סטודנטים וחוקרים בטכניון הציגו לנציגי קצא”א ורשות הטבע והגנים שמונה מחקרים הנוגעים לנזקי דליפת הנפט בשמורה
“יום העיון הזה שיזמתם בטכניון הוא דוגמה מצוינת לעבודה בשמירת טבע: אתה עובד בתנאים מסוימים, והם משתנים; פתאום מתרחשת תקלה, פתאום נכנס עוד אילוץ. אפשר לומר שכאקולוגים העובדים בשמורת טבע אנחנו נדרשים לעתים לבצע פעולות ממשק אגרסיביות, ועם זאת לקיים מערכת אקולוגית מתפקדת הייחודית לאזור בו אנו פועלים.”
ד”ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים (רט”ג), פתח בדברים אלה את יום העיון שנערך במכון לחקר המים ע”ש גרנד בטכניון. יום העיון הוקדש להצגת פרויקטי מחקר של סטודנטים לתואר ראשון בנושא דליפת הנפט בשמורת עברונה והצגת דרכים לשיקום האזור. לדברי ד”ר צוער “יש כאן מצב מאוד רגיש: אנחנו רוצים להוציא את הנפט מהשמורה – אבל שלא יישטף למפרץ אילת. אנחנו שוקלים להשקות את האדמה כדי לאפשר לחיידקים לטפל בזיהום אבל יודעים שמאוד קשה להשקות את הקרקע המזוהמת ושהשקיה בתנאים של מדבר קיצוני (כפי שקיים בעברונה) עלולה להפר את המאזן האקולוגי. אנחנו רוצים שמורה נקייה, אבל בלי לפגוע בערכי הטבע.”
ארוע הדליפה שהסעיר את המדינה התרחש בדרום הערבה ב-4 בדצמבר 2014. כתוצאה מפגיעה בצינור נפט של קצא”א (חברת קו צינור אילת אשקלון בע”מ) זרמו כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי לאורך כביש 90 ומשם לשמורת עברונה, וכיסו כ-140 דונם משטח השמורה.
במהלך בדיקת הארוע החמור התברר שבשנת 1975 התרחש ארוע דומה שלא טופל כלל. “לכן,” אמר ד”ר צוער, “עלתה המחשבה שאם השמורה התאוששה מעצמה מהארוע ההוא, היא תתאושש גם מהארוע החדש. אבל כשהתחלנו לבדוק את השטח, בסיוע חוקרים מכמה מוסדות אקדמיים, גילינו שדליפת 1975 דווקא הזיקה לשמורה: הקרקע נהייתה הידרופובית, כלומר אטומה למים, וכתוצאה מכך לא צמחו באזור עצי שיטה צעירים. החשש הוא שנאבד בעתיד את עצי השיטה ומיני צמחים נוספים שגדלים בשמורת עברונה בלבד. לכן היה לנו ברור שבדליפה הנוכחית חייבים לטפל.”
הידיעה על דליפת הנפט תפסה את אוריאל קלר בבוקרו של יום לימודים שגרתי בטכניון. קלר, סטודנט לתואר ראשון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הוא מייסד קבוצת מעל”ה (מהנדסי העתיד למען הסביבה), ארגון התנדבותי של סטודנטים לתואר ראשון בטכניון. “ישבתי בשורה האחרונה בכיתה ליד סטודנטית בשם עומר לוי,” מספר קלר, “והסתכלנו על התמונות בעיתון – אותן תמונות קשות מאירוע דליפת הנפט. עומר הייתה מזועזעת מהמקרה והתעקשה שאנחנו חייבים לעשות משהו כדי לסייע לשיקום השמורה. עומר דיברה, אני הקשבתי, אבל תוך כדי כבר התחלתי לחשוב מי יהיה חבר הסגל המתאים לפנות אליו. בעניין פתאום נזכרתי שאני נמצא בקורס מבוא לזרימה וזיהום בקרקע. המרצה של אותו קורס היה פרופ’ אורי שביט, ובאותו רגע כבר היה לי ברור שבסוף השיעור עומר ואני ניגשים אליו. אורי, לשמחתנו הרבה, הסכים להיפגש איתנו, ומאותו רגע לקח אותנו תחת חסותו.”
כמה ימים לאחר מכן, בסיוע רשות הטבע והגנים, הוציאה מעל”ה משלחת ראשונה לדיגום קרקע בשמורה. לפרופ’ שביט הצטרפה פרופ’ סימה ירון מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ובהמשך הצטרפו אליהם פרופ’ אבי שביב, פרופ’ אבי אוסטפלד, פרופ’ מקסים שושני ואינג’ ארז צמחוני, כולם מהטכניון. גם קבוצת הסטודנטים גדלה, ובמשך שנה וחצי נסעו חבריה פעמים רבות לאתר הדליפה כדי ללמוד על הנזק ולגבש דרכים לטיפול ביולוגי בקרקע המזוהמת. “איש מאיתנו אינו מומחה בזיהומי נפט,” אומר פרופ’ שביט, “אבל כולנו, ובעיקר הסטודנטים, מוּנעים מהרצון להבין את המנגנונים הרלוונטיים ולנסח מודלים לניטור, לחיזוי וטיפול בזיהום. לשמחתי קיבלנו תמיכה ממשית מלשכת המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ משה סידי, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, מהמכון לחקר המים ע”ש גרנד, מחברת מלח הארץ ומרשות הטבע והגנים.”
ביום העיון הוצגו עבודות במגוון רחב של תחומים והיבטים: מיפוי הזיהום באמצעות חישה מרחוק, השפעת הנפט על הקרקע, פירוק הנפט באמצעות חיידקים, השפעתם של ארועי שיטפון ועוד. ד”ר צוער סיכם ואמר כי “רשות הטבע והגנים מתרשמת מאוד מהפרויקטים שקבוצות המחקר הטכניוניות עורכות זה שנה וחצי בשטח ובמעבדות, ואני מאמין שפרויקטים אלה יעניקו לנו כיוונים משמעותיים לניטור הזיהום ולטיפול בו. זה מרשים מאוד שהחבר’ה האלה, סטודנטים לתואר ראשון, משקיעים כל כך הרבה ידע, זמן ומרץ כדי לקדם את סביבת עברונה מתוך ראייה מדעית ומתוך דחף לשפר את מצב הסביבה.”
תגובה אחת
אולי כדאי בנוסף לשיקום הקרקע,לבצע נטיעה של צמחיה מקומית(עצי שיטה).ניתן לצור פארק גדול של4מליון עצים(לא בשטח השמורה).כשמים לעידוד צמיחת העצים ,יפקו במכשירי עיבוי ענקיים.שיקבלו את החשמל מתאי חשמל סולריים.הייה בכך פיצוי לטבע-בעיקר לחיות שהאדם גוזל רבים משטחי המחיה שלהם.ואולי גם ימזג מעט את האזור הלוהט,יתן צוף לדבורים,ויהווה אטרקציה תירותית .ותוספת חשובה ליערות ישראל.