MethaneSAT, הלוויין הסביבתי הראשון שהופעל על ידי עמותה אזרחית, כבה לאחר 15 חודשי פעילות. החוקרים: "המידע שנאסף כבר שינה את כללי המשחק בניטור פליטות מתאן"

לוויין חדשני שתוכנן כדי לנטר את אחד מגזי החממה החזקים והמסוכנים ביותר – מתאן – איבד קשר עם כדור הארץ, ובכך סיים מוקדם מהצפוי משימה חלוצית שנמשכה 15 חודשים בלבד. עם זאת, מדענים מעריכים כי התרומה המדעית שלו כבר נחשבת לפריצת דרך, במיוחד לאור העובדה שהמשימה לא נוהלה על ידי סוכנות חלל ממשלתית אלא על ידי ארגון סביבתי עצמאי.
משימה שאפתנית, תוצאה מעורבת
MethaneSAT, לוויין פרי פיתוח של קרן ההגנה הסביבתית (EDF), שוגר לחלל במרץ 2024 במימון חלקי של קרן בזוס לאדמה (Bezos Earth Fund), ובשיתוף פעולה עם גוגל וממשלת ניו זילנד. המטרה: לספק נתונים פתוחים ואובייקטיביים על פליטות מתאן – גז חממה שעוצמתו כ־80 פעמים גבוהה מזו של CO₂ לאורך פרק זמן של 20 שנה.
בניגוד לרוב הלוויינים המופעלים על ידי מדינות, MethaneSAT היה פרויקט של חברה אזרחית, עם גישה חופשית לנתונים במטרה לזרז תגובה רגולטורית והכרעות מדיניות על סמך ראיות מדעיות בזמן אמת.
"הלוויין הציג ביצועים מדהימים. הצלחנו לאתר פליטות גם מריכוזים נמוכים, כולל 'מפיצים-על' ומקורות קטנים, שעד כה לא נראו מהחלל," נמסר מה־EDF.
15 חודשים של שינוי
במהלך תקופת פעילותו, הצליח MethaneSAT למפות פליטות מתאן ממאגרים מרכזיים של תעשיית הנפט והגז, בהם אגן פרמיאן בארה"ב ואזורים תעשייתיים במרכז אסיה. יכולות החישה והעיבוד שלו על גבי פלטפורמת Google Earth Engine אפשרו הפקת מפות ברזולוציה גבוהה ובזמן כמעט אמת, והנתונים שוחררו לציבור, לממשלות ולמדענים.
אך ב־20 ביוני 2025 התנתק הלוויין מהקשר עם תחנת הקרקע, ומאז כל ניסיונות השיקום נכשלו. בדיקה הנדסית העלתה כי ככל הנראה הוא איבד את אספקת האנרגיה ואינו ניתן לשיקום.
"למרות התקלה, אנו גאים בתרומה המשמעותית של הלוויין למחקר ולמדיניות האקלים," ציינו ב־EDF.
לא כישלון – אלא מודל חדש
למרות שהלוויין תוכנן לפעול כחמש שנים, במוסדות האקדמיים והסביבתיים לא רואים בכך כישלון. להיפך – מדובר באב־טיפוס למודל חדש של ניטור סביבתי גלובלי. הנתונים שנאספו כבר שימשו לקידום מדיניות ואכיפה במוקדי פליטות קריטיים.
פרשנים מציינים שהפרויקט מדגים כיצד ארגונים אזרחיים יכולים ליזום, לממן ולבצע פרויקטים טכנולוגיים מורכבים, שבדרך כלל שמורים לסוכנויות חלל ממשלתיות.
מה הלאה?
EDF לא פרסמה תוכניות רשמיות לשיגור לוויין חלופי, אך הודיעה כי תמשיך לעקוב אחר פליטות מתאן באמצעות מטוסים, חיישנים קרקעיים וטכנולוגיות AI, כדי להשלים את הפער שנוצר. כמו כן, הצוות ההנדסי עדיין מנסה להבין את הגורמים המדויקים לתקלה.
האירוע מעלה גם שאלות לגבי קיימות של פרויקטים אזרחיים בתחום החלל: האם ארגונים ללא מטרות רווח יכולים להתחרות ביציבות ובתשתית של סוכנויות ממשלתיות או חברות מסחריות? או אולי דווקא הגמישות והחדשנות שהם מציעים הן המפתח?
הכתבה מבוססת על מאמר של קארין קלוסטרמן באתר Green Prophet.
עוד בנושא באתר הידען: