סיקור מקיף

הטכניון

מחברי המאמר מחזיקים מולקולת דנ"א דו-גדילי המכיל היסטונים שעליהם מולקולות מסוג קרוטוניל (Kcr), במצב שגרה שבו מתאפשר ביטוי גנים (מסומן ברמזור ירוק). מימין לשמאל: פיראס משעור, פרופ"ח נביה איוב, אינאס אבו זהיא, בלה בן-עוז, עלמה בר-יצחק ולילא בשארה. קרדיט: דוברות הטכניון

התגלה מנגנון לא ידוע המבקר תיקון שברים בדנ"א

החוקרים הראו כי זו תוצאה של הפגם בגנים המקודדים לחלבונים BRCA1 ו-BRCA2. חלבונים אלה אמונים על תיקון שברים דו-גדיליים ועל החזרת הדנ"א לקדמותו, ופגמים בהם מובילים להתפתחות סוגי סרטן שונים ובהם סרטן שד ושחלות

מכונית יוקרה אוטונומית. המחשה: depositphotos.com

מדוע מכוניות אוטונומיות מפחדות משקיות ניילון?

הטכניון קיים כנס בנושא בינה מלאכותית ויישומיה בעולם האמיתי, בהשתתפות מומחים מהטכניון ומהתעשייה שממנו עולה גם כי הגבול בין המחקר האקדמי בתחום הבינה המלאכותית לבין

אסיל נעמה. צילום: דוברות הטכניון

אסיל נעמה ממשיכה את דרכה בחלל

בשנה שעברה גילתה אסיל נעמה, שלמדה אז לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני אסטרואידים חדשים. זאת במסגרת "קמפיין ציד האסטרואידים" של נאס"א

פרופ' יהושוע זק, חתן פרס ישראל. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' יהושע זק – חתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה

הפרס ניתן לפרופ' זק על "פיתוח כלים מתמטיים כגון 'התמרת זק' ו'מופע זק' המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים

מכשיר CT. המחשה: depositphotos.com

קפיצת מדרגה ביעילותם של מכשירי רנטגן ומערכות CT

טכנולוגיה שפיתחו חוקרים ב-MIT ובטכניון צפויה להוביל לקפיצת מדרגה ביעילותם של מכשירי רנטגן ומערכות CT ובמהירות פעולתם. במחקר שהתפרסם ב-Science שותף פרופ' עדו קמינר, ראש מעבדת AdQuanta ע"ש רוברט ורות מגיד.

הרפתקאות דארווין באיי גלפאגוס. המחשה: depositphotos.com

מדרווין לברירה זוויגית

השבוע, 12 בפברואר, חגגנו את יום הולדתו של סר צ'ארלס דרווין, מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע, שנולד ב-1809. ספרו 'מוצא המינים', שפורסם ב-1859, הציג תשובה מהפכנית לאחת השאלות הבסיסיות שהעסיקו חוקרי טבע במשך מאות שנים: כיצד נוצרים מינים חדשים בטבע?

מחלת ALS. איור:shutterstock

ארגז הכלים למלחמה בחלבוני ALS

חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות

בתרשים: מערך המיקרו-מחטים מוצמד לגוף, קורא ומודד את הפרמטרים הבריאותיים מתוך הנוזל החוץ תאי שמתחת לפני העור. תוצאות המדידה נשלחות מיידית לסמארטפון של החולה וההרופא באמצעות טכנולוגיות ענן ו- IoT. בתמונה: המיקרו-מחטים החכמות מוצמדות לעור; מערך המיקרו-מחטים במצב מתיחה

פלטפורמה גמישה של מיקרו-מחטים חכמות לאבחון מחלות מהיר, רציף וללא כאב

המערכת שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על מיקרו-מחטים חכמות, המקובעות בתוך מדבקה (פלסטר) הנצמדת לעור. המערכת מנטרת ברציפות את מצבו הרפואי של המטופל ושולחת את הנתונים אליו ולרופאו

פרופ' יחזקאל קשי. צילום: דוברות הטכניון

אמון בסימון על אריזת המזון

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שותפים, עם עמיתיהם באירופה, בפיתוח טכנולוגיה מהירה לבדיקת אמינות ואותנטיות של מזון בהקשר של כשרות, חלאל וטבעונות

המודל התלת-ממדי המלא עם שכבת האפיתל הצבועה באדום (צבען ממברנלי לתאים).

נשימות ראשונות – טכנולוגיה שפותחה בטכניון תסייע לפגים העוברים תהליך הנשמה

הנשמה מלאכותית היא טכנולוגיה מצילת חיים, אך היא עלולה לפגוע במערכת הנשימה. חוקרים בטכניון מציגים אספקטים חדשים של פגיעה זו ומציעים טיפול מקדים שימתן אותה בקרב פגים מונשמים וכך ישפר את בריאותם

סימולציה המסבירה את תהליך הפקת החשמל: האצה מפרישה מולקולות המחזרות (מעבירות אלקטרון) לאלקטרודת פלדת אל-חלד (האנודה). משם ממשיכים האלקטרונים אל אלקטרודת הפלטינה (קתודה) והלאה אל מולקולות מי הים. בעקבות ריאקציה אלקטרוכימית עם הפלטינה מתפרקים מי הים ויוצרים מימן. מעבר האלקטרונים מהאנודה לקתודה יוצר זרם חשמלי, ואת המימן הנפלט בתהליך אפשר לאגור ולהשתמש בהמשך לייצור אנרגיה נוספת בתאי דלק מימן. הודות לפעולת הפוטוסינתזה, תהליך זה מואץ בחשיפה לשמש, אך הוא נמשך גם בהיעדר אור.

חשמל מן הים

חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לייצור חשמל מאצות בתהליך יעיל וידידותי לסביבה. הרעיון, שנולד במוחו של הדוקטורנט יניב שלוסברג בעת שחייה בים, פותח לכדי אבטיפוס על ידי חוקרים משלוש פקולטות בטכניון עם חוקר ב"חקר ימים ואגמים לישראל"

גולות קוונטיות בפעולה – איור אמנותי של גל-חומר המתגלגל במורד מדרון תלול. קרדיט: Enrique Sahagún, Scixel. באדיבות דוברות הטכניון

גם למחשבים קוונטיים יש מהירות מקסימאלית

מדענים בטכניון ובאוניברסיטת בון מציגים את הגורמים המכתיבים את מהירותם המקסימלית של חישובים קוונטיים. זאת באמצעות ניסוי המשתמש ב "גלי חומר" קוונטיים

צוות המעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה צוות המעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בטיסה באפס ג'י. צילום: הטכניון להנדסת מכונות בטכניון בטיסה באפס ג'י. צילום: הטכניון

100% הצלחה באפס כבידה

קבוצה מהטכניון הצליחה לייצר עדשות באפס כבידה ב-20 שניות במטוס ייחודי של נאס"א

תינוק ישן. המחשה: depositphotos.com

האם אתם משכימי קום או חיות לילה?

בשני המקרים, יתכן שזה קשור בחיידקי המעי שלכם. כך עולה ממחקר משותף של מדענים באוניברסיטת חיפה ובטכניון, המציגים גם תקווה לשינוי עבור אנשים הסובלים מדפוס השינה שלהם

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן