מחקר חדש מגלה שהמסת הקרחונים באנטארקטיקה מחלישה את הזרם ההיקפי האנטארקטי (ACC) ועלולה להוביל להחמרת הקיצוניות האקלימית, שיבוש מערכות אקולוגיות ימיות והפחתת יכולת האוקיינוס לקלוט פחמן עד שנת 2050
לוחות הקרח הנמסים באנטארקטיקה מחלישים את ה-ACC, זרם ימי חיוני המווסת את האקלים הגלובלי ואת מחזוריות האוקיינוסים.
מדענים צופים האטה של 20% עד שנת 2050, מה שעלול להחריף את הקיצוניות האקלימית, לשבש מערכות אקולוגיות ימיות ולהפחית את יכולת האוקיינוס לקלוט פחמן. ההיחלשות עלולה גם לאפשר למינים פולשים להגיע לאנטארקטיקה ולשנות את מארג המזון.
זרם הענק של אנטארקטיקה מתמודד עם האטה
על פי מחקר חדש, הקרחונים הנמסים מאטים את הזרם ההיקפי האנטארקטי (ACC) — הזרם הימי החזק ביותר בעולם.
ההאטה הזו עשויה לגרום להשלכות מרחיקות לכת על האקלים הגלובלי, כולל עליית מפלס הים, שינוי בטמפרטורות האוקיינוסים ושיבוש מערכות אקולוגיות ימיות.
חוקרים מאוניברסיטת מלבורן וממרכז המחקר NORCE בנורווגיה מעריכים כי בתרחיש פליטות פחמן גבוהות, ה-ACC עשוי להיחלש בכ-20% עד שנת 2050.
הזרם המוגבר של מים מתוקים כתוצאה מהמסת הקרח צפוי לשנות את מליחות האוקיינוס ואת צפיפותו, ובכך לשבש את דפוסי המחזוריות באוקיינוס הדרומי.
כדי להבין את השינויים הללו, חוקרים — בהם פרופסור משנה בישאקדטה גאיין, ד"ר תימור סוהיל וד"ר אנדראס קלוקר — השתמשו בסימולציות ברזולוציה גבוהה של האוקיינוס והקרח הימי. הניתוח שלהם בחן כיצד שינויים בטמפרטורה, מליחות ותנאי הרוח משפיעים על זרמי האוקיינוס והעברת חום.
פרופסור גאיין אמר: "האוקיינוס מורכב בצורה קיצונית ומאוזן בעדינות. אם 'המנוע' הזה יישבר, עלולות להיות לכך השלכות חמורות, כולל יותר השתנות אקלימית עם קיצוניות רבה יותר באזורים מסוימים והאצת ההתחממות הגלובלית עקב הפחתת יכולת האוקיינוס לשמש כמבלע פחמן."
מינים פולשים מאיימים על אנטארקטיקה
ה-ACC משמש כמחסום בפני מינים פולשים, כמו רפסודות של אצות קֶלפּ דרומיות או בעלי חיים ימיים כמו סרטנים או רכיכות.
כשה-ACC מאט ונחלש, עולה הסבירות שמינים כאלה יגיעו לאנטארקטיקה השברירית, עם השפעה פוטנציאלית חמורה על מארג המזון, שעשוי לשנות לדוגמה את התפריט הזמין לפינגווינים האנטארקטיים.
תפקידו הקריטי של ה-ACC במחזוריות הגלובלית של האוקיינוסים
ה-ACC, החזק פי ארבעה מזרם הגולף, הוא חלק חיוני ב"מסוע האוקיינוסים" של העולם, שמעביר מים ברחבי הגלובוס ומקשר בין האוקיינוס האטלנטי, השקט וההודי.
החוקרים השתמשו במחשב העל המהיר ביותר באוסטרליה, GADI, הממוקם במכון Access National Research Infrastructure בקנברה. המודל הבסיסי (ACCESS-OM2-01) פותח במשך שנים על ידי חוקרים מאוניברסיטאות אוסטרליות שונות.
האטה צפויה גם בתרחישים של פליטות נמוכות
התחזיות שנבחנו במחקר נערכו על ידי צוות מחקר מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס (UNSW), שגילה כי גם תרחיש פליטות נמוכות עשוי להוביל להאטה במחזוריות האוקיינוסים.
ד"ר סוהיל אמר: "הסכם פריז מ-2015 נועד להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל הרמות הטרום-תעשייתיות. מדענים רבים מסכימים שכבר הגענו ליעד זה, וככל הנראה יתחמם יותר, עם השפעות נוספות על המסת הקרח באנטארקטיקה."
מורכבות התגובות של האוקיינוס
המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters 3 במרץ, מגלה כי השפעת המסת הקרח והתחממות האוקיינוס על ה-ACC מורכבת יותר מששיערו בעבר.
פרופסור גאיין אמר: "לוחות הקרח הנמסים שופכים כמויות עצומות של מים מתוקים לאוקיינוס המלוח. השינוי הפתאומי במליחות האוקיינוס יוצר השלכות רבות — כולל החלשות הזרם התחתון של המים אל מעמקי האוקיינוס (Antarctic Bottom Water), ובהתאם למחקר זה, גם החלשות הזרם העז שמקיף את אנטארקטיקה."
המחקר החדש מנוגד למחקרים קודמים שטענו כי ה-ACC עשוי להאיץ עקב הפרשי טמפרטורות תלולים יותר בין קווי רוחב שונים של האוקיינוס.
פרופסור גאיין הסביר: "מודלים אוקייניים בעבר לא הצליחו לפתור בצורה מספקת תהליכים קטנים ששולטים על עוצמת הזרמים. המודל הזה מצליח לפתור תהליכים כאלה ומראה מנגנון שבאמצעותו ה-ACC צפוי דווקא להאט בעתיד."
עוד בנושא באתר הידען:
