חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון גילו כי החיבור בין גידים לשרירים נוצר מתאים היברידיים שמתמזגים עם סיבי השריר ו"יודעים" לגרום לקצות השריר לבטא מאפייני גיד
הפולימרים מבוססים על מיחזור תוצרי לוואי של תעשיית המזון
חוקרים בטכניון ושותפיהם בחו"ל מציגים מתווה לפריצות דרך משמעותיות בפענוח הפרופיל החלבוני של תא בודד דבר שיקדם את תחום הרפואה המותאמת אישית. מאמר סקירה של קבוצת המחקר הבין-לאומית, שראה אור לאחרונה בכתב העת Nature Methods, מתאר את הפיתוחים החדשים ביותר בתחומים אלה
![הפינצטה האופטית שמימין מתחילה לפרום את הדי-אן-איי לשני גדיליו. כשהפרימה תגיע לכרומטוזום היא תיעצר על ידי מגעים בין ההיסטונים [בצהוב, ורוד וכחול] והדי-אן-איי, וכך יהיה אפשר לבדוק אם מדובר בכרומטוזום פתוח (למטה מימין) או הדוק (למטה משמאל).](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2021/07/2-2-240x168.png)
אחד הכלים המרכזיים במחקר הוא "פינצטת לייזר" שפותחה בטכניון ומאפשרת לפרום את גדילי הדי-אן-איי כדי לבחון את הקשרים בינם לבין מולקולות חשובות המסייעות בארגונם בגרעין התא
טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת מדידה בזמן אמת של "גלי רפאים" – גלי אור הכלואים על פני משטחים
החוקרים פיתחו מַגְבֵּר – תווך המכיל אטומים שהפוטון המגיע מהחלל עובר אותו לאחר מפתח הטלסקופ. פגיעת הפוטון באטום מאלצת את האטום לשחרר מספר רב של פוטונים זהים לפוטון המקורי שיפור הרזולוציה יואיל לכל טלסקופ, במיוחד לטלסקופים בגודל בינוני, ובפרט לטלסקופי חלל
חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ביולוגיות סינתטיות לזיהוי תבניות המבוססת על קהילות חיידקים לפי חוקי תכנון של רשתות נוירונים מלאכותיות
פיתוח של חוקרים מהטכניון ומחברת Primus Power צפוי להאיץ את שילובן של אנרגיות מתחדשות וירוקות באספקת החשמל
טכנולוגיה שפותחה בטכניון מאפשרת לגדל במעבדה רקמת עצם המרושתת בכלי דם. הישג זה מאיץ את היקלטות הרקמה המהונדסת באיבר הפגוע
במסגרת המחקר שהתפרסם ב- Nature Materials פותחה שיטה חדשנית למדידת יעילות ההמרה של פוטונים למטענים חשמליים ניידים (אלקטרונים וחורים) במוליכים למחצה. בשיטה זו הם גילו גורם לא מוכר המגביל את יעילות ההמרה של פוטונים לזרם חשמלי בתחמוצת ברזל (המטייט)
"אדליס-סמסון": להק לווינים אוטונומי שיאתר אותות על פני כדור הארץ בדיוק גבוה. זהו השיגור הראשון של שלושה לוויינים ישראלים בעת ובעונה אחת. הפרויקט פותח בתמיכת קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית
אחרי שישה עשורים של מאמץ כלל עולמי: הצלחה ביצירת חלבונים ייחודיים בעלי השלכות רפואיות עצומות
במאמר שהתפרסם בכתב העת Nature Physics בתחילת 2021 הראתה קבוצת המחקר שקרינת הוקינג קבועה (סטציונרית) אכן נפלטה מהחור השחור האקוסטי. הם מדדו 97,000 חזרות של הניסוי אשר שוות ערך ל-124 ימים של מדידה רציפה, וצפו בקרינת הוקינג ספונטנית בשישה זמנים שונים לאחר היווצרות החור השחור האקוסטי
מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון
ב-14 בינואר השתתפו צוותים משותפים של סטודנטים מהטכניון ומקורנל טק באירוע הגמר של קורס רעיונות סמסטריאלי. באירוע זה הם הציגו את הפתרונות שפיתחו לאתגרים בריאותיים שונים
קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לרקמה הבריאה
לפוסט-דוקטורנט ד"ר ולרי פרומקין. ד"ר פרומקין פיתח את הטכנולוגיה הזוכה וכתב מאמר בנושא זה במהלך מחקרו במעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ' בפקולטה להנדסת מכונות, ועד כה הוגשו שני פטנטים בנושא.
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פענחו מנגנון המגן על הקרפדה האוסטרלית מפני חיידקים עוינים
נשיא הטכניון לשעבר יקבל את המדליה על תרומותיו החשובות, החישוביות והנסיוניות, לכימיה של סיליקון ולכימיה אורגנית
חוקרות בטכניון מציגות ממצאים חדשים הנוגעים לפגיעה ההדרגתית במערכת הבקרה על החלבונים בתקופת ההזדקנות. את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית
חוקרים בטכניון גילו מנגנון חדש בבקרת ייצור חלבונים על ידי הריבוזום: אנזים העורך את ה-mRNA ומווסת את פעילותו בהתאם לצורכי האורגניזם. המאמר מציג תהליכי עריכה דומים
חוקרים בטכניון גילו כיצד מתמודדים חיידקי המעי עם שינויים בסביבת המחיה שלהם – באמצעות השתנות גנטית הפיכה
פרופ' אהרן צ'חנובר הרצה על הסוגיה הבוערת, בעיקר הוא מתריע על הסכנה בהתנגדות לחיסונים (וידאו)
משימת אפולו 17 הייתה הביקור המאויש האחרון של האנושות על הירח. בשנת 2024, אם הכל יילך כמתוכנן, תדרוך האישה הראשונה על הירח
את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית – הובילו פרופ' רעות שלגי, עמיתי המחקר ניב סבט ופלוניה לוי-אדם והדוקטורנטית אמל יוניס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט
