סיקור מקיף

הטכניון

חוקרים הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק אטום חמצן מהמבנה המקורי

חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק של אטום חמצן מהמבנה המקורי. יישומים אפשריים: מיזעור אלקטרוני וגילוי פליטות קרינה

תמונת מיקרוסקופ. למעלה: העצבים באינסולה שסומנו בזמן דלקת (באדום) והופעלו מחדש לאחר ההחלמה (בירוק). למטה: חתכי מעי שמראים צביעה של תאי דם לבנים (באדום) בעכבר שעבר הפעלה עצבית של האינסולה (ימין) ובעכבר שלא עבר הפעלה כזאת (שמאל). באדיבות הטכניון

האם זכרון יכול לייצר מחלה?

חוקרות בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון הדגימו את יכולתו של המוח לעורר מחלה בגוף. הן מעריכות כי התגלית עשויה להועיל בשיכוך תגובות פסיכוסומטיות שליליות

הקונסטרקט המושתל: סיבי השריר המהונדס (באדום) מבטאים את הגלוט4 (בירוק)

טכנולוגיה שפותחה בטכניון שיפרה את קליטת הגלוקוז בעכברים סוכרתיים

הטיפולים המקובלים בסוכרת ובתנגודת לאינסולין מבוססים על צריכה של תרופות בהזרקה ובבליעה ומספקים מענה חלקי וקצר טווח. זה הרקע לניסיון לפתח פתרונות מערכתיים ארוכי טווח, וכאן נכנס הפיתוח החדש

באיור: שלושה מבטים על ביופסיה של הריאה בטכנולוגיה החדשה. המחטים (בירוק) נעות אל המטרה תוך עקיפה של מכשולים אנטומיים ובהם כלי דם גדולים (באדום), רקמת הריאה (באפור) והסמפונות (בחום) – הצינורות המחברים את קנה הנשימה לריאות. פרופ' אורן זלצמן, הטכניון

המסע אל רקמת היעד

אלגוריתם חדשני מאפשר הובלה בטוחה של מחטים ניתוחיות מעוקלות לרקמות "נחבאות"

תיאור של תהליך הסרת בורון מומס באמצעות תא CDI. ראשית, התא יוצר סביבה בסיסית, הגורמת לבורון להופיע בצורתו הטעונה. לאחר מכן, יוני הבורון מאוחסנים באלקטרודות. (קרדיט: Paul Gerlach, Houten, The Netherlands)

מים נקיים יותר

חוקרים בפקולטה להנדסת מכונות מציגים מערכת משופרת להתפלת מים והשבת מים לצורכי חקלאות

פרופ' גליה מעיין. צילום: דוברות הטכניון

המימן בדרך

חוקרים בפקולטה לכימיה בטכניון פיתחו מערכת חדשה לייצור מימן ממים בהשקעה אנרגטית נמוכה ובאמצעות חומרים זמינים וזולים

פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

העור האלקטרוני החכם

מערכת חישה גמישה שפותחה בטכניון תסייע בהאצת שיקום מוטורי, בזיהוי מחלות בשלב מוקדם ובשיפור ביצועי רובוטים

הסטודנטיות שזכו במקום הראשון - שחר זיגרון וסיון ברש. צילום: דוברות הטכניון.

טכנולוגיה לשיפור המעקב אחר תאי מערכת החיסון היא הפרויקט הזוכה בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון

טכנולוגיה לשיפור המעקב אחר תאי מערכת החיסון היא הפרויקט הזוכה בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. השנה הוצגו בכנס 38 פרויקטים וחולקו פרסים לפוסטרים המצטיינים

המאטיט (עפרת ברזל)המחשה: depositphotos.com

הסבר לתעלומה רבת שנים בייצור מימן

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת בן-גוריון מצאו דרך לשפר את השימוש בחומר בשם המטייט לפיצול מים בעזרת אנרגיה סולרית

צילום בתנועה של תולעת. באדיבות הטכניון

שיפור דרמטי ברזולוציות של צילום סטטי ודינמי

הטכנולוגיה שפיתחו החוקרים מבוססת על הקונספט החדשני SPI (Single-pixel imaging) – דימות באמצעות חיישן בעל פיקסל יחיד. לקונספט זה, המאפשר צילום ללא מצלמה, פוטנציאל נרחב ביישומים מגוונים כגון פיתוח מרכיבים במערכות התראה ברכב אוטונומי ושיפור היכולת של מיקרוסקופים לראות לעומקן של רקמות ביולוגיות

צילום מיקרוסקופ : צפיפות הצבעים ירוק-אדום-סגול מעידה על קיומם של תאים היברידיים בממשק הגיד-שריר. בירוק - סיבי השריר; באדום - האר-אן-איי של LOXL3 מתבטא בגיד ובצומת גיד-שריר. LoxL3 הוא אנזים הנמצא בקצות סיבי השריר המתפתחים ואחראי על בניית צומת הגיד שריר. בסגול - האר-אן-איי של MyoD מתבטא בתוך השריר עצמו. MyoD הוא גן האחראי להתמיינות תאי שריר. צילום באדיבות דוברות הטכניון

איך נוצרים ממשקים בין-רקמתיים?

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון גילו כי החיבור בין גידים לשרירים נוצר מתאים היברידיים שמתמזגים עם סיבי השריר ו"יודעים" לגרום לקצות השריר לבטא מאפייני גיד

סוגי התאים בגוף האדם. המחשה: depositphotos.com

פריצות דרך בזיהוי החלבונים המרכיבים את התא הבודד

חוקרים בטכניון ושותפיהם בחו"ל מציגים מתווה לפריצות דרך משמעותיות בפענוח הפרופיל החלבוני של תא בודד דבר שיקדם את תחום הרפואה המותאמת אישית. מאמר סקירה של קבוצת המחקר הבין-לאומית, שראה אור לאחרונה בכתב העת Nature Methods, מתאר את הפיתוחים החדשים ביותר בתחומים אלה

הפינצטה האופטית שמימין מתחילה לפרום את הדי-אן-איי לשני גדיליו. כשהפרימה תגיע לכרומטוזום היא תיעצר על ידי מגעים בין ההיסטונים [בצהוב, ורוד וכחול] והדי-אן-איי, וכך יהיה אפשר לבדוק אם מדובר בכרומטוזום פתוח (למטה מימין) או הדוק (למטה משמאל).

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון לגילוי והסתרה של מקטעים בדי-אן-איי

אחד הכלים המרכזיים במחקר הוא "פינצטת לייזר" שפותחה בטכניון ומאפשרת לפרום את גדילי הדי-אן-איי כדי לבחון את הקשרים בינם לבין מולקולות חשובות המסייעות בארגונם בגרעין התא

מבנה המכשיר שפותח בטכניון ואשר מאפשר להגביר את חדות הראיה של טלסקופים מבלי להגדיל את העדשה. באדיבות ד"ר ארז ריבק.

חוקרים בטכניון השיגו שיפור בכושר ההפרדה של טלסקופים בלי להגדיל את מראת הטלסקופ

החוקרים פיתחו מַגְבֵּר – תווך המכיל אטומים שהפוטון המגיע מהחלל עובר אותו לאחר מפתח הטלסקופ. פגיעת הפוטון באטום מאלצת את האטום לשחרר מספר רב של פוטונים זהים לפוטון המקורי שיפור הרזולוציה יואיל לכל טלסקופ, במיוחד לטלסקופים בגודל בינוני, ובפרט לטלסקופי חלל

ד"ר ראמז דניאל (משמאל) וד"ר לי שימינג. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

מה הקשר בין חיידקים לרשתות נוירונים?

חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ביולוגיות סינתטיות לזיהוי תבניות המבוססת על קהילות חיידקים לפי חוקי תכנון של רשתות נוירונים מלאכותיות

אנרגיה חלופית. צילום: depositphotos.com

אחסון אנרגיה: משוכת הממברנה

פיתוח של חוקרים מהטכניון ומחברת Primus Power צפוי להאיץ את שילובן של אנרגיות מתחדשות וירוקות באספקת החשמל

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן