מחקר ב־Science ניתח 11.8 מיליון נקודות GPS של יותר מ־4,500 בעלי חיים. הוא מצא כי יותר מ־65% מהמינים שינו את דפוסי התנועה שלהם בהתאם לנוכחות בני אדם
חיות בר אינן מגיבות רק להרס בתי גידול, לעיור או לחקלאות. מחקר חדש מראה כי גם עצם נוכחותם של בני אדם בשטח משנה את הדרך שבה בעלי חיים משתמשים במרחב. בחלק מהמקרים הם מצמצמים את תחום התנועה שלהם. במקרים אחרים הם דווקא מרחיבים אותו, כנראה כדי להימנע ממפגש עם בני אדם או לנצל מקורות מזון הקשורים אליהם.
המחקר פורסם בכתב העת Science. הוא הובל בידי חוקרים ממרכז ייל למגוון ביולוגי ולשינוי עולמי (Yale Center for Biodiversity and Global Change). צוות החוקרים שיתף פעולה עם יותר מ־50 מוסדות אקדמיים וגופי ממשל בארצות הברית ומחוצה לה. במשך שש שנים הם ניתחו תנועות של אלפי בעלי חיים. המטרה הייתה להפריד בין שני גורמים שלרוב נבדקים יחד: שינוי פיזי של הסביבה בידי האדם, ונוכחות ישירה של בני אדם בשטח.
מיליוני נקודות GPS ונתוני טלפונים ניידים
החוקרים עקבו אחר 37 מינים של בעלי חיים בארצות הברית. הרשימה כללה 22 מיני עופות ו־15 מיני יונקים. בין היונקים היו איילים לבני־זנב, זאבים, קויוטים, דביבונים, בואשים וגם כמה ממיני החתוליים הגדולים. בין העופות נכללו עופות גדולים כמו נשרים, עיטים, ברווזים, עגורים וחסידות.
בסך הכול נאספו כ־11.8 מיליון נקודות מיקום מיותר מ־4,500 בעלי חיים. החוקרים שילבו את הנתונים האלה עם מידע מטלפונים ניידים, ששימש להערכת נוכחות בני אדם באזורים שונים. לכך הם הוסיפו נתוני לוויין על שינויי נוף, כגון עיור, חקלאות ושינויי שימושי קרקע.
תקופת הקורונה סיפקה לחוקרים הזדמנות נדירה. הסגרים שינו באופן חד את דפוסי התנועה של בני אדם בין 2019 ל־2020. כך יכלו החוקרים לבדוק מה קורה כאשר נוכחות האדם משתנה בזמן קצר, בלי שכל הנוף הפיזי משתנה באותה מהירות.
רות אוליבר, שהייתה חוקרת בתר־דוקטורט בייל וכיום משמשת מרצה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, אמרה כי קשה היה עד כה למדוד את השפעת הנוכחות הישירה של בני אדם על חיות בר. לדבריה, זמינות נתוני המכשירים הניידים אפשרה לראשונה לבחון את ההשפעה הזאת בקנה מידה רחב.
לא כל המינים מגיבים באותו אופן
ממצאי המחקר הראו כי יותר מ־65% מהמינים שינו את התנהגותם בהתאם לנוכחות בני אדם. ההשפעה הייתה חזקה במיוחד באזורים טבעיים ופחות מפותחים. כלומר, דווקא במקומות שבהם נראה כי הטבע עדיין שמור יחסית, עצם כניסת בני אדם לשטח עשויה לשנות את התנהגות בעלי החיים.
התגובות לא היו אחידות. מינים רבים צמצמו את המרחב שבו נעו. ייתכן שהם עשו זאת כדי להקטין את הסיכוי להיתקל בבני אדם. לעומתם, מינים אחרים הרחיבו את תחום התנועה שלהם. זאבים אפורים, למשל, נעו על פני שטחים גדולים יותר. החוקרים מעריכים כי ייתכן שהם עשו זאת כדי לעקוף אזורים שבהם שהו בני אדם. עורבים הרחיבו גם הם את תנועתם, כנראה משום שהם יודעים לנצל מקורות מזון הקשורים לפעילות אנושית. קויוטים, לעומת זאת, נטו לצמצם את תנועתם.
המחקר מצא גם גמישות אצל פרטים בודדים. בעלי חיים יכלו לשנות את דפוסי ההתנהגות שלהם משנה לשנה. הדבר מלמד שהם אינם מגיבים רק לתנאים קבועים בסביבה. הם מסוגלים להתאים את עצמם לשינויים בדפוסי הפעילות האנושית.
משמעות חדשה לשמירת טבע
פרופ' וולטר ג'ץ, מנהל מרכז ייל למגוון ביולוגי ולשינוי עולמי, אמר כי אובדן בתי גידול נשאר גורם מרכזי באובדן המגוון הביולוגי. עם זאת, המחקר מראה שגם השימוש הישיר של בני אדם בנוף משפיע על בעלי חיים. לדבריו, בעלי חיים עשויים לשנות את התנהגותם באופן שמחריף או מפחית את השפעת אובדן בתי הגידול.
המסקנה המעשית היא ששמירת טבע אינה יכולה להסתפק רק בהגנה על שטחים פתוחים. היא צריכה להתייחס גם לשאלה מתי בני אדם נכנסים לשטח, באיזו עוצמה ובאיזה אופן. למשל, ייתכן שיש צורך בהגבלת תנועה בתקופות רגישות, בצמצום כניסת כלי רכב לאזורים מסוימים, או בניהול זהיר יותר של פעילות פנאי בשמורות טבע.
סקוט ינקו, שהיה גם הוא חוקר בתר־דוקטורט בייל וכיום חוקר במכון הביולוגי לשימור של גן החיות הלאומי של סמיתסוניאן, אמר כי הטכנולוגיות ששימשו במחקר מאפשרות לראות בפירוט חסר תקדים עד כמה תגובות חיות הבר לפעילות האדם מגוונות. לדבריו, לכן גם אסטרטגיות השימור צריכות להיות ממוקדות. פתרון אחיד לכל המינים ולכל האזורים לא יספיק.
המחקר מדגיש כי בני אדם אינם משנים את הטבע רק כאשר הם בונים, סוללים או מעבדים קרקע. גם הליכה בשביל, נסיעה ברכב שטח או פעילות פנאי באזור טבעי עשויות להשפיע על בעלי חיים. בעידן שבו הלחץ האנושי על שטחים פתוחים הולך וגובר, ההבחנה הזאת חשובה במיוחד. היא עשויה לעזור ליצור איזון מדויק יותר בין נוכחות האדם בטבע לבין הצורך לשמור על בעלי החיים שחיים בו.
FAQ מהיר:
מה בדק המחקר החדש?
המחקר בדק כיצד נוכחות בני אדם ושינויי נוף משפיעים על תנועת עופות ויונקים בארצות הברית.
כמה בעלי חיים נכללו במחקר?
החוקרים ניתחו כ־11.8 מיליון נקודות GPS מיותר מ־4,500 בעלי חיים.
מה הממצא המרכזי?
יותר מ־65% מהמינים שינו את התנהגותם בהתאם לנוכחות בני אדם, גם כאשר בית הגידול עצמו לא השתנה.
למאמר המדעי: DOI 10.1126/science.adq3396
עוד בנושא באתר הידען:
