הטכניון

השוואת מערכות עיכול: גברים מול נשים במודלים שנבנו במעבדת לזמס. באדיבות הטכניון

הבטן מדברת אחרת: גברים ונשים מעכלים חלב בצורה שונה

חוקרי הטכניון גילו שמין ביולוגי (או מגדר) משפיע על יעילות עיכול חלב ותחליפיו – ממצא שעשוי לשנות את תפיסות התזונה והנדסת המזון
המערכת שפיתחה קבוצת המחקר בראשות פרופ' חוסם חאיק. קרדיט: Xia Gong

מערכת לבישה חדשה לניטור סוכרת בזמן אמת

פיתוח משותף של פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון וחוקרים מאוניברסיטת סון יאט-סן מאפשר מדידת גלוקוז ומינון מותאם אישית של מטפורמין בעזרת מיקרו-מחטים וחיישנים ננו-ביולוגיים
הדמיה אומנותית של השפעת סוכר על חיידקי המעי – בהשראת איור של תום בלום, סטודנטית בקבוצה, באמצעות AI

הסוכר מתוק – אך ההשפעה מרה: סוכר לבן משנה את חיידקי המעי ופוגע במערכת החיסון

חוקרות בטכניון חשפו כי שתיית משקאות ממותקים גורמת לשינוי גנטי בחיידקי מעיים, המשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. החדשות הטובות: ההשפעה הפיכה עם הפסקת הסוכר
פרופ' מורן ברקוביץ ופרופ' נעמה גבע זטורסקי, זוכי מענק ERC Poc לשנת 2025. צילום: דוברות הטכניון וסטודיו לוסידו.

חוקרים מהטכניון זכו ב"מענקי ההיתכנות" של האיחוד האירופי לפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך ברפואה ובאופטיקה

פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ' נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה יפתחו טכנולוגיות לייצור עדשות מותאמות אישית ולטיפול מותאם אישית במלנומה – בזכות מענקי Proof of Concept של ה־ERC
מערכת ייצור המימן הירוק של H2PRO. צילום באדיבות דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון מכריזים על פריצות דרך: הפקת מימן ירוק ללא ממברנה – בדרך לייצור מסחרי

מאמר סקירה חדש ב־Nature Reviews Clean Technology מציג את טכנולוגיית DWE שפותחה בטכניון – אלקטרוליזה מפוצלת ללא ממברנה, שתאפשר הפקת מימן ירוק יעילה, בטוחה וזולה בהיקפים תעשייתיים
איור אומנותי של החור השחור PDS 456. הרוחות המהירות מצוירות בלבן. Credit: JAXA

גילויים חדשים על פליטת רוחות עזות מחורים שחורים

חוקרים מהפקולטה לפיזיקה בטכניון ומאוניברסיטת טוקיו מציגים גילויים חדשים על פליטת רוחות במהירות של 20-30% ממהירות האור מחורים שחורים
The rise of the clones (עליית הקבוצות). מאייר: איתי חן (סטודנט בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ומאייר מקצועי של אילוסטרציות מדעיות).

תגלית בטכניון: "טביעת אצבע" גנטית עשויה לשפר את ההתאמה האישית של טיפולים אימונותרפיים

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט זיהו "טביעת אצבע" גנטית המסייעת לנבא את יעילותם של טיפולים אלה
מבחנות עם DNA שמקודד את המידע. קרדיט : רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה לקידוד, שחזור וקריאה מהירה של מידע המאוחסן ב-DNA

צפיפות המידע ב-DNA גדולה עד פי מאה מיליון בערך מזו של אחסון דיגיטלי. פירוש הדבר הוא כי פוטנציאלית, על כל יחידת נפח המחזיקה כיום 1 מגה-בייט נוכל לאחסן עד 100
התגברות על 'עיוורון' ביחס למתרחש בעומק הרקמה [צילום: דוברות הטכניון]

שיטה חדשה לניטור לא פולשני של תהליכים מולקולריים בעומק הרקמה

גישה חדשנית המדמה מערכת הראייה של חרקים שפותחה בטכניון צפויה להשפיע על ניטור תהליכים מולקולריים של סרטן ומחלות אחרות
החוקרים ניתחו את יכולתם של שלושה סוגי חלב שונים – חלב אם, חלב פרה ופורמולה מלאכותית – להגדיל את חדירוּת המעי לחלקיקים ננומטריים ומאקרומולקולות, מה שיכול לאפשר בעתיד שתיית חיסוני RNA ותרופות

חיסון בשלוק

חוקרים בטכניון מפתחים פלטפורמה שתאפשר לצרוך חיסונים ותרופות בבליעה במקום בזריקה. ההשראה: חלב אם
הדרך בה המוח מעבד טקסטים ארוכים. מתוך מחקר של פרופ, רועי רייכרט וד"ר רפאל טיקוצ'ינסקי; הטכניון

כך מתמודד המוח עם יחידות-טקסט גדולות

חוקרים בטכניון גילו כי בניגוד למודלי שפה מלאכותיים, המנתחים טקסטים ארוכים כמקשה אחת, המוח האנושי מְאַגֵּם במהלך הקריאה את מה שקרא במעין "תקציר" המאפשר לו להבין את המשך הטקסט
טסרקט (קובייה ארבעה-ממדית) וה"צל" שהוא מטיל על מישור - הקוואזי-גביש שגילה שכטמן. לדברי פרופ' ברטל, "העובדה שקוואזי-גביש הוא "צל" של גביש מחזורי במימד גבוה אינה חדשה לכשעצמה. אנחנו גילינו שההטלה היא לא רק של אלא גם של תכונות טופולוגיות כמו חורים, עיוותים או מערבולות". איור: Florian Sterl, Sterltech Optics

ד"ש מהממד הרביעי: חוקרי הטכניון חושפים פריצת דרך חדשה בתחום הקוואזי-גבישים

מחקר חדש מגלה כי הממד הרביעי מכתיב לא רק את המבנה אלא גם את התכונות הטופולוגיות של קוואזי-גבישים, ומציע הבנה מעמיקה יותר של תופעה שזיכתה את פרופ' דן שכטמן בפרס
נגיפים תוקפים חיידקים.המחשה: depositphotos.com

הגנה מפני נגיפים – הגירסה הפסיבית

חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ייחודי המגן על חיידקים ימיים מפני נגיפים התוקפים אותם
כאשר מקור אלקטרומגנטי נקודתי שמפיץ חזיתות גל מעגליות מושלמות (שורה תחתונה, שמאל) מוצב מול משטח דיאלקטרי קשיח, נצפות החזרות משמעותיות ועיוותים בחזיתות הגל (שורה תחתונה, ימין). כאשר אותו המשטח מצופה בתצורות מתכת שתוכננו במאמר על פי תנאי הויגנס המוכלל (Generalized Huygens’ Condition), ההפרעות נעלמות הודות לעבירות הכלל-זוויתית (שורה תחתונה, אמצע) וההתפשטות האידיאלית משוחזרת במלואה (כאילו הגלים מתפשטים בחלל חופשי, בדומה לתרחיש משמאל). שורה עליונה: שמאל: מערך המדידה בו מאירים (illumination) את המשטח (device) ומודדים את השדה המועבר על ידי גלאי (detector). אמצע: המשטח הדיאלקטרי שיוצר עם ציפוי לדיכוי החזרות בכלל הזוויות. ימין: משטח ייחוס ללא הציפוי (עבורו נצפתה החזרה משמעותית).

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המקנה "שקיפות אלקטרומגנטית" למשטחים קשיחים

שקיפות מסוג זה רלוונטית למגוון רחב של יישומים ובהם אנטנות שטוחות, אמצעי מחשוב אנלוגי-אופטי ומערכות דימות קומפקטיות
אפיגנטיקה המחשה: depositphotos.com

הטכניון יעניק את פרס הארווי לשלושה חוקרים פורצי דרך בתחום האפיגנטיקה של הסרטן

פרופ' פיטר ג'ונס, פרופ' סטיבן ביילין ופרופ' אנדרו פיינברג יקבלו את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה על תרומתם לאבחון מחלות ולפיתוח טיפולים המבוססים על הבנת המנגנונים האפיגנטיים
פרופסור חוסאם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

לקראת אבחון מוקדם של סכיזופרניה: מאגד בהובלת פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון זכה במענק של 8 מיליון יורו

מאגד VOLABIOS, המשלב טכנולוגיות מתקדמות ואנליזה רב-אומיקית, צפוי לשפר את הדיוק באבחון מחלות נפש ולספק כלים חדשניים לטיפול וניטור סכיזופרניה ברחבי העולם
ננו חיישנים ביולוגיים. המחשה: depositphotos.com

מה משותף לאספרסו, נפט ומיקרו-ג'לים?

חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשנית לייצור חלקיקים חיוניים שיכולים לשמש חיישנים ביולוגיים לעולמות המזון, הרפואה, מדעי הסביבה ועוד
העברת החישוב מהזכרון למעבד עצמו. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

חוקרים בטכניון פיתחו חבילת תוכנה המאפשרת להעביר את החישוב מהמעבד אל תוך זיכרון המחשב עצמו

זהו צעד חשוב לקראת פיתוח מחשבים שיבצעו חישובים בזיכרון, ללא צורך להעביר את המידע בין הרכיבים השונים - העברה הגוזלת זמן רב וצורכת אנרגיה רבה
מערכת H2OLL להפקת מים מהאוויר במדבר. צילום יחצ

מים מהאוויר: מערכת H2OLL שפותחה על סמך טכנולוגיה מהטכניון תפיק בנגב 1,000 ליטר מים ביום

חברת H2OLL משיקה את המערכת המלאה הראשונה בפרויקט ואדי עתיר. במקביל נמצאת החברה בעיצומו של קמפיין גיוס המונים, וכבר חצתה את רף ה-4 מיליון ש״ח
בתרשים: מדידת כוחות ביומכניים המופעלים על צמר אלפקה במצבי פיתול (למעלה) ודחיסה (למטה).

פריצת דרך במכנוביולוגיה – מדידה מדויקת של כוחות בתהליכים ביולוגיים

הפיתוח של חוקרי הטכניון צפוי להאיץ, לייעל ולהוזיל גם תהליכים תעשייתיים של ייצור פולימרים
תמונה מדעית : מימין: יצירת עמילואידים מביצים ומחלבון מי גבינה. משמאל: צריכתם במזון ומסעם במערכת העיכול.

מזון מעובד – אין מה להיבהל

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון גילו כי לשילוב עמילואידים במזון מעובד יש יתרונות תזונתיים ובריאותיים משמעותיים
פרופ' אסיה רולס. צילום: דוברות הטכניון

הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית  EMBO מצרף לשורותיו שלושה חוקרים מהטכניון

פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט והפרופסורים עודד בז'ה ובני פודבילביץ מהפקולטה לביולוגיה נבחרו כחברים חדשים ב-EMBO, הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית. הצטרפותם לארגון תצוין באירוע EMBO שייערך בהיידלברג ויחל
תמונתו של המתמטיקאי רמנג'ואן לצד נוסחה מסובכת שפיתח קרדיט צילום: דוברות הטכניון

האם התגלו פריצות דרך במתמטיקה באמצעות בינה מלאכותית?

חוקרי הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון פיתחו אלגוריתם לגילוי נוסחאות חדשות וקשרים חדשים בין קבועים מתמטיים
בתמונה העליונה עדכון ידע במודל שהתבצע בעזרת ReFACT. משמאל, התמונות המקוריות שיוצרו על ידי המודל. מימין, אחרי העריכה. העריכות מכלילות בהצלחה גם לניסוחים קרובים, ומראות שהשיטה מצליחה לבצע עריכה משמעותית בידע שמקודד במודל. בתמונה התחתונה תיקון ההטייה המגדרית כאשר הקלט הוא "A developer". משמאל: לפני עריכה באמצעות TIME (ההנחה המוטמעת: A developer הוא גבר). מימין: אחרי עריכה. באדיבות הטכניון

תיקון הטיות ועדכון ידע במודלים מחוללי תמונות

"בתהליך האימון שלהם מודלים לומדים גם הרבה ידע עובדתי על העולם. למשל, מודלים לומדים את זהותם של ראשי ממשלה, נשיאים ואפילו שחקנים שגילמו דמויות פופולריות בסדרות טלוויזיה. מודלים כאלה מפסיקים
בתמונה, מימין לשמאל: ד"ר טניה דובוביק, פרופ' שי שן-אור, ד"ר אלינה סטרוסבצקי וד"ר מרטין לוקצ'ישין

מחקר שופך אור על האבולוציה המתמדת של מערכת החיסון

חוקרי הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מראים במאמרם בנייצ'ר כיצד התפתח במערכת החיסון "מרחב התפתחותי" המאפשר לה להסתגל במהירות לשינויים בסביבה
העברת תרופות. המחשה: depositphotos.com

פיתוח של הטכניון יאפשר יצירת תאים ורקמות בעומק הגוף בצורה לא פולשנית בעזרת אולטראסאונד

ישימותה של הטכנולוגיה החדשה מודגמת בהקשרים של השתלה מקומית של תאים, הובלת תרופות לשחרור מקומי מבוקר לאורך זמן וביו-הדפסה בתלת-ממד. התכונות המכניות של הפיגומים ניתנות לכיוונון בהתאם לרקמת היעד ולקצב
תמונת השער על גיליון :Cell Host & Microbe כך משפיעים הבקטריופאג'ים (בסגול) על תפקוד החיידקים באמצעות היפוך ה-DNA – היפוך המשנה את השפעתם על מערכת החיסון. השפעה זו מודגמת בשינוי צבעם של החיידקים מצהוב לירוק. קרדיט אילוסטרציה: תום בלום Tomm Blum

חיידקי המעי מסוגלים לשנות את 'התוכנה' שלהם כתגובה לדלקת, דבר שעשוי להשפיע על מערכת החיסון

המעי הוא איבר דינמי מאוד המשתנה ללא הרף מבחינה מבנית, מכנית וכימית, וחיידקי המעי נדרשים להתמודד עם הדינמיות הזו. אחת התכונות העשויות לסייע להם בכך היא גמישות (plasticity) – היכולת
פרופ' נתן רוזן. באדיבות ​​​הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע"ש יהושע נסיהו

פרופ'-מחקר נתן רוזן, 1995-1909

מייסד הפקולטה לפיזיקה בטכניון, שותף בחיבור המאמר ההיסטורי EPR עם אלברט איינשטיין ובוריס פודולסקי
פרופ' ג'קי שילר. צילום: דוברות הטכניון

שני חוקרים מהטכניון זכו במענקי ERC Advanced

פרופ' מיכאל גליקמן ופרופ' ג'קי שילר מהטכניון זכו במענקי ERC Advanced – מענקים יוקרתיים מטעם תוכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי הניתנים לחוקרים ותיקים בעלי הישגים חסרי תקדים במחקר בעשור
ד"ר קתרין ונדורנה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

כך מגיב מח העצם לפציעות וזיהומים

ד"ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה שיטה חדשה המאפשרת מעקב אחר היווצרות תאי הדם החיסוניים במח העצם. לשם כך היא השתמשה בחלקיקים מגנטיים זעירים של תחמוצת ברזל, שאחריהם
מיחשוב קוונטי. המחשה: depositphotos.com

לראשונה בישראל: מוסד הטכניון מציג תכנית לימודי תעודה מעשית להכשרת עובדי היי-טק בטכנולוגיה קוונטית

תכנית הלימודים הראשונה מסוגה מבית הטכניון לימודי המשך נועדה להכשיר כוח אדם מקצועי ומיומן עבור התעשייה העוסקת במחשוב ובטכנולוגיה קוונטית, המתפתחת בצעדי ענק וצפויה לשנות את עולמות הטק מקצה לקצה
התקדמות בטיפולי אימונותרפיה לסרטן. התמונה הופקה על ידי תוכנת הבינה המלאכותית DALLE 3 ומיועדת להתרשמות. אין לראות בה תמונה מדעית

חוקרים בטכניון מציגים שיפור משמעותי בניבוי הצלחתם של טיפולים אימונותרפיים

הטכנולוגיה שפיתחה קבוצת המחקר של פרופ' יובל שקד נרשמה כפטנט וכעת היא נמצאת בתהליך מסחור
שבב אופטי המחשה: depositphotos.com

כיצד מתפשט האור בסיליקון?

חוקרים בטכניון נותנים מענה לשאלה זו וסוללים נתיבים חדשים ליישומים בתקשורת, בדימות ובמחשוב קוונטי
- לייזר ספין בסקאלה אטומית: התמונה מתארת את מבנה מהוד הלייזר המורכב משני סוגי מבנים של ננו-אנטנות. הקרינה כלואה במבנה הפנימי בלבד (צהוב). השכבה הפעילה של הלייזר - שכבה אטומית בודדת - נמצאת על המהוד. קרן הלייזר מפוצלת לשתי קרניים בספינים הפוכים של הפוטונים (חלקיקי האור), הניתנים לשליטה בעזרת שאיבת הלייזר (credit: Scholardesigner co, LTD).

ספין חיובי – מחקר בטכניון נבחר לאחת מפריצות הדרך בפוטוניקה ב-2023

הפיתוח הוא לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – פיתוח של פרופ' ארז חסמן מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ' אלעד קורן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.
ד"ר שולמית לבנברג. צילום: הטכניון

פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון נבחרה כעמיתת האקדמיה הלאומית לממציאים בארה"ב

ההכרזה על בחירתה תתקיים בוועידה השנתית של האקדמיה שתיערך ביוני 2024 בצפון קרוליינה
תמונה מדעית. מערכת מודל תלת-ממדית של תאי עצב אנושיים בצלחת. בירוק ובסגול: תאי עצב המבטאים חלבון תקול במערכת האוביקוויטין. כתוצאה מביטוי זה נוצרת הפתולוגיה המאפיינת חולי אלצהיימר – היווצרות צבירי עמילואידים (באדום) מחוץ לתאים

חוקרים בטכניון זיהו את המנגנון המוביל להיווצרות צברי חלבונים המעורבים בהתפתחות מחלת האלצהיימר

במוחות של חולי אלצהיימר מצטברים חלבונים רעילים. בחולי האלצהיימר המשפחתי, מנגנון ההצטברות ברור היות וישנו קשר נסיבתי בין המוטציות לבין זהות החלבונים הפגומים. במחלה האקראית, לעומת זאת, סיבת הצטברות החלבונים
הגורילה ליה. צילום: טיבור ייגר, באדיבות הספארי

האבולוציה של הבעות הפנים

ארכיטקטורת הפנים הפרימיטיבית של הגורילה כמפתח להבנת הבעות הפנים האנושיות
הריון מתקדם. המחשה: depositphotos.com

גילויים מולקולריים חדשים בנושא רעלת היריון – במחקר משותף של מדענים משתי פקולטות בטכניון

רעלת הריון (preeclampsia) היא מחלה רב-מערכתית מסכנת חיים ואחת הסיבות העיקריות לתמותת יולדות ועוברים. שכיחותה העולמית עומדת על כ-5% מההריונות
דיכאון. המחשה: depositphotos.com

חוקרים בטכניון מפתחים שיטות לניטור נטיות אובדניות באמצעות בינה מלאכותית

בשנים האחרונות, עם התפתחות הבינה המלאכותית (AI) וריבוי המודלים בלמידת מכונה, התפתחו במחקר האובדנות שיטות המבוססות על למידה חישובית. בשל כך הוחלט בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות בטכניון לקיים דאטאתון בנושא
בשני הריבועים הגדולים משמאל נראים מבנים ביולוגיים שונים שנסרקו במיקרוסקופ. בריבועים מימין מוצגות תוצאות הסריקה כפי שהתקבלו בשיטות שונות, וניכר שהרזולוציה הגבוהה ביותר הושגה בטכנולוגיית DBlink – הריבוע הימני ביותר בכל עמודה.

טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת מעקב אחר תהליכים דינמיים בתאים חיים – וברזולוציה גבוהה

הטכנולוגיה החדשה - DBlink - מבוססת על שיטת SMLM ואלגוריתם בינה מלאכותית (רשתות נוירונים) ומאפשרת לשחזר דינמיקה מהירה של עצמים ביולוגיים ברזולוציית-על בתאים חיים
- לייזר ספין בסקאלה אטומית: התמונה מתארת את מבנה מהוד הלייזר המורכב משני סוגי מבנים של ננו-אנטנות. הקרינה כלואה במבנה הפנימי בלבד (צהוב). השכבה הפעילה של הלייזר - שכבה אטומית בודדת - נמצאת על המהוד. קרן הלייזר מפוצלת לשתי קרניים בספינים הפוכים של הפוטונים (חלקיקי האור), הניתנים לשליטה בעזרת שאיבת הלייזר (credit: Scholardesigner co, LTD).

לראשונה: לייזר ספין-אופטי ברמה האטומית – אופק חדש להתקנים אופטואלקטרוניים

חוקרים מהטכניון אתגרו את גבולות האפשר בתחום של ספין-אופטיקה ברמה האטומית. הם פיתחו לייזר ספין משכבה אטומית בודדת – התקן שאינו מצריך שדות מגנטיים ולא טמפרטורות נמוכות
מימין – ריאקציות היוד המשתתפות בתהליך התדרדרות התאים. משמאל – אילוסטרציה של תא סולרי המכיל יוני יוד, אטומי יוד ומולקולות יוד הנוצרים כתוצאה מהריאקציות

מודל חדש המתאר את מנגנון אי-היציבות של הפרובסקיטים

פשטות הייצור של תאי שמש העשויים מפרובסקיטים מאפשרת לשלבם על פני תאי שמש מסיליקון, וכך להשיג שיפור משמעותי בניצול אנרגית השמש ולהאיץ את יישומם בהפקת אנרגיה ירוקה
המבנה האטומי של החומר סטרונציום וונדייט (strontium vanadate) - המחשה של המבנה האטומי של החומר תחת מאמצי מתיחה (ימין) ולחיצה (שמאל). במרכז ניתן לראות את הסידור האטומי האמיתי בחומר בתמונת מיקרוסקופ אלקטרונים. בתחתית התמונה ניתן לראות כיצד המאמצים השונים משנים את מבנה רמות האנרגיה בחומר ולכן גם את האופן בו האלקטרונים מסתדרים בו. באמצעות שליטה בתכונות האלה מתכוונים החוקרים להנדס את החומרים הללו לכדי טרנזיסטורים עתידיים. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

החומרים עבור הטרנזיסטורים של העתיד

חוקרים בטכניון הינדסו חומר העשוי להחליף בעתיד את הסיליקון בעולם האלקטרוניקה; באמצעות מתיחתו של החומר ברמה האטומית הם משיגים שליטה בתכונות ההולכה והבידוד של החומר ובכך מתקדמים לקראת הפיכתו למתג
בתמונה: נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון נבחר לכהונה שנייה

חבר הנאמנים של הטכניון אישרר את הארכת כהונתו של פרופ' סיון לארבע שנים נוספות
התמונה מציגה דיאגרמת פסי אנרגיה של מיקרו-מהוד מבוסס מוליך-למחצה מסוג GaAs כפי שנחקר בניסוי, שנוצר בו עיבוי קוונטי של קוואזי-חלקיקים מצומדי אור-חומר הקרויים אקסיטון-פולריטונים (Exciton-polaritons) – באמצעות בליעה דו-פוטונית. ההישג סולל את הדרך לסכמות בקרה קוהרנטית חדשות ולמימוש מקור לייזר יעיל בתחום תדרי הטרה-הרץ (THz) של הקרינה האלקטרומגנטית

תצפית ראשונה ב"בליעה דו-פוטונית לעיבוי קוונטי"

ההישג עשוי להאיץ מחקרים בטכנולוגיות קוונטיות חדשות ופיתוחים של אבטחה, חישה ביולוגית, תקשורת אלחוטית ועוד
ד"ר ג'ון מאת'ר (מימין) מעניק לד"ר אליעד פרץ את מדליית נאס"א על הישגים יוצאי דופן בטקס של אגודת ידידי הטכניון בארה"ב. צילום: אגודת ידידי הטכניון בארה"ב (ATS)

מדליית נאס"א היוקרתית על הישגים יוצאי דופן לישראלי ד"ר אליעד פרץ

עוד כדוקטורנט החל ד"ר פרץ, בוגר הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכנוון לעבוד בנאס"א לאחר שזו והקרן הלאומית למדע בארה"ב (NSF) מינו אותו לעמית-חוקר והקצו לו מענק של יותר מחצי מיליון
מימין לשמאל: גיא צימרמן, נעם ברש בירם, יונתן גוטנמכר, נטע דוד אייגר, שון חנץ ועמית גסול. קרדיט צילום: דוברות הטכניון

המשלחת לאולימפיאדת מנדלייב בכימיה זכתה ב-4 מדליות

המשלחת הישראלית של תלמידי תיכון שאומנו בטכניון, שחזרו עם ארבע מדליות מאולימפיאדת מנדלייב בכימיה שהתקיימה באסטנה, קזחסטן