הטכניון

צילום מיקרוסקופ : צפיפות הצבעים ירוק-אדום-סגול מעידה על קיומם של תאים היברידיים בממשק הגיד-שריר. בירוק - סיבי השריר; באדום - האר-אן-איי של LOXL3 מתבטא בגיד ובצומת גיד-שריר. LoxL3 הוא אנזים הנמצא בקצות סיבי השריר המתפתחים ואחראי על בניית צומת הגיד שריר. בסגול - האר-אן-איי של MyoD מתבטא בתוך השריר עצמו. MyoD הוא גן האחראי להתמיינות תאי שריר. צילום באדיבות דוברות הטכניון

איך נוצרים ממשקים בין-רקמתיים?

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון גילו כי החיבור בין גידים לשרירים נוצר מתאים היברידיים שמתמזגים עם סיבי השריר ו"יודעים" לגרום לקצות השריר לבטא מאפייני גיד

סוגי התאים בגוף האדם. המחשה: depositphotos.com

פריצות דרך בזיהוי החלבונים המרכיבים את התא הבודד

חוקרים בטכניון ושותפיהם בחו"ל מציגים מתווה לפריצות דרך משמעותיות בפענוח הפרופיל החלבוני של תא בודד דבר שיקדם את תחום הרפואה המותאמת אישית. מאמר סקירה של קבוצת המחקר הבין-לאומית, שראה אור לאחרונה בכתב העת Nature Methods, מתאר את הפיתוחים החדשים ביותר בתחומים אלה

הפינצטה האופטית שמימין מתחילה לפרום את הדי-אן-איי לשני גדיליו. כשהפרימה תגיע לכרומטוזום היא תיעצר על ידי מגעים בין ההיסטונים [בצהוב, ורוד וכחול] והדי-אן-איי, וכך יהיה אפשר לבדוק אם מדובר בכרומטוזום פתוח (למטה מימין) או הדוק (למטה משמאל).

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון לגילוי והסתרה של מקטעים בדי-אן-איי

אחד הכלים המרכזיים במחקר הוא "פינצטת לייזר" שפותחה בטכניון ומאפשרת לפרום את גדילי הדי-אן-איי כדי לבחון את הקשרים בינם לבין מולקולות חשובות המסייעות בארגונם בגרעין התא

מבנה המכשיר שפותח בטכניון ואשר מאפשר להגביר את חדות הראיה של טלסקופים מבלי להגדיל את העדשה. באדיבות ד"ר ארז ריבק.

חוקרים בטכניון השיגו שיפור בכושר ההפרדה של טלסקופים בלי להגדיל את מראת הטלסקופ

החוקרים פיתחו מַגְבֵּר – תווך המכיל אטומים שהפוטון המגיע מהחלל עובר אותו לאחר מפתח הטלסקופ. פגיעת הפוטון באטום מאלצת את האטום לשחרר מספר רב של פוטונים זהים לפוטון המקורי שיפור הרזולוציה יואיל לכל טלסקופ, במיוחד לטלסקופים בגודל בינוני, ובפרט לטלסקופי חלל

ד"ר ראמז דניאל (משמאל) וד"ר לי שימינג. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

מה הקשר בין חיידקים לרשתות נוירונים?

חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ביולוגיות סינתטיות לזיהוי תבניות המבוססת על קהילות חיידקים לפי חוקי תכנון של רשתות נוירונים מלאכותיות

אנרגיה חלופית. צילום: depositphotos.com

אחסון אנרגיה: משוכת הממברנה

פיתוח של חוקרים מהטכניון ומחברת Primus Power צפוי להאיץ את שילובן של אנרגיות מתחדשות וירוקות באספקת החשמל

פיצול מים למימן וחמצן בתהליך הפוטו-אלקטרוכימי. (קרדיט צילום: מיקי קורן, דוברות הטכניון)

מה מגביל את היעילות האנרגטית של תאים סולריים מסוג חדש?

במסגרת המחקר שהתפרסם ב- Nature Materials פותחה שיטה חדשנית למדידת יעילות ההמרה של פוטונים למטענים חשמליים ניידים (אלקטרונים וחורים) במוליכים למחצה. בשיטה זו הם גילו גורם לא מוכר המגביל את יעילות ההמרה של פוטונים לזרם חשמלי בתחמוצת ברזל (המטייט)

הטכניון חוזר לחלל: להק לווייני אדליס – סמסון ישוגרו ב-22 במרץ

"אדליס-סמסון": להק לווינים אוטונומי שיאתר אותות על פני כדור הארץ בדיוק גבוה. זהו השיגור הראשון של שלושה לוויינים ישראלים בעת ובעונה אחת. הפרויקט פותח בתמיכת קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית

6. בתרשים: סגירה של שלוש טבעות שונות בחלבון באמצעות יצירה סלקטיבית ומהירה של קשרי גופרית-גופרית תוך שימוש חדשני באור אולטרה-סגול, פלדיום ומולקולת דיסולפירם (DSF). איור: מעבדתו של פרופ' אשרף בריק, הטכניון

סינתזה בריאה

אחרי שישה עשורים של מאמץ כלל עולמי: הצלחה ביצירת חלבונים ייחודיים בעלי השלכות רפואיות עצומות

פרופ' ג'ף סטיינהאור. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

קרינת הוקינג קבועה נמדדה בחור השחור האקוסטי בטכניון

במאמר שהתפרסם בכתב העת Nature Physics בתחילת 2021 הראתה קבוצת המחקר שקרינת הוקינג קבועה (סטציונרית) אכן נפלטה מהחור השחור האקוסטי. הם מדדו 97,000 חזרות של הניסוי אשר שוות ערך ל-124 ימים של מדידה רציפה, וצפו בקרינת הוקינג ספונטנית בשישה זמנים שונים לאחר היווצרות החור השחור האקוסטי

מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון

חיסול ממוקד של תא סרטני. צילום: depositphotos.com

חוקרים בטכניון פיתחו גישה חדשה לחיסול סלקטיבי של תאים סרטניים

קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לרקמה הבריאה

עדשות שפיתחו ד"ר פרומקין ופרופ' ברקוביץ בטכנולוגיה החדשה. צילום: הטכניון

הטכניון יעניק את פרס גמונדר לפיתוח טכנולוגיות חלל על פיתוח טלסקופ חלל המבוסס על עדשות נוזליות

לפוסט-דוקטורנט ד"ר ולרי פרומקין. ד"ר פרומקין פיתח את הטכנולוגיה הזוכה וכתב מאמר בנושא זה במהלך מחקרו במעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ' בפקולטה להנדסת מכונות, ועד כה הוגשו שני פטנטים בנושא.

בתרשים: החיידק משנה את מערכת ההגנה שלו (הנשק), וכתוצאה מכך משתנים הסוכרים שסובבים אותו (המשושים על גב החיידק). מעבדתה של ד"ר נעמה זטורסקי, הטכניון

הגנטיקה הגמישה של חיידקי המעי

חוקרים בטכניון גילו כיצד מתמודדים חיידקי המעי עם שינויים בסביבת המחיה שלהם – באמצעות השתנות גנטית הפיכה

מודול הפיקוד של החללית אפולו 17 במוזיאון במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, טקסס. צילום: shutterstock

האדם האחרון על הירח (עד כה)

משימת אפולו 17 הייתה הביקור המאויש האחרון של האנושות על הירח. בשנת 2024, אם הכל יילך כמתוכנן, תדרוך האישה הראשונה על הירח

מימין לשמאל: אנטולי מלר, פלוניה לוי-אדם, תהאני קדח, רעות שלגי, אמל יוניס, שני הדר וכנרת רוזלס-שרגנהיים. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

לראשונה מחקר מגלה את דעיכתה של מערכת הבקרה החלבונית עם ההזדקנות

את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית – הובילו פרופ' רעות שלגי, עמיתי המחקר ניב סבט ופלוניה לוי-אדם והדוקטורנטית אמל יוניס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

דילוג לתוכן