שמירת טבע

דימוי של יער פרא. Virgin forest in Brazil, Comte de Clarac, circa 1820. ©Creative Commons. Work at the Acervo da Pinacoteca do Estado de São Paulo, Brazil

האם היער הפראי באמת בתולי?

ספר חדש של דן הנדל חושף נקודת מבט מפתיעה על הדרך שבה עוצבו היערות לאורך דורות של פעילות אנושית
המורכבות של זיהום האור נובעת מהשפעתו על שלבים שונים במחזור החיים של הצבים. אבקוע צב ים ירוק צילום: גיא לויאן

כשאור מפריע לטבע: זיהום אור מאיים על צבי הים הירוקים | זווית

אומנם האור מסמל קדמה, אבל עבור צבי הים הירוקים מדובר בהפך ממעשה ניסים. מיפוי התאורה בחופים מראה שלא כל חושך צריך לגרש
בשמירת טבע, בהגדרה, אין צד חיובי. זה ניהול הפסדים. פרופ' דרור הבלנה. התמונה באדיבות רשות הטבע והגנים

"אנחנו מנסים לשמור על כמה שיותר, כדי שבעתיד יהיה מה להוריש לאלה שיבואו אחרינו"

פרופ' דרור הבלנה מדבר על לטאות, מלחמות, אסונות נפט ושמירת טבע בכלל, ואהבתו למדבר. ריאיון עם המדען הראשי הנכנס של רשות הטבע והגנים על אתגרי התפקיד
"שונות גנטית חשובה לעצים, השיטה משתמשת בכלים האבולוציוניים שלה כדי להתגבר על קשיי האקלים". צילום: בני שלמון

העץ גדול מסך חלקיו: הדרכים של הטבע להסתגל למשבר האקלים

מינים שונים של עצים שגדלים אחד ליד השני יוצרים עץ חדש – מכלוא – שמשלב את היתרונות של שני המינים, ומסוגל להתמודד עם השינויים המהירים בסביבה. מחקר ישראלי חדש מעורר
זרעים מאוסף בנק הגנים. צילום- חניתה צמח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני

זרעים של תקווה: איך ישוקמו מיני הצמחים שנפגעו בשטחי הלחימה בנגב ובצפון?

בבנק הגנים הישראלי מתמקדים באיסוף זרעים של כמה שיותר צמחים שגדלו בשטחי הנגב המערבי ומחכים ליום שבו יוכלו לחזור ולשתול אותם
אזור הנגב המערבי שופע במגוון ביולוגי ייחודי ויוצא דופן של נופים, של צומח ושל חיות בר. צילום: יובל נוימן

צל כבד: השפעת עצי האקליפטוס על הכלניות בנגב המערבי

האקליפטוסים הרבים שניטעו באזור הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף בעוטף עזה. מחקר חדש בחן את השפעתם על הכלניות ועל צמחים ייחודים נוספים באזור ומציע לשקול מחדש את נטיעותיהם, כחלק ממאמצי
תרמילאים. משקיעים בקהילות מקומיות. המחשה: depositphotos.com

לטייל למען הטבע

איך הטיול שלכם עזר לסביבה שבה הייתם? הכירו את התיירות המשקמת, שלא רק שלא מזיקה – אלא גם מסייעת לטבע ולקהילות מקומיות תוך כדי הטיול. חומר למחשבה לכבוד טיולי חול
יניב בלייכר מנהל המחלקה לניהול סביבתי צילום אקואושן

שיתוף הפעולה בין הרשויות לארגוני חברה אזרחית מעולם לא היה חשוב יותר

כדי להוקיר את מאמציהן של הרשויות המקומיות מפעילה עמותת "אקואושן" בחלק מחופי הרחצה המוכרזים של ישראל את תוכנית ה'דגל הכחול' – תוכנית בינלאומית לניהול סביבתי של חופי רחצה ומרינות מטעם
חוף טרופי נקי בלי "פיתוח". המחשה: depositphotos.com

החופים יכולים לשמש חיץ טבעי בין הים לעומק היבשה, אם האדם יסיר התערבותו

נדרשת יוזמה להצלת החופים שנפגעים בגלל פעילות אנושית בשילוב עם ההתחממות העולמית.
דרקון קומודו בפארק לאומי באינדונזיה. המחשה: depositphotos.com

המינים שחיים בשמורות הטבע יהיו מוגנים יותר בפני שינויי האקלים

החוקרים: "דו-חיים וזוחלים שחיים בשמורות הטבע בעולם יהיו מוגנים יותר מפני שינויי האקלים, אך עדיין צפויים להינזק."
השתלת קרקעות היא שיטה שבה מעבירים אדמה בריאה לאזור שבו הקרקע זקוקה לשיקום. חלקה שבה בוצעה השתלת אדמה, ליד מינכן. צילום: Wolfgang von Brackel

השתלת איברים – גרסת הטבע

כשאיבר אנושי "מתקלקל" – אפשר לעיתים להחליף אותו באחר, אך האם אפשר להחליף אדמה מזוהמת, בקרקע אחרת? מסתבר שכן: לשיטה הזאת קוראים "השתלת קרקעות", ומחקר בינלאומי חדש מצביע על יעילותה
אחת הדרכים העיקריות לעזור בהגנה על השמורה היא הימנעות מוחלטת משימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים באזורים אלה. צילום: שחר חייקין

יש דגים בשוליים?

מחקר ישראלי חדש בדק מה שלום הדגים שבשמורה הימית בראש הנקרה. צלילה לעומק הנושא הראתה שההגנה על הדגים הולכת ופוחתת ככל שהם מתרחקים ממרכזה. אז איך נגן על הלוקוסים שירדו
מסננים שרידי פחם. משלחת המחקר בגבעת העבדים (צילום: חי אשכנזי; באדיבות פרויקט חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב)

לא ידידותיים לסביבה עוד בתקופת התנ"ך

כבר לפני 3,000 שנה האדם חיסל את הצמחייה האזורית לטובת תעשיית הנחושת וגרם לפגיעה אנושה בסביבה
כרישי עומק בגלישת פלמחים. קרדיט_ צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון

לראשונה הוכרזה שמורה ימית בלב-ים: גלישת פלמחים

הכרזה זו יותר ממכפילה את שטח האזורים הימיים המוגנים במרחב הימי בישראל ומהווה קפיצת מדרגה בהגנה על ערכי הטבע הייחודיים בים התיכון
לרכוש כבוד לטבע. איור: depositphotos.com

רק חזרה להבנה שהאדם הוא חלק מהטבע תאפשר להביא למיתון האסון האקלימי

אין זו דרישה להחזיר את השעון לאחור, הקידמה והמדע איפשרו עבורנו עולם נפלא, אבל גם עולם שהופשט מהפלא, לכן יש צורך להבריא את הכבוד לטבע
ד"ר ג'יין גודול, שגרירת שלום של האו"ם ופעילת איכות סביבה שידועה בעיקר בשל עבודתה פורצת הדרך עם שימפנזים בשנות ה-60 בהרצאה בפני האגודה הישראלית לאקולוגיה. צילום מסך

מדברים סביבה

החוקרת האגדית ג'יין גודול, המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין, אנשי אקדמיה, ממשל, חברה אזרחית, סטודנטים וסקרנים: כל אלה נפגשו בוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה. "רק כשהמוח החכם והלב
צבי ים בשמורת נחל אלכסנדר. איור: depositphotos.com

זהירות: הטבע הישראלי בסכנת הכחדה

פורסמו הגורמים והתהליכים מרכזיים שמשפיעים על מצב הטבע בישראל, כתוצאה מפעילות האדם
פירמידת החיזור לצד החולון. צילום: פרופ' ראובן יוסף

מי ישמור על הסרטנים של אילת?

חולון ים סוף, סרטן קטן שהיה נפוץ בעבר במפרץ אילת, נמצא בסכנה חמורה בגלל פיתוח התיירות והרחצה בחופים. מחקר חדש, שבו לקחו חלק תלמידים וסטודנטים בעיר, חושף את הפגיעה במרקם
"פרות הפרא הן הרבה יותר אתלטיות, הן מסוגלות לברוח כמו טיל ולרוץ במדרון כמו צבאים". תצלום: רחלי גבריאלי

פרות הפרא של רמת הגולן

עדר קטן וייחודי של פרות חופשיות רועה ברמת הגולן מאז 1967. הן הצליחו לשרוד מלחמות, מחלות ומבצעי חיסול מאורגנים. כעת, האישה שמלווה אותן במשך שנים מקווה שהן יקבלו הגנה רשמית
אין חולק על כך שהמלחמות בישראל השאירו סימנים הן על הקרקע והן על המבנים העתיקים וההריסות שמעטרים את הנופים בארץ מהגולן ועד אילת. רמת הגולן, תצלום: robert bye – unsplash

העקבות והצלקות שהותירו המלחמות בטבע הישראלי

"מדובר במחקר שמהווה הזדמנות לעורר את תשומת ליבו של הציבור לבעלי החיים – ובמיוחד לטבע העירוני". תצלום: 0kper

האם הטבע באמת השתקם בעת הקורונה?

פיל באפריקה. צילום: sam balye, unsplash

צינור הנפט החדש שמאיים על הטבע באפריקה

צינור נפט שיקשר את אוגנדה לחופי האוקיאנוס ההודי מאיים לפגוע ב-14 שמורות טבע גדולות במזרח אפריקה * גם בישראל חוששים מחידוש הפעילות בצינור הנפט אילת-אשקלון לטובת יצוא הנפט של איחוד
סוסים מאחורי גדר בהוואי. המחשה: depositphotos.com

גדרות והשפעתן על קריסת מערכות אקולוגיות

חוקרים החל להתענין בהשפעת הגדרות בעקבות תצפיות על חיות בקליפורניה, קניה, סין ומונגוליה, כאשר בקרבת גדרות נצפו התנהגויות מוזרות, כמו צבאים שהולכים קילומטרים רבים לאורך הגדרות או טורפים שמשתמשים בקו
חווה אורגנית המנצלת צמיגים משומשים לגידול צמחים. צילום: shutterstock

עוזרים לכלכלה ולטבע במאבק מול מגיפת הקורונה

מדינות רבות בעולם משקיעות כספים כדי לספק עבודה למובטלי הקורונה, ולשקם את הטבע לאחר שנוכחו כי משבר האקלים והרס הטבע היו הקרקע הפוריה להתפתחות הקורונה
ד"ר טל קוגמן, חוקרת תרבות הילד והנוער, אוניברסיטת תל אביב. צילום יחצ

חתולים לא נועלים מגפיים

מי השריש את הסטיגמות שהשועל ערמומי, הזאב רשע והחמור טיפש? התשובה לכך נעוצה באופן הבעייתי שבו מוצגים בעלי החיים בתרבות הילד והנוער
הנפתולים הדינאמיים יוצרים מורכבות מבנית, ומאפשרים את התפתחותן של מערכות אקולוגיות מגוונות יותר. תצלום: kees streefkerk – unsplash

נהרות מחשבים מסלול מחדש

שינויים בתוואי של נהרות יהפכו ליותר ויותר נפוצים בשנים הקרובות, זאת בעקבות עליית מפלס פני הים שנגרמת בשל שינוי האקלים העולמי. תהליך זה עלול לגרום ליותר הצפות לאורך הנהרות, גם
זיהום סביבתי. מתוך Jumpstory.com

23% ממקרי המוות בעולם נגרמים בגלל סביבה חולה

השריפות במדינת ניו סאות' וולס באוסטרליה, 2019. מתוך ויקיפדיה

לא רואים את היער

תאויים (ג'מוסים) בביצות החולה, על רקע החרמון, שנות ה-30 או ראשית ה-40 של המאה ה-20. תצלום: ויקיפדיה.

יום השטחים הלחים הבין-לאומי

תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

בינה סביבתית – איך אפשר לנצל את טכנולוגיית הבינה המלאכותית כדי לשמור על הטבע?

כריתת יערות, אחת הסיבות לשחיקת קרקעות. צילום: shutterstock

חקלאות למיתון ההתחממות

טוקאן, בטבע. צילום: shutterstock

עתיד היערות: קריסה או תקווה?

חתול צד ציפור. איור: shutterstock

האם יש הצדקה ל"שימור רחום"

בבוצואנה חיים כ-130 אלף פילים – יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. צילום: Sofia Zubiria, Unsplash

על פילים ופלפלים

נדידת בעלי חיים בסרנגטי. צילום: shutterstock

השפעת האדם על הסרנגטי ועל המסאי מרה מתבהרת

כרזה הקוראת להפחתת זיהום הים במיקרו פלסטיק. איור: shutterstock

אוכלים פלסטיק אפנתי

קו החוף של ים המלח. צילום: shutterstock

אסון תעלת הימים שוב חוזר

שומר יערות. צילום: shutterstock.com

להקשיב ליער כדי למנוע פגיעה בו

צב ים בולע שקית פלסטיק. איור: מתוך PIXABAY.COM

אצות שגודלו במי מלח יצילו את העולם ממגפת הפלסטיק

שקית פלסטיק בים. מקור: Ben Mierement, NOAA NOS (ret.

משהו קטן ורע

נטיעת עצים: יערות סופחים פחמן, מייצבים אקלים ומונעים סחיפת קרקע. מקור: Chris Poulin/USFWS.

הדברים שכולם יכולים לעשות כדי לשמור על הסביבה

יער בריטי. האם מגמת הייעור תסייע לבלום את שינוי האקלים? תצלום: Trần Anh Tuấn, Unsplash

הבריטים מתכננים לנטוע 50 מיליון עצים וליצור יער ענק בצפון אנגליה

אילוסטרציה: pixabay.

כך שותלים הרחפנים