מטרת "היער הצפוני" – להילחם בשינוי האקלים ולסייע לסביבה. גם הסינים, ההודים והקנדים הולכים עם רון בלב ואת ביד ושותלים מיליוני עצים – האם גם
שתיל ואת חפירה אאוט – רחפן וקפסולות אין: חברות ברחבי העולם מפתחות טכנולוגיות חדשות לשתילת עצים מהאוויר במהירות וביעילות
התיירות העולמית המתרחבת פוגעת בסביבה ובאתרי התיירות, מה שגורם להתרחבות הגישה התומכת בצורך להגן על האתרים באמצעות הגבלת מספר המבקרים בהם, לפני שיהיה מאוחר מדי
הסדרה ששודרה השבוע בחדשות עשר, הנוגעת לפגיעה החמורה בים המלח חשפה כי בעלי העניין מנסים אפילו עכשיו להמעיט בחומרת גסיסת האגם
בעוד שבשנת 2002, 38 מינים היו בשלוש הדרגות החמורות ביותר של הכחדה, בעדכון לספר האדום של העופות בישראל נמצא שחלה עלייה של 71 אחוז במספרם,
ליבשת הדרומית המבודדת יש היסטוריה ארוכה של מבצעים ייחודיים להילחם במינים פולשים של חי וצומח
אתרי צלילה מלאכותיים באילת מושכים אליהם צוללים בתחילת דרכם ומפחיתים את הנזק שנגרם לשוניות האלמוגים הטבעיות. האם אתרי צלילה מלאכותיים נוספים יסייעו לשקם את שונית
בקניה מתכוננים לבנות על נהר המארה סכרים שישמשו לייצור חשמל אבל גם להפניית מים להשקיה. הנהר זורם בשצף אחרי עונת גשמים אבל בסוף עונה יבשה
לקראת הכינוס בבון (Bonn) בו ידונו נציגי מדינות בישום הסכם האקלים של פריס (אחרי שטרמפ הכריז על פרישת ארה׳׳ב), התכנסו בלונדון נציגי ילידים מרחבי העולם
עבודות שיקום נחל הקישון ובניית פארק ירוק לאורכו נמצאות בישורת האחרונה. אך לצד הבשורות הטובות, נשמעות טענות על כך שקרקע מזוהמת נשארה בנחל
מחקר חדש שפורסם בימים אלה בכתב העת היוקרתי Journal of Environmental Management מראה כי שוניות מלאכותיות מפחיתות את נזקי צוללים בשוניות אלמוגים טבעיות.
חוקרי האלמוגים בישראל מזהירים: פתיחתו לציבור של חוף קצא"א באילת לאחרונה, ללא פיקוח ואכיפה, עלולה לפגוע קשות בשונית האלמוגים במפרץ אילת – שהיא בעלת חשיבות
בזמן שישראל מתבססת יותר ויותר על מים מותפלים, מתבררים נתונים מדאיגים על זיהום מי תהום ב-124 אתרים שונים ברחבי הארץ. מה עושות הרשויות כדי לטפל
בסין חיסלו את ציפורי הדרור וגרמו למכת ארבה, באנגליה השמידו חתולים וזכו במגפת דבר ואילו בישראל הרגו נמיות וקיבלו במקומן נחשים. כשהאדם מתערב בטבע זה
העיסוק בנזקי העישון נרחב וידוע אלא שהפעם פרסום של ארגון הבריאות העולמי (WHO) עוסק אמנם גם בנזקי העישון, אבל מה שהוביל אותי לעסוק בכך הוא
סקרנות מדעית של כוורנית חובבת מספרד ויכולת ייחודית של תולעי שעווה אולי יעזרו למצוא פתרון לבעיית הטיפול בפסולת פלסטיק.
שינויים אבולוציוניים מהירים גרמו לטיונית החולות, צמח חד-שנתי שיובא מארצות הברית בשנות השבעים, להפוך לאחד האיומים הביולוגיים הגדולים ביותר על חולות מישור החוף
אחת המשתתפות בכנס היתה אליזבט מרמה (Elizabeth Mrema), אליזבט נולדה בכפר קטן לרגלי הקלימנג׳רו והיום נושאת בתפקיד מנהלת מחלקת אכיפת חוקי הסביבה באו׳׳ם. כילידת מזרח
השפעות שינוי האקלים והרעלת מקורות מים עשויים להוביל לפגיעה קשה בצפרדעים ובקרפדות. מה אפשר לעשות כדי לעצור את הפגיעה?
כשאנחנו משליכים בקבוק פלסטיק לכלוב המחזור אנחנו מרגישים שעזרנו למנוע פגיעה בסביבה, אבל התמונה האמיתית של מחזור הפלסטיק מסובכת הרבה יותר
מיקרוביולוגיים פיצחו את הצופן הגנטי שבזכותו חיידקים מסוגלים לפרק נפט ושמן. החוקרים גילו כי למספר זני חיידקים יש פוטנציאל הרבה יותר גדול משהיה ידוע בעבר.
סטודנטים וחוקרים בטכניון הציגו לנציגי קצא”א ורשות הטבע והגנים שמונה מחקרים הנוגעים לנזקי דליפת הנפט בשמורה
"לכבוד יום זה עולה בארצנו הקטנה יזמה לביטול האיסור לבנות בחופים, אותם חופים אליהם מוזרמים לסרוגין ביוב ושפכים תעשייתיים שמרעילים דגים. נזכרתי בחולה שיבשנו ובים-המלח
במאמר ארוך ששמו עיר החטאים (Sin City) מלווה בתמונות מזוויעות מסכמים חוקרי הסוכנות לחקירות סביבתיות את הסחר הבלתי חוקי בחיות בר במשולש הזהב שבאזור הכלכלי
ברמה כמו גם במרה מרעילים חיות בר כדי למנוע פגיעה בחיות משק, בגולן (ובנגב) חקלאים ורועים מרעילים תנים וזאבים, כדי ״להגן״ על צאן ובקר. ההרעלות
