הטכניון

בתרשים: החיידק משנה את מערכת ההגנה שלו (הנשק), וכתוצאה מכך משתנים הסוכרים שסובבים אותו (המשושים על גב החיידק). מעבדתה של ד"ר נעמה זטורסקי, הטכניון

הגנטיקה הגמישה של חיידקי המעי

חוקרים בטכניון גילו כיצד מתמודדים חיידקי המעי עם שינויים בסביבת המחיה שלהם – באמצעות השתנות גנטית הפיכה
פרופסור מחקר אהרן צ'חנובר. צילום: דוברות הטכניון

חתן נובל פרופ' צ'חנובר על מדע ואתיקה בימי קורונה: אתגרים חדשים-ישנים

פרופ' אהרן צ'חנובר הרצה על הסוגיה הבוערת, בעיקר הוא מתריע על הסכנה בהתנגדות לחיסונים (וידאו)
מודול הפיקוד של החללית אפולו 17 במוזיאון במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, טקסס. צילום: shutterstock

האדם האחרון על הירח (עד כה)

משימת אפולו 17 הייתה הביקור המאויש האחרון של האנושות על הירח. בשנת 2024, אם הכל יילך כמתוכנן, תדרוך האישה הראשונה על הירח
מימין לשמאל: אנטולי מלר, פלוניה לוי-אדם, תהאני קדח, רעות שלגי, אמל יוניס, שני הדר וכנרת רוזלס-שרגנהיים. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

לראשונה מחקר מגלה את דעיכתה של מערכת הבקרה החלבונית עם ההזדקנות

את המחקר שהתפרסם ב-PNAS – כתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית - הובילו פרופ' רעות שלגי, עמיתי המחקר ניב סבט ופלוניה לוי-אדם והדוקטורנטית אמל יוניס מהפקולטה לרפואה ע"ש
פרופ' אורי לזמס בכנס האיגוד האירופי למדע וטכנולוגיה של מזון EFFoST. באדיבות הטכניון

מזון למחשבה ומחשבות על מזון העתיד

בשר מודפס, מקורות חלבון חלופיים, מזון מותאם אישית ותהליכי עיבוד חדשניים - כך ייראה עולם המזון בשנים הבאות על פי המומחים שהשתתפו בכנס הפדרציה האירופית למדע וטכנולוגיה של מזון, שהתקיים
תפיסת מכונית מונעת מימן. איור: המחשה: depositphotos.com

בדרך לאנרגיה ידידותית במחיר של דולר לקילו מימן

חברת ההזנק הישראלית H2PRO זכתה בתואר "החברה הטובה ביותר" בתחרות הבין-לאומית New Energy Challenge של ענקית האנרגיה SHELL וגם בתואר חביבת הקהל. החברה, שנוסדה על סמך טכנולוגיה שפותחה בטכניון, מייצרת
הנגיפים (משושים) התוקפים את האצה. קרדיט - דוברות הטכניון

קולטני אור ייחודיים המשותפים לנגיפי-ענק ימיים ולאצות שהם מדביקים

לדברי פרופ' עודד בז'ה, "מהמיפוי הגנומי שערכנו הסקנו שמקורם האבולוציוני של הגנים באצה, לא בנגיף, ואנחנו מעריכים כי בשלב מסוים באבולוציה 'גנב' הנגיף מהאצה את הגנים לרודופסינים באופן המאפשר לו
מקור אור משכבה אטומית בודדת שמפרידה וממיינת בין הספינים של הפוטונים הנפלטים מהמוליך למחצה הדו-ממדי. תגלית מדעית זאת תאפשר לשלב בין ספינטרוניקה וספינאופטיקה לפיתוח מגוון רחב של התקנים בסקאלה אטומית (קרדיט: Scholardesigner co., LTD

ספינאופטיקה בסקאלה אטומית: שבבי העתיד

חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור חכם המבוסס על שכבה אטומית בודדת של חומר. ההישג יאפשר פיתוח יישומים קוונטיים חדשים בתחום המחשוב ובתחומים נוספים
החוקרים ואנשי קנדו מתקינים את הדוגמים בטכניון. יקרדיט: רמי שלוש, דוברות הטכניון

פתרון שיאפשר חזרה לקמפוסים – בדיקת קורונה בביוב

טכנולוגיה שפיתחו חוקרי הטכניון תאפשר חזרה בטוחה לשגרה בקמפוס * הטכנולוגיה לאיתור נגיף הקורונה במערכת הביוב תספק מידע על התפרצות המגפה בזמן אמת
פרופ שי יזרעאלי. צילום יחצ, ביה"ח שניידר

מחקר ישראלי פריצת דרך בטיפול בהתפשטות לוקמיה למוח

במחקר השתתפו חוקרים מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ומאוניברסיטת ת"א, מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו. החוקרים גילו כי תרופה המעכבת יצירת חומצות שומן עשויה לבלום את התפשטות הלוקמיה למוח. התגלית פורסמה
איור של מולקולות די-אן-איי כשהן עוברות בזו אחר זו דרך ננו-חריר

שיטה מדוייקת לאבחון קורונה ללא צורך בהגברת PCR

הבדיקה מבוססת על טכנולוגיה שפיתחה הקבוצה בראשות פרופ' עמית מלר על סמך מולקולות בודדות ללא צורך בשכפול העתקים רבים של אותה מולקולה
המערכת שבמרכזה הטיפה המרחפת באוויר המשמשת מהוד אופטי (הנקודה הירוקה היא הטיפה המרחפת); הטיפה במבט על, באמצעות מיקרוסקופ

מגבר הלייזר המרחף

בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון נקבע שיא עולם בהעצמת אור
איור קרינת רנטגן המיוצרת על ידי אלקטרונים אנרגטיים המשוגרים על חומרי ון דר ואלס. ד"ר עדו קמינר, הטכניון.

מקורות קרינה מדויקים צפויים לחולל פריצות דרך בדימות רפואי ובתחומים נוספים

חוקרים בטכניון פיתחו מקורות קרינה מדויקים העשויים להחליף מאיצי חלקיקים יקרים ומסורבלים המשמשים כיום ליצירת קרינה כגון קרינת רנטגן (X-ray). מקורות חדשים אלה מייצרים קרינה מבוקרת בספקטרום צר ומדויק וברזולוציה
באיור: סופות טורנדו זעירות (פסים אדומים) הנוצרות בסילון כתוצאה מאפקט קואנדה. באדיבות לב דונאיביץ' ופרופ' דוד גרינבלט, הטכניון.

חוקרים בטכניון מגלים אי-יציבות הידרודינמית נסתרת

יותר ממאתיים שנים אחרי גילוי אפקט קואנדה: חוקרים בטכניון מציגים תצפית ניסויית ראשונה בסופות טורנדו זעירות בזרם אוויר. לתגלית יישומים משמעותיים במכונות הנשמה, בהתקני מיקרו-זרימה ובכלי טיס זעירים
מיפוי תלת-ממדי של מיטוכונדריה בטכנולוגיה החדשה (הצבע מסמל את ממד העומק – צבעים שונים מייצגים עומקים שונים) קרדיט:by courtesy of Nature Methods and authors

המיקרוסקופ האוטונומי

המבנה הנקבובי והסלילי של האצה כפי שפוענח בסינכרוטרון. צילום: דוברות הטכניון

פוענח מבנה האצה האדומה

צילום אלקטרוני של תבנית האור הלכוד בגביש פוטוני (צילום של המיקרוסקופ הקוונטי)

פוטון ואלקטרון נפגשים בתוך גביש פוטוני

חתך רוחב של גידול סרטן עור (מלנומה) אשר שולח גרורות לזרם הדם. איור: מshutterstock

מאבק במלנומה: אתגר העמידות לטיפול תרופתי

איתור חולי קורונה באמצעות איכון סלולארי. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

המדע שמאחורי הקורונה

התנגדות לא רציונלית לחיסונים. איור: shutterstock

האמון בחיסונים – בעיני המתבונן

איור: החזון של פוטוסינתזה מלאכותית כדרך לשיפור רווחת האדם. האיור זכה בחודש דצמבר במקום הראשון בתחרות SUN-ERGY. התחרות נערכה במסגרת מיזם Sunrise, שמטרתו לפתח טכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשת ולא מזהמת. באדיבות דוברות הטכניון

פוטוסינתזה מלאכותית