הטכניון

חוֹמה אנטי-סרטנית

מולקולה קטנה הבולמת התפשטות גרורות סרטניות – פיתוח מקורי של חוקרים בטכניון, בהולנד ובבריטניה
מוטציות סרטניות. איור: depositphotos.com

שיטה מהירה, מדויקת וחסכונית לאיתור מוטציות מחוללות סרטן

הטכנולוגיה החדשה שפיתחנו מספקת נתונים מדויקים על אופי המוטציה על סמך ריצוף אר-אן-איי של הגידול בלבד – כלומר בלי צורך בריצוף די-אן-איי של הגידול וריצוף כלשהו של הרקמה הבריאה
באיור של פרופ' לוקה יובינה (Luca Jovine) ממכון קרולינסקה מופיע המבנה של Fsx1 (מימין) שפוענח על ידי החוקרים. המבנה שייך לארכיאון שמקורו בסביבת מים בעלת מליחות גבוהה (מיוצג במלח משמאל)

השערה: המנגנון המאפשר את הרבייה המינית נוצר כמיליארד שנה לפני הופעתה בפועל

חוקרי הטכניון ועמיתיהם בחו"ל: יתכן שהמנגנונים התאיים המאפשרים את איחוי הזרע והביצית נוצרו כבר לפני 3 מיליארד שנים ביצורים חד-תאיים מסוג ארכיאונים (archaea)
סוללת סיליקון. איור באדיבות דוברות הטכניון

סוללות סיליקון נטענות ידידותיות לסביבה יוכלו לפתור את בעיית איחסון האנרגיה

קבוצת מחקר מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, שפיתחה את סוללות הסיליקון-אוויר הראשונות, מדווחת על הצלחה בפיתוח סוללות סיליקון נטענות
פרופ' עדו קמינר. צילום דוברות הטכניון

חוקר בטכניון זכה בפרס מטעם קרן שמידט (שהקים אחד ממייסדי גוגל) בסך 2.5 מ' ד'

על פי הודעת הקרן, "פרופ' קמינר יפתח אלגוריתמים המחקים את היצירתיות האנושית. בהשראת ניסיונו כפיזיקאי ניסויי, תחום שבו תוצאות מפתיעות מניעות תגליות ומעוררות יצירתיות"
ד"ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים עם קבלת תואר ד"ר של כבוד מהטכניון, 30/6/2022. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא

הנימוק לפרס - "הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבות המדע" * במקביל זכה בורלא בפרס בראשית בשווי מיליון דולר אשר יתרון להקמת מוזיאון למורשת יהודי סלוניקי בעיר * כולל
יריעת הסיליקון כפי שהיא נראית לפני שעוטפים אותה סביב הלב או רקמת העצב. הצבעוניות שרואים נובעת מהפורוזיביות של פני השטח – ננו-חורים השוברים ובולעים את אורכי הגל השונים של האור באופן לא הומוגני, מה שגורם לצבעי הקשת השונים להופיע.צילום: מעבדתו של ד"ר חמי רוטנברג באדיבות דוברות הטכניון

חלון תרפויטי למערכת העצבים

חומר חדש שפיתחו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו צפוי לייעל טיפולים רפואיים ולהאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות
מפתחי טכנולוגיית E-TAC, מימין לשמאל: ד"ר חן דותן, פרופ' אבנר רוטשילד, ד"ר אביגיל לנדמן ופרופ' גדעון גרדר. צילום: דוברות הטכניון

האגודה המלכותית לכימיה העניקה פרס לחוקרי הטכניון שפיתחו את E-TAC – טכנולוגיה לייצור מימן ירוק

"צוות E-TAC הוא דוגמה נפלאה לכך שעלינו לחגוג הישגים מדעיים דרמטיים" נאמר בנימוקים לפרס
מיכלי הדגימה עולים מהמים

המלחמה הקרה- מתחת לפני האוקיינוס השקט מתרחש מאבק איתנים בין חיידקים ונגיפים

קבוצת המחקר של פרופ' דבי לינדל מהפקולטה לביולוגיה בטכניון יצאה לשלושה מסעות מהוואי צפונה ומיפתה את השינויים הדרמטיים החלים ביחסי נגיף-חיידק במרחבי האוקיינוס. עוד גילתה הקבוצה את ה"הוט ספוט" –
איור המתאר את אופן גיבוש הננו-חלקיק בתווך החלבוני והפעלתו על ידי אור מושרה לטובת שפעול האנזימים NADPH reductase (FNR) וimine reductase שמוביל ליצירה של אימינים ציקליים כיראליים. איור: נטע כשר, דוברות הטכניון

פלטפורמה חדשה להנדסת "חיידק ביוני"

החוקרים משתמשים בתכונות הייחודיות של חלקיקים ננומטריים מחד, ובסלקטיביות האדירה של מערכות ביולוגיות מאידך, ליצירה של מערכות ביוניות המבצעות תהליכים חיוניים
מחברי המאמר מחזיקים מולקולת דנ"א דו-גדילי המכיל היסטונים שעליהם מולקולות מסוג קרוטוניל (Kcr), במצב שגרה שבו מתאפשר ביטוי גנים (מסומן ברמזור ירוק). מימין לשמאל: פיראס משעור, פרופ"ח נביה איוב, אינאס אבו זהיא, בלה בן-עוז, עלמה בר-יצחק ולילא בשארה. קרדיט: דוברות הטכניון

התגלה מנגנון לא ידוע המבקר תיקון שברים בדנ"א

החוקרים הראו כי זו תוצאה של הפגם בגנים המקודדים לחלבונים BRCA1 ו-BRCA2. חלבונים אלה אמונים על תיקון שברים דו-גדיליים ועל החזרת הדנ"א לקדמותו, ופגמים בהם מובילים להתפתחות סוגי סרטן שונים
בתמונה (מימין לשמאל): שון חנץ, נטע דויד אייגר, נויה דישון, ליאורה קרני, טל ששון וניר כהן

ארבע מדליות לחברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מנדלייב בכימיה

הזוכה במדליית הזהב הוא ניר כהן, שזכה בשנה שעברה במדליית כסף בתחרות זו. במדליות ארד זכו ליאורה קרני, שון חנץ וטל ששון
4.      השיקוע של חלקיקי קלציט ננומטריים עתירי מגנזיום באורגזימים שונים תלוי בתכולת המגנזיום בשלד שלהם

ללמוד מהיצורים הימיים כיצד ליצור חומרים קשיחים

קבוצת מחקר בין-לאומית בהובלת פרופ' בעז פוקרוי מהטכניון פענחה את תהליך היווצרותם של חומרים קשיחים ועמידים בגופם של אורגניזמים ימיים
אגף מקררים בסופרמרקט N1 בקישנייב, מולדובה, המחשה: depositphotos.com 2011.

נוזל מלאכותי חדש העשוי לצמצם את הנזקים הסביבתיים של תעשיית הקירור

עורכי כתב העת המדעי Nature Communications בחרו במאמרם של חוקרי הטכניון כאחד המחקרים החשובים ביותר בתקופה האחרונה
התמונות מציגות את יכולת ההיצמדות וההתפרסות של תאי הלווין (באדום) על פיגומים שהודפסו בתלת-ממד לפי גיאומטריה שהוגדרה מראש, והן צולמו שבוע לאחר זריעתם על הפיגומים. תהליך זה נצפה גם בפיגומים המורכבים משילוב אלגינט עם חלבון סויה (שורה עליונה) וגם באלה המורכבים משילוב אלגינט עם חלבון אפונה (שורה תחתונה). בשני המקרים צולמו תמונות בהגדלות שונות ( 5x – טור שמאלי ואמצעי;  10x- טור ימני). מעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג, הטכניון

אבן דרך נוספת בפיתוח בשר מתורבת באמצעות הדפסה: גידול רקמת שריר על פיגומים מן הצומח

מדובר בדיו ביולוגי המורכב משילוב של אלגינט מאצות ומחלבונים שבודדו מהצומח – סויה או אפונה. הוא מוזרק בתהליך ההדפסה ליצירת פיגומים מועשרי חלבון בגאומטריות שונות
מיפוי כלי דם באמצעות שיטת הדימות האופטואקוסטית שפיתחו חוקרי הטכניון

טכנולוגיה למזעור של מתמרי אולטרסאונד ושיפור הרזולוציה שלהם

טכנולוגיה חדשה שפותחה בטכניון, מאפשרת דימות רפואי ברזולוציה גבוהה מאוד, קרוב ל-10 מיקרון. צפויה להוביל לפיתוח מערכות אולטרסאונד זעירות ויעילות וליישומים רפואיים אחרים
אסיל נעמה. צילום: דוברות הטכניון

אסיל נעמה ממשיכה את דרכה בחלל

בשנה שעברה גילתה אסיל נעמה, שלמדה אז לתואר ראשון בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני אסטרואידים חדשים. זאת במסגרת "קמפיין ציד האסטרואידים" של נאס"א
פרופ' יהושוע זק, חתן פרס ישראל. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' יהושע זק – חתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה

הפרס ניתן לפרופ' זק על "פיתוח כלים מתמטיים כגון 'התמרת זק' ו'מופע זק' המשמשים לפענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית
מכשיר CT. המחשה: depositphotos.com

קפיצת מדרגה ביעילותם של מכשירי רנטגן ומערכות CT

טכנולוגיה שפיתחו חוקרים ב-MIT ובטכניון צפויה להוביל לקפיצת מדרגה ביעילותם של מכשירי רנטגן ומערכות CT ובמהירות פעולתם. במחקר שהתפרסם ב-Science שותף פרופ' עדו קמינר, ראש מעבדת AdQuanta ע"ש רוברט ורות
הרפתקאות דארווין באיי גלפאגוס. המחשה: depositphotos.com

מדרווין לברירה זוויגית

השבוע, 12 בפברואר, חגגנו את יום הולדתו של סר צ'ארלס דרווין, מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע, שנולד ב-1809. ספרו 'מוצא המינים', שפורסם ב-1859, הציג תשובה מהפכנית לאחת השאלות הבסיסיות
מחלת ALS. איור:shutterstock

ארגז הכלים למלחמה בחלבוני ALS

חוקרות בטכניון גילו חלבונים בגופנו המסוגלים למנוע תהליכים הגורמים למחלות נוירודגנרטיביות
בתרשים: מערך המיקרו-מחטים מוצמד לגוף, קורא ומודד את הפרמטרים הבריאותיים מתוך הנוזל החוץ תאי שמתחת לפני העור. תוצאות המדידה נשלחות מיידית לסמארטפון של החולה וההרופא באמצעות טכנולוגיות ענן ו- IoT. בתמונה: המיקרו-מחטים החכמות מוצמדות לעור; מערך המיקרו-מחטים במצב מתיחה

פלטפורמה גמישה של מיקרו-מחטים חכמות לאבחון מחלות מהיר, רציף וללא כאב

המערכת שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על מיקרו-מחטים חכמות, המקובעות בתוך מדבקה (פלסטר) הנצמדת לעור. המערכת מנטרת ברציפות את מצבו הרפואי של המטופל ושולחת את הנתונים אליו ולרופאו
השלבים השונים של ניסויים קליניים בחיסון (או בתרופה). המחשה: depositphotos.com

חוקרות מהטכניון פיתחו טכנולוגיה המתקנת תת-ייצוג של נשים במחקרים קליניים

תת-הייצוג הקיים של נשים במחקרים קליניים יוצר הטיה בעייתית הפוגעת באיכות הטיפול בנשים, באבחון מוקדם של מחלות, בהקצאת תרופות הגורמות לתופעות לוואי בקרב נשים, ועוד
פרופ' יחזקאל קשי. צילום: דוברות הטכניון

אמון בסימון על אריזת המזון

חוקרים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שותפים, עם עמיתיהם באירופה, בפיתוח טכנולוגיה מהירה לבדיקת אמינות ואותנטיות של מזון בהקשר של כשרות, חלאל וטבעונות
המודל התלת-ממדי המלא עם שכבת האפיתל הצבועה באדום (צבען ממברנלי לתאים).

נשימות ראשונות – טכנולוגיה שפותחה בטכניון תסייע לפגים העוברים תהליך הנשמה

הנשמה מלאכותית היא טכנולוגיה מצילת חיים, אך היא עלולה לפגוע במערכת הנשימה. חוקרים בטכניון מציגים אספקטים חדשים של פגיעה זו ומציעים טיפול מקדים שימתן אותה בקרב פגים מונשמים וכך ישפר
פאנלים סולאריים. המחשה: depositphotos.com

חוקרים בטכניון פיתחו לוחות סולריים המתקנים את עצמם באופן ספונטני

תגלית זו מהווה צעד חשוב בהבנת המנגנונים המאפשרים לננו-חלקיקים פרובסקיטים לרפא את עצמם וסוללת את הדרך לשילובם של חומרים אלה בתאים סולאריים ובהתקנים אלקטרונים אחרים.
סימולציה המסבירה את תהליך הפקת החשמל: האצה מפרישה מולקולות המחזרות (מעבירות אלקטרון) לאלקטרודת פלדת אל-חלד (האנודה). משם ממשיכים האלקטרונים אל אלקטרודת הפלטינה (קתודה) והלאה אל מולקולות מי הים. בעקבות ריאקציה אלקטרוכימית עם הפלטינה מתפרקים מי הים ויוצרים מימן. מעבר האלקטרונים מהאנודה לקתודה יוצר זרם חשמלי, ואת המימן הנפלט בתהליך אפשר לאגור ולהשתמש בהמשך לייצור אנרגיה נוספת בתאי דלק מימן. הודות לפעולת הפוטוסינתזה, תהליך זה מואץ בחשיפה לשמש, אך הוא נמשך גם בהיעדר אור.

חשמל מן הים

חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לייצור חשמל מאצות בתהליך יעיל וידידותי לסביבה. הרעיון, שנולד במוחו של הדוקטורנט יניב שלוסברג בעת שחייה בים, פותח לכדי אבטיפוס על ידי חוקרים משלוש פקולטות
גולות קוונטיות בפעולה – איור אמנותי של גל-חומר המתגלגל במורד מדרון תלול. קרדיט: Enrique Sahagún, Scixel. באדיבות דוברות הטכניון

גם למחשבים קוונטיים יש מהירות מקסימאלית

מדענים בטכניון ובאוניברסיטת בון מציגים את הגורמים המכתיבים את מהירותם המקסימלית של חישובים קוונטיים. זאת באמצעות ניסוי המשתמש ב "גלי חומר" קוונטיים
צוות המעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה צוות המעבדה של פרופ' מורן ברקוביץ מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בטיסה באפס ג'י. צילום: הטכניון להנדסת מכונות בטכניון בטיסה באפס ג'י. צילום: הטכניון

100% הצלחה באפס כבידה

קבוצה מהטכניון הצליחה לייצר עדשות באפס כבידה ב-20 שניות במטוס ייחודי של נאס"א
תינוק ישן. המחשה: depositphotos.com

האם אתם משכימי קום או חיות לילה?

בשני המקרים, יתכן שזה קשור בחיידקי המעי שלכם. כך עולה ממחקר משותף של מדענים באוניברסיטת חיפה ובטכניון, המציגים גם תקווה לשינוי עבור אנשים הסובלים מדפוס השינה שלהם
פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

ניתוח ללא תפרים או דבק ביולוגי

חוקרים בטכניון פיתחו פלסטר חכם הסוגר בעצמו את החתך הניתוחי וכן מאיץ ומנטר את תהליך הריפוי
תא סרטני. a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com

טכנולוגיה רפואית שפותחה בטכניון משפרת את השפעתן של תרופות אנטי-סרטניות

הטכנולוגיה, המבוססת על פלטפורמת Nano-Ghosts, מאפשרת לצמצם את מינון התרופה פי מיליון בלי לפגוע ביעילותה

חוקרים הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק אטום חמצן מהמבנה המקורי

חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון הצליחו לשנות תכונות חשמליות של חומר באמצעות סילוק של אטום חמצן מהמבנה המקורי. יישומים אפשריים: מיזעור אלקטרוני וגילוי פליטות קרינה
תמונת מיקרוסקופ. למעלה: העצבים באינסולה שסומנו בזמן דלקת (באדום) והופעלו מחדש לאחר ההחלמה (בירוק). למטה: חתכי מעי שמראים צביעה של תאי דם לבנים (באדום) בעכבר שעבר הפעלה עצבית של האינסולה (ימין) ובעכבר שלא עבר הפעלה כזאת (שמאל). באדיבות הטכניון

האם זכרון יכול לייצר מחלה?

פרופ' ג'יימס רייס. צילום יחצ, אוניברסיטת הארווארד

הטכניון יעניק את פרס Harvey היוקרתי לפרופ' ג'יימס רייס מאוניברסיטת הרווארד

פרופ' רייס, שקיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2005, הוא מומחה לתהליכים גאולוגיים כגון מפולות, צונאמי ורעידות אדמה
הקונסטרקט המושתל: סיבי השריר המהונדס (באדום) מבטאים את הגלוט4 (בירוק)

טכנולוגיה שפותחה בטכניון שיפרה את קליטת הגלוקוז בעכברים סוכרתיים

הטיפולים המקובלים בסוכרת ובתנגודת לאינסולין מבוססים על צריכה של תרופות בהזרקה ובבליעה ומספקים מענה חלקי וקצר טווח. זה הרקע לניסיון לפתח פתרונות מערכתיים ארוכי טווח, וכאן נכנס הפיתוח החדש
אלגוריתם tuMap מגשר על השוני במידע הרב-ממדי על חולי סרטן שונים וכך גובר על השונות בין מטופלים

רפואה מותאמת אישית: פלטפורמה המאפשרת מחקר השוואתי של גידולים סרטניים

בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט פותח אלגוריתם המשפר את היכולת להשוות גידולים סרטניים של מטופלים שונים באופן המתגבר על ההבדלים הרבים ביניהם
איור סכמטי המתאר נוקליאציה וגידול חד-ממדי של ננו מחטי זהב-ציאניד לאורך נקע בסגסוגת המקורית במהלך תהליך הפרדת הסגסוגת הקלאסי

נקעים בזהב כ"תבנית קטליטית" לגידול ננו-מחטים

חוקרים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון פיתחו שיטה חדשנית ליצירת מחטים ננומטריות בעלות פוטנציאל יישומי
באיור: שלושה מבטים על ביופסיה של הריאה בטכנולוגיה החדשה. המחטים (בירוק) נעות אל המטרה תוך עקיפה של מכשולים אנטומיים ובהם כלי דם גדולים (באדום), רקמת הריאה (באפור) והסמפונות (בחום) – הצינורות המחברים את קנה הנשימה לריאות. פרופ' אורן זלצמן, הטכניון

המסע אל רקמת היעד

אלגוריתם חדשני מאפשר הובלה בטוחה של מחטים ניתוחיות מעוקלות לרקמות "נחבאות"
תיאור של תהליך הסרת בורון מומס באמצעות תא CDI. ראשית, התא יוצר סביבה בסיסית, הגורמת לבורון להופיע בצורתו הטעונה. לאחר מכן, יוני הבורון מאוחסנים באלקטרודות. (קרדיט: Paul Gerlach, Houten, The Netherlands)

מים נקיים יותר

חוקרים בפקולטה להנדסת מכונות מציגים מערכת משופרת להתפלת מים והשבת מים לצורכי חקלאות
המחשה: depositphotos.com

סטודנטיות מהטכניון פיתחו כלי חכם לניבוי סיכון לפרפור פרוזדורים

פרפור פרוזדורים היא הפרעת לב העלולה להוביל למצבים קריטיים כגון שבץ, ולבסוף מוות. בינה מלאכותית "קראה" רישומי מיליון רישומי א.ק.ג ובעזרתה הצליחו החוקרים לגלות סימנים מקדימים
תמונת מצב (על סמך סריקת מיקרו CT) של השתלבות המתלה המהונדס ברקמה שבועיים לאחר ההשתלה. משמאל: מבט מלמעלה על העורק הכלילי המהונדס, הנמצא בין שני הקווים הלבנים המקווקווים. באדום: החלבון למינין הנמצא בעיקר בתוך החלק המודפס ומסייע בהנצת כלי הדם. בירוק: כלי הדם (ממופים על סמך נוכחות של חלבוני אנדותל). מימין: מבט מהצד. באדיבות דוברות הטכניון, מעבדתה של פרופ' לבנברג

הדפסת מתלה רקמה עם רשת כלי דם מסועפת היעד: השתלה מהירה ויעילה באיברים פגועים

חוקרי הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחו את הרקמה באמצעות הדפסה בדיו ביולוגי
פרופ' גליה מעיין. צילום: דוברות הטכניון

המימן בדרך

חוקרים בפקולטה לכימיה בטכניון פיתחו מערכת חדשה לייצור מימן ממים בהשקעה אנרגטית נמוכה ובאמצעות חומרים זמינים וזולים
פרופ' חוסם חאיק. צילום: דוברות הטכניון

העור האלקטרוני החכם

מערכת חישה גמישה שפותחה בטכניון תסייע בהאצת שיקום מוטורי, בזיהוי מחלות בשלב מוקדם ובשיפור ביצועי רובוטים
הסטודנטיות שזכו במקום הראשון - שחר זיגרון וסיון ברש. צילום: דוברות הטכניון.

טכנולוגיה לשיפור המעקב אחר תאי מערכת החיסון היא הפרויקט הזוכה בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון

טכנולוגיה לשיפור המעקב אחר תאי מערכת החיסון היא הפרויקט הזוכה בכנס הפרויקטים השנתי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. השנה הוצגו בכנס 38 פרויקטים וחולקו פרסים לפוסטרים המצטיינים
המאטיט (עפרת ברזל)המחשה: depositphotos.com

הסבר לתעלומה רבת שנים בייצור מימן