כושר ההסתגלות והחשיבה של הומינינים קדומים באתיופיה לפני 1.6–1 מיליון שנים היה מפותח

המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם

Figure 1a/1b – מיקום ונוף טיפוסי של מתחם האתרים מלכה וקנה. נוצר על ידי טגנו גוסה מתוך תמונה של Google Earth.
Figure 1a/1b – מיקום ונוף טיפוסי של מתחם האתרים מלכה וקנה. נוצר על ידי טגנו גוסה מתוך תמונה של Google Earth.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי PLOS ONE עוסק בתהליכי קבלת ההחלטות של הומינינים (ממשפחת האדם) קדומים לפני 1.6–1 מיליון שנים באזור רמות אתיופיה. המחקר, בהובלתו של ד"ר אדוארדו פיישאו מאוניברסיטת אלגארב (University of Algarve, Portugal), הוא חלק מפרויקט מחקר בינלאומי שמנוהל על ידי פרופ' אראלה חוברס וד"ר טגנו גוסה מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

המחקר בוחן כיצד בני האדם הקדומים בחרו והשתמשו בסוגי סלעים שונים ליצירת כלי עבודה, תוך התמקדשות באתר הארכיאולוגי מלקה וקנה שבאזור רמות אתיופיה, אחד מאתרי ההתיישבות בגובה הקדומים בעולם.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שהומינינים קדומים קיבלו החלטות אסטרטגיות על בסיס גורמים כמו התאמה, עמידות ויעילות של הסלעים. הניתוחים שהתבצעו בעזרת טכנולוגיות מתקדמות כגון סריקות תלת-ממד ופוטוגרמטריה (בהתאמה – טכניקה לתיעוד, מדידה וניתוח תלת-ממדי של עצמים וטכניקה של צילום דו-מימדי והמרתו לתיעוד תלת–מימדי), חשפו כי תכונות חומר הגלם השפיעו באופן משמעותי על דפוסי השחיקה והשינויים במשטחי הכלים, גם בתנאי שימוש זהים.

פרופ' אראלה חוברס ציינה: "הממצאים שלנו מראים שבני האדם הקדומים לא אספו אבנים באקראי. הם קיבלו החלטות מורכבות לגבי חומרים שיתאימו לצרכים הצפויים שלהם, אפילו אם השימוש בחומרים השונים היה באופן זהה, מה שמצביע על תכנון מראש ורמת חשיבה מתקדמת".

המחקר, שמתמקד באתר מלקה וקנה, מתאר את השפעת הסביבה הייחודית של רמות אתיופיה על יכולת ההסתגלות של הומינינים קדומים. באמצעות שיתופי פעולה עם מעבדת TraCEr  בגרמניה והמרכז הבין-תחומי לארכאולוגיה והתפתחות התנהגות האדם (ICArEHB)  באוניברסיטת אלגרבה, הצליחו החוקרים ליצור בסיס מדעי כמותי להבנת ההחלטות הטכנולוגיות של הומינינים קדומים.

מחקר זה מהווה את השלב הראשון בפרויקט שנועד להעמיק את ההבנה של טכנולוגיות אנושיות מוקדמות. בעתיד, המחקר יכלול ניתוחים נוספים שיתמקדו בקשר בין בחירת חומרי גלם לחדשנות טכנולוגית.

למאמר המדעי

Figure 2 – כלי אבן ומאבני יד מאתר MW2, כולם עשויים מחומרי גלם געשיים. קרדיט צילום – אראלה הוברס.
Figure 2 – כלי אבן ומאבני יד מאתר MW2, כולם עשויים מחומרי גלם געשיים. קרדיט צילום – אראלה הוברס.

Figure 3 – מערך מכני ניסיוני. מוצגים האלמנטים שתוכנתו לבצע פעולות ספציפיות וכן עצם שעליה נבדק כלי האבן. קרדיט צילום – אדוארדו פייקסאו; קרדיט לכתיבת ההערות על התמונה – וולטר גנייזינגר
Figure 3 – מערך מכני ניסיוני. מוצגים האלמנטים שתוכנתו לבצע פעולות ספציפיות וכן עצם שעליה נבדק כלי האבן. קרדיט צילום – אדוארדו פייקסאו; קרדיט לכתיבת ההערות על התמונה – וולטר גנייזינגר
Figure 4 – ציוד דימות ותוכנה ששימשו לתיעוד ולניתוח השינויים במאפייני חומרי הגלם לאורך מחזור הניסוי. צילום – אדוארדו פייקסאו ו-TraCEr.
Figure 4 – ציוד דימות ותוכנה ששימשו לתיעוד ולניתוח השינויים במאפייני חומרי הגלם לאורך מחזור הניסוי. צילום – אדוארדו פייקסאו ו-TraCEr.

עוד בנושא באתר הידען:

"החלטות טכנולוגיות מוקדמות של הומינינים באתר מלקה וקנה באתיופיה"

נרדפים לביטוי המפתח

בחירת חומרים קדומה, טכנולוגיות מוקדמות באתיופיה, כלי עבודה הומיניניים, מחקר על החלטות טכנולוגיות פרהיסטוריות, שימוש בסלעים אצל הומינינים קדומים, כלי אבן מאתיופיה.

תמונה של אבי בליזובסקי

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected])
לכל הכתבות של המחבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

לוגו אתר הידען
חיפוש