הקרבה לאזורי מגורים קרבה למכוני טיהור שפכים ומתקני זיקוק נפט. השטח הנחקר הושפע משפכי תעשיה ושפכים ביתיים גם כאלה שנמצאו הרחק במעלה מקורות המים, על
בשנה האחרונה חקר ארגון אקספרייז (XPRIZE) את עתיד היערות, בניסיון להבין כיצד ניתן למזער את הפגיעה ביערות, תוך כדי שימור ערכם לאנושות ומבלי לפגוע בכלכלה
האם נכון להתחשב ברגשות ורגשנות כאשר דנים בשימור מינים ובשמירה על הסביבה הטבעית
"אילו המערכת המשפטית שלנו היתה חלשה – היה קם כפר נופש בפלמחים, חיפה כימיקלים היתה ממשיכה לזהם את הקישון, היינו משלמים בכניסה לחופי הים ואסבסט
סיפורם המופלא של הפילים בבוצואנה, שבניגוד לאחיהם בשאר העולם משגשגים ומתרבים, עד כדי כך שחקלאים מקומיים נאלצים לשתול פלפל חריף כדי להרחיק אותם משדותיהם
מחקר חדש מראה כיצד בגלל פעילות אנושית כמו מרעה וחקלאות, הקמת גדרות וישובים סביב ה"ליבה" מתהווה לחץ עצום על משאבי הסביבה הטבעית, על בעלי חיים
מסתבר כי אחד המקורות המשמעותיים למיקרו-פלסטיק הם הבגדים שאנו לובשים כאשר האפנה מכתיבה את האובססיה שתוקפת רבים וטובים ב״צורך״ לרכישה והחלפה של בגדים בכל עונה
דעה: ד"ר אסף רוזנטל, שהיה מנהל שמורת הטבע בעין גדי ומכיר את ים המלח היטב קורא למצוא פתרונות אחרים לאספקת מים לירדן
על פי הדיווח בסיינס מפתחי שיטת הקשבה ליער (bioacoustics) מתעדת את הפעילות המתרחשת ביער, הקלטת ושידור רעשי הרקע כמו פעילות של חיות, חרקים ובני אדם,
נכון להיום, פלסטיק מתכלה נשאר בסביבה שלנו כמה חודשים עד כמה שנים. אמנם זה שיפור משמעותי על פני פלסטיק "רגיל", שמתכלה רק לאחר אלפי שנים,
מחקר בינלאומי חדש חושף את הממדים המבהילים של סכנת המיקרופלסטיק לבעלי החיים בים
כאשר ממשלות וגופי שימור פעילים ומשפיעים על הסביבה ועל חיינו, חשוב שנבחר איך להתנהג, שכן פעילות הפרט משפיעה על עתידנו,כדי שנייצר פחות פסולת וכדי שחיינו
להעתיק ולשמור על שולחן העבודה: הדברים הפשוטים שכל אחד ואחת יכולים לעשות כדי להיות ידידותיים יותר לסביבה הטבעית
מטרת "היער הצפוני" – להילחם בשינוי האקלים ולסייע לסביבה. גם הסינים, ההודים והקנדים הולכים עם רון בלב ואת ביד ושותלים מיליוני עצים – האם גם
שתיל ואת חפירה אאוט – רחפן וקפסולות אין: חברות ברחבי העולם מפתחות טכנולוגיות חדשות לשתילת עצים מהאוויר במהירות וביעילות
התיירות העולמית המתרחבת פוגעת בסביבה ובאתרי התיירות, מה שגורם להתרחבות הגישה התומכת בצורך להגן על האתרים באמצעות הגבלת מספר המבקרים בהם, לפני שיהיה מאוחר מדי
הסדרה ששודרה השבוע בחדשות עשר, הנוגעת לפגיעה החמורה בים המלח חשפה כי בעלי העניין מנסים אפילו עכשיו להמעיט בחומרת גסיסת האגם
בעוד שבשנת 2002, 38 מינים היו בשלוש הדרגות החמורות ביותר של הכחדה, בעדכון לספר האדום של העופות בישראל נמצא שחלה עלייה של 71 אחוז במספרם,
ליבשת הדרומית המבודדת יש היסטוריה ארוכה של מבצעים ייחודיים להילחם במינים פולשים של חי וצומח
אתרי צלילה מלאכותיים באילת מושכים אליהם צוללים בתחילת דרכם ומפחיתים את הנזק שנגרם לשוניות האלמוגים הטבעיות. האם אתרי צלילה מלאכותיים נוספים יסייעו לשקם את שונית
בקניה מתכוננים לבנות על נהר המארה סכרים שישמשו לייצור חשמל אבל גם להפניית מים להשקיה. הנהר זורם בשצף אחרי עונת גשמים אבל בסוף עונה יבשה
לקראת הכינוס בבון (Bonn) בו ידונו נציגי מדינות בישום הסכם האקלים של פריס (אחרי שטרמפ הכריז על פרישת ארה׳׳ב), התכנסו בלונדון נציגי ילידים מרחבי העולם
עבודות שיקום נחל הקישון ובניית פארק ירוק לאורכו נמצאות בישורת האחרונה. אך לצד הבשורות הטובות, נשמעות טענות על כך שקרקע מזוהמת נשארה בנחל
מחקר חדש שפורסם בימים אלה בכתב העת היוקרתי Journal of Environmental Management מראה כי שוניות מלאכותיות מפחיתות את נזקי צוללים בשוניות אלמוגים טבעיות.
חוקרי האלמוגים בישראל מזהירים: פתיחתו לציבור של חוף קצא"א באילת לאחרונה, ללא פיקוח ואכיפה, עלולה לפגוע קשות בשונית האלמוגים במפרץ אילת – שהיא בעלת חשיבות
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
