הטכניון

בתמונה – פרופ' שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנט לואי דאניאל. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

את המחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Electronics, הובילו הדוקטורנט לואי דאניאל ופרופ' שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון, תוך שיתוף פעולה עם פרופ'

הזוכה בפרס הראשון בתחרות הסטודנטים לפיתוחים בטחוניים בטכניון 2019. מימין לשמאל: פרופ' אלון וולף, אלינור גינזבורג ותא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל.

"חבישה ביולוגית" המבוססת על חיידקים מתוכנתים ושבב למניעת חטיפת חיילים בין הפרויקטים הזוכים בכנס חידושים בטחוניים

"חבישה ביולוגית" המבוססת על חיידקים מתוכנתים, שבב למניעת חטיפת חיילים ולטיפול בשטח ומערכת למניעת הירדמות בפעילות מבצעית – אלה ההצעות הזוכות בתחרות הסטודנטים לחידושים ביטחוניים

בתרשים: מערכת ההנחיה לטייס. מסך ימין מציג מסלול אופטימלי לעקיפת המכשול; החץ השחור מציג את כיוון הטיסה הרצוי לאורך המסלול הירוק. האלגוריתם בוחן בזמן אמת את עדיפות המסלול הירוק על המסלולים האדומים שסומנו כאלטרנטיבות קודם לכן. במסך האמצעי נראים המנחתים האופציונליים (נקודות אדומות) והמטוס עצמו (נקודה שחורה במרכז). מסך שמאל מציג לטייס את הסמן שאחריו הוא צריך לעקוב כדי להגיע למנחת האופטימלי במסלול המיטבי.

שמיים בטוחים

סטודנטים מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי בטכניון פיתחו מערכת הנחייה חכמה להנחתת מטוסים שמנועיהם הושבתו ב-15 בינואר 2009 הושבתו מנועיו של מטוס איירבס A320 באוויר,

אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים. קרדיט: ברק שאער תמר

חיידקים פרוביוטיים – חרב פיפיות

חוקרים בטכניון ועמיתיהם בארצות הברית גילו כי מתן פרוביוטיקה ביחידות לטיפול נמרץ בבתי חולים עלולה להוביל לזיהומי דם, ובמקרים מסוימים נזקיה עולים על תועלתה

פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

ניסוי שתוכנן בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון יבחן בחלל את התנהגותם של חומרים אנטי-בקטריאליים ואת השפעתם על חיידקים בתנאים של כבידה אפסית

פרופ' עמנואל שרפנטייה, זוכת פרס הארווי של הטכניון לשנת 2019. צילום: דוברות הטכניון

הטכניון יעניק את פרס הארווי היוקרתי לממציאי טכנולוגיית העריכה הגנטית CRISPR-Cas9 ולאחד מאבות תורת המשחקים האלגוריתמית

טקס הענקת הפרס יתקיים בטכניון ביום ראשון, 3 בנובמבר 2019 פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק השנה בשני תחומים. הפרס יינתן לשלושת המדענים

מיחשוב ביולוגי. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים מדווחים על התקדמות באיחסון מידע ב-DNA: כל ה- YouTube בכפית אחת

חוקרים בטכניון ובמרכז הבינתחומי הרצליה הדגימו שיפור משמעותי ביעילות התהליך הנדרש לאחסונו של מידע דיגיטלי בדי-אן-איי. במאמר שפורסם בכתב העת Nature Biotechnology הדגימה הקבוצה אחסון

הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

טכנולוגיה מבוססת תבונה מלאכותית שפותחה בטכניון צפויה לשפר את ההתאמה האישית בטיפול בגידולים סרטניים

באיור: שלוש אסטרטגיות אפשריות לבניית כדורים מאריחים מחומשים. משמאל לימין: a - אריחים הנדבקים אלו לאלו באופן ישיר, b - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים קוויים, c - אריחים הנקשרים באמצעות מחברים משולשים. פרופ' אהוד קינן וד"ר אפרת סולל. הטכניון

הנגיף המלאכותי

חוקרים בטכניון ובאוניברסיטה הלאומית של טייוואן פיתחו כדורים ננומטריים חלולים העשויים לשמש להעברת תרופות ולחיסון בטוח

האנזים אמינו-אציל סינטטאז (בירוק) מזהה מולקולת tRNA (חום) ומחבר אליה חומצת אמינו. זיהוי נכון של המולקולה נעשה על פי האזורים המופיעים כאן באדום. חוקרי הטכניון גילו שהאנזים יודע לזהות גם מולקולת RNA מסוג אחר (mRNA). יתרה מכך, הזיהוי הנכון של ה-mRNA תלוי באזורים הדומים מאוד לאזורי הזיהוי של tRNA (מסומנים כאן באדום). קרדיט: פרופ' יואב ערבה, הטכניון

חוקרים חשפו מנגנון ויסות עצמי מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים בגוף

להערכת החוקרים, מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פגיעה במנגנון זה אחראית למצבי חולי רבים חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ויסות מתוחכם המייעל את תהליך בניית החלבונים

מחלת ה-ALS. איור: shutterstock

לראשונה: מיפוי גנטי של כל חולי ה-ALS בישראל

במסגרת שיתוף הפעולה בין הטכניון, העמותה לחקר ה-ALS בישראל (IsrALS), והמרכזים הרפואיים בישראל המטפלים בחולים במחלה זו, לבין המרכז לחקר הגנום האנושי בניו יורק ה-

הדפסת רקמות בטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

מרכז חדש להדפסת רקמות נחנך בטכניון

תחום הנדסת הרקמות עבר התפתחות מסחררת בעשורים האחרונים, והטכניון לקח חלק משמעותי במהפכה זו. בטכניון מפותחות רקמות מלאכותיות מורכבות ומדויקות המשפרות משמעותית את תהליך הקליטה

דילוג לתוכן