ארכיאולוגיה

רועים בני זממנו בתל חצור. קרדיט: בן סיגל, באדיבות אוניברסיטת אוהיו וחפירות העיר התחתית בחצור

מחקר בתל חצור: גבולות ישראל וארם לא עצרו את רועי הצאן בתקופת הברזל

חוקרי אוניברסיטת חיפה מצאו כי גם במאות העשירית עד השמינית לפני הספירה, בשיא העימותים בין ממלכת ישראל לממלכת ארם, המשיכו רועי צאן לנוע עם עדריהם בין אזורי מרעה פתוחים, כולל
שחזור של ייצור כלי אבן באתר שיגואו שבמרכז סין. מחקר חדש מצביע על טכנולוגיות סיתות מתקדמות ועל העדות הקדומה ביותר במזרח אסיה לכלי אבן שחוברו לידית, לפני כ־160 אלף עד 72 אלף שנה. קרדיט:  Hulk Yuan

כלי אבן בני 160 אלף שנה מסין מעידים על טכנולוגיה מתקדמת בהרבה מהמשוער

מחקר חדש באתר שיגואו שבמרכז סין מצא עדויות לייצור שיטתי של כלי אבן ולשימוש מוקדם במיוחד בכלים מחוברים לידית. הממצא מערער על התפיסה שלפיה ההומינינים במזרח אסיה שמרו במשך זמן
גלגל רפאים ברמת הגולן. Orthophoto of Khirbet Bteha. Created by A. Kleiner. Credit: PLOS One (2026). DOI: 10.1371/journal.pone.0339952

לא עוד אתר יחיד: לוויינים חושפים שרוג'ום אל־הירי הוא חלק מרשת מעגלי אבן קדומים בגולן

חוקרים ישראלים זיהו לפחות 28 מעגלי אבן גדולים נוספים סביב האתר המכונה "הסטונהנג' של ישראל", ומציעים לראות בו חלק מנוף תרבותי, חקלאי וחברתי רחב מהתקופה הפרוטו־היסטורית
חרוז חרס בצורת פרפר מן התקופה הנאטופית הסופית בעינן־מלאחה (עמק הירדן העליון), צבוע באוכרה אדומה ונושא את טביעות אצבעותיו של הילד, כבן עשר, שעיצב אותו לפני 12 אלף שנה. (© Laurent Davin)

לפני 15,000 שנה: ילדים עיצבו בחימר חרוזים ותליונים

הרבה לפני הופעת כלי החרס ולפני המעבר לחקלאות, תושבי היישובים הראשונים בלבנט כבר עבדו עם חימר בידיים. הם עיצבו, ליטשו ולעיתים גם שיחקו בחימר. כעת מתברר שחלק מהעבודה הזו נעשתה
כיכר רחבה ושדרות פתוחות בעיר המקסיקנית הקדומה טאוטיווקאן, חברה שבה לבני האדם היה קול רב יותר. צילום: לינדה ניקולס, מוזיאון פילד.

מחקר חדש: לדמוקרטיה שורשים עמוקים ברחבי העולם — לא רק ביוון וברומא

ניתוח של 31 חברות קדומות מצא שממשל שיתופי ומכיל היה נפוץ הרבה יותר מכפי שסברו בעבר, וכי המפתח היה לא גודל החברה אלא הדרך שבה השליטים מימנו את כוחם
קליע העופרת ועליו הכיתוב ביוונית – 'למד'. קרדיט: ד"ר מיכאל אייזנברג

אבן קלע בת יותר מ־2,000 שנה מסוסיתא נשאה מסר סרקסטי לאויב: "למד"

ארכיאולוגים מאוניברסיטת חיפה חשפו אבן קלע יחידה במינה בסמוך לעיר העתיקה סוסיתא ועליה הכיתוב הסרקסטי "למד", מסר חד וברור לאויבים שבדרך: שילמדו לקח
הריח העדין שנשאר סביב מומיות מצריות קדומות עשוי להכיל הרבה יותר מידע מכפי שסברו עד כה. באמצעות ניתוח של תרכובות כימיות נדיפות הנפלטות לאוויר משרידים חנוטים, הצליחו חוקרים לחשוף פרטים חדשים על האופן שבו התפתחו שיטות החניטה במשך יותר משני אלפי שנים. המחשה: depositphotos.com

איך מריחות מומיות? ניתוח כימי חושף את סודות החניטה של מצרים העתיקה

חוקרים מאוניברסיטת בריסטול זיהו 81 תרכובות אורגניות נדיפות בדגימות ממומיות בנות אלפי שנים, והראו כיצד חומרי החניטה הפכו מורכבים ומתוחכמים יותר לאורך הדורות
כלי האבן מהר הצופים. נחשבו ככלים שלא מקבלים טומאה בתקופת בית שני. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

בית יוצר לכלי אבן מימי בית שני נחשף בהר הצופים – עדות למרכז ייצור על דרך עולי הרגל לירושלים

"חשיפת בית היוצר - לצד מאגרי מים ענקיים ומקווה טהרה מתק' בית שני, מעידה על מרכזיותו של האתר, המצוי על אם הדרך העתיקה ששימשה את עולי הרגל שהגיעו אל ירושלים
הוצאת דגימות קרקע מאיזור מקדש כרנך במצרים. Credit: Dr. Ben Pennington

מחקר: מקדש כרנך נבנה על “אי” שנוצר בידי הנילוס, וייתכן שנבחר בהשראת מיתוסי הבריאה

בדיקה גאו־ארכיאולוגית מקיפה סביב כרנך ליד לוקסור מצאה שהאתר הפך בר־יישוב רק אחרי 2520 לפנה״ס, ומצביעה על אי מוגבה בין ערוצי נילוס קדומים שעשוי להסביר גם את ההיגיון הדתי בבחירת
תבליט ציד מארמון אשורבניפל בנינוה, אשור. הממצא מוצג במוזיאון הבריטי בלונדון. המחשה: depositphotos.com

הגאות והשפל שבנו ערים: כך דינמיקת מים יכלה לעצב את היווצרות התרבות השומרית

תפקיד הגאות והשפל בהתפתחות הערים הראשונות הוא דרך לראות כיצד גורמים פיזיקליים “שקטים” יכולים לייצר תנאים לעיור, לשלטון ולמיתוסים — דרך התשתיות שהחברה חייבת להקים כדי לשרוד
הכתובת האחרונה שהתגלתה באזור העירוני של ניידה מגיעה אף היא מבאר במחוז הפולחן: הקדשה למרקוריוס אלתאוס על ידי חייל מהלגיון ה-22, המוצב במיינץ, מתוארכת ל-9 בספטמבר 246 לספירה. קרדיט: S. Martins / AMF

חוקרים בינלאומיים מתחילים לחקור מקדש רומי מסתורי בפרנקפורט

קרן המחקר הגרמנית וקרן המדע השווייצרית מממנות מחקר בהיקף של מיליון אירו על אחד הממצאים הארכיאולוגיים המשמעותיים ביותר בגרמניה הרומית
חפירות ארפאחייה, עיראק (Arpachiyah) – תיעוד היסטורי מן האוספים של המוזיאון הבריטי ו־UCL. קרדיט: Yosef Garfinkel.

ציורי פרחים על כלי חרס בני כ־8,000 שנה ממסופוטמיה חושפים דפוסים מתמטיים

ניתוח דגמים מהתרבות החלאפית בצפון מסופוטמיה מצא חלוקות סימטריות במספרים 4, 8, 16, 32 ואף 64 – רמז לחשיבה כמותית לפני הופעת מספרים כתובים
התליון הנדיר שנחשף בחפירות רשות העתיקות ועיר דוד. צילום אמיל אלגם רשות העתיקות

תליון עופרת בן כ־1,300 שנה עם סמל המנורה נחשף בחפירה ליד הר הבית בירושלים

הממצא התגלה בגן הארכיאולוגי של ירושלים ע"ש דוידסון. החוקרים: בעולם ידוע רק על עוד תליון עופרת קדום אחד נושא סמל מנורה
כיתוב תמונה: דולמן באתר מֻרַיְע׳את בירדן. קרדיט: Susanne Kerner, University of Copenhagen.

אתר פולחני בן 5,500 שנה נחשף בירדן: דולמנים, אבנים עומדות ומבנים מגליתיים

חפירות אוניברסיטת קופנהגן במֻרַיְע׳את מגלות נוף טקסי מתקופת הברונזה הקדומה — רמז לאופן שבו קהילות התמודדו עם שינויים אקלימיים וחברתיים אחרי דעיכת התרבות הכלקוליתית
כשארכיאולוגיה ופיזיקה נפגשות נחשפים עומקים חדשים. איור באדיבות אוניברסיטת תל אביב

פריצת דרך: שימוש במיואונים מקרינת החלל לזיהוי ומיפוי חללים תת־קרקעיים באתרי ארכיאולוגיה

שילוב רב תחומי באוניברסיטת תל אביב פיתח את הטכנולוגיה שתאפשר "צילומי רנטגן" של תת-הקרקע לצורך חפירות ארכיאולוגיות
חורבות העיר פופיי. האפר סייע דווקא לשימור המבנים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים השתמשו בטומוגרפיה ממוחשבת כדי לפענח מגילות שנשרפו לפני אלפיים שנה

באמצעות טכנולוגיות דימות ובינה מלאכותית הצליחו מדענים לקרוא טקסטים מפוחמים מהרקולנאום, שנכתבו בידי הפילוסוף האפיקוראי פילודמוס
הקש שפרץ את הסכר: דגימות ארכאולוגיות של קש מיקרוסקופי שהוטמן בטיט בזמן הבנייה וסלל את הדרך להישג תיארוך יוצא דופן. תצלום: ד"ר יוהנה רגב / היחידה לארכאולוגיה מדעית, מכון ויצמן למדע

תארוך פחמן-14 קובע: בריכת השילוח בירושלים נבנתה ב-800 לפה"ס כדי להתמודד עם משבר אקלים

מחקר חדש של רשות העתיקות ומכון ויצמן מתארך את קיר הסכר המרשים מימי מלכי יהודה יואש או אמציה, שנבנה בירושלים לפני כ־2,800 שנה כפתרון למשבר אקלימי ומחסור במים
משפחה ישראלית מלפני 140 אלף שנה, ציור באמצעות AI. משמאל - האב ניאנדרטל, באמצע הבת המעורבת ומימין האם - הומו סאפיינס. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

העדות הקדומה ביותר להכלאה בין הומו ספיינס לנאנדרטלים התגלתה בישראל

לראשונה במדע תועדו קשרים ביולוגיים מוקדמים בין שתי הקבוצות האנושיות שנחשבו לשני מיני אדם נפרדים
דימוי של סצנה פרימיטיבית עם כלי שיט וטקס פולחני, השראה אמנותית עתיקה.

אמנות סלע מסתורית חושפת את סודות השושלת הראשונה של מצרים

לוח סלע חדש ליד אסואן חושף הצצה נדירה לאליטה המוקדמת של מצרים, עוד לפני בניית הפירמידות, ומעורר שאלות על התהוות המדינה הפרעונית
חוקרים בוחנים את שרידיו של מונומנט בצורת פלטפורמה – סוג המונומנט הגדול ביותר שנחקר. מונומנטים כאלה נבנו בדרך כלל במפגש אחד, על ידי מספר אנשים. קרדיט: אוניברסיטת אוהיו סטייט

מונומנטים מאבן בני 7,000 שנה חושפים סודות של הישרדות וקשרים חברתיים בעולם הקדום

המחקר מגלה כיצד רועים נוודים בדרום ערב התאימו את בניית המונומנטים שלהם לשינויים באקלים ובמבנה החברתי – ושמרו על תחושת שייכות גם בתנאים קשים
יציאת מצרים עם מרכיבים מהתנ"ך כגון עשרת הדברות ותוף מרים. המחשה: depositphotos.com

מיתוס יציאת מצרים: מסורת, היסטוריה, תעמולה – ומה שביניהן. רשימת קריאה

הסיפור שלא התרחש – אך עיצב זהות של עם ודתות שלמות. מאמרים שפורסמו באתר הידען לאורך השנים
החפירה משנה את הידע ההסטורי על האתר. צילום: צוות מדבר יהודה ברשות העתיקות

מבנה מסתורי בצורת פירמידה מימי שלטון בית תלמי ובית סלאוקוס התגלה במדבר יהודה

החפירה משנה את הידע ההסטורי על האתר. צילום: צוות מדבר יהודה ברשות העתיקות
מערת שובה, מהתקופה הפלאוליתית העליונה, צרפת (צילום: Prof. Jean Clottes, France)

פתרון לתעלומה המדעית: מדוע אין ציורי מערות בישראל?

חוקרים מעריכים: הכחדת החיות הגדולות בלבנט היא הסיבה שהאדם הקדמון לא צייר על קירות מערות בישראל
איור המתאר את הומו סאפיינס והניאנדרטלים חולקים טכנולוגיה והתנהגות (קרדיט: אפרת בקשיץ)

בניגוד לתפיסה המדעית המקובלת: ההומו ספיינס והניאנדרטלים לא היו אויבים ואף שיתפו פעולה

מחקר חדש שנערך במערת תנשמת שבמרכז ישראל חושף כי בני האדם הקדומים חיו יחד, חלקו טכנולוגיות ואף קיימו קשרים תרבותיים וחברתיים ענפים * פרופ' יוסי זיידמן מהאוניברסיטה העברית, החוקר הראשי
לסתות של עז הבר מאתר הציד בנשר רמלה. קרדיט: מאיר אורבך.

האדם הקדמון לא ניצל את מגוון בעלי החיים בסביבה

מחקר של אוניברסיטת חיפה חושף כי האדם הקדמון התמקד במספר מינים מצומצם ולא ניצל את כל בעלי החיים בסביבתו. הממצאים מספקים הצצה לאסטרטגיות הציד וליחסי הגומלין בין האדם לטורפים
שרידי אדם שהתגלו במערת Maszycka המתוארכים ל-18,000 שנה. (קרדיט: אנטוניו רודריגז-הידאל, IAM (CSIC-Junta de Extremadura))

עצמות אדם בת 18,000 שנה חושפות סימנים מדאיגים של קניבליזם

מחקר חדש במערה בדרום פולין חושף סימנים של ניתוח גופות וטקסי קבורה מתקופת הקרח
על אף שהאסטרונומים חוקרים את השמיים, גם הקרקע מתחתם טומנת בחובה פלאים. מצודת פוקרה דה קויטור במדבר אטקמה, מצודה עתיקה שנבנתה לפני מאות שנים, אל מול נוף הר הגעש ליצנקאבור המרהיב – אתר עשיר בפלאים ארכיאולוגיים וטבעיים. כמו האבנים העתיקות שמתחת לרגלינו, הכוכבים שבשמיים לוחשים סיפורים מהעבר, ומזכירים לנו שכל מבט הוא מסע בזמן. קרדיט: ESO/A. Ghizzi Panizza (www.albertoghizzipanizza.com)

900 שנים של צפייה בכוכבים: המורשת הקוסמית של מצודה מהמאה ה-12 בצ'ילה

"מסע קסום בין האדמה לשמיים – פלא ארכיאולוגי ונוף מדברי עוצר נשימה". במדבר אטקמה, בקרבת טלסקופ הענק ALMA שוכנת מצודת פוקרה דה קויטור שנוצרה על ידי תושבי המקום 400 שנה
הפפירוס, קרדיט: שי הלוי, באדיבות הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה על שם ליאון לוי, רשות העתיקות

פפירוס עתיק חושף פרשת שחיתות מרתקת מתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל

מחקר חדש חושף מסמך יווני מהמאה השנייה לספירה, המתעד הונאת מס מתוחכמת שהתרחשה בשנים שלפני מרד בר-כוכבא. הפפירוס מספק הצצה נדירה למערכת המשפט הרומית ולתהליכים הפוליטיים שקדמו למרד
שני אנשים מהמין הומו ארקטוס יושבים סביב מדורה. המחשה: depositphotos.com

כיצד הומו ארקטוס שרד בתנאי מדבר קשים לפני למעלה ממיליון שנה

עדויות חדשות חושפות כי הומו ארקטוס הצליח לשרוד בסביבות קיצוניות כמו מדבריות כבר לפני 1.2 מיליון שנה, מה שמאתגר את התפיסה כי רק הומו ספיינס היה יצור כה מסתגל
מבנה הגוף של אוסטרלופיתקוס אפרנסיס מגביל בצורה משמעותית את מהירות הריצה שלו. הדמיית השלד של אוסטרלופיתקוס, עם ובלי שרירים | מתוך המאמר, Bates, KT. et al., Current Biology, 2024

מירוץ אבולוציוני

מחקר חדש: מין קדום בשושלת האדם הלך על שתיים, אך לא ידע לרוץ במהירות וביעילות כמונו
איור של החדרים החצובים שהתגלו בעיר דוד. איור: שלום קוולר, עיר דוד

מחקר חדש גורס: מבנה מיוחד בירושלים שימש לפולחן בעת שהמקדש עמד על תילו, בימי בית ראשון

במבנה הייחודי, שנחשף על ידי רשות העתיקות במדרון המזרחי של עיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, התגלו שמונה חדרים חצובים בסלע, ובהם מזבח, אבן מצבה, בית בד וגת לייצור
Figure 2 – כלי אבן ומאבני יד מאתר MW2, כולם עשויים מחומרי גלם געשיים. קרדיט צילום – אראלה הוברס.

כושר ההסתגלות והחשיבה של הומינינים קדומים באתיופיה לפני 1.6–1 מיליון שנים היה מפותח

המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם
ילדים יוצרים כדי חרס. התמונה הוכנה באמצעות DALEE

חשיפה: ילדים עיטרו כדי חרס בממלכה סורית לפני 4500 שנה

על כלי חרס שהתגלו בתל חמה בעמק הירדן, טביעות האצבעות חושפות את היצירה של ילדים בתקופת הברונזה
מטבעות אלכסנדר ינאי. צילום: אוניברסיטת חיפה

מטמון נדיר הכולל 160 מטבעות של המלך אלכסנדר ינאי התגלה בבקעת הירדן

מטמון זה הוא גם אחד הגדולים מסוגו שהתגלו בארץ ישראל. התגלית ארעה בימים האחרונים במהלך חג החנוכה, שבו מציינים את מרד החשמונאים ביוונים
דר שוקי קוריסקי, מגיש פודקאסט שיחות על מוזיקה ומדע ומה שביניהם. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב.

פודקאסט: שיחות על מוזיקה מדע ומה שביניהם: מוסיקה ומדע הארכיאולוגיה (פרק 1)

פודקסט תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב בהשתתפות האסטרונום ד"ר נח ברוש ועוזי שלו מהתזמורת הפילהרמונית על שורשיה של המוזיקה בעידן האדם הקדמון
"גלגל הרפאים" רוג'ם אל הירי, ברמת הגולן. צילום באדיבות אוניברסיטת תל אביב

תגלית חדשה משנה את מה שחשבנו על גלגל הרפאים ברמת הגולן

בעקבות תזוזות גיאודינמיות באזור רוג'ם אל חירי - הקרקע באזור הסתובבה ולכן לא סביר שהאתר הקדום שימש כמצפה כוכבים
חפירות תמנע. צילום: אוניברסיטת תל אביב

בניגוד למקובל לחשוב – תעשיית הנחושת בעת העתיקה לא יצרה זיהום בקנה מידה גדול

על פי צוות מחקר, הזיהום הסביבתי מפעילות המכרות היה נקודתי ומזערי, ולא נשקפה ממנו סכנה לתושבי האזור אז או היום
הסלע הצבוע של קלטבואורי בדרום-מזרח פינלנד. קרדיט: ג'וליה שפיניצקאיה

קולות מן העבר: ציורי הסלע הפיניים חושפים נופי צליל נסתרים

מחקר חדש מאוניברסיטת הלסינקי מגלה את תכונותיהם האקוסטיות הייחודיות של אתרי ציורי סלע פרהיסטוריים בפינלנד, בהם נוצרים הדי קול
סלע בצורת שריון צב עם חריטות גיאומטריות. קרדיט קלרה עמית, רשות העתיקות

האם הדת נולדה עוד כשבני האדם חיו במערות?

במערת מנות בגליל המערבי התגלתה העדות הראשונה בלבנט (ומהראשונות בעולם) לפולחן ציבורי במערות ולהתפתחותם של טקסים דתיים * החוקרים: המתחם הפולחני במערת מנות מסמל את המעבר מפולחן אקראי לראשיתו של
מתובל בשומן בעלי חיים שנאפה בניסוי במגש קילוף משוחזר בתוך תנור כיפה. קרדיט: סרג'יו טראנטו.

פוקאצ'ה בת 9,000 שנה: תגליות חדשות חושפות את סודות הבישול הקדום

מחקר ארכיאולוגי בגבול סוריה וטורקיה מגלה מסורת קולינרית נאוליתית מורכבת, כולל אפיית לחמים ותבשילים מתובלים במגשים מיוחדים, באזור הסהר הפורה
מסכתו של תות ענח' אמון במקום הימצאה בשנת 1925. מכון גריפית'/ארכיון הווארד קרטר

חוקרים: מסכת המוות האייקונית של תות ענח' אמון נועדה במקור לאישה

חוקרים מאוניברסיטת יורק חושפים רמז נסתר באוזניים המחוררות של המסכה, המצביע על כך שהפריט האייקוני עוצב במקור עבור שליטת אישה, אולי נפרטיטי
פרופ' ארז בן יוסף עם החרסים המדייניים מתמנע. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

לפני כ-3,000 שנה הקרמיקה המדיינית נועדה לצרכי פולחן בתעשיית הנחושת המשגשגת בתמנע

החוקרים: "שנים רבות מנסים ארכיאולוגים לפענח מה משמעותה של 'הקרמיקה המדיינית' שנמצאה באתרים בדרום הארץ. על פי ממצאינו, מדובר בכלים שהובאו על ידי חרשי מתכת מחצי האי ערב, ושימשו בפולחן
דוגמה לחותמת גליל (משמאל) ועיצובה המוטבע על חימר (מימין) קרדיט: Franck Raux © 2001 GrandPalaisRmn (Musée du Louvre) CREATIVE COMMON

המקור לכתיבה במסופוטמיה קשור לעיצובים שנחרתו על חותמות גליליות עתיקות

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בולוניה זיהתה סדרת קשרים בין העיצובים שנחרתו על החותמות הללו, שתוארכו לכ-6,000 שנים לאחור (4000 לפני הספירה), לבין חלק מהסימנים שבכתיבה הפרוטו-יתדות שהופיעה בעיר אורוכ, הנמצאת כיום
מצדה. צילום: עומר זאבי, משלחת חפירות מצדה

בניגוד למיתוס: המצור הרומי על מצדה לא ארך מספר שנים אלא שבועות ספורים בלבד

החוקרים: "לפי המיתוס הנפוץ, הרומאים צרו על המורדים במצדה במשך שלוש שנים. סקר חדשני באמצעות טכנולוגיות מתקדמות העלתה שהמצור של הצבא הרומי היה מבצע ממוקד ומהיר באופן יחסי."
ד"ר אלנה קוגן-זהבי מרשות העתיקות, אשר חשפה את אחד הקברים לפני כ-30 שנה, בקברים לאחר שימורם

ציורי קיר מרהיבים ביופיים מהתקופה הרומית שהתגלו באשקלון נחשפים לראשונה ויונגשו לקהל

הציורים, שמעטרים קברים קדומים של אנשים אמידים, התגלו לפני עשרות שנים אך מעטים זכו לראות אותם. כעת, הם שומרו ע"י מומחי השימור של רשות העתיקות בסמוך למרינה, במימון עיריית אשקלון,
תיאור: תמונת רחפן של מקבץ 27 בצפון-מזרח מונגוליה. עיגול אדום מסמן את מיקום הקבורה שנחפרה. במפת התוספת מוצג מיקום מקבץ 27 באדום ושני אתרי מתחמים נוספים לאורך החומה הארוכה (מקבצים 23 ו-24) בשחור. קרדיט: דן גולן.

קבר אליטה מתקופת קדם-מונגולית התגלה במונגוליה

גילוי זה מספק תובנות חיוניות לגבי הקהילות המקומיות, רשתותיהן וארגונן במהלך המאה ה-12 לספירה – תקופה שהתאפיינה בחוסר יציבות פוסט-אימפריאלי ותחרות פוליטית עזה
תעלת הניקוז מימי בית שני. צילום אמיל אלג'ם רשות העתיקות

ירושלים – מהשגשוג לחורבן.

ממצאים חדשים מתעלת הניקוז הקדומה שפעלה בירושלים לפני 2000 שנים מספרים את סיפורה של העיר בימי בית המקדש השני - מהשגשוג ועד לחורבן
החריטות בגובקלי טפה נחשבות ללוח השנה העתיק ביותר בעולם. קרדיט: ד"ר מרטין סווטמן

לוח שנה ירחי-שמשי בן 12,000 שנה – העתיק ביותר בעולם, התגלה על עמוד באתר ארכאולוגי בטורקיה

מחקר באתר גובקלי טפה בטורקיה, אתר בן 12,000 שנה, מצביע על כך שהחריטות על עמודים עתיקים כנראה מייצגות את לוח השנה השמשי העתיק בעולם, ייתכן שנוצר כדי להנציח פגיעת שביט