Youtube Twitter Facebook-f

הטכניון

בתמונה – פרופ' שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנט לואי דאניאל. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

הטכניון 10 בדצמבר 2019 3 תגובות

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Electronics, הובילו הדוקטורנט לואי דאניאל ופרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון, תוך שיתוף פעולה עם פרופ'

הזוכה בפרס הראשון בתחרות הסטודנטים לפיתוחים בטחוניים בטכניון 2019. מימין לשמאל: פרופ' אלון וולף, אלינור גינזבורג ותא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל.

"חבישה ביולוגית" המבוססת על חיידקים מתוכנתים ושבב למניעת חטיפת חיילים בין הפרויקטים הזוכים בכנס חידושים בטחוניים

הטכניון 8 בדצמבר 2019 תגובה אחת

"חבישה ביולוגית" המבוססת על חיידקים מתוכנתים, שבב למניעת חטיפת חיילים ולטיפול בשטח ומערכת למניעת הירדמות בפעילות מבצעית – אלה ההצעות הזוכות בתחרות הסטודנטים לחידושים ביטחוניים

בתרשים: מערכת ההנחיה לטייס. מסך ימין מציג מסלול אופטימלי לעקיפת המכשול; החץ השחור מציג את כיוון הטיסה הרצוי לאורך המסלול הירוק. האלגוריתם בוחן בזמן אמת את עדיפות המסלול הירוק על המסלולים האדומים שסומנו כאלטרנטיבות קודם לכן. במסך האמצעי נראים המנחתים האופציונליים (נקודות אדומות) והמטוס עצמו (נקודה שחורה במרכז). מסך שמאל מציג לטייס את הסמן שאחריו הוא צריך לעקוב כדי להגיע למנחת האופטימלי במסלול המיטבי.

שמיים בטוחים

הטכניון 1 בדצמבר 2019 2 תגובות

סטודנטים מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון פיתחו מערכת הנחייה חכמה להנחתת מטוסים שמנועיהם הושבתו ב-15 בינואר 2009 הושבתו מנועיו של מטוס איירבס A320 באוויר,

אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים. קרדיט: ברק שאער תמר

חיידקים פרוביוטיים – חרב פיפיות

הטכניון 16 בנובמבר 2019 תגובה אחת

חוקרים בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית גילו כי מתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים נזקיה עולים על תועלתה

פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

הטכניון 12 בנובמבר 2019 אין תגובות

ניסוי שתוכנן בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יבחן בחלל את התנהגותם של חומרים אנטי-בקטריאליים ואת השפעתם על חיידקים בתנאים של כבידה אפסית

פרופ' עמנואל שרפנטייה, זוכת פרס הארווי של הטכניון לשנת 2019. צילום: דוברות הטכניון

הטכניון יעניק את פרס הארווי היוקרתי לממציאי טכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR-Cas9 ולאחד מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

הטכניון 3 בנובמבר 2019 אין תגובות

טקס הענקת הפרס יתקיים בטכניון ביום ראשון, 3 בנובמבר 2019 פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק השנה בשני תחומים. הפרס יינתן לשלושת המדענים

מיחשוב ביולוגי. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים מדווחים על התקדמות באיחסון מידע ב-DNA: כל ה- YouTube בכפית אחת

הטכניון 10 בספטמבר 2019 אין תגובות

חוקרים בטכניון ובמרכז הבינתחומי הרצליה הדגימו שיפור משמעותי ביעילות התהליך הנדרש לאחסונו של מידע דיגיטלי בדי-אן-איי. במאמר שפורסם בכתב העת Nature Biotechnology הדגימה הקבוצה אחסון

הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

הטכניון 20 באוגוסט 2019 תגובה אחת

טכנולוגיה מבוססת תבונה מלאכותית שפותחה בטכניון צפויה לשפר את ההתאמה האישית בטיפול בגידולים סרטניים

באיור: שלוש אסטרטגיות אפשריות לבניית כדורים מאריחים מחומשים. משמאל לימין: a - אריחים הנדבקים אלו לאלו באופן ישיר, b - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים קוויים, c - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים משולשים. פרופ' אהוד קינן וד"ר אפרת סולל. הטכניון

הנגיף המלאכותי

הטכניון 12 באוגוסט 2019 אין תגובות

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטה הלאומית של טייוואן פיתחו כדורים ננומטריים חלולים העשויים לשמש להעברת תרופות ולחיסון בטוח

האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

הטכניון 16 ביולי 2019 אין תגובות

להערכת החוקרים, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פגיעה במנגנון זה אחראית למצבי חולי רבים חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ויסות מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים

מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

לראשונה: מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS בישראל

הטכניון 8 ביולי 2019 אין תגובות

במסגרת שיתוף הפעולה בין הטכניון, העמותה לחקר ה-ALS בישראל (IsrALS), והמרכזים הרפואיים בישראל המטפלים בחולים במחלה זו, לבין המרכז לחקר הגנום האנושי בניו יורק ה-

© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו

פיתוח: wpPlugins.co.il

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן