חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם החיים של הסרטנים לצד בני האדם ומציע דרכים לשמור עליהם
עדר קטן וייחודי של פרות חופשיות רועה ברמת הגולן מאז 1967. הן הצליחו לשרוד מלחמות, מחלות ומבצעי חיסול מאורגנים. כעת, האישה שמלווה אותן במשך שנים מקווה שהן יקבלו הגנה רשמית מהמדינה
אין ספק שישראל שילמה לאורך שנות קיומה מחיר כבד בעקבות העימותים הצבאיים עם שכנותיה, אך לא מספיק ידוע עדיין כיצד השפיעו המלחמות על הסביבה בישראל
כאשר השמירה על הסביבה הופכת לכלי פוליטי והסביבתיים נוהגים בקנאות דתית הופכת הסביבתיות לתעשיה פוגעת ומזיקה. הנה כמה דוגמאות
מחקר ישראלי חדש בדק האם חיות הבר אכן "השתלטו על העיר" בתקופת הקורונה. לפי המחקר, אלו בני האדם ששינו את הרגליהם, לא בעלי החיים
צינור נפט שיקשר את אוגנדה לחופי האוקיאנוס ההודי מאיים לפגוע ב-14 שמורות טבע גדולות במזרח אפריקה * גם בישראל חוששים מחידוש הפעילות בצינור הנפט אילת-אשקלון לטובת יצוא הנפט של איחוד האמירויות
חוקרים החל להתענין בהשפעת הגדרות בעקבות תצפיות על חיות בקליפורניה, קניה, סין ומונגוליה, כאשר בקרבת גדרות נצפו התנהגויות מוזרות, כמו צבאים שהולכים קילומטרים רבים לאורך הגדרות או טורפים שמשתמשים בקו הגדר כדרך ראשית
מדינות רבות בעולם משקיעות כספים כדי לספק עבודה למובטלי הקורונה, ולשקם את הטבע לאחר שנוכחו כי משבר האקלים והרס הטבע היו הקרקע הפוריה להתפתחות הקורונה
מי השריש את הסטיגמות שהשועל ערמומי, הזאב רשע והחמור טיפש? התשובה לכך נעוצה באופן הבעייתי שבו מוצגים בעלי החיים בתרבות הילד והנוער
שינויים בתוואי של נהרות יהפכו ליותר ויותר נפוצים בשנים הקרובות, זאת בעקבות עליית מפלס פני הים שנגרמת בשל שינוי האקלים העולמי. תהליך זה עלול לגרום ליותר הצפות לאורך הנהרות, גם באזורים שלא סבלו מהן בעבר
כך עולה מדו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי שהתפרסם לאחר שהנושא עלה לכותרות בשל מגפת הקורונה
בין הוד השרון לכפר סבא חיים להם באזור ירוק ונעים ליד המים כחמישה צבים, שמעבירים את חייהם בשלווה נעימה המופרת רק על ידי סיקסקים ושחפים
במשך שנים רבות אני (ושכמותי) קורא לרשויות השונות, למקבלי החלטות, למנהלי אתרים ולשומרי הטבע, לפתח מערכות להגבלת מבקרים בהתאם לכושר הנשיאה של כל שמורה. עכשיו
ט"ו בשבט: בירוא יערות לצרכי חקלאות ובנייה תורם למשבר האקלים ומסב נזקים סביבתיים אבל בכל זאת ממשיך בקצב מהיר. מה אפשר לעשות כדי לשמור על
שטחים לחים מהווים בית גידול ואזור רביה עבור כ-40% ממיני בעלי החיים והצמחים, זאת אף על פי שהם מכסים רק כ-6% משטחי הקרקע. לכן העלמותם
היכולת לחוש את הסביבה, ללמוד משתנים סביבתיים ודפוסיהם, ולעבד מידע היסטורי ועכשווי הופכת את הבינה המלאכותית ל"משנה-משחק" גם בתחום הקיימות והשמירה על הסביבה. במאי 2019
החקלאות התעשייתית הצליחה לייצר כמויות גדולות של מזון לשוק העולמי זאת בד-בבד עם פגיעה משמעותית בקרקע: בליה וסחיפה של קרקעות ; פגיעה במגוון הביולוגי שכוללת
הקרבה לאזורי מגורים קרבה למכוני טיהור שפכים ומתקני זיקוק נפט. השטח הנחקר הושפע משפכי תעשיה ושפכים ביתיים גם כאלה שנמצאו הרחק במעלה מקורות המים, על
בשנה האחרונה חקר ארגון אקספרייז (XPRIZE) את עתיד היערות, בניסיון להבין כיצד ניתן למזער את הפגיעה ביערות, תוך כדי שימור ערכם לאנושות ומבלי לפגוע בכלכלה
האם נכון להתחשב ברגשות ורגשנות כאשר דנים בשימור מינים ובשמירה על הסביבה הטבעית
"אילו המערכת המשפטית שלנו היתה חלשה – היה קם כפר נופש בפלמחים, חיפה כימיקלים היתה ממשיכה לזהם את הקישון, היינו משלמים בכניסה לחופי הים ואסבסט
סיפורם המופלא של הפילים בבוצואנה, שבניגוד לאחיהם בשאר העולם משגשגים ומתרבים, עד כדי כך שחקלאים מקומיים נאלצים לשתול פלפל חריף כדי להרחיק אותם משדותיהם
מחקר חדש מראה כיצד בגלל פעילות אנושית כמו מרעה וחקלאות, הקמת גדרות וישובים סביב ה"ליבה" מתהווה לחץ עצום על משאבי הסביבה הטבעית, על בעלי חיים
מסתבר כי אחד המקורות המשמעותיים למיקרו-פלסטיק הם הבגדים שאנו לובשים כאשר האפנה מכתיבה את האובססיה שתוקפת רבים וטובים ב״צורך״ לרכישה והחלפה של בגדים בכל עונה
דעה: ד"ר אסף רוזנטל, שהיה מנהל שמורת הטבע בעין גדי ומכיר את ים המלח היטב קורא למצוא פתרונות אחרים לאספקת מים לירדן
