מיזם שקיבל את השם “מיזם איקס” (Project X) לבנית סכר ענק לא רחוק מגבול סודן קודם מאוד בידי ממשלת אתיופיה, והוא עלול להזיק ליחסיה עם סודן ומצרים
בשנה האחרונה נשבו רוחות “אביביות” במצרים, מעט קודם “נפרדה” סודן מדרום-סודן, כלומר שלוש המדינות שאין להן חיים ללא מי הנילוס היו עסוקות – דבר שאיפשר לאתיופיה לקדם בצינעה את התכנית לבנית סכר על הנילוס הכחול.
מיזם שקיבל את השם “מיזם איקס” (Project X) לבנית סכר ענק לא רחוק מגבול סודן קודם מאוד. פרשנים פוליטיים דיברו על הסכנה ביחסים בין המדינות: מצרים סודן, דרום סודן ואתיופיה, שוחרי סביבה הזהירו מפני ההשלכות הסביבתיות שיגרמו.
כלכלנים טענו כי העם האתיופי לא יוכל לעמוד במעמסה הכספית שיהווה המיזם. עלות המיזם מוערכת בכחמישה מליארד דולר, והחברה שתקים אותו תהיה חברה איטלקית בשם Salini Costruttori. זו אותה החברה שמקימה את הסכר על נהר האומו. כל זאת היה לפני ה”אביב הערבי”, שטרף קלפים רבים והסיח את תשומת הלב מהמיזם. כדי “לבלבל את האויב” שינו האתיופים את שם המיזם ל: “סכר אתיופיה המתחדשת”.
בסיום עבודות ההקמה שמתוכנן ל-2015 יהיה זה הסכר הגדול באפריקה וככזה גם המפעל הגדול באפריקה להפקת חשמל. תפוקתו תהיה כפולה מזו של הסכר הגבוה באסואן, האגם שיווצר מאחורי הסכר יכיל כ-65 מליארד מ”ק ויהיה גדול יותר מאגם טאנה.
מה שמטריד או מרגיז יותר מכל את שכנותיה של אתיופיה (סודן ומצרים) היא העובדה כי כדי למלא את האגם הענק ידרשו כשלוש עד חמש שנים. אם נזכור כי הנילוס הכחול מהווה כ-85% מכלל זרימת הנילוס ברור כי בתקופה בה יתמלא האגם תפחת ספיקת היאור ב-85%. המצרים חוששים כי גם אחרי מילוי האגם לא תחזור הזרימה לקדמותה שכן האתיופים מתכננים מפעלים שיובילו מים מהאגם למרחבים עצומים לפיתוח חקלאות.
זה המקום להזכיר לקוראים כי על-פי הסכם שנכפה על ארצות אגן הניקוז של הנילוס, את רוב המים 85% מקבלת מצרים, את יתר 15% מקבלת סודן ואילו כל האחרות: קניה, אוגנדה, טזניה, אתיופיה, רואנדה ובורונדי לא מקבלות כלום. ההסכם נכפה ב-1929 ע”י האנגלים. מאז קבלת עצמאותן מוחות כל הארצות ומזה מספר שנים ”יושבת” ועדה שאמורה לקבוע חלוקה חדשה למי הנילוס.
הוועדה “יושבת” ובינתיים המדינות בעלות האינטרס אינן שוקטות. אוגנדה מקימה סכר על הנילוס הלבן, קניה מפתחת מרכזים חקלאיים שיושקו במי אגם ויקטוריה וכך גם טנזניה, אלא שכל אלה ישתמשו בחלק זעיר מהמים ואילו “מיזם איקס” יפחית את כמות המים שמגיעה למצרים בצורה משמעותית.
לדברי המבקרים כל ההכנות כולל תחילת עבודות באתר הוסתרו עד כה, אפילו נציגי חברה נורבגית שהיתה במשא ומתן עם הממשל האתיופי לצורך המיזם לא היו מודעים לחוסר הטעם שבפעילותם, שכן בעוד הם נושאים ונותנים – נתן הממשל את החוזה לאיטלקים.
כמו במקרה של הסכר על נהר האומו גם כאן לא נערכו בדיקות היתכנות סביבתית, וגם כאן יהיו מיליוני תושבים אתיופים שיפונו מאדמתם שתהפך לאגם. אבל שוב, הסובלים העיקריים יהיו הסודנים והמצרים, החלשת הזרימה ב-85% תפגע אנושות באספקת המים לשימושים ביתיים וחקלאיים בשתי הארצות. ואם השווינו את הסכר שיבנה לסכר הגבוה באסואן הרי ברור כי גם תפוקת החשמל מאסואן תצטמצם ותרד. נוסף לכך הסכר – מיזם איקס – יאגור סחף ומשקעים שאחרת היו מרבדים את גדות הנילוס ומשביחים את הקרקעות החקלאיות.
לדברי האתיופים “אגירת המשקעים תהיה לטובת הסכרים במורד הנהר שכן אחרת הסכרים נסתמים וכל מספר שנים יש צורך לנקז את הסחף”. מה שהתשובה האתיופית אינה מביאה בחשבון היא העובדה כי זרימת מים ללא סחף תגביר את בליית גדות הנהר והעמקתו, המים נטולי הסחף יזרמו מהר יותר ופחות מים ישקעו למעמקי הקרקע, כלומר פחות העשרה של מי-תהום.
ברור שעולה השאלה איך ישפיעו הסחף והמשקעים על הסכר האתיופי? כנראה שלממשל האתיופי אין תשובה לשאלה זו כמו גם לבעיות שיתעוררו באגן הניקוז של הסכר. יש גם מי שמצביע על מיקומו הגאולוגי של הסכר – קרוב לשבר האפריקאי, אזור פעיל סייסמית שעלולה לסכן את הסכר אבל יש גם סיכוי שהסכר והאגם ימריצו את הפעילות ויגרמו לרעידות אדמה (בעקבות הקמת סכר “שלושת הערוצים” בסין התרבו רעידות האדמה באזור פי שלוש).
כל אלו מבהירים עד כמה הסכר מסכן את היושבים במורד הנהר. כמאה מיליון אנשים חיים ומתפרנסים בעזרת הנילוס. כמאה מיליון אנשים שהקמת הסכר מסכנת את קיומם. מצרים רואה בסכר איום עד כי ראשיה מאיימים בפעולה צבאית, באחד ממסמכי “ויקיליקס” יש פירוט של הכנות מצריות לתקוף את הסכר מבסיסים בסודן. לאחרונה שקטו הרוחות וכדי להסיח את דעת המצרים הציעו האתיופים כינוס של צוות מומחים בין-לאומי (International Panel of Experts (IPoE) שיבדוק ויעריך את השפעות הסכר במורד הנהר, בצוות יהיו גם נציגים לסודן, מצרים ואתיופיה.
ישיבות הצוות נערכות בדלתות סגורות והחלטות ומסקנות אמורות להתפרסם תוך ארבעה חדשים. במקום אחר צוין כי המלחמות הבאות יהיו על מים, האם עימות זה ימנע?
לפרטים על סיור בטנזניה בעונת ההמלטות בהנחיית ד”ר אסף רוזנטל יחל ב-15 בפברואר.
14 תגובות
מה אתה אומר עכשיו? דר רוזנטל
הועדה קבע שהקמת תחנת כוח של אתיופים על הנילוס לא פוגאת במדינות סודן ומיצרים !!
אז אני מצפה שתהיה לך כתבה מתקנת את הארכות המוטאות שלך.
כל האנשים שחושבים שמצרים תכבוש את אתיופיה לא יודעים מה הם מדברים את אתיופיה לא כבשו לא הטוטומנים ולא האנגלים ולא האטלקים למרות שהם ניסו שלוש פעמים נקודה מי שחושב המצרים יכבשו את אתיופיה אנשים שאין להם מושג על האתיופים .מה שבטוח למיצרים יש מושג לכן לא יאיזו.
אני נולדתי באיתיופיה אני מכיר אותם את חולמת אם את חושבת שמצרים תכבוש את איתיופיה , מה שישראל עשתה למצרים יהיה כאין וכאפס מה שאיתיופיה תעשה למצרים, תאמיני לי
אורית
למצריים אין קושי רב לכבוש את מזרח אפריקה עד אריתריאה וסומלי, כלומר את ארצות הנילוס.
נכון לעכשיו אין למצריים אינטרס לכיבוש אפריקה המזרחית. אם ייבשו להם את מקורות הנילוס מצריים תצא כנראה למלחמה לכבוש את המקורות.
יש פיתגם ערבי ידוע:
כול כאלב ביג’י יומו
המיצרים אכלו אותה אין להם שום מנוף לחץ או אופציה צבאית על האתיופים מה גם שהם החליפו את כל הצמרת הצבאית אחרי המהפיכה בחובבנים.
עוד 3 שנים סכר אסואן יתייבש והם יטעמו את התבשיל שאללא הרחמן הכין להם.
אולי בעתיד אפילו יקראו לזה מהפיכת המים כשמחירי החשמל חינם והמים חינם יתחילו לעלות וההמונים יתחילו להשתגע.
אני מוכר לירה מצרית וקונה מטבע אתיופית
לכל מי שמחפש צדק עולמי – אינ דבר כזה …
יש רק צביעות ובעיקר אינטרסים.
מלחמת מים במזה”ת לא סיפור חדש, בשנת 1965 ישראל תקפה מיזם סורי ברמת הגולן שניסה להטות את מי הבניאס , לכן יש לצפות למלחמה בין סודן ומצריים לאתיופיה.
מים הם מצרך יקר על כדור הארץ רק כי לא יודעים לעבוד איתו. 70% מים על פני השטח ומים זה מה שחסר לנו? לא! מים יש די והותר. אין מקום ואין טכנולוגיה ברת קיימא טובה מספיק כדי להפיק אותם עבור האדם.
אגב, מי שתיה, לדעתי, הם פחות הבעיה. הבעיה האמיתית היא שאין טכנולוגיות מספיק טובות בתעשייה ובחקלאות שיודעות להתמודד עם מי ים כחלק מהמערכת. צמחים מהונדסים גנטית צריכים לגדול רק על מי ים. אין סיבה שזה יהיה אחרת (כמובן על קרקעות מיוחדות שיוכלו לספוג את המלחים ולפנות אותם בזמן ובמועד הנכון). אין סיבה שלא יהיו לפחות 2 צינורות מים שנכנסים למים, עבור שרותים (מי ים) ועבור השאר. חבל. חבל מאד. מים זה אחד המוצרים הכי נפוצים בכדור הארץ ואנחנו סובלים ממחסור לא כי הם חסרים אלא כי אנחנו לא יודעים לכרות אותם מהטבע באופן מספיק יעיל.
תחפרו תעלה אל לב מדבר סהרה מהים ותזרימו לשם מים. החום הרב יאדה אותם בקלות ותקבלו מים מזוקקים. קחו מעט מהתמלחת בחזרה וצרו מים בריכוזי מלח טובים לשתייה או תמהלו עם מי תהום שיש בהם יותר מדי ניטראט על מנת שיגיעו לתקן בריאות נאות. יש שטח, יש מים – חסר יזם וטכנולוגיה.
מים תמורת גז
לא למכור למצרים טכנולוגיה – למכור להם מי ים.
לפי הכתבה זה נשמע כמו עילה למלחמה-
אם אכן מדובר בכמות כל כך גדולה מאספקת המים ואספקת החשמל-
למצריים אין ברירה- גם אם מצריים הייתה המדינה הכי דמוקרטית והכי שוכרת שלום בעולם – על דבר כזה אי אפשר לוותר- מאיפה הם אמורים להביא מים?
סיכוי טוב שתפרוץ מלחמה של מצריים שתכבוש לפחות חלק מסודן, זאת משום ש במצרים יש התפוצצות אוכלוסין ואי אפשר להאכיל 90 מליון מצרים כבר היום. מלחמה על הסכר האתתיופי עשויה לשמש תירוץ טוב למצריים כדי להרחיב את שטחה מדרום.
משברים כלכליים היו מניע למלחמות רבות, זה מצב קלסי למלחמה שמטרתה לפתור משבר כלכלי. המלחמה לא תפרוץ היום, אבל אולי עוד 10 או 20 שנה.
מעניין. הדבר החשוב הוא שאפריקה בסופו של דבר תהיה מרוויחה. נכון, מאה מליון פה מסתמכים על הנילוס, אבל מה קורה עם מאה המליון שם שלא יכולים להשתמש בו? אפריקה צריכה לעשות את מה שאף אחד לא מצפה שהיא תעשה – ולהתאחד. להבין שכל האנשים באפריקה הם בני אדם ואין טעם או סיבה שיהיו באפריקה יותר ממדינה אחת גדולה שמכבדת ושומרת על מיעוטים. כולם בני אדם ולכולם מגיע חיים כמה שיותר טובים. דם מצרי לא שווה יותר מדם אתיופי או כל דם אחר ולכן יש לאפשר לנצל את הנהר כמה שיותר עבור בני האדם לארכו, כל זאת עם פגיעה כמה שיותר מצומצמת בטבע – עד כמה שניתן.
לגבי הפצצות ומלחמות – אני מבין שמצריים חזקה מאד, אבל בניגוד לאתיופיה, למצריים יש בטן רכה והיא הסכר עצמו. אם חלילה יפוצצו להם את אסואן, יהיה קטל המוני של מליוני אנשים. ולהגן על מטרה כל כך חשובה ומרוכזת זה לא דבר פשוט. אני חושב שהמצרים יחשבו הרבה פעמים לפני שהם יפתחו באש כנגד מדינות בעלות חילות אוויר.
הכותרת של התגובה הקודמת שלי הינה: אתה מפנה את תשומת לבנו לבעיה גיאופוליטית ממדרגה ראשונה!
ותודה לך על כך.
אתה אמנם ממקד את הדיון בנושא האקולוגי, החשוב בפני עצמו, אך ממה שאתה מתאר אכן נראה שעומדים בפתחה של מלחמת מים חדשה. אם התיאור הוא אכן מדויק הרי מבחינת המצרים מדובר בקאזוס בלי! הצבא המצרי חזק לעין ערוך מהצבא האתיופי ובעיקר בכל הקשור לחיל האוויר. אם תחל שם בניה והמצרים יגיעו במטוסיהם להפציץ את האתר, לאתיופים אין הרבה מה לעשות.
העובדה ההיסטורית שהאתיופים ועמים שחורים אחרים יצאו מאד מקופחים מההסכם שהבריטים כפו עוד ב- 1929 (עוד אחד מן הסלטים הבלתי אפשריים שהבריטים יצרו במזה”ת) אינה מעניינת את המצרים..
מעניין אם וכאשר תתחיל המלחמה הזו היא תעניין את העולם??