הטכניון

איור קרינת רנטגן המיוצרת על ידי אלקטרונים אנרגטיים המשוגרים על חומרי ון דר ואלס. ד"ר עדו קמינר, הטכניון.

מקורות קרינה מדויקים צפויים לחולל פריצות דרך בדימות רפואי ובתחומים נוספים

חוקרים בטכניון פיתחו מקורות קרינה מדויקים העשויים להחליף מאיצי חלקיקים יקרים ומסורבלים המשמשים כיום ליצירת קרינה כגון קרינת רנטגן (X-ray). מקורות חדשים אלה מייצרים קרינה מבוקרת בספקטרום צר ומדויק וברזולוציה גבוהה, וזאת בהשקעה אנרגטית נמוכה יחסית

באיור: סופות טורנדו זעירות (פסים אדומים) הנוצרות בסילון כתוצאה מאפקט קואנדה. באדיבות לב דונאיביץ' ופרופ' דוד גרינבלט, הטכניון.

חוקרים בטכניון מגלים אי-יציבות הידרודינמית נסתרת

יותר ממאתיים שנים אחרי גילוי אפקט קואנדה: חוקרים בטכניון מציגים תצפית ניסויית ראשונה בסופות טורנדו זעירות בזרם אוויר. לתגלית יישומים משמעותיים במכונות הנשמה, בהתקני מיקרו-זרימה ובכלי טיס זעירים

מיפוי תלת-ממדי של מיטוכונדריה בטכנולוגיה החדשה (הצבע מסמל את ממד העומק – צבעים שונים מייצגים עומקים שונים) קרדיט:by courtesy of Nature Methods and authors

המיקרוסקופ האוטונומי

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה מיקרוסקופית ליצירת תמונות דינמיות בתלת-ממד, המתבססת על למידה עמוקה ומתכננת בעצמה את המערכת האופטית

המבנה הנקבובי והסלילי של האצה כפי שפוענח בסינכרוטרון. צילום: דוברות הטכניון

פוענח מבנה האצה האדומה

חוקרים בטכניון פענחו את המבנה הייחודי שמעניק לאצה האדומה את עמידותה בזרמים חזקים בים. האנליזה של המבנה נערכה במאיץ החלקיקים הגדול בגרנובל

צילום אלקטרוני של תבנית האור הלכוד בגביש פוטוני (צילום של המיקרוסקופ הקוונטי)

פוטון ואלקטרון נפגשים בתוך גביש פוטוני

הישג מדעי דרמטי שהתפרסם בכתב העת Nature: חוקרים בטכניון הרכיבו מיקרוסקופ קוונטי שמצלם את זרימת האור לראשונה בעולם, וביצעו באמצעותו תצפית ניסויית ישירה באור הנלכד

איתור חולי קורונה באמצעות איכון סלולארי. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

המדע שמאחורי הקורונה

פרופ' דבי לינדל וירולוגית מהפקולטה לביולוגיה בהרצאה לקהל הרחב על וירוס הקורונה, מה מקורו, מדוע הנגיף מחולל מגפה כלל עולמית ולמה קשה לייצר תרופות נגד

דילוג לתוכן