הטכניון

פיצול מים למימן וחמצן בתהליך הפוטו-אלקטרוכימי. (קרדיט צילום: מיקי קורן, דוברות הטכניון)

מה מגביל את היעילות האנרגטית של תאים סולריים מסוג חדש?

במסגרת המחקר שהתפרסם ב- Nature Materials פותחה שיטה חדשנית למדידת יעילות ההמרה של פוטונים למטענים חשמליים ניידים (אלקטרונים וחורים) במוליכים למחצה. בשיטה זו הם גילו גורם לא מוכר המגביל את יעילות ההמרה של פוטונים לזרם חשמלי בתחמוצת ברזל (המטייט)

הטכניון חוזר לחלל: להק לווייני אדליס – סמסון ישוגרו ב-22 במרץ

"אדליס-סמסון": להק לווינים אוטונומי שיאתר אותות על פני כדור הארץ בדיוק גבוה. זהו השיגור הראשון של שלושה לוויינים ישראלים בעת ובעונה אחת. הפרויקט פותח בתמיכת קרן אדליס, קרן גולדשטיין, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית

6. בתרשים: סגירה של שלוש טבעות שונות בחלבון באמצעות יצירה סלקטיבית ומהירה של קשרי גופרית-גופרית תוך שימוש חדשני באור אולטרה-סגול, פלדיום ומולקולת דיסולפירם (DSF). איור: מעבדתו של פרופ' אשרף בריק, הטכניון

סינתזה בריאה

אחרי שישה עשורים של מאמץ כלל עולמי: הצלחה ביצירת חלבונים ייחודיים בעלי השלכות רפואיות עצומות

פרופ' ג'ף סטיינהאור. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

קרינת הוקינג קבועה נמדדה בחור השחור האקוסטי בטכניון

במאמר שהתפרסם בכתב העת Nature Physics בתחילת 2021 הראתה קבוצת המחקר שקרינת הוקינג קבועה (סטציונרית) אכן נפלטה מהחור השחור האקוסטי. הם מדדו 97,000 חזרות של הניסוי אשר שוות ערך ל-124 ימים של מדידה רציפה, וצפו בקרינת הוקינג ספונטנית בשישה זמנים שונים לאחר היווצרות החור השחור האקוסטי

מערות הפעמון בגן הלאומי בין גוברין. צילום: depositphotos.com

להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון

חיסול ממוקד של תא סרטני. צילום: depositphotos.com

חוקרים בטכניון פיתחו גישה חדשה לחיסול סלקטיבי של תאים סרטניים

קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לרקמה הבריאה

עדשות שפיתחו ד"ר פרומקין ופרופ' ברקוביץ בטכנולוגיה החדשה. צילום: הטכניון

הטכניון יעניק את פרס גמונדר לפיתוח טכנולוגיות חלל על פיתוח טלסקופ חלל המבוסס על עדשות נוזליות

לפוסט-דוקטורנט ד"ר ולרי פרומקין. ד"ר פרומקין פיתח את הטכנולוגיה הזוכה וכתב מאמר בנושא זה במהלך מחקרו במעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ' בפקולטה להנדסת מכונות, ועד כה הוגשו שני פטנטים בנושא.

בתרשים: החיידק משנה את מערכת ההגנה שלו (הנשק), וכתוצאה מכך משתנים הסוכרים שסובבים אותו (המשושים על גב החיידק). מעבדתה של ד"ר נעמה זטורסקי, הטכניון

הגנטיקה הגמישה של חיידקי המעי

חוקרים בטכניון גילו כיצד מתמודדים חיידקי המעי עם שינויים בסביבת המחיה שלהם – באמצעות השתנות גנטית הפיכה

מודול הפיקוד של החללית אפולו 17 במוזיאון במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, טקסס. צילום: shutterstock

האדם האחרון על הירח (עד כה)

משימת אפולו 17 הייתה הביקור המאויש האחרון של האנושות על הירח. בשנת 2024, אם הכל יילך כמתוכנן, תדרוך האישה הראשונה על הירח

מימין לשמאל: אנטולי מלר, פלוניה לוי-אדם, תהאני קדח, רעות שלגי, אמל יוניס, שני הדר וכנרת רוזלס-שרגנהיים. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

לראשונה מחקר מגלה את דעיכתה של מערכת הבקרה החלבונית עם ההזדקנות

את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית – הובילו פרופ' רעות שלגי, עמיתי המחקר ניב סבט ופלוניה לוי-אדם והדוקטורנטית אמל יוניס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט

פרופ' אורי לזמס בכנס האיגוד האירופי למדע וטכנולוגיה של מזון EFFoST. באדיבות הטכניון

מזון למחשבה ומחשבות על מזון העתיד

בשר מודפס, מקורות חלבון חלופיים, מזון מותאם אישית ותהליכי עיבוד חדשניים – כך ייראה עולם המזון בשנים הבאות על פי המומחים שהשתתפו בכנס הפדרציה האירופית למדע וטכנולוגיה של מזון, שהתקיים בהובלת הטכניון

תפיסת מכונית מונעת מימן. איור: המחשה: depositphotos.com

בדרך לאנרגיה ידידותית במחיר של דולר לקילו מימן

חברת ההזנק הישראלית H2PRO זכתה בתואר "החברה הטובה ביותר" בתחרות הבין-לאומית New Energy Challenge של ענקית האנרגיה SHELL וגם בתואר חביבת הקהל. החברה, שנוסדה על סמך טכנולוגיה שפותחה בטכניון, מייצרת מימן בדרך יעילה, זולה ובטוחה

הנגיפים (משושים) התוקפים את האצה. קרדיט - דוברות הטכניון

קולטני אור ייחודיים המשותפים לנגיפי-ענק ימיים ולאצות שהם מדביקים

לדברי פרופ' עודד בז'ה, "מהמיפוי הגנומי שערכנו הסקנו שמקורם האבולוציוני של הגנים באצה, לא בנגיף, ואנחנו מעריכים כי בשלב מסוים באבולוציה 'גנב' הנגיף מהאצה את הגנים לרודופסינים באופן המאפשר לו לבצע בה מניפולציה כלשהי הקשורה לחישת אור"

מקור אור משכבה אטומית בודדת שמפרידה וממיינת בין הספינים של הפוטונים הנפלטים מהמוליך למחצה הדו-ממדי. תגלית מדעית זאת תאפשר לשלב בין ספינטרוניקה וספינאופטיקה לפיתוח מגוון רחב של התקנים בסקאלה אטומית (קרדיט: Scholardesigner co., LTD

ספינאופטיקה בסקאלה אטומית: שבבי העתיד

חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור חכם המבוסס על שכבה אטומית בודדת של חומר. ההישג יאפשר פיתוח יישומים קוונטיים חדשים בתחום המחשוב ובתחומים נוספים

דילוג לתוכן