שיחה בין קרחונים
מחקר גילה קשר בין הפשרת הקרחונים בחוג הקוטב הצפוני לאלה שבאנטארקטיקה * משוב דומה אך בכיוון הפוך (של הגדלת הקרח) התקיים בתחילת תקופות קרח
מחקר גילה קשר בין הפשרת הקרחונים בחוג הקוטב הצפוני לאלה שבאנטארקטיקה * משוב דומה אך בכיוון הפוך (של הגדלת הקרח) התקיים בתחילת תקופות קרח
ביצועה של מפת דרכים להגנה על 30% משטח כדור-הארץ עד 2030 תביא לרווח כלכלי של 455 מיליארד דולרים כל שנה, לכן חייבות הממשלות לנקוט במדיניות
לאחרונה הגיעו אתיופיה, מצרים וסודן לטיוטת הסכם ביניהן שבו מוסכם על תנאים וסייגים להפעלת סכר Renaissance. עיקרו של ההסכם הוא כי אתיופיה תמלא מים במאגר
מחקר חדש מצא כי חלק ממדף הקרח רוס, מדף הקרח הגדול בעולם, נמס בקצב מהיר פי עשרה בשל מגע עם מי ים חמים. הממצאים
במרחבי קניה וטנזניה נודדים היום רק אחוזים בודדים ממספר בעלי החיים שעשו זאת לפני שלושים שנה. האשם – האדם
העולם אינו עומד בפני אלא כבר נמצא באסון סביבתי. ב-50 השנים האחרונות נעלמו 60% מחיות הבר. כל שנה נכרתים יערות בהיקף של יותר מ-70 מיליון
היקף ההרס הסביבתי גדל באופן דרסטי בשנים האחרונות, בעיקר באשמת האדם לרבות שריפת דלקים מאובנים כמו פחם ונפט. תעשיות אחרות כמו כריית אבני חן ומינרלים
לאחרונה מתרבים החיזוקים כי בעקבות התחממות כדור הארץ, נעה מעטפת האקלים שמהווה בית-גידול למינים מסוימים לכיוון הקטבים. בחצי הכדור הצפוני התנועה היא לכיוון הקוטב הצפוני
באתר הידען פרסמנו לא אחת כתבות המגנות את הציד הספורטיבי. גם אם מעשיו של שמואל בוקסר, מועמד לראשות עיריית נס ציונה חוקיים במדינות שבהם הוא
לאחרונה הוקמה יוזמה לשימור ושיקום היערות האפריקאים והגנתם מפני כריתה ע"י החזרת יושבי היער, אלה שגורשו מהיערות, יערות בהם חיו דורות רבים
מומחים טוענים כי יותר ויותר מינים בקניה מתקרבים לקו האדום. צביי טומסון (Eudorcas thomsonii), חזירי יבלות (Phacochoerus ), ראמי בייסה (Oryx beisa) (בתמונה) הם רק
לממצאי המחקר,שביצע ד"ר רועי גרנות מהמחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן−גוריון, המפריך את ההשערה לפיה ההתאחדות אירעה מוקדם הרבה יותר, יש השלכות חשובות על ההבנה
אחד המפגעים הסביבתיים היותר קשים נגרם בגלל המפגש בין אנשים לחיות-בר. המפגש בדרך כלל קורה כשאנשים פולשים לשטחן של חיות, ותוצאותיו הן כמעט תמיד חיכוכים
תקופות בצורת גורמים לתושבי אזורים נרחבים באפריקה להיות נתונים לתנאי רעב קיצוני. התחממות כדור הארץ גרמה להקצנת תופעה שקודם היתה שולית המכונה דו-הקוטביות של האוקיאנוס
מדף קרח עצום באנטרקטיקה הולך ונסדק בקצב מהיר בחודשים האחרונים והוא קרוב להישבר ולהתמוטט אל תוך הים. מומחים מזהירים ששבירתו תתחיל שרשרת אירועים שתשפיע משמעותית
השילוב הלא קדוש בין דרום-אפריקה כמקור עיקרי ל״סחורה״ מוזמביק כתחנת מעבר לאוס וויאטנם כמרכזי סחר מרווה את צמאון אסיה לסחר השחור בחלקי חיות-בר
בדרך לשמורת הסרנגטי יכנסו המטיילים לשמורה לא פחות יפה, חשובה, מיוחדת ומענינת – מכתש נגורונגורו. שלא כמו שמורות אחרות שתדירות הביקורים בהן תלויה בעונות השנה.
לוגיסטיקה טובה יותר, בחירת בעל החיים הנכון – כלבים, לעומת סוסי פוני, היו ההבדל בין כיבוש אנטאקטיקה להפסד, ובין חיים למוות. 105 שנה להגעתו של
תחזיות גידול האוכלוסין של אפריקה מדאיגות. הפתרון: העצמת נשים/רוברט אנגלמן
תגלית מדהימה מאלצת מדענים לבחון מחדש את השאלה האם חיים יכולים להתקיים אף בתנאים קיצוניים ביותר על פני כדור הארץ ובחלל
עד לאחרונה, התפיסה הרווחת בקרב מדענים הייתה שבגלל היותה של אנטרקטיקה יבשת המכוסה כיפת קרח ענקית, בעלת תנאים קשים ביותר ומוקפת אוקיינוס קר – אין
חברות רוכשות שטחים נרחבים בדרום אמריקה, באפריקה ובדרום-מזרח אסיה, בהם ניטעים יערות ובעיקר שטחי גידול לצמחים שישמשו לייצור ביו-דלק, כמו ז׳טרופיה או דקל-שמן, רכישת השטחים
חוקרים מדנמרק מעריכים שבצפון אירופה היו יכולים להסתובב לא רק איילים דובים וזאבים אלא גם פילים, אריות ונמרים ומקומות רבים בעולם היו נראים כמו הסרנגטי.
השחקנית הקנייתית לופיטה, מובילת המאבק העולמי כנגד הרג הפילים: ״למדתי כי פיל חי שווה מיליון דולר לכלכלה בעוד הצייד ירוויח רק אלפי דולרים״
ציד ״ספורטיבי״ (Trophy hunting) מוצע ב-23 מדינות באפריקה, רק בדרום אפריקה הוא מספק הכנסה שנתית של כמאתיים מיליון דולר