פרה הסטוריה
- אוניברסיטת תל אביב
- אוגוסט 22, 2021
- 3 תגובות
כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".
- שירות הידען
- יולי 30, 2021
- תגובה אחת
מערת לסקוב, שנסגרה לציבור מאז 1963 וגם האפשרות למומחים לחקור אותה מוגבלת מחשש לנזקים עברה תהליך דיגיטציה וכעת ניתן לבקר בתאום וירטואלי שהכינה חברת דאסו סיסטמס ללא חשש לפגיעה במערה
- האוניברסיטה העברית
- יוני 11, 2021
טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
- האוניברסיטה העברית
- אפריל 28, 2021
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת טורונטו מצאו כי ההומינידים הקדומים התיישבו במערות והחלו לייצר כלים כבר לפני כ-1.8 מיליון שנה בדרום אפריקה: "המחקר מאשר ומבסס בצורה מהימנה את ההערכות הקודמות שלנו לגבי הגילים של ההתיישבות הראשונה במערה, השינויים בטכנולוגיות ייצור כלי האבן והשימוש הראשון המכוון באש"
- אוניברסיטת חיפה
- פברואר 4, 2021
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את העדויות הקדומות שהיו ידועות עד כה.
- אוניברסיטת תל אביב
- ינואר 25, 2021
אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים – פילים, בקר, איילים, יחמורים ועוד, ששימשו מזון לתושבים
- אוניברסיטת תל אביב
- דצמבר 24, 2020
המחקר התמקד בשאריות מזון שזוהו באבן שיניים של אנשים שנקברו בתל מגידו ובתל עירני (סמוך לקריית גת). בשיניים, המתוארכות למאה ה-16 לפנה"ס במגידו ולמאה ה-11 לפנה"ס בתל עירני, נמצאו שאריות של מזונות שונים, בהם גם מזון מדרום-מזרח אסיה כמו פולי סויה, בננות וכורכום.
- אבי בליזובסקי
- דצמבר 18, 2020
- 3 תגובות
מאות מטרים של ציורי קיר ריאליסטיים שהעתיקים שבהם בני 36 אלף שנה, מתארים תיאורים חיים ולעיתים אף תלת ממדיים של תיאור הטבע המקומי באותה התקופה שבה שעטו באיזור עדרים של בקר וסוסי בר, לביאות שיחרו לטרף ועוד. המערה התגלתה ב-1994, וכעשרים שנה מאוחר יותר נפתח לקהל העתק שלה במטרה למנוע פגיעה במערה המקורית
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- יולי 17, 2019
- 4 תגובות
- אבי בליזובסקי
- ספטמבר 28, 2018
- אין תגובות
- האוניברסיטה העברית
- מאי 1, 2018
- 4 תגובות
- אבי בליזובסקי
- פברואר 6, 2018
- 5 תגובות
- האוניברסיטה העברית
- מרץ 4, 2016
- 3 תגובות
- האקדמיה הלאומית למדעים
- נובמבר 5, 2015
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- אפריל 2, 2014
- 29 תגובות
- אוניברסיטת חיפה
- מרץ 31, 2014
- 7 תגובות
- אבי בליזובסקי
- פברואר 8, 2014
- 9 תגובות
- אבי בליזובסקי
- ינואר 29, 2014
- 2 תגובות
- אבי בליזובסקי
- נובמבר 23, 2013
- 6 תגובות
- שירות הידען
- אוקטובר 31, 2013
- 4 תגובות
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 24, 2013
- 8 תגובות
- אבי בליזובסקי
- יולי 9, 2013
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- ינואר 3, 2013
- 2 תגובות
- איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון
- דצמבר 14, 2012
- 18 תגובות
- דר. אסף רוזנטל
- פברואר 25, 2012
- 57 תגובות