הטכניון

מערכת קירור פאסיבית שפותחה בטכניון. צילום: חיים זינגר

חוקרים מהטכניון וקורנל-טק פיתחו קירור אוויר פסיבי – ללא חשמל וללא זיהום

צינורות קרמיקה מיוצרים במהירות באמצעות תוכנה ייעודית ומכונת שיחול חכמה, ומקררים את הסביבה באמצעות אידוי מים; השיטה הוצגה בכנס SCF ’25 של ACM ועשויה להפחית עומס על רשת החשמל בגלי
הקונספט החדשני בתמונה שנבחרה לשער גיליון Science Translational Medicine. קרדיט: ד"ר שאדי פרח; עיבוד: מאיה לוי ואדואר עודה

שתל ביולוגי עם הגנה גבישית: חוקרי הטכניון פיתחו “לבלב מלאכותי” שעשוי לייתר זריקות אינסולין בסוכרת מסוג 1

חוקרים בטכניון פיתחו שתל ביולוגי עם הגנה גבישית, העשוי לשנות כליל את הטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות
הביצועים המצוינים של CellMentor בניתוח המידע שהתקבל מריצוף RNA – מימין. אפשר לראות את ההפרדה בין תאים שונים. בשתי העמודות האחרות – ביצועים של שתי שיטות פופולריות שאינן מצליחות להתמודד עם הנתונים ואינן מצליחות להציג את התאים כיחידות נפרדות. קרדיט : דוברות הטכניון

אינטגרציה חכמה של ריצוף תאים – לקראת אבחון מוקדם ומדויק של מחלות

ד"ר דביר ארן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פיתח שיטה חישובית המחלצת מידע חשוב מריצופי RNA ברמת התא הבודד
תאוריה חדשנית להולכת חום בחומר.

לאלף חום: תאוריה חדשה מאפשרת לכוון זרימת חום בחומרים

לתאוריה שפיתחו חוקרים בטכניון ובקיימברידג' פוטנציאל יישומי כגון הפקת אנרגיה והגנה על מיכשור רגיש לחום
כיתוב: השוואה בין מצבם של עלים שונים המצופים ב-SafeWax (מימין) לבין מצבם של עלים לא מצופים (משמאל). מלמעלה למטה: עגבניה, בזיליקום, פלפל וגפן

ציפוי צמח בשעווה יחסוך למעלה מ-50% בחומרי הדברה

הטכנולוגיה, שפורסמה בכתב העת Small וממומנת במענק EIC-Pathfinder, יוצרת שכבה הידרופובית אחידה שמקשה על חיידקים ונבגי פטריות להיצמד לעלה — בלי לפגוע בפוטוסינתזה, ובמקביל מגינה גם מקרינת UV וחום
הקונספט החדש – חיידק (בתכלת) המשמש מפעל תרופות המייצר את החומר הפעיל באיבר המטרה (העור)

מפעל התרופות שבתוכנו

טכנולוגיה חלוצית שפותחה בטכניון תאפשר לייצר תרופות בתוך הגוף באמצעות חיידקים חיים
איור: אפקט נעילת ספין של הפוטונים שמפוזרים מננו-חלקיקים בתוך נוזל הנעים אקראית בגלל תנועה בראונית. באדיבות פרופ' ארז חסמן, הטכניון

סדר מתוך כאוס: תנועה בראונית “נועלת” את ספין הפוטונים בנוזל

מחקר ב-Nature Materials מהטכניון ומסין מציג תופעה חדשה שבה פיזור אור מננו־חלקיקים נעים אקראית יוצר סדר מדיד – ועשוי לאפשר אפיון חלקיקים ושיטות אופטיות חדשות.
מבנים נקבוביים מצויים בליבתם של יישומים רבים ומגוונים בעולם האנרגיה: חלל, בניינים חכמים, תאים סולאריים, דלקים סולאריים, אנרגיה גרעינית, הפקת דלק, הפקת אנרגיה גאותרמית, תאי דלק וטעינה מהירה. החוקרים מסבירים במאמר כי תכנון נכון של מבנים אלה הוא תנאי חיוני לשיפור הטכנולוגי, הכלכלי והסביבתי בתחום האנרגיה.

אשנבים זעירים לעתיד גדול: חומרים נקבוביים כבסיס למהפכת האנרגיה הבאה

במאמר בכתב העת Science מציגים חוקרים מהטכניון מתווה ארוך טווח לפיתוח עולם האנרגיה סביב מבנים נקבוביים – מחומרים להפקת ואגירת אנרגיה, דרך שבבים חסכוניים בחשמל ועד יישומים בהנדסה ביו־רפואית
מחלות לב וסרטן וטיפולים תרופתיים – יחסי גומלין

בין הלב לסרטן: חוקרי הטכניון חושפים קשרי גומלין מפתיעים בין מחלות לב וגידולים סרטניים

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בטכניון מציגים קשרי גומלין מורכבים בין מחלות לב וסרטן, בתקווה שהממצאים יובילו לשיפור הטיפול בשתי המחלות
Created in BioRender. Lab, R. (2025) https://BioRender.com/flbu8cx

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון חושף מנגנון ייחודי בהזדקנות מערכת החיסון

במאמר בכתב העת היוקרתי Nature Aging מציגים החוקרים מתווה לשיפור יעילותה של מערכת החיסון בגיל המבוגר
סימולציית מחשב המציגה מעבר הדרגתי (משמאל לימין) של החלבון אלפא-לקטאלבומין דרך ננו-חריר ממצב מוצק בקוטר של כ-4 ננומטר. המעבר של החלבון בחריר מאפשר קריאה של רצף הסמנים המוצמדים לקבוצות ציסטאין (צבע אדום) וזיהוי החלבון.

ללא נוגדנים וללא הגברה: זיהוי מהיר של חלבונים שלמים בטכנולוגיה שפותחה בטכניון

טכנולוגיית ננו־חרירים ממעבדתו של פרופ' עמית מלר מאפשרת זיהוי מהיר ודיגיטלי של חלבונים בודדים כמעט בזמן אמת, ופותחת דרך לאבחון מוקדם של סרטן ומחלות נוספות באמצעות בדיקות דם פשוטות
מסך העבודה של המערכת למעקב אחר העיניים. צילום: דוברות הטכניון

עיניים על הטקסט: טכנולוגיה חדשה מהטכניון מזהה את מטרת הקריאה

חוקרים בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות פיתחו מודלים חישוביים המשלבים מעקב עיניים ועיבוד שפה טבעית, ומצליחים לזהות את מטרת הקריאה בדיוק של כ־90% בתוך שתי שניות
סריקות MRI. המחשה: depositphotos.com

מענק יוקרתי למחקר בינה מלאכותית ברפואה: פרויקט טכניון–צרפת לפיתוח סריקות MRI מהירות

במסגרת פרויקט K-SPARK יפתחו חוקרים מהטכניון ועמיתיהם בצרפת טכנולוגיה חדשנית שתאפשר סריקות מוח בפחות מדקה, לצד הקמת מאגר פתוח של סריקות MRI שישמש את הקהילה המדעית ברחבי העולם
באיור: הדגמה של השינוי המתרחש בממברנה כתוצאה מהזרמת מים דרכה. צילום: דוברות הטכניון

בדרך להתפלה משופרת

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת טקסס באוסטין מיפו לראשונה ממברנות במצב רטוב באמצעות קריו-טומוגרפיית TEM, גילו התרחבות נפח של כ־30% תחת זרימת מים, ומציעים תובנות לתכנון ממברנות יעילות יותר; המחקר נבחר לשער
דוגם האוויר בזמן סופת אבק

מנגנוני ההישרדות של חיידקי סופות האבק

כיצד חיידקים חיים שורדים בתוך חלקיקי אבק שנישאו על ידי סופות מדבר ממדבר סהרה וממצרים לישראל?
השוואת מערכות עיכול: גברים מול נשים במודלים שנבנו במעבדת לזמס. באדיבות הטכניון

הבטן מדברת אחרת: גברים ונשים מעכלים חלב בצורה שונה

חוקרי הטכניון גילו שמין ביולוגי (או מגדר) משפיע על יעילות עיכול חלב ותחליפיו – ממצא שעשוי לשנות את תפיסות התזונה והנדסת המזון
המערכת שפיתחה קבוצת המחקר בראשות פרופ' חוסם חאיק. קרדיט: Xia Gong

מערכת לבישה חדשה לניטור סוכרת בזמן אמת

פיתוח משותף של פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון וחוקרים מאוניברסיטת סון יאט-סן מאפשר מדידת גלוקוז ומינון מותאם אישית של מטפורמין בעזרת מיקרו-מחטים וחיישנים ננו-ביולוגיים
הדמיה אומנותית של השפעת סוכר על חיידקי המעי – בהשראת איור של תום בלום, סטודנטית בקבוצה, באמצעות AI

הסוכר מתוק – אך ההשפעה מרה: סוכר לבן משנה את חיידקי המעי ופוגע במערכת החיסון

חוקרות בטכניון חשפו כי שתיית משקאות ממותקים גורמת לשינוי גנטי בחיידקי מעיים, המשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. החדשות הטובות: ההשפעה הפיכה עם הפסקת הסוכר
פרופ' מורן ברקוביץ ופרופ' נעמה גבע זטורסקי, זוכי מענק ERC Poc לשנת 2025. צילום: דוברות הטכניון וסטודיו לוסידו.

חוקרים מהטכניון זכו ב"מענקי ההיתכנות" של האיחוד האירופי לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך ברפואה ובאופטיקה

פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ' נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה יפתחו טכנולוגיות לייצור עדשות מותאמות אישית ולטיפול מותאם אישית במלנומה – בזכות מענקי Proof of Concept של ה־ERC
מערכת ייצור המימן הירוק של H2PRO. צילום באדיבות דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון מכריזים על פריצות דרך: הפקת מימן ירוק ללא ממברנה – בדרך לייצור מסחרי

מאמר סקירה חדש ב־Nature Reviews Clean Technology מציג את טכנולוגיית DWE שפותחה בטכניון – אלקטרוליזה מפוצלת ללא ממברנה, שתאפשר הפקת מימן ירוק יעילה, בטוחה וזולה בהיקפים תעשייתיים
איור אומנותי של החור השחור PDS 456. הרוחות המהירות מצוירות בלבן. Credit: JAXA

גילויים חדשים על פליטת רוחות עזות מחורים שחורים

חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון ומאוניברסיטת טוקיו מציגים גילויים חדשים על פליטת רוחות במהירות של 20-30% ממהירות האור מחורים שחורים
The rise of the clones (עליית הקבוצות). מאייר: איתי חן (סטודנט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ומאייר מקצועי של אילוסטרציות מדעיות).

תגלית בטכניון: "טביעת אצבע" גנטית עשויה לשפר את ההתאמה האישית של טיפולים אימונותרפיים

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט זיהו "טביעת אצבע" גנטית המסייעת לנבא את יעילותם של טיפולים אלה
מבחנות עם DNA שמקודד את המידע. קרדיט : רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה לקידוד, שחזור וקריאה מהירה של מידע המאוחסן ב-DNA

צפיפות המידע ב-DNA גדולה עד פי מאה מיליון בערך מזו של אחסון דיגיטלי. פירוש הדבר הוא כי פוטנציאלית, על כל יחידת נפח המחזיקה כיום 1 מגה-בייט נוכל לאחסן עד 100
התגברות על 'עיוורון' ביחס למתרחש בעומק הרקמה [צילום: דוברות הטכניון]

שיטה חדשה לניטור לא פולשני של תהליכים מולקולריים בעומק הרקמה

גישה חדשנית המדמה מערכת הראייה של חרקים שפותחה בטכניון צפויה להשפיע על ניטור תהליכים מולקולריים של סרטן ומחלות אחרות
החוקרים ניתחו את יכולתם של שלושה סוגי חלב שונים – חלב אם, חלב פרה ופורמולה מלאכותית – להגדיל את חדירוּת המעי לחלקיקים ננומטריים ומאקרומולקולות, מה שיכול לאפשר בעתיד שתיית חיסוני RNA ותרופות

חיסון בשלוק

חוקרים בטכניון מפתחים פלטפורמה שתאפשר לצרוך חיסונים ותרופות בבליעה במקום בזריקה. ההשראה: חלב אם
הדרך בה המוח מעבד טקסטים ארוכים. מתוך מחקר של פרופ, רועי רייכרט וד"ר רפאל טיקוצ'ינסקי; הטכניון

כך מתמודד המוח עם יחידות-טקסט גדולות

חוקרים בטכניון גילו כי בניגוד למודלי שפה מלאכותיים, המנתחים טקסטים ארוכים כמקשה אחת, המוח האנושי מְאַגֵּם במהלך הקריאה את מה שקרא במעין "תקציר" המאפשר לו להבין את המשך הטקסט
טסרקט (קובייה ארבעה-ממדית) וה"צל" שהוא מטיל על מישור - הקוואזי-גביש שגילה שכטמן. לדברי פרופ' ברטל, "העובדה שקוואזי-גביש הוא "צל" של גביש מחזורי במימד גבוה אינה חדשה לכשעצמה. אנחנו גילינו שההטלה היא לא רק של אלא גם של תכונות טופולוגיות כמו חורים, עיוותים או מערבולות". איור: Florian Sterl, Sterltech Optics

ד"ש מהממד הרביעי: חוקרי הטכניון חושפים פריצת דרך חדשה בתחום הקוואזי-גבישים

מחקר חדש מגלה כי הממד הרביעי מכתיב לא רק את המבנה אלא גם את התכונות הטופולוגיות של קוואזי-גבישים, ומציע הבנה מעמיקה יותר של תופעה שזיכתה את פרופ' דן שכטמן בפרס
נגיפים תוקפים חיידקים.המחשה: depositphotos.com

הגנה מפני נגיפים – הגירסה הפסיבית

חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ייחודי המגן על חיידקים ימיים מפני נגיפים התוקפים אותם
כאשר מקור אלקטרומגנטי נקודתי שמפיץ חזיתות גל מעגליות מושלמות (שורה תחתונה, שמאל) מוצב מול משטח דיאלקטרי קשיח, נצפות החזרות משמעותיות ועיוותים בחזיתות הגל (שורה תחתונה, ימין). כאשר אותו המשטח מצופה בתצורות מתכת שתוכננו במאמר על פי תנאי הויגנס המוכלל (Generalized Huygens’ Condition), ההפרעות נעלמות הודות לעבירות הכלל-זוויתית (שורה תחתונה, אמצע) וההתפשטות האידיאלית משוחזרת במלואה (כאילו הגלים מתפשטים בחלל חופשי, בדומה לתרחיש משמאל). שורה עליונה: שמאל: מערך המדידה בו מאירים (illumination) את המשטח (device) ומודדים את השדה המועבר על ידי גלאי (detector). אמצע: המשטח הדיאלקטרי שיוצר עם ציפוי לדיכוי החזרות בכלל הזוויות. ימין: משטח ייחוס ללא הציפוי (עבורו נצפתה החזרה משמעותית).

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המקנה "שקיפות אלקטרומגנטית" למשטחים קשיחים

שקיפות מסוג זה רלוונטית למגוון רחב של יישומים ובהם אנטנות שטוחות, אמצעי מחשוב אנלוגי-אופטי ומערכות דימות קומפקטיות
אפיגנטיקה המחשה: depositphotos.com

הטכניון יעניק את פרס הארווי לשלושה חוקרים פורצי דרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן

פרופ' פיטר ג'ונס, פרופ' סטיבן ביילין ופרופ' אנדרו פיינברג יקבלו את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה על תרומתם לאבחון מחלות ולפיתוח טיפולים המבוססים על הבנת המנגנונים האפיגנטיים
פרופסור חוסאם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

לקראת אבחון מוקדם של סכיזופרניה: מאגד בהובלת פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון זכה במענק של 8 מיליון יורו

מאגד VOLABIOS, המשלב טכנולוגיות מתקדמות ואנליזה רב-אומיקית, צפוי לשפר את הדיוק באבחון מחלות נפש ולספק כלים חדשניים לטיפול וניטור סכיזופרניה ברחבי העולם
ננו חיישנים ביולוגיים. המחשה: depositphotos.com

מה משותף לאספרסו, נפט ומיקרו-ג'לים?

חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשנית לייצור חלקיקים חיוניים שיכולים לשמש חיישנים ביולוגיים לעולמות המזון, הרפואה, מדעי הסביבה ועוד
העברת החישוב מהזכרון למעבד עצמו. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

חוקרים בטכניון פיתחו חבילת תוכנה המאפשרת להעביר את החישוב מהמעבד אל תוך זיכרון המחשב עצמו

זהו צעד חשוב לקראת פיתוח מחשבים שיבצעו חישובים בזיכרון, ללא צורך להעביר את המידע בין הרכיבים השונים - העברה הגוזלת זמן רב וצורכת אנרגיה רבה
מערכת H2OLL להפקת מים מהאוויר במדבר. צילום יחצ

מים מהאוויר: מערכת H2OLL שפותחה על סמך טכנולוגיה מהטכניון תפיק בנגב 1,000 ליטר מים ביום

חברת H2OLL משיקה את המערכת המלאה הראשונה בפרויקט ואדי עתיר. במקביל נמצאת החברה בעיצומו של קמפיין גיוס המונים, וכבר חצתה את רף ה-4 מיליון ש״ח
בתרשים: מדידת כוחות ביומכניים המופעלים על צמר אלפקה במצבי פיתול (למעלה) ודחיסה (למטה).

פריצת דרך במכנוביולוגיה – מדידה מדויקת של כוחות בתהליכים ביולוגיים

הפיתוח של חוקרי הטכניון צפוי להאיץ, לייעל ולהוזיל גם תהליכים תעשייתיים של ייצור פולימרים
תמונה מדעית : מימין: יצירת עמילואידים מביצים ומחלבון מי גבינה. משמאל: צריכתם במזון ומסעם במערכת העיכול.

מזון מעובד – אין מה להיבהל

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון גילו כי לשילוב עמילואידים במזון מעובד יש יתרונות תזונתיים ובריאותיים משמעותיים
פרופ' אסיה רולס. צילום: דוברות הטכניון

הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית  EMBO מצרף לשורותיו שלושה חוקרים מהטכניון

פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט והפרופסורים עודד בז'ה ובני פודבילביץ מהפקולטה לביולוגיה נבחרו כחברים חדשים ב-EMBO, הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. הצטרפותם לארגון תצוין באירוע EMBO שייערך בהיידלברג ויחל
תמונתו של המתמטיקאי רמנג'ואן לצד נוסחה מסובכת שפיתח קרדיט צילום: דוברות הטכניון

האם התגלו פריצות דרך במתמטיקה באמצעות בינה מלאכותית?

חוקרי הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון פיתחו אלגוריתם לגילוי נוסחאות חדשות וקשרים חדשים בין קבועים מתמטיים
בתמונה העליונה עדכון ידע במודל שהתבצע בעזרת ReFACT. משמאל, התמונות המקוריות שיוצרו על ידי המודל. מימין, אחרי העריכה. העריכות מכלילות בהצלחה גם לניסוחים קרובים, ומראות שהשיטה מצליחה לבצע עריכה משמעותית בידע שמקודד במודל. בתמונה התחתונה תיקון ההטייה המגדרית כאשר הקלט הוא "A developer". משמאל: לפני עריכה באמצעות TIME (ההנחה המוטמעת: A developer הוא גבר). מימין: אחרי עריכה. באדיבות הטכניון

תיקון הטיות ועדכון ידע במודלים מחוללי תמונות

"בתהליך האימון שלהם מודלים לומדים גם הרבה ידע עובדתי על העולם. למשל, מודלים לומדים את זהותם של ראשי ממשלה, נשיאים ואפילו שחקנים שגילמו דמויות פופולריות בסדרות טלוויזיה. מודלים כאלה מפסיקים
בתמונה, מימין לשמאל: ד"ר טניה דובוביק, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלינה סטרוסבצקי וד"ר מרטין לוקצ'ישין

מחקר שופך אור על האבולוציה המתמדת של מערכת החיסון

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מראים במאמרם בנייצ'ר כיצד התפתח במערכת החיסון "מרחב התפתחותי" המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה
העברת תרופות. המחשה: depositphotos.com

פיתוח של הטכניון יאפשר יצירת תאים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית בעזרת אולטראסאונד

ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב
תמונת השער על גיליון :Cell Host & Microbe כך משפיעים הבקטריופאג'ים (בסגול) על תפקוד החיידקים באמצעות היפוך ה-DNA – היפוך המשנה את השפעתם על מערכת החיסון. השפעה זו מודגמת בשינוי צבעם של החיידקים מצהוב לירוק. קרדיט אילוסטרציה: תום בלום Tomm Blum

חיידקי המעי מסוגלים לשנות את 'התוכנה' שלהם כתגובה לדלקת, דבר שעשוי להשפיע על מערכת החיסון

המעי הוא איבר דינמי מאוד המשתנה ללא הרף מבחינה מבנית, מכנית וכימית, וחיידקי המעי נדרשים להתמודד עם הדינמיות הזו. אחת התכונות העשויות לסייע להם בכך היא גמישות (plasticity) – היכולת
פרופ' נתן רוזן. באדיבות ​​​הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו

פרופ'-מחקר נתן רוזן, 1995-1909

מייסד הפקולטה לפיזיקה בטכניון, שותף בחיבור המאמר ההיסטורי EPR עם אלברט איינשטיין ובוריס פודולסקי
פרופ' ג'קי שילר. צילום: דוברות הטכניון

שני חוקרים מהטכניון זכו במענקי ERC Advanced

פרופ' מיכאל גליקמן ופרופ' ג'קי שילר מהטכניון זכו במענקי ERC Advanced – מענקים יוקרתיים מטעם תוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי הניתנים לחוקרים ותיקים בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר בעשור
ד"ר קתרין ונדורנה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

כך מגיב מח העצם לפציעות וזיהומים

ד"ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה שיטה חדשה המאפשרת מעקב אחר היווצרות תאי הדם החיסוניים במח העצם. לשם כך היא השתמשה בחלקיקים מגנטיים זעירים של תחמוצת ברזל, שאחריהם
מיחשוב קוונטי. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בישראל: מוסד הטכניון מציג תכנית לימודי תעודה מעשית להכשרת עובדי היי-טק בטכנולוגיה קוונטית

תכנית הלימודים הראשונה מסוגה מבית הטכניון לימודי המשך נועדה להכשיר כוח אדם מקצועי ומיומן עבור התעשייה העוסקת במחשוב ובטכנולוגיה קוונטית, המתפתחת בצעדי ענק וצפויה לשנות את עולמות הטק מקצה לקצה