פרויקט שנבצעים אנשי צוות אפריקה של מהנדסים ללא גבולות ישראל – ת"א תורם לאספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה, ופועל באופן רציף משנת 2013 במחוז Babati שבצפון טנזניה. הפרויקט מספק מים לכ5,000 ילדים
בעשורים האחרונים – אחרי שהגיעה לשיא בעקבות איכלוס אגם ויקטוריה בדג הטורף שלא היה בו קודם לכן, הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים. אוכלוסית הדג שבמשך כ- 70 שנים היווה את עיקר יבול הדייג ועיקר ההכנסה ליושבים סביב האגם הולכת ומדלדלת והדייגים סביב אגם ויקטוריה סובלים
צוות אפריקה, מהנדסים ללא גבולות ישראל סניף תל אביב חזר לאחרונה ממשלחת בת שבועיים בטנזניה. הפרויקט עוסק באספקת מי שתייה נקיים לאזורים כפריים באפריקה ומונה 20 מתנדבים מתחומים מגוונים שמנהלים את הפרויקט מקצה לקצה לאורך כל השנה
משלחת מחקר בינלאומית קודחת כיום במעמקי הקרח האנטארקטי, במטרה לגלות מדוע עידני הקרח התארכו משמעותית לפני מעל מיליון שנה. ממצאיהם עשויים לסייע גם בהבנת עליית הטמפרטורות העולמית שאנחנו חווים כיום
על פי ראש שרותי האקלים של האו"ם World Meteorological Organisation (WMO) "גם כאשר כמויות הגשמים נשארות כשהיו, בגלל ההתחממות מים מתאדים והשטח מייבש
הוספת 65 ס"מ לגובה פני הים העולמי תשנה לחלוטין את קווי החוף. עד היום עלו פני הים בכ־20 ס"מ מאז 1900, עליה שכבר מאלצת קהילות חוף לצאת מבתיהן ומחריפה בעיות סביבתיות כמו הצפות, המלחת מי תהום ואובדן בתי גידול.
ליקי ידע לגלות מאובנים של מיני אדם קדומים עוד בילדותו, כבן להורים מפורסמים, אך הוא גם דאג לשמור על הטבע ולהלחם בסוחרי שנהב, קיבל שתי השתלות כליה והשתלת כבד, איבד את רגליו בהתרסקות מטוסו, וגילה גילויים חשובים בתחום האבולוציה האנושית
בעבר כבר התייחסתי לצורך להפחית בצריכת בשר מול ההבדלים המשמעותיים בין צורת הגידול התעשייתית במשקים חקלאיים גדולים בארצות המערב לבין רועים-נוודים בעיקר בארצות אפריקה. עדיין לא מתחשבים בהם
מחקר גילה קשר בין הפשרת הקרחונים בחוג הקוטב הצפוני לאלה שבאנטארקטיקה * משוב דומה אך בכיוון הפוך (של הגדלת הקרח) התקיים בתחילת תקופות קרח
ביצועה של מפת דרכים להגנה על 30% משטח כדור-הארץ עד 2030 תביא לרווח כלכלי של 455 מיליארד דולרים כל שנה, לכן חייבות הממשלות לנקוט במדיניות
לאחרונה הגיעו אתיופיה, מצרים וסודן לטיוטת הסכם ביניהן שבו מוסכם על תנאים וסייגים להפעלת סכר Renaissance. עיקרו של ההסכם הוא כי אתיופיה תמלא מים במאגר
מחקר חדש מצא כי חלק ממדף הקרח רוס, מדף הקרח הגדול בעולם, נמס בקצב מהיר פי עשרה בשל מגע עם מי ים חמים. הממצאים
במרחבי קניה וטנזניה נודדים היום רק אחוזים בודדים ממספר בעלי החיים שעשו זאת לפני שלושים שנה. האשם – האדם
העולם אינו עומד בפני אלא כבר נמצא באסון סביבתי. ב-50 השנים האחרונות נעלמו 60% מחיות הבר. כל שנה נכרתים יערות בהיקף של יותר מ-70 מיליון
היקף ההרס הסביבתי גדל באופן דרסטי בשנים האחרונות, בעיקר באשמת האדם לרבות שריפת דלקים מאובנים כמו פחם ונפט. תעשיות אחרות כמו כריית אבני חן ומינרלים
לאחרונה מתרבים החיזוקים כי בעקבות התחממות כדור הארץ, נעה מעטפת האקלים שמהווה בית-גידול למינים מסוימים לכיוון הקטבים. בחצי הכדור הצפוני התנועה היא לכיוון הקוטב הצפוני
באתר הידען פרסמנו לא אחת כתבות המגנות את הציד הספורטיבי. גם אם מעשיו של שמואל בוקסר, מועמד לראשות עיריית נס ציונה חוקיים במדינות שבהם הוא
לאחרונה הוקמה יוזמה לשימור ושיקום היערות האפריקאים והגנתם מפני כריתה ע"י החזרת יושבי היער, אלה שגורשו מהיערות, יערות בהם חיו דורות רבים
מומחים טוענים כי יותר ויותר מינים בקניה מתקרבים לקו האדום. צביי טומסון (Eudorcas thomsonii), חזירי יבלות (Phacochoerus ), ראמי בייסה (Oryx beisa) (בתמונה) הם רק
לממצאי המחקר,שביצע ד"ר רועי גרנות מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן−גוריון, המפריך את ההשערה לפיה ההתאחדות אירעה מוקדם הרבה יותר, יש השלכות חשובות על ההבנה
אחד המפגעים הסביבתיים היותר קשים נגרם בגלל המפגש בין אנשים לחיות-בר. המפגש בדרך כלל קורה כשאנשים פולשים לשטחן של חיות, ותוצאותיו הן כמעט תמיד חיכוכים
תקופות בצורת גורמים לתושבי אזורים נרחבים באפריקה להיות נתונים לתנאי רעב קיצוני. התחממות כדור הארץ גרמה להקצנת תופעה שקודם היתה שולית המכונה דו-הקוטביות של האוקיאנוס
מדף קרח עצום באנטרקטיקה הולך ונסדק בקצב מהיר בחודשים האחרונים והוא קרוב להישבר ולהתמוטט אל תוך הים. מומחים מזהירים ששבירתו תתחיל שרשרת אירועים שתשפיע משמעותית
השילוב הלא קדוש בין דרום-אפריקה כמקור עיקרי ל״סחורה״ מוזמביק כתחנת מעבר לאוס וויאטנם כמרכזי סחר מרווה את צמאון אסיה לסחר השחור בחלקי חיות-בר
בדרך לשמורת הסרנגטי יכנסו המטיילים לשמורה לא פחות יפה, חשובה, מיוחדת ומענינת – מכתש נגורונגורו. שלא כמו שמורות אחרות שתדירות הביקורים בהן תלויה בעונות השנה.
