מחקר ישראלי חדש בדק האם חיות הבר אכן "השתלטו על העיר" בתקופת הקורונה. לפי המחקר, אלו בני האדם ששינו את הרגליהם, לא בעלי החיים
צינור נפט שיקשר את אוגנדה לחופי האוקיאנוס ההודי מאיים לפגוע ב-14 שמורות טבע גדולות במזרח אפריקה * גם בישראל חוששים מחידוש הפעילות בצינור הנפט אילת-אשקלון לטובת יצוא הנפט של איחוד האמירויות
חוקרים החל להתענין בהשפעת הגדרות בעקבות תצפיות על חיות בקליפורניה, קניה, סין ומונגוליה, כאשר בקרבת גדרות נצפו התנהגויות מוזרות, כמו צבאים שהולכים קילומטרים רבים לאורך הגדרות או טורפים שמשתמשים בקו הגדר כדרך ראשית
מדינות רבות בעולם משקיעות כספים כדי לספק עבודה למובטלי הקורונה, ולשקם את הטבע לאחר שנוכחו כי משבר האקלים והרס הטבע היו הקרקע הפוריה להתפתחות הקורונה
מי השריש את הסטיגמות שהשועל ערמומי, הזאב רשע והחמור טיפש? התשובה לכך נעוצה באופן הבעייתי שבו מוצגים בעלי החיים בתרבות הילד והנוער
שינויים בתוואי של נהרות יהפכו ליותר ויותר נפוצים בשנים הקרובות, זאת בעקבות עליית מפלס פני הים שנגרמת בשל שינוי האקלים העולמי. תהליך זה עלול לגרום ליותר הצפות לאורך הנהרות, גם באזורים שלא סבלו מהן בעבר
כך עולה מדו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי שהתפרסם לאחר שהנושא עלה לכותרות בשל מגפת הקורונה
בין הוד השרון לכפר סבא חיים להם באזור ירוק ונעים ליד המים כחמישה צבים, שמעבירים את חייהם בשלווה נעימה המופרת רק על ידי סיקסקים ושחפים
במשך שנים רבות אני (ושכמותי) קורא לרשויות השונות, למקבלי החלטות, למנהלי אתרים ולשומרי הטבע, לפתח מערכות להגבלת מבקרים בהתאם לכושר הנשיאה של כל שמורה. עכשיו
ט"ו בשבט: בירוא יערות לצרכי חקלאות ובנייה תורם למשבר האקלים ומסב נזקים סביבתיים אבל בכל זאת ממשיך בקצב מהיר. מה אפשר לעשות כדי לשמור על
שטחים לחים מהווים בית גידול ואזור רביה עבור כ-40% ממיני בעלי החיים והצמחים, זאת אף על פי שהם מכסים רק כ-6% משטחי הקרקע. לכן העלמותם
היכולת לחוש את הסביבה, ללמוד משתנים סביבתיים ודפוסיהם, ולעבד מידע היסטורי ועכשווי הופכת את הבינה המלאכותית ל"משנה-משחק" גם בתחום הקיימות והשמירה על הסביבה. במאי 2019
החקלאות התעשייתית הצליחה לייצר כמויות גדולות של מזון לשוק העולמי זאת בד-בבד עם פגיעה משמעותית בקרקע: בליה וסחיפה של קרקעות ; פגיעה במגוון הביולוגי שכוללת
הקרבה לאזורי מגורים קרבה למכוני טיהור שפכים ומתקני זיקוק נפט. השטח הנחקר הושפע משפכי תעשיה ושפכים ביתיים גם כאלה שנמצאו הרחק במעלה מקורות המים, על
בשנה האחרונה חקר ארגון אקספרייז (XPRIZE) את עתיד היערות, בניסיון להבין כיצד ניתן למזער את הפגיעה ביערות, תוך כדי שימור ערכם לאנושות ומבלי לפגוע בכלכלה
האם נכון להתחשב ברגשות ורגשנות כאשר דנים בשימור מינים ובשמירה על הסביבה הטבעית
"אילו המערכת המשפטית שלנו היתה חלשה – היה קם כפר נופש בפלמחים, חיפה כימיקלים היתה ממשיכה לזהם את הקישון, היינו משלמים בכניסה לחופי הים ואסבסט
סיפורם המופלא של הפילים בבוצואנה, שבניגוד לאחיהם בשאר העולם משגשגים ומתרבים, עד כדי כך שחקלאים מקומיים נאלצים לשתול פלפל חריף כדי להרחיק אותם משדותיהם
מחקר חדש מראה כיצד בגלל פעילות אנושית כמו מרעה וחקלאות, הקמת גדרות וישובים סביב ה"ליבה" מתהווה לחץ עצום על משאבי הסביבה הטבעית, על בעלי חיים
מסתבר כי אחד המקורות המשמעותיים למיקרו-פלסטיק הם הבגדים שאנו לובשים כאשר האפנה מכתיבה את האובססיה שתוקפת רבים וטובים ב״צורך״ לרכישה והחלפה של בגדים בכל עונה
דעה: ד"ר אסף רוזנטל, שהיה מנהל שמורת הטבע בעין גדי ומכיר את ים המלח היטב קורא למצוא פתרונות אחרים לאספקת מים לירדן
על פי הדיווח בסיינס מפתחי שיטת הקשבה ליער (bioacoustics) מתעדת את הפעילות המתרחשת ביער, הקלטת ושידור רעשי הרקע כמו פעילות של חיות, חרקים ובני אדם,
נכון להיום, פלסטיק מתכלה נשאר בסביבה שלנו כמה חודשים עד כמה שנים. אמנם זה שיפור משמעותי על פני פלסטיק "רגיל", שמתכלה רק לאחר אלפי שנים,
מחקר בינלאומי חדש חושף את הממדים המבהילים של סכנת המיקרופלסטיק לבעלי החיים בים
כאשר ממשלות וגופי שימור פעילים ומשפיעים על הסביבה ועל חיינו, חשוב שנבחר איך להתנהג, שכן פעילות הפרט משפיעה על עתידנו,כדי שנייצר פחות פסולת וכדי שחיינו
