מחקר חדש מראה כיצד בגלל פעילות אנושית כמו מרעה וחקלאות, הקמת גדרות וישובים סביב ה"ליבה" מתהווה לחץ עצום על משאבי הסביבה הטבעית, על בעלי חיים והצמחים שבה בחודשים הקרובים יצאו אלפי חובבי טבע לטייל ולבקר בשמורות הטבע שבקניה ובטנזניה, כאשר השמורות אליהן מגיעים הכי הרבה מבקרים הן המסאי-מרה שבקניה והסרנגטי
מסתבר כי אחד המקורות המשמעותיים למיקרו-פלסטיק הם הבגדים שאנו לובשים כאשר האפנה מכתיבה את האובססיה שתוקפת רבים וטובים ב״צורך״ לרכישה והחלפה של בגדים בכל עונה ובכל הזדמנות
דעה: ד"ר אסף רוזנטל, שהיה מנהל שמורת הטבע בעין גדי ומכיר את ים המלח היטב קורא למצוא פתרונות אחרים לאספקת מים לירדן
על פי הדיווח בסיינס מפתחי שיטת הקשבה ליער (bioacoustics) מתעדת את הפעילות המתרחשת ביער, הקלטת ושידור רעשי הרקע כמו פעילות של חיות, חרקים ובני אדם, מספקת נתונים מידיים שמאפשרים פעילות מניעה ושימור יעילים
נכון להיום, פלסטיק מתכלה נשאר בסביבה שלנו כמה חודשים עד כמה שנים. אמנם זה שיפור משמעותי על פני פלסטיק "רגיל", שמתכלה רק לאחר אלפי שנים, אך לפלסטיק מתכלה יש גם חסרון בולט נוסף – עד היום כדי לייצר פלסטיק כזה צריך היה להשקיע כמות עצומה של מים מתוקים בתהליך הייצור.
מחקר בינלאומי חדש חושף את הממדים המבהילים של סכנת המיקרופלסטיק לבעלי החיים בים
כאשר ממשלות וגופי שימור פעילים ומשפיעים על הסביבה ועל חיינו, חשוב שנבחר איך להתנהג, שכן פעילות הפרט משפיעה על עתידנו,כדי שנייצר פחות פסולת וכדי שחיינו יהיו יותר ידידותיים לסביבה הטבעית
להעתיק ולשמור על שולחן העבודה: הדברים הפשוטים שכל אחד ואחת יכולים לעשות כדי להיות ידידותיים יותר לסביבה הטבעית
מטרת "היער הצפוני" – להילחם בשינוי האקלים ולסייע לסביבה. גם הסינים, ההודים והקנדים הולכים עם רון בלב ואת ביד ושותלים מיליוני עצים – האם גם ישראל צריכה להצטרף לחגיגה?
שתיל ואת חפירה אאוט – רחפן וקפסולות אין: חברות ברחבי העולם מפתחות טכנולוגיות חדשות לשתילת עצים מהאוויר במהירות וביעילות
התיירות העולמית המתרחבת פוגעת בסביבה ובאתרי התיירות, מה שגורם להתרחבות הגישה התומכת בצורך להגן על האתרים באמצעות הגבלת מספר המבקרים בהם, לפני שיהיה מאוחר מדי
הסדרה ששודרה השבוע בחדשות עשר, הנוגעת לפגיעה החמורה בים המלח חשפה כי בעלי העניין מנסים אפילו עכשיו להמעיט בחומרת גסיסת האגם
בעוד שבשנת 2002, 38 מינים היו בשלוש הדרגות החמורות ביותר של הכחדה, בעדכון לספר האדום של העופות בישראל נמצא שחלה עלייה של 71 אחוז במספרם, וכיום ישנם 65 מינים בדרגות החמורות ביותר של הכחדה. ויש גם חדשות טובות – חלה הטבה במצבם של 40 מינים אחרים
ליבשת הדרומית המבודדת יש היסטוריה ארוכה של מבצעים ייחודיים להילחם במינים פולשים של חי וצומח
אתרי צלילה מלאכותיים באילת מושכים אליהם צוללים בתחילת דרכם ומפחיתים את הנזק שנגרם לשוניות האלמוגים הטבעיות. האם אתרי צלילה מלאכותיים נוספים יסייעו לשקם את שונית האלמוגים באילת, או שרק יזהמו את הים בעוד גרוטאות?
בקניה מתכוננים לבנות על נהר המארה סכרים שישמשו לייצור חשמל אבל גם להפניית מים להשקיה. הנהר זורם בשצף אחרי עונת גשמים אבל בסוף עונה יבשה הוא הופך לזרזיף, לכן שימוש במימיו לחקלאות עשוי לגרום ליבושו אחרי עונות יבשות.
לקראת הכינוס בבון (Bonn) בו ידונו נציגי מדינות בישום הסכם האקלים של פריס (אחרי שטרמפ הכריז על פרישת ארה׳׳ב), התכנסו בלונדון נציגי ילידים מרחבי העולם ונציגי ארגונים סביבתיים. המתכנסים שמעו על מחקר חדש שתוצאותיו מראות על הצורך החיוני להשקיע יותר בשמירה על יערות באזורים המשווניים, תוך כדי שמירה על הילידים
עבודות שיקום נחל הקישון ובניית פארק ירוק לאורכו נמצאות בישורת האחרונה. אך לצד הבשורות הטובות, נשמעות טענות על כך שקרקע מזוהמת נשארה בנחל
מחקר חדש שפורסם בימים אלה בכתב העת היוקרתי Journal of Environmental Management מראה כי שוניות מלאכותיות מפחיתות את נזקי צוללים בשוניות אלמוגים טבעיות.
חוקרי האלמוגים בישראל מזהירים: פתיחתו לציבור של חוף קצא"א באילת לאחרונה, ללא פיקוח ואכיפה, עלולה לפגוע קשות בשונית האלמוגים במפרץ אילת – שהיא בעלת חשיבות עולמית
בזמן שישראל מתבססת יותר ויותר על מים מותפלים, מתבררים נתונים מדאיגים על זיהום מי תהום ב-124 אתרים שונים ברחבי הארץ. מה עושות הרשויות כדי לטפל בבעיה?
בסין חיסלו את ציפורי הדרור וגרמו למכת ארבה, באנגליה השמידו חתולים וזכו במגפת דבר ואילו בישראל הרגו נמיות וקיבלו במקומן נחשים. כשהאדם מתערב בטבע זה לא תמיד נגמר טוב
העיסוק בנזקי העישון נרחב וידוע אלא שהפעם פרסום של ארגון הבריאות העולמי (WHO) עוסק אמנם גם בנזקי העישון, אבל מה שהוביל אותי לעסוק בכך הוא הדיווח על הנזקים הסביבתיים שבגידולו ועיבודו של הטבק.
סקרנות מדעית של כוורנית חובבת מספרד ויכולת ייחודית של תולעי שעווה אולי יעזרו למצוא פתרון לבעיית הטיפול בפסולת פלסטיק.
שינויים אבולוציוניים מהירים גרמו לטיונית החולות, צמח חד-שנתי שיובא מארצות הברית בשנות השבעים, להפוך לאחד האיומים הביולוגיים הגדולים ביותר על חולות מישור החוף
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו