טכנולוגיה חדשה לאיתור חולי קורונה ולהתראה על בעיות נשימה קריטיות – פיתוח של חוקרים בטכניון וברמב"ם

הטכנולוגיה פותחה במעבדה לבינה מלאכותית ברפואה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית

הדמיה תלת ממדית של נגיף קורונה. המחשה: מתוך Jumpstory
הדמיה תלת ממדית של נגיף קורונה. המחשה: מתוך Jumpstory

טכנולוגיה שפותחה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון תסייע באיתור חולי קורונה טרום-סימפטומטיים ותתריע על בעיות נשימה קריטיות בקרב חולים קיימים. את הפיתוח מוביל ד"ר יואכים בהר, ראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה (AIMLab) בפקולטה להנדסה ביו-רפואית, עם ד"ר דני איתן, רופא בכיר בטיפול נמרץ ילדים ומרצה בכיר בטכניון וד"ר רונית אלמוג, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה והביובנק של המרכז הרפואי רמב"ם.

הטכנולוגיה החדשנית תסייע באיתור חולי קורונה שמחלתם טרם אומתה, וזאת על סמך עיבוד ממוחשב של נתונים המצביעים על מחסור בחמצן בדם (היפוקסמיה) – מצב המאפיין רבים מחולי הקורונה. בנוסף, הפיתוח עשוי לסייע באיתור מצבים מסוכנים של דלקת ריאות בקרב חולי קורונה מאושפזים – סיבוך שכיח בקרב חולים אלה. זאת על סמך ניתוח ממוחשב של המידע המתקבל באופן רציף ממדידות רמת החמצן ומהמדדים העקיפים המעידים על הדלקת.

צוות החוקרים פיתח ארגז כלים לניטור ולניתוח של סמני אוקסימטריה – סמנים פיזיולוגיים המעידים על רמת החמצן בדם. רמת החמצן, או בשמה המקצועי "ריווי חמצן" (Oxygen saturation), היא משתנה המעיד על שורה של תפקודים גופניים חשובים. במקרים קיצוניים, מחסור בחמצן (היפוקסמיה) עלול להוביל לנמק ואף למוות.

דוגמה לשימוש סטנדרטי בסמני אוקסימטריה בתחום רפואת השינה. הצניחה ברמות החמצן מאפיינת אנשים הסובלים מ- OSA(דום נשימה חסימתי בשינה). יתכן שהיפוקסמיה לילית חוזרת בקרב חולים אלה גורמת לעקת חמצן, הגורמת נזקים ברקמות הלב ודרכי הדם. היפוקסמיה לילית אופיינית גם לחולי COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית). החוקרים מעריכים כי בהמשך יתגלו דפוסי אוקסימטריה האופייניים לחולי קורונה.
דוגמה לשימוש סטנדרטי בסמני אוקסימטריה בתחום רפואת השינה. הצניחה ברמות החמצן מאפיינת אנשים הסובלים מ- OSA(דום נשימה חסימתי בשינה). יתכן שהיפוקסמיה לילית חוזרת בקרב חולים אלה גורמת לעקת חמצן, הגורמת נזקים ברקמות הלב ודרכי הדם. היפוקסמיה לילית אופיינית גם לחולי COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית). החוקרים מעריכים כי בהמשך יתגלו דפוסי אוקסימטריה האופייניים לחולי קורונה.

כיום, בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בעולם הניטור הרפואי, רמת החמצן בדם נמדדת לא רק באמצעות ציוד מקצועי בבתי חולים אלא גם במכשירים ביתיים, ניידים וזולים. כדי להסיק מסקנות מדויקות ממכשירים אלה נדרש ניתוח חכם של רצף הנתונים שהם מספקים. כאן נכנס לתמונה ארגז הכלים שפיתחו ד"ר יואכים בהר והמסטרנט ג'רמי לוי. ארגז כלים חדשני זה מספק מידע על רמת החמצן בדמם של נבדקים, והמידע מתבטא כספרייה של סמני אוקסימטריה דיגיטליים המוצגים בתוכנת .PhysioZoo התוכנה פותחה עם פרופ' יעל יניב, גם היא חברת סגל בפקולטה, והחוקרים מציינים את התמיכה ההנדסית של אלכסנדרה אלכסנדרוביץ', שניר לוגסי ואביב רוזנברג בתהליך הפיתוח.

ד"ר יואכים בהר השלים מאסטר בהנדסה ב- Ecole des Mines de Saint-Étienne  בצרפת ותואר שלישי בעיבוד אותות ביולוגיים ובלמידה חישובית באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה. לאחר השלמת הדוקטורט הוא עלה לישראל ועשה פוסט-דוקטורט בהנחיית פרופ' יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. כיום הוא עומד בראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה בפקולטה. המעבדה עוסקת בבינה מלאכותית ברפואה ומתמקדת במידע המנוטר באופן רציף באמצעות התקנים ניידים ולבישים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן