כללי

עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

חולדות מפעילות את שפמיהן באופן שונה בהקשרים שונים. פעולת השפם מאפשרת לנבא את תנועותיה של החולדה

ציד פראי בדרום סודן. צילום: אסף רוזנטל

סוף לצייד הספורטיבי

אצלנו אין מצב בו אוכלוסיה חלשה מתגוררת בקרבת שמורה שתרוויח מהצייד. לכן יש צורך בניהול של אוכלוסית חיות הבר ואחת הצורות לניהול היא שליטה בגודל האוכלוסייה באמצעות ציד

מעמד החתימה הווירטואלי. נשיא מכון ויצמן, פרופ׳ אלון חן, והשר לתעשייה וטכנולוגיה מתקדמת של איחוד האמירויות, ד"ר סולטן אחמד אלג'אבר

מכון ויצמן ואוניברסיטת מוחמד בן זאיד באיחוד האמירויות חתמו על שת"פ בתחום הבינה המלאכותית

שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו

העישון הורג. איור: shutterstock

מחקר: חברות הטבק מנצלות כל פרצה אפשרית בחוק כדי לגרום לבני נוער להתמכר

. דר' יעל בר-זאב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילות המחקר: "חברות הטבק והעישון לא יבחלו בשום אמצעי. דו"ח שר הבריאות מוכיח את אזלת היד של ישראל בטיפול בעישון, שכן שיעור המעשנים נשאר יציב מזה כעשור"

להלך בין הטיפות

סביבת העבודה בתא מחולקת ל"משרדים", כלומר אברונים מוגדרים היטב התחומים בתוך קרומים, ול"פינות עבודה" בחלל הפתוח – אברונים ללא קרומים, שהם מעין טיפות חסרות גבולות

משגר וגה משחרר לוויינים לאחר השיגור. הדמיה באדיבות סוכנות החלל הישראלית, וחברת אריאן

שוגר לוויין הניסויים הרפואיים הישראלי DIDO-III

שיגור הלוויין, פרויקט משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות החלל האיטלקית, התבצע מבסיס החלל האירופי בקורו שבגינאה הצרפתית, על גבי משגר מסוג וגה במשימה ייחודית בפני עצמה שבה שוגרו רק לוויינים זעירים ולא כטרמפיסטים על שיגור לוויין גדול

איור: שרון טש, עבור מכון ויצמן

על שינה, זיכרון וחוש הריח

 מדי לילה מתנהל דו-שיח בין ההיפוקמפוס וחלקים מסוימים של קליפת המוח, ואפשר להשתמש בריח כדי להגביר, או להשפיע, על הדיאלוג הזה

מושבת טפילים חד תאיים אוכלת בתוך תא של בעל חיים. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: חידת הרב-תאיות

שתי שאלות יעסיקו אותנו בטור הזה, שתיהן נוגעות ליחס שבין השלם וחלקיו. נתחיל בתהייה פילוסופית של ניר: בעולם החי (דגים, זוחלים, יונקים ועופות) אנחנו יודעים שכל אברי הגוף משרתים את המח, ללא מח אין לשאר הגוף זכות קיום. אבל מה קורה בעולם הצומח? על איזה חלק מהעץ ניתן לומר שכל יתר החלקים משרתים אותו?

האמפיתאטרון הרומי בתדמור שבסוריה, כפי שצולם מהחלל ע"י הלוויין אופק 16. צילום: אלביט, התעשיה האווירית, משרד הבטחון

תמונות ראשונות ממצלמת הלוויין 'אופק 16', שצולמו מעל סוריה

התמונות של אתרי עתיקות בעיר תדמור צולמו לקראת מסירתו של הלוויין להפעלה מבצעית * במקביל חושפת מנהלת החלל במפא"ת חושפת את התשתית הלאומית לייצור מצלמות חלל המשותפת למשרד הביטחון ולחברת 'אלביט מערכות'

ערכת בדיקה לנגיף הקורונה. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

20 שנות הפסקות במחקר גרמו לכך שהעולם לא ערוך להתמודד עם מגיפות

​על רקע הניסיונות למצוא חיסון נגד נגיף קורונה החדש, חוקרי מדעי הנתונים ובריאות הציבור חושפים במחקר חדש כיצד עולם המדע זונח מהר מדי את העיסוק במגיפות קודמות ובשל כך, נוצרים פערי מוכנות להתפרצויות הבאות​

עריכת גנים באמצעות Crispr Cas-9. המחשה: shutterstock

רשות החדשנות אישרה את הקמתו של מאגד CRISPR-IL המשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית לקידום תחום העריכה הגנומית

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "מאגד CRISPR-IL יאפשר לתעשייה הישראלית לעמוד בחוד החנית של העשייה העולמית בתחום העריכה הגנומית, תוך גיוס מיטב המדענים והטכנולוגיות החדשניות

מתוך אתר Saver one

הנפקה טכנולוגית ראשונה לאחר פרוץ משבר הקורונה – סייברוואן גייסה 26 מ' ש' בבורסה בת"א

סייברוואן פיתחה מערכת המספקת פתרון ייחודי לבעיית היסח הדעת בנהיגה כתוצאה משימוש בטלפון סלולרי חברת סייברוואן (ת"א: סיבר) חברת טכנולוגיה אשר פיתחה מערכת המספקת פתרון

בשר מטוגן ואפוי השוואה בין בשר רגיל למתורבת. תמונה מתוך המאמר

סטייק ללא שחיטה

מאמר שהתפרסם בכתב העת Nature Food מציג פריצת דרך בייצור בשר מתורבת מחוץ לגופו של בעל החיים: שימוש בחלבוני סויה זמינים ויעילים כלכלית לתיעוש כפיגומים

דילוג לתוכן