סיקור מקיף

כללי

בתי הזיקוק והתשלובת המזהמת, בצילום מאוניברסיטת חיפה, יולי 2022. צילום: אבי בליזובסקי

איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה דורש לפרסם לרוכשי ני"ע של בז"ן את המשמעויות המלאות של ההשקעה

אבי בליזובסקי 7 בספטמבר 2022 תגובה אחת

יו"ר האיגוד עו"ד שרית גולן ומנכלי"ת האיגוד ד"ר ליהי שחר ברמן: ההתחייבות נוגעת אך ורק לבעלי השליטה הנוכחיים בחברה וכי אין כל התחייבות מטעם המשקיעים החדשים ביחס להחלטת הממשלה לפינוי המתחם

הבובות זוהר והלגה על סיפון ארטמיס 1 המתוכננת להקיף את הירח מחוץ לחגורת הקרינה של כדור הארץ. צילום: נאס"א

פיתוח ישראלי – בלב משימת ארטמיס 1: בובות שעליהן ינוסה אפוד AstroRad המגן מפני קרינה

אבי בליזובסקי 22 באוגוסט 2022 אין תגובות

ניסוי משותף של סוכנות החלל הישראלית עם מקבילתה הגרמנית יבדוק את מידת ההגנה שהחליפה מספקת בפני קרינה בחלל. אם הניסוי יצליח, יש סיכוי גבוה שהטכנולוגיה תהפוך לסטנדרט במשימות חלל עמוק עתידיות לירח ולמאדים

בתמונה, מימין לשמאל: פרופ' נעם סובל, המרצה האורח; בת-שבע שור, מנהלת תוכנית המלגות; פרופ' חרמונה שורק, חברה בוועדת האקדמיה לתוכנית מלגות אדמס; גב' מרגרט אדמס; עומר גרנק; ניצן אפרמיאן; מר סילבן אדמס; גב' לינדה אדמס-טרוי; פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה; פרופ' משה אורן, יו"ר ועדת האקדמיה לתוכנית מלגות אדמס; ד"ר ג'וליאן אדמס; יושבים מקדימה: מתן אילת; אליענה שטינברג.  חסרים שיר כהן ואמיר בורשטין. (תמונה: באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים).

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קיימה את טקס חלוקת מלגות אדמס לדוקטורנטים מצטיינים

האקדמיה הלאומית למדעים 3 באוגוסט 2022 אין תגובות

בתמונה, מימין לשמאל: פרופ' נעם סובל, המרצה האורח; בת-שבע שור, מנהלת תוכנית המלגות; פרופ' חרמונה שורק, חברה בוועדת האקדמיה לתוכנית מלגות אדמס; גב' מרגרט אדמס; עומר גרנק; ניצן אפרמיאן; מר סילבן אדמס; גב' לינדה אדמס-טרוי; פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה; פרופ' משה אורן, יו"ר ועדת האקדמיה לתוכנית מלגות אדמס; ד"ר ג'וליאן אדמס; יושבים מקדימה: מתן אילת; אליענה שטינברג.  חסרים שיר כהן ואמיר בורשטין. (תמונה: באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים).

אפריקה - 50 מדינות שהעושר שלהן יוצא החוצה ולא מגיע לתושביהן. איור: depositphotos.com

אפריקה – היבשת הרגישה ביותר למשבר האקלים

דר. אסף רוזנטל 15 ביולי 2022 אין תגובות

בין השנים 2010 ל- 2020 נפגעו מבצורת יותר מ- 170 מיליון אפריקנים ובו בזמן נפגעו משטפונות יותר מ- 40 מיליון אפריקנים. בגלל משבר האקלים, עד 2030 יתדרדרו כ- 40 מיליון מתושבי תת-הסהרה למצב של עוני מרוד

ערפילית קארינה בתצלום באינפרה אדום הקרוב. אחת מהתמונות הראשונות שצילם טלסקופ החלל ווב.קרדיט תמונה: נאס"א, ESA, CSA ו-STScIן

טלסקופ ווב של נאס"א חושף צוקים קוסמיים ואיזורי יצירת כוכבים בערפילית קארינה

אבי בליזובסקי 12 ביולי 2022 אין תגובות

תמונות של "צוקים קוסמיים" מציגות את יכולות המצלמות של ווב להציץ מבעד לאבק קוסמי, ושופכות אור חדש על האופן שבו כוכבים נוצרים * הטכנולוגיה של ווב יכולה לסייע בצפיה בתהליך החמקמק של יצירת כוכבים

זיהום אור בישראל כפי שנראה מהחלל. איור: depositphotos.com

קצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי – מתוך דו"ח מצב הטבע 2022 מגמות ואיומים

שירות הידען 10 ביולי 2022 אין תגובות

דו"ח מצב הטבע 2022, כרך מגמות ואיומים, מציג תמונת מצב של גורמים ותהליכים מרכזיים, המשפיעים על מצב הטבע בישראל כתוצאה מפעילות האדם. המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קק"ל ורט"ג

אוצרות המקדש מונצחים על שער טיטוס ברומא. מתוך ויקישיתוף

עם ישראל שר 12: התוקעים בחצוצרה ובשופר

דר. יחיעם שורק 17 ביוני 2022 2 תגובות

כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה עלתה דמותו של הכהן הגדול, שלא כבאירועים אחרים שהתקיימו במקדש.

קטע קצר מהמעטפת החלבונית של נגיף מסוג בקטריופאג' פילמנטי M13. באדיבות החוקרים

אטומים בתנועה

אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע 4 ביוני 2022 אין תגובות

זיהוי התנועתיות של אטומים במערכות ביולוגיות וכימיות, עשוי לסייע בפיענוח מבנה המעטפת שמגנה על החומר הגנטי של נגיפים מסוימים, דבר שאולי, בעתיד, יאפשר  לפגוע בהתרבותם

גלי החום הורגים

אבי בליזובסקי 1 ביוני 2022 3 תגובות

מחקר של המשרד להגנת הסביבה שופך לראשונה אור על הקשר שבין גלי חום למשבר האקלים ולתמותה בישראל: כל גל חום בישראל מביא בממוצע לתמותה עודפת של כ-45 בני אדם; הפגיעה גדולה במיוחד באוכלוסיות שמעל לגיל 70

מיכלי הדגימה עולים מהמים

המלחמה הקרה- מתחת לפני האוקיינוס השקט מתרחש מאבק איתנים בין חיידקים ונגיפים

הטכניון 30 במאי 2022 אין תגובות

קבוצת המחקר של פרופ' דבי לינדל מהפקולטה לביולוגיה בטכניון יצאה לשלושה מסעות מהוואי צפונה ומיפתה את השינויים הדרמטיים החלים ביחסי נגיף-חיידק במרחבי האוקיינוס. עוד גילתה הקבוצה את ה"הוט ספוט" – מרחב השליטה הבלתי מעורער של הנגיפים התת-ימיים

מעבדת פיזיקה קוונטית. צילום: פטריק קמפבל, אוניברסיטת קולורדו. מתוך ויקישיתוף

הוראת קוונטים – סופרפוזיציה של ניסוי ותאוריה

קוונטים בעברית 18 במאי 2022 4 תגובות

בפוסט זה מפרט כפיר סולימני כיצד במסגרת המעבדה הסטודנטים מנפצים בזה אחר זה את יסודות התאוריה הקלאסית, באמצעות שחזור סדרת ניסויים קוונטיים פורצי דרך שהתפרסמו בארבעת העשורים האחרונים

מולטיברס - יקומים מקבילים. מתוך ויקיפדיה

מהו המוליטברס?

נועם חי 8 במאי 2022 16 תגובות

בעקבות הסרט החדש של מארוול "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" המתרחש במולטיברס, החלטתי לפרק בכתבה קצרה את המשמעות של יקומים מקבילים ואת הסיבות להאמין בקיומם. לטעמי, המדע עולה על כל דמיון, גם על הדמיון של מארוול.

מערכת השמש Trappist-1e קרובה יחסית לכדור הארץ ומכילה שלושה כוכבי לכת באיזור החיים. צילום: depositphotos.com

הפצת מיקום כדה"א בתקווה להגיע לחייזרים הוא רעיון שנוי במחלוקת – שני צוותים של מדענים עושים זאת בכל מקרה

אתר המדע The Conversation 3 במאי 2022 4 תגובות

בעוד ש-SETI (חיפוש אחר אותות רדיו מחייזרים) הפך כבר מזמן חלק מהמדע במיינסטרים, METI, או העברת הודעות ליצורים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, היה תחום פחות נפוץ. עכשיו יוצאים לדרך שני פרויקטים כאלה

הגנת הסביבה. המחשה: depositphotos.com 2011.

מלחמה בטבע

דר. אסף רוזנטל 3 במאי 2022 3 תגובות

אף אחת מההסכמות העולמיות להגנת החיים ולעצירת הפגיעה בקרקעות ובימים לא הושלמה. פגיעות בטבע על ידי ארגוני פשע, ועוד דוגמאות רבות לכך שהעולם דוהר לגיהנום,

טכנולוגיות הצפנה. המחשה: depositphotos.com

חוקרים אמירתיים בודקים הבטחה והמגבלות של אלגוריתמי לפיצוח הצפנות של חוקר מבן גוריון

אבי בליזובסקי 1 במאי 2022 תגובה אחת

אלגוריתם שפותח על ידי פרופ' איתי דינור באוניברסיטת בן גוריון נראה מבטיח בכמה טווחים של פרמטרים נפוצים ביישומי הצפנה, אבל האלגוריתם הזה, כמו האחרים, מצריך הרבה זיכרון, לכן עדיין לא בטוח אם הוא יהיה ישים לצורך מתקפות אבל כדאי בכל זאת לחקור

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן