הסכר על נהר האומו שישיל פרנסתם של שבטים רבים

תצלומי לווין מראים איך סכר גיב 3 (Gib3) שהולך ונבנה על נהר האומו שבאתיופיה גורם לייבוש הנהר וכתוצאה מכך לפגיעה במאות אלפי ילידים בני כעשרה שבטים, שיושבים בעמק האומו התחתון משני צידי הגבול (אתיופיה-קניה) וסביב אגם טורקנה.

סכר גיב 3 באתיופיה בעת בנייתו. מתוך ויקיפדיה
סכר גיב 3 באתיופיה בעת בנייתו. מתוך ויקיפדיה

בעבר כתבתי על הצורך בשילוב שיקולים סביבתיים (ואנושיים) בתכנון ובהקמת סכרים, שיקולים שיעמדו מול השיקולים הכלכליים (קצרי הטווח). הדגשתי את הצורך להתחשבות בסביבה הטבעית כמו גם בתושבים האנושיים שנפגעים מהקמת הסכרים.

במקום אחר הזכרתי את ה"קולוניאליזם הסמוי" שמתרחש כאשר יזמים מארצות זרותרוכשים שטחי ענק בארצות אפריקה, שטחים שמיועדים לגידולי מזון או דלקעבור מדינות בהן אין די שטחים לספק את צרכי תושביהן. הבולטת בתהליך ההשתלטות היא סין, אבל גם ארצות אירופה וארה"ב משתתפות בחגיגה. שני הנושאים מתחברים: הקמת סכרים וקולוניאליזם סמוי.

תצלומי לווין מראים איך סכר גיב 3 (Gib3) שהולך ונבנה על נהר האומו שבאתיופיה גורם לייבוש הנהר וכתוצאה מכך לפגיעה במאות אלפי ילידים בני כעשרה שבטים, שיושבים בעמק האומו התחתון משני צידי הגבול (אתיופיה-קניה) וסביב אגם טורקנה. אנשיהם של שבטים אלה מתקיימים ממשקי חקלאות זעירים, ממרעה צאן ובקר ומדייג.

יזמים זרים רכשו או חכרו עשרות-אלפי דונמים בחלקו הצפוני של עמק האומו התחתון (אתיופיה), במטרה לגדל עצי פרי וצמחים להפקת דלק ביולוגי, כדי להשקות את השטחים העצומים יש צורך במים. אספקת המים תעשה ע"י הטית נהר האומו לתעלות השקיה שנחפרות בשטח. ההטיה תבוצע מתחת לסכר ענק שיסכור את הנהר, ‫הסכר נבנה כ-200 ק"מ צפונית לשפך האומו לאגם טורקנה (קניה). ברור שלצורך מיזם שכזה יש צורך בקבלת היתרים מהממשלה האתיופית דבר שהסתבר כמשימה לא קשה, שכן היזמים שיכנעו את הממשלה כי באמצעות הסכר ייצרו חשמל שיסופק למיליוני תושבים. במדינה בה רק ל-15% מהתושבים יש חשמל. ברור לכל כי הבטחה שכזו פותחת דלתות ומסירה חסמים.

חלקו התחתון של נהר האומו הוכרז והוכר ע"י אונסק"ו כאתר מורשת בין-לאומי, זאת בגלל העושר הביולוגי ויותר מכך בגלל ריבוי השבטים והתרבויות. שטפונות עונתיים מובילים חומרי מזון ומעשירים את הקרקע, דבר שמאפשר חקלאות עונתית. מטיילים מגיעים לאזור אחרי מסע ארוך ומפרך ומעריכים את יחודו של עמק האומו וסביבתו.

החל משנות השבעים פוגעות באזור תקופות בצורת ארוכות עד כדי כך שבעקבות בניית הסכר ניתן לחצות את הנהר במי אפסיים. מאחר שהאומו מהווה את מקור המים העיקרי שמזין את אגם טורקנה, ובגלל הבצורת – ירד מפלס המים באגם ב-3 מטרים.

על פי קבוצה שסוקרת את המשאבים הטבעיים ואת מקורות המים באפריקה African Resources Working Group (ARWG), יגרום הסכר לירידה נוספת של כ-7 מטרים תוך חמש שנים. כמו כן, הסכר יעצור את השטפונות העונתיים שמזינים את הערוץ והאגם.

בוני הסכר כמו גם הרשויות שנתנו הסכמתן, מודעים לפחות לחלק מהבעיות שהסכר יגרום ולכן התחייבו היזמים "לשחרר מים שידמו שטפונות עונתיים עשרה ימים כל שנה". נזכיר כי השטפונות העונתיים (הטבעיים) מתרחשים פעמיים בשנה במשך מספר שבועות.

לתושבי האזור שנפגעים מהטית הנהר הובטחה אספקת מזון ופיצויים. תושבים שמראים התנגדות מפונים בכוח והבקר שלהם מוחרם.

מנהלי גופים להגנת זכויות אדם ולשמירה על הטבע אומרים כי "ממשלת אתיופיה נותנת ידה להרס עמק האומו ולפגיעה במחייתם של עשרות אלפי ילידים, כל זאת בשם 'פיתוח'. אסור להתעלם מהמחיר האנושי והסביבתי בהטית מקור חיים תוך חוסר התחשבות".

על-פי חוקים בין-לאומיים יש חובה ליידע ולהתייעץ עם מי שעשוי להיפגע ממיזמים. על-פי היזמים "כהכנה לבנית הסכר הוזמנו נציגי השבטים להתייעצויות", מסתבר כי את הילידים, שמונים כחצי מיליון איש ייצגו 93 "נציגים" שנבחרו ע"י היזמים לאחר שהעבודות היו כבר בעיצומן. על-פי ארגון שבודק פגיעות בילידים Social Impact Assessments (ESIAs) ה"נציגים" ברובם לא הבינו את היזמים ולא הובנו ע"י היזמים!

על-פי "ידידי אגם טורקנה" Friends of Lake Turkana (FoLT), ארגון קניתי שמיצג קבוצות של ילידים בצפון-מערב קניה: "הסכר יגרום לפגיעה אנושה במגוון הביולוגי, בכושר המחיה ובבטחון התזונתי של רבבות ילידים".

על אף שהסכר מבטיח "טובות הנאה" (כמו חשמל), המחיר לילידים ולסביבה הטבעית עשוי להיות גבוה ומסוכן.

12 Responses

  1. אני מבין האיש הטוב הזה בעוד כמה שנים שיסעה לאתיופיה לא יהיה לו אנשים ארומים לבקר

  2. אסף

    כתבה מעניינת הגם שחסרה פירוט יותר עמוק בנוגע להשלכות הסביבתיות והאנושיות. הייתי באתיופיה בקיץ האחרון וביקרתי גם בעמק האומו היפהפייה, העולה על כל דמיון כשמדובר בנופיו ואנשים. צריך להבין שאתיופיה היא אחת המדינות העניות במזרח אפריקה, עם אוכלוסייה של מעל 82,000,000 (!) איש והכנסה פר קפיטה 870. לצורך השוואה, שכנתה אוגנדה, שאוכלוסייתה 32,710,000 והפר קפיטה שלה 1,140 (ע"פ נתוני WHO). פרוייקט שכזה (אם מנוהל כהלכה) יכול לתרום רבות לכלכלה של אתיופיה. בקרב העם האתיופי הפרוייקט הזה הפיח הרבה תקווה לעתיד טוב יותר. אני סביבתניק מוצהר אבל לדידי מדובר באיבוד איבר כדי להציל את החולה.

  3. הדרך הטובה ביותר להרגיש יותר בנוח, זה להסכים שאנחנו חלק מהטבע
    שם יש טורפים ונטרפים טפילים ופונדקאים שולטים ונשלטים.
    אם הסכמתם , אתם כבר מרגישים יותר בנוח.

  4. שכחתם את סכר אסואן, שהציף שטחים בסודן ואילץ מאות אלפים נובים לנטוש את ביתם, הסכר פגע פגיעה אנושה בדיג לאורך חופי ישראל, הנילוס הביא חומרי מזון לים לפני שנחסם ע"י הסכר, אבל כשמדובר בערבים מוסלמים אז לא נעים להתנגד.

  5. העובדה שידם של הסינים במעל אינה מפתיעה איש, כתבה כזו היתה יכולה להתפרסם באותה מידה כאשר את המילים שבטים אתיופים וקנייתים מחליפות המילים כפרים סיניים. יחד עם זאת אם אכן יסופק חשמל למיליוני בני אדם באתיופיה, בהחלט יש לשים זאת על לשון המאזניים, משמע, אין כאן בהכרח עוול חד משמעי.

  6. עוד לפני שניכנסתי ידעתי שמדובר במאמר שמרמז שקדמה היא דבר רע, ששבטיות (כמו באתיופיה) היא דבר חיובי ושעצמים דוממים ("הסביבה") יותר חשובים מבני אדם.
    היתכן שיש לי כוחות שהמדע אינו מסוגל להסביר?

  7. מה אתם דואגים

    הם ישימו צנרת וימכרו להם את המים במחירים שוים לכל נפש

  8. ערנסט

    מה פתאום?! זה סתם קונספירציות של הזויים שממציאים עובדות כמו פטריות אחרי הגשם!

    כל התאגידים רוצים רק בטובתנו. אם לא הם לא היינו חיים בעידן השפע של הטאבלטים והאייפונים ועגבניות שמשקלן בזהב.

  9. לאור הממצאים המדהימים שמרמזים היתכנות שכוחות בעלי אינטרסים כלכלים מובהקים , פועלים בכדור הארץ ללא שום התחשבות בטבע בתושבים ובמשאבים , החלטתי ברגע האחרון לפרסם כתבה גם היא מדהימה ממש באותה מידה , ישנם רמזים עבים, שהשמש שסביבה כדור הארץ חג, מפיקה חום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.