מבט כללי על החפירות באתר בנות יעקב. צילום: המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
עדות ראשונה לשימוש האדם באש באירואסיה לפני כ-790 אלף שנה עולה מחפירות שביצע בישראל המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
מקור העדויות בשבע עונות של חפירות באתר גשר בנות יעקב הנמצא כשלושה ק”מ מדרום לעמק החולה באפיק הירדן ובשתי גדותיו. לדברי פרופ' נעמה גורן-ענבר, ראש המכון לארכיאולוגיה ומנהלת החפירות בגשר בנות יעקב, זוהי העדות הטובה ביותר שנמצאה עד כה לשימוש האדם באש במהלך התרבות האשלית (מ-1.8 מיליון שנה בערך עד 250 אלף שנה).
מאמר על ממצאי החפירות יראה אור ב-29 באפריל בכתב העת המדעי היוקרתי Science. המאמר מונה את הממצאים הארכיאולוגיים מהחפירות באתר המעידים על השימוש באש וכוללים שבבים שרופים של צור, עץ, פֵּרות וגרעינים. פריטים שרופים אלו, ובהם זית בר, גפן בר ושעורת בר, מעידים כי ההומינידים, אבותיו הקדמונים של האדם, ידעו לשלוט באש ולהשתמש בה. ריכוזים של שבבי צור שרופים מרמזים על שרידים של מוקדי אש מעשה ידי אדם.
קיימות עדויות לשימוש באש באפריקה, אומרת פרופ' נעמה גורן-ענבר, אולם הממצאים מגשר בנות יעקב הם הקדומים ביותר שנחשפו באירואסיה ואיכותיים יותר מחלק מהעדויות באפריקה. סביבת האגם ספוחת המים באזור גשר בנות יעקב סיפקה תנאים ייחודיים לשימור הממצאים הפרהיסטוריים, מסבירה גורן-ענבר.
השליטה באש הייתה נקודת מפנה באורח חייו של האדם הקדמון ושלב מהפכני באבולוציה של המין האנושי. מרגע “בִּיּוּתה”, יכלה האש לשמש לאדם להגנה מפני טורפים, לחום ולתאורה. כך נעשה זמין טווח חדש של מקורות מזון והתאפשרו בישול וצלייה.
ממצאים שרופים נחשפו לאורך כל רצף השכבות השונות של החפירות באתר גשר בנות יעקב ומעידים כי מאז רכש האדם הקדמון בן המקום את המיומנות לשימוש באש, שימשה זו את הדורות אחריו.
