סיקור מקיף

דלתת האוקוונגו בבוטסואנה שבאפריקה הוכרזה אתר מורשת עולמי

אחת התכונות המעניינות של דלת האוקוונגו היא שאיננה מסתיימת באוקיאנוס אלא באגמים זמניים באמצע המדבר בבוטסואנה, והיא ביתם של בעלי חיים רבים

דלתת האוקוונגו בבוטסואנה. צילום:  shutterstock
דלתת האוקוונגו בבוטסואנה. צילום: shutterstock

אונסקו הכריזה על דלתת האוקוונגו (Okavango) ועל עוד כמה אתרים – אתר מורשת עולמי. הכבוד והחגיגה כפולים שכן הדלתא מוצבת במקום המכובד – אתר האלף.
לא לשווא נבחרה הדלתא במיקום המכובד שכן כל מי שביקר בה יסכים עם הבחירה. ״בתחרות קודמת״ לא זכתה הדלתא להיכלל בין ״פלאי עולם הטבע״ אבל אין זה פוגע במקומה המכובד. יש מי שתיאר את דלתת האוקוונגו ״גן עדן עלי אדמות״ וכל מי שזכה לבקר ולוּ בחלק זעיר מהדלתא יסכים להגדרה ואף יאדירה.

בין הסיבות להכרזה, מציינת אונסקו כי אגן הניקוז של האוקוונגו אינו מופרע בסכרים או במפעלי מים גדולים,‬ ושלוש המדינות הסכימו לנהל את מרחבי הניקוז באופן שכלתני ובר־קיימא.

  • היא מכילה מגוון בתי גידול: איים, לגונות, ביצות, משטחי עשב, חורשי דקלים ועצי מופנה (Mopane). כל אלה מושפעים ממחזוריות של יובש מול עושר במים.
  • מגיעים אליה רבים מהיונקים הגדולים כמו, פילים, תאואים, זברות, ג׳ירפות ואנטילופות לאחר נדידה של כמה שבועות מצפון בוטסואנה, ועִמם טורפים שחלקם מלווים את העדרים וחלקם מחכים להם באיים ובשטחי העשב, אריות וברדלסים, צבועים וזאבים טלואים, שעם העופות הדורסים משלימים את שרשרת המזון.
  • בדלתת האוקוונגו ‬מתקיימים מינים שנחשבים לנתונים בסכנת הכחדה כמו קרנפים רחבי שפה וצרי שפה (״שחורים ולבנים״) וזאבים טלואים.
  • בדלתא נספרו יותר מ־1000 מיני צמחים השייכים לכ־130 משפחות ול־530 סוגים,‬ 69 מיני דגים, 64 מיני זוחלים, 482 מיני ציפורים ו־130 מיני יונקים.
  • דלתת האוקוונגו היא שטח חשוב עם 24 מיני ציפורים שבקנה מידה עולמי נחשבים לנתונים בסכנה בהם: עגור כחול, שישה מיני נשרים, אנפת אוקוונגו ועוד כ־30 מיני עופות מים שהם אחוז נכבד מהאוכלוסייה העולמית.
  • בבוטסואנה חיה האוכלוסייה הגדולה ביותר (כ־130,000) של פילים כאשר דלתת האוקוונגו היא ״לב השטח המאפשר את שרידותם״.
  • בימים אלה חוגגת הדלתא גם את יום ההולדת העשרים להקמת הרשות לניהול אגן הניקוז של האוקוונגו – קובנגו הכולל שטחים בגודל של כ־700,000 קמ"ר באנגולה, נמיביה ובוטסואנה, רשות משותפת לשלוש המדינות שהנהרות הללו זורמים בתוכה. (Permanent Cubango-Okavango River Basin Commission (OKACOM).
  • ב־1996 הוכרזה הדלתא אתר ״ראמסר״, (על־שם העיר באיראן שבה נחתמה האמנה). במסגרת האמנה הבין־לאומית להגנה ושמירה על גופי מים מתוקים ושטחים לחים.

השילוב בין אתר ראמסר ואתר מורשת עולמית מחזק את מעמדה של הדלתא המשמשת בית גידול חשוב וסביבה טבעית (ביוספירה) בעלת חשיבות עולמית, והיא שטח שיש לנהלו ולשמרו מפני פגעים.

״סיפורה״ של הדלתא מתחיל בהרים הגבוהים של אנגולה. שני נהרות – קויטו וקובנגו ‫(‬Cuito ‫&‬Cubango‫) מנקזים מעיינות, הפשרת שלגים ומי גשמים ונפגשים בקרבת גבול אנגולה – נמיביה. משם הם ממשיכים כנהר אדיר – אוקוונגו (קובנגו) שאורכו כ־ 1,500 ק"מ והוא מגיע לאזורים המדבריים והשטוחים בגבול נמיביה – בוטסואנה ומתפשט לתוך מדבר קלהרי. (מצפון ״מתגבר״ את הדלתא סעיף של נהר צ׳ובה). הנהר מתפרס ושולח זרועות וסעיפים לתוך המדבר ויוצר את מניפת הסחף (הפנימית) הגדולה ביותר באפריקה ואחת הגדולות בעולם.
שלא כמו מניפות סחף רבות אחרות שנשפכות לאגם או לים, דלתת האוקוונגו מסיימת את חייה במדבר, זאת לאחר שיצרה אגמים, ביצות, נחלים ותעלות המקשרות בין הסעיפים הרבים שמשקים את מדבר קלהרי, מים שהחלו את דרכם בהרי אנגולה מגיעים לסוף דרכם במדבר הקלהרי.

תום עונת הגשמים באנגולה ‫היא ה‬עונה היבשה בבוטסואנה ובמדבר הקלהרי, וכך בשיא היובש יוצרים המים את הדלתא שגדלה עד ליותר מ־20,000 קמ"ר, גודל שנשמר כחצי שנה.

איים שנוצרים בין זרועות הדלתא מאפשרים למגוון עשיר של צמחייה לגדול ויוצרים עושר עצום של חיות מים וחיות יבשה, בבתי גידול שונים ומגוונים. מים עשירים בחומרי מזון משקים את מישורי החול היבשים של מדבר קלהרי והופכים אותם למישורי עשב (עונתיים) המשמש מרעה לחיות בר, נווה ירוק בלב המדבר הוא נוף יפה במיוחד.

בתום עונת היובש (באנגולה) מתייבשים רוב השטחים שהוצפו. הדלתא מתכווצת לפחות מרבע מגודלה המֵרבי (כ־5000 קמ"ר). גוף מים כה גדול במדבר ענק הוא נווה שמאכלס מגוון עשיר של צמחייה. מים וצמחים הם מקור מחיה למגוון עצום של מיני חיות המתאמים את מחזורי חייהם על־פי העונות שהדלתא מוצפת לרוב גודלה ועל־פי העונות שמרחבי המים והצמחייה מצומצמים יותר. דלתת האוקוונגו היא דוגמה יפה לשילוב בין מחזוריות הידרולוגית, אקלימית וביולוגית. מחזוריות ומגוון שנותנים לדלתא את חשיבותה ואת יופייה, חשיבות ויופי שנתנו לה את הכינוי ״הפנינה של אפריקה״.
שלא כמו שטחים לחים, אגמים וביצות באזורים אחרים נשארה דלתת האוקוונגו ללא פגיעה וכמעט ללא השפעה אנושית (חדשה) למעט תיירות אקולוגית. זאת בעיקר בגלל הקושי בנגישות לאזורים הנרחבים, ארצות האזור ובעיקר בוטסואנה הבינו כבר לפני שנים רבות את חשיבות השימור, רוב הלודג׳ים בתוך הדלתא נגישים רק באמצעות מטוסים קלים, רובם קטנים ופשוטים הבנויים ומופעלים כך שלא תהיה פגיעה בסביבה, כמו כן הלודג׳ים יקרים מאוד, כלומר גם התיירות כמעט ואינה פוגעת.

השטח שהוכרז אתר מורשת עולמית מקיף כ־25,000 קמ׳ר וסביבו אזור חיץ ביוספירה בערך באותו גודל שמותרת בו פעילות פיתוח ויישוב בתנאי שלא תפגע בזרימת המים, פעילות שלא תפגע בשמורה מחד, ותאפשר מאידך המשך קיומם של הילידים שקיומם נסמך על ״השירותים״ הסביבתיים שמספקת הדלתא וסביבתה כמו דיג, מרעה, מעט חקלאות, חומרי בנייה (בעיקר קנה וגומא שמשמשים לחיפוי) וצמחים רפואיים מסורתיים. תיירות סביבתית (אקולוגית) היא הפעילות הנפוצה בדלתא וכמובן ששיתופם של הילידים במיזמי שימור ותיירות הוא חלק מהפעילות.

כ־60% מהילידים פעילים בתיירות בתפקידי מדריכים, שייטים, שומרים ועוד. ב־2012 עבדו בדלתא כמעט 50,000 ילידים וסיפקו כ־200 מיליון דולרים לכלכלת בוטסואנה.

אף שמקורות המים באנגולה עוברים גם בנמיביה הרי שרובה ככולה של הדלתא משתרעת בבוטסואנה ומכאן גם היחס המועדף שממשלת בוטסואנה נותנת לפיתוח בר־קיימא ולשימור הדלתא.

כדי לשמור על המחזוריות העונתית של המים יש צורך בשיתוף פעולה של אנגולה ונמיביה, שיתוף שמשמעותו שימוש זהיר ונכון במים במעלה הנהרות, לכן כל שימוש במים נידון בוועדה המשותפת (OKACOM) של שלוש המדינות. לדיונים אלה חשיבות רבה בגלל הכוונות לבנות סכרים על הנהרות או מיזמים להובלת כמויות מים גדולות להשקיית שטחים נרחבים באנגולה.

סכנה קבועה ומתמשכת היא כריתת העצים באגן הניקוז שבשילוב עם רעיית יתר פוגעים באיכות המים. עד 2025 תגדל אוכלוסיית הילידים באזור ליותר ממיליון תושבים. על כך נוספת השפעת ההתחממות העולמית שבגללה משתנים זמני הגשמים, משום כך יש צורך בהמשך שיתוף פעולה אזורי שמתבטא בתכנית פעולה שגובשה ב־2010 לעשר השנים (עד 2020) הבודקת איך מנטרלים את האיומים לדלתא, מתייחסת לכל כוונות הפיתוח ומתאמת את הפעילות גם במעלה הנהרות.
בשטח כה גדול ומגוון יש גם סיכוי לבעיות. למשל, ככל שהאזור נהיה נגיש יותר וככל שמבקרים שוהים בו יותר (אנשים ותיירים) – מינים זרים עלולים להפוך לפולשים ולפגוע במינים המקומיים.

ייתכן כי גידול משמעותי באוכלוסיית הפילים גורם להקטנת מספרן של חיות אחרות, זאת על־פי סקרים ומחקרים בשטח אלא שייתכן כי יש גורמים אחרים כמו שינויי העונות, ציד פרוע (למשל ציד ג׳ירפות לבשר).

נזק משמעותי גרמה ״הגדר הווטרינרית״ שהוקמה כדי למנוע הפצת מחלות מחיות בר לבקר – בעיקר פה וטלפיים. הגדר פוגעת בתנועת הנדידה של חיות רבות (במקום אחר כתבתי על כך – https://www.hayadan.org.il/botswana-roaming-2408138). כמובן שאת המפגעים הקשים ביותר יוצר האדם כמו בפעילויות כרייה ללא רשות שמתרחשות בעיקר באזור החיץ ופוגעות באיכות המים.

עד היום היו רק כ־40% משטחי דלתת האוקוונגו בהגנה ושמירה. השטח כולו מחולק לאזורי משנה שבחלק מהם ניתנים היתרים לציד. הציידים הם תיירים שמשלמים כסף רב לבעלי זיכיונות ואלה מחויבים לפעילויות שימור ועזרה לתושבים, זאת על־פי אמנה משנת 1992 בין ממשלת בוטסואנה לראשי השבטים המקומיים – בעיקר בני ״הטסואנה״ והסאן (בושמן). עם זאת קיימת המלצה להפסיק את הציד החוקי כדי לחזק את האוכלוסיות, ובשלב קרוב לצמצם את ה״גדר הווטרינרית״ בצפון השמורה כך שתקיף רק שטחי מרעה, ובדרום השטח תהווה הגדר חיץ בין השמורה לאזורי מרעה של בקר.
‬היום הגדר נמשכת כקו ישר לאורך מאות ק"מ וניתן ״לוותר״ על הגדר באזורים שבהם יש גישה מורחבת (״הוליסטית״) למניעת מחלות גם בקרב חיות בר.

חרף קשיי הנגישות (אולי בגלל) דלתת האוקוונגו היא בית למספר קטן של ילידים שחיו וחיים היום כנוודים-לקטים בשווי משקל עם הסביבה הטבעית. במסגרת ההכרזה (של אונסקו) יש הנחיה לשמר את זהותם ואת אורח חייהם של הילידים ולאפשר להם להמשיך בפעילותם מימים־ימימה, בעיקר דיג וציד, ובו בזמן לאפשר להם ליהנות מההכנסות מתיירות בדלתא, כמו גם להתחשב בקולם ובדעתם בכל פעילות שימור או פיתוח.

המדינות אנגולה, נמיביה ובעיקר בוטסואנה נקראות לתגבר את פעילויות השימור ולפתח את האזור בעיקר לצורכי תיירות ובהתחשבות בכל הגורמים בשטח ומתוך נקודת מוצא של פיתוח בר־קיימא.

לאור הצלחתה של הוועדה המשותפת (OKACOM) בעשרים השנים האחרונות ניתן להניח כי הדלתא מוגנת, שמורה ותמשיך להיות ״פנינת אפריקה״.
תמונות למען המעוניינים 

אם לאחר קריאת הרשום מעלה וצפייה בתמונות מתעורר הרצון לבקר ב״פנינת אפריקה״,הרי שיש להגיע בטיסה (ליוהנסבורג -> גאבורונה Gaborone)) -> למאון (Maun). במאון ניתן למצוא חבילה של אחד מהלודג׳ים בדלתה שכוללת טיסה (במטוס קל) ללודג׳, כאשר בלודג׳ ״הכל כלול״ – מזון ומשקאות (כולל אלכוהול), שיוט בסירה מקומית – מקורו (Macoro), טיולים רגליים באיים הסמוכים. כל הפעילויות נעשות kבודדים או kזוגות בליווי אדם מקומי שמכיר את החי והצומח ואפילו מדבר מעט אנגלית. השיטה המקובלת היא כי כל אחד יכול לקבוע את סדר היום כרצונו כאשר המלווה המקומי עומד לרשותו בכל זמן.

חרף המחירים הגבוהים רוב הלודג׳ים פשוטים, בנויים מחומרים מקומיים כך שהפגיעה בסביבה מזערית, בשולי הדלתא יש לודג׳ים פחות יקרים ואליהם ניתן להגיע ברכב (רב־מינוע) ומהם לטייל ברכב ובסירות מנוע. הכול יקר – יקר מאוד אבל בהחלט כדאי, ושוב, לחובבי טבע ובעיקר טבע אפריקני, זה השיא.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. האם אפשר לקרוא יותר על דלתת האוקוואנגו? אני מעוניין בחומר על שמורת מורמי שבדלתה,
    מה שטחה היכן היא ממקומת בדיוק האם יש דבר כזה שנקרא לב הדלתה או במרכז המורמי?

    אשמח לקבל התייחסות

  2. נראה שזה מקום המפלט האחרון לפילים האפריקאים.בניגוד לפילים אסייתים שהם נפוצים בגרעיני רבייה בכל העולם.ניסיונות אמריקאים לפתח גרעין רבייה לא הצליח.בישראל הפילים האפריקאים בספארי התרבו,אך אין לכך המשך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן