אל הרי. כשהתבונן מטה ראה את הפתח למתחם הקבורה שהצוות חיפש כל עונת החפירות.

רוג'ם אל הרי הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים המסתוריים בישראל. מסיבה שאינה ידועה נקרא כך האתר, שבערבית משמעו "ערימת האבנים של חתול הבר", במפות צבאיות סוריות, שנמצאו במלחמת ששת הימים. בעברית הוא נקרא גלגל רפאים. הוא מצוי ברמת הגולן, לא הרחק מגמלא, כ-16 קילומטרים ממזרח לכנרת, בגובה של כ-500 מטרים מעל פני הים.

את מבנהו של האתר אפשר להבין בצורה הטובה ביותר מהאוויר. זהו קומפלקס מגה-ליתי – מתחם אבנים ענקי – ובו יותר מ-42 אלף אבני בזלת שהובאו למקום כבר באלף השלישי לפנה"ס וסודרו במעגלים. משקלן של כמה מהאבנים
מגיע ליותר מחמש טונות.

בערך במרכז המתחם ניצב גל-עד אבנים גדול, שקוטרו כ-20 מטרים וגובהו חמישה מטרים בקירוב. אף שזהו השריד הבולט ביותר לעין, ספק אם הוא המעניין ביותר. מסביב לגל-עד ניצבות חומות מעגליות. היקפה של החומה החיצונית ביותר קרוב לחצי קילומטר וקוטרה -יותר מ-150 מטרים. בתוך השטח שהיא תוחמת נבנו עוד חומות, חלקן אליפטיות, חלקן עגולות וחלקן פתוחות – שאינן יוצרות מעגל סגור. בין המעגלים מחברות חומות אבן רבות נוספות.

מזרחי, שחיבר את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד על רוג'ם אל הרי, נעזר ב-1990 בשני מומחים לקידוחי גז ונפט שבאו מחו"ל עם ציוד רדאר וסונאר. הם הובילו ציוד כבד מעל הגל-עד ובצילומים נראה שטח כהה במיוחד – שם חפר הצוות מאותו היום והלאה, ושם נמצא מתחם הקבר העתיק.

התכשיטים, מסוף האלף השני לפני הספירה, לא השתייכו לבני הדור שבנה את מתחם הקבר. מישהו השתמש במבנה שכבר היה שם. אך אפילו בוני הקבר לא היו הקדמונים שהקימו את המתחם עצמו. במרכזו של אתר רוג'ם אל הרי – שנבנה כנראה כבר באלף השלישי לפנה"ס כאתר פולחן – נוסף מתחם קבורה באלף השני לפנה"ס, אולי כדי לציין בכך את ייחוסו של הנקבר כנצר לתרבות מפוארת; תרבות אשר הקימה אתר טקסי מרשים ששימש את תושבי האזור בתקופה שעדיין לא פיתחו שפה כתובה.

רוג'ם אל הרי "התגלה" לעולם מיד לאחר מלחמת ששת הימים. לתושבי האזור הוא ודאי היה מוכר תמיד, אך המחקר האקדמי בו החל בסוף שנות השישים. קריאת סיכום הסקר הארכיאולוגי מהשנים 1968-1967 חושפת תהליכים אנתרופולוגיים קרובים יחסית: "במסגרת הסקר המיוחד בשטחים המוחזקים נסקרה גם רמת הגולן", כתבו שמריה גוטמן ואדם דרוקס ב-1969 בענווה, שנים רבות לפני סיפוח רמת הגולן וההכרזות כי "שנית גמלא לא תיפול".

בעבודת הדוקטורט שלו מ-1992 מסביר מזרחי – אולי לטובת עמיתיו במחלקה לאנתרופולוגיה בהרווארד – כי הגולן תמיד היה אזור חיץ בין האדמות הפוריות ממערב לירדן למדבריות סוריה במזרח. הוא מציין כי מהמקרא עולה שאפילו תושביו הקבועים של הגולן נחשבו אאוטסיידרים. אפיזודות של יישוב קבע באזור היו, לטענתו, קצרות יחסית ונקטעו במפתיע. הגולן עבר מיד ליד לאורך ההיסטוריה.

אתר רוג'ם אל הרי כמעט שלא נחפר עד סוף שנות השמונים, אך הדמיון שבצורתו לאתר סטונהנג' ולעשרות מתחמים דומים באנגליה ובצרפת הביא מיד לגל של ספקולציות בנוגע לתיארוכו ולתפקידיו. טענו שרוג'ם אל הרי שימש מרכז טקסי או מתחם צבאי; היו שראו בו אסם תבואות או מכלאה לבעלי חיים, ואחרים חשבו כי היה שטח קבורה גדול. היה אף מי שמיהר לקבוע כי זה מקום קבורתו של עוג מלך הבשן המוזכר במקרא.

הד"ר מתניה זהר מהאוניברסיטה העברית חקר את האתר מראשית שנות השמונים ואף שירטט את תוכנית הקרקע שלו, לרבות מיקומן של אלפי האבנים שבו. החפירות שניהל מזרחי במקום בשנים – 1991-1988 במסגרת המשלחת הארכיאולוגית לארץ גשור, בראשות הפרופ' משה כוכבי והפרופ' פרחיה בק מאוניברסיטת תל אביב – סיפקו ממצאים חדשים והאירו תגליות שנמצאו כבר בסקר הראשון משנות השישים.

בחומה החיצונית של המתחם נמצאו שני שערים גדולים, האחד בצפון מזרח והשני בדרום מזרח. על פי ההשערה, ברוג'ם אל הרי התקיימו טקסים מיוחדים ביום הארוך והקצר ביותר בשנה. לפי חישובים שעשו מזרחי ועמיתיו, נראה כי סביב שנת 3000 לפנה"ס אכן חדרו קרני השמש הראשונות ביום הארוך בשנה דרך הפתח שבשער הצפון מזרחי, שגודלו 20×29 מטרים, אף כי לא בזווית מושלמת. נראה כי האור עבר אז גם דרך פתחים בחומות הפנימיות, עד למרכז הגיאומטרי של המתחם. ההשערה היא שהיה זה פולחן האלים עשתר ותמוז, הצמד המסופוטמי שחיי האהבה שלו סימנו את מעגל הפריון בטבע – כברכה לאדם ובעלי החיים ולשגשוג היבולים. באלף השני לפנה"ס, כשנבנה מתחם הקבר ברוג'ם אל הרי, נפגע מעבר האור.

השער הדרום מזרחי הנחיל אכזבה לחובבי סטונהנג'. השמש לא חדרה בעדו ביום הקצר בשנה, בדצמבר שנת 3000 לפני הספירה, ואף לא אלפי שנים קודם לכן. המחקר ברוג'ם אל הרי מוגדר אמנם כחפירה ב"לוונט", אך קשה להניח שמישהו מהחוקרים הירהר באפשרות שקבלנים רשלנים החמיצו את קרני השמש בכמה מעלות. השלטון בתקופת הברונזה הקדומה לא סבל טעויות בנייה כאלה, ונראה שהשער הדרומי פשוט לא היה מיועד לציון יום מסוים. אולי פנה לכיוון אתר היסטורי שהיה חשוב לאוכלוסיית האזור.

את ימי השוויון (במארס ובספטמבר) יכלו הקדמונים לקבוע באתר רוג'ם אל הרי על סמך מעבר אור השמש בין שני סלעי ענק, שני מטרים גובהם וחמישה מטרים רוחבם, שניצבו בקצהו המזרחי של המתחם. לפי יום השוויון הסתווי ויום השוויון האביבי יכולים היו התושבים להיערך, בהתאמה, לגשמים הראשונים, שלאחריהם עונת הזריעה, ולרוחות המזרחיות הלוהטות של הקיץ.

מזרחי והפרופ' אנתוני אבני – אסטרונום מארצות הברית שחקר את אתרי המאיה והאינקה באמריקה הדרומית – עשו חישובים מדוקדקים ברוג'ם אל הרי. הם הצליחו לחשב את מידת הייחוס שלפיה נבנה הקומפלקס כולו – אמת מידה שהיתה מקובלת במסופוטמיה ובמצרים ונשענת על מידות גוף האדם.

הם ניסו לפענח את משמעות החומות המחברות בין חמשת מעגלי האבנים המרכזיים באתר. לחומות אלה אין משמעות ארכיטקטונית חשובה, ומזרחי משער שהן מרכיבות מערך אדריכלי המתייחס למערך שמימי של כוכבי השמים בעת הקמת האתר. בחלק מהמבנים הוא רואה ייחוס לאתרים גיאוגרפיים בולטים באזור רוג'ם אל הרי – ובהם החרמון והתבור, שיוחסה להם קדושה כבר בימי קדם.

נראה שלאתר רוג'ם אל הרי היתה משמעות דתית, מיתולוגית וקוסמולוגית אצל תושבי האזור. הוא שימש אותם הן לתצפיות אסטרונומיות והן לתכנון לוח השנה החקלאית. רוג'ם אל הרי איננו מתחם קבורה שמסביבו הוקם אתר מונומנטלי, אלא דווקא אתר מונומנטלי שבתוכו הוקם אתר קבורה. זה האחרון הוקם רק בסוף האלף השני לפנה"ס, בצורתו שנשתמרה עד ימינו. בתקופה זו לא היו יישובי קבע בגולן והאוכלוסייה היתה מורכבת בעיקר מנוודים ומרועי צאן.

עם השנים רוג'ם אל הרי הפסיק לשמש אתר טקסי או אתר קבורה. אז ייתכן שנהפך למכלאת צאן או לאסם תבואה, ואולי אף לנקודת הגנה צבאית. האתר איבד מזוהרו ומרבית אבני חומותיו התמוטטו.

כיבוש הגולן הביא לחשיפתו המחודשת ולפענוח חלק מסודותיו. יש שלא ירצו להתייחס גם לעדות העגומה שמספק האתר – עדות על תרבות משגשגת, שאף שנתלתה בגרמי שמים וניסתה להשליט סדר בעולם הטבע הפראי, לא שרדה בגולן.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן