וירוסים

פרופ' פמלה ביורקמן זוכת פרס וולף לרפואה לשנת 2025. צילום: קרן פרס וולף

פרס וולף ברפואה לשנת 2025: הכרה בפרופ' פמלה ביורקמן על תרומתה החלוצית להבנת מנגנוני ההגנה הנגיפיים

פרופ' פמלה ביורקמן מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה זכתה בפרס היוקרתי על פיתוח גישות חדשניות ממוקדות נוגדנים להתמודדות עם נגיפים וביסוס תשתית למחקר חיסונים מתקדם.
נגיפים תוקפים חיידקים.המחשה: depositphotos.com

הגנה מפני נגיפים – הגירסה הפסיבית

חוקרות בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מנגנון ייחודי המגן על חיידקים ימיים מפני נגיפים התוקפים אותם
סגר מתרופת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

האם סגרי הקורונה הביאו להיעלמות זן של שפעת?

חיסונים. המחשה: depositphotos.com

אפשרויות חדשות לפיתוח חיסון נגד וירוס הפטיטיס C

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה של אוני' בר אילן בצפת גילה נוגדנים המצויים בגופם של אנשים שהחלימו מהווירוס. תובנות המחקר יובילו לפיתוח גישות טיפוליות חדשניות, גם עבור מחלות ויראליות אחרות
כך קורסת הפריחה: ארבעה נגיפי ענק דמויי משושה שהשתכפלו באצה חד-תאית (המרקם המחוספס בצד ימין) בדרכם החוצה להדביק אצות נוספות. שלושה מהנגיפים תקינים ומוכנים לפעולה – ואחד לבן וריק מדי-אן-אי. תצלום: ד"ר דניאלה שץ

המצוד אחר נגיפי ענק באוקיינוס

יתוש הטיגריס האסיאתי Aedes albopictus המחשה: depositphotos.com

יתושת הטיגריס האסייתי – האם את האשמה בקדחת מערב הנילוס בישראל?

יתושות הטיגריס האסיאתי אחראיות גם לקדחת הנילוס המערבי אבל גם למחלות קשות אחרות, והשגשוג של יתושים אלה ויתושים בכלל, קשור קשר הדוק למשבר האקלים
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של פאג'ים שהשתכפלו בתוך תאי חיידק שברשותם המערכת החיסונית שהתגלתה במחקר. המערכת החיסונית הצמידה לזנבותיהם של הפאג'ים חלבון דמוי יוביקוויטין (מסומן בנקודות שחורות וחיצים לבנים) ובכך מנעה מהם להדביק תאי חיידק נוספים

לזנב בנגיפים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מערכת חיסון חיידקית ה"מסרסת" את זנבותיהם של נגיפים. המערכת החדשה מבוססת על חלבון שגילו בעבר חתני פרס נובל אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר
שבב ביולוגי לזיהוי וירוסים. התמונה הוכנה באמצעות DALEE ואינה מהווה תמונה מדעית

כיצד עשוי שבב ביולוגי להציל אותנו מהמגפה הבאה

אוניברסיטת קורנל הציגה מכשיר ביו-אלקטרי שיכול לזהות במהירות וריאנטים מזיקים של קורונה, ואולי גם של וירוסים אחרים. מכשיר מבוסס שבב זה משתמש בביו-ממברנה על מנת לדמות את תהליך התפתחות הזיהום
התמונה ממחישה את האינטראקציות המורכבות המתוארות בסיכום שלכם, ומציגה את הבחירות המורכבות שבקטריופאג'ים עושים בין תוקפנות לתרדמה בתוך הפונדקאים החיידקיים שלהם, המושפעים מאותות סביבתיים ומבריאות הפונדקאי. הדבר מייצג את המנגנונים המתוחכמים הפועלים באינטראקציות חיידקיות ונגיפיות כפי שנחשפו על ידי המחקר. קרדיט: אתר הידען באמצעות DALEE

איך נגיפים מחליטים אם להישאר ידידותיים?

כך עובד מנגנון קבלת ההחלטות של הנגיפים
תאים שהחוקרים הדביקו בקורונה (צבע חלש יותר מעיד שנהרסו עקב ההדבקה)

תהליכי ההדבקה של נגיף הקורונה

חוקרים השתמשו בריצוף רנ”א של תאים בודדים, כדי לאפיין את הדרכים שבהן נגיף הקורונה מתפשט בתאי הגוף, ובאוכלוסייה הכללית
ואריאנטים שונים של נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

מקור הווריאנטים

מחקר בחולים מדוכאי חיסון מצא כי נגיף הקורונה מפתח מוטציות בעודו מסתתר בריאות, מה שיכול לסייע להתפשטותו בשאר האוכלוסייה
הנדסת נוגדנים. המחשה: depositphotos.com

להאניש את השליח

אלגוריתם שפיתחו מדעני המכון מבשר קפיצת מדרגה בתחום האנשת הנוגדנים ועשוי לאפשר פיתוח מהיר, יעיל וזול יותר של תרופות חדשות. המפתח: יציבות
חיסון שפעת אצל מבוגרים. המחשה: depositphotos.com

חוקרי אוקספורד: חיסון לשפעת מפחית ב-50% את הסיכוי של מבוגרים להגיע לטיפול נמרץ כתוצאה מסיבוכים

אנשים בני 65 ומעלה שחוסנו היו בסיכון נמוך ב-41% להתאשפז עם שפעת בכלל ובין החולים הקשים - סיכון נמוך ב-45% להגיע לטיפול נמרץ
תאים שנדבקו בנגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

תרופות במבחן האבולוציה

בדיקות בטיחות של תרופות מתמקדות לרוב ב"בטיחות פיזיולוגית", כלומר השפעתן האפשרית על מטופלים. מדעני מכון ויצמן למדע מציעים מבחן מסוג חדש: בטיחות אבולוציונית
הדמיה של המבנה התלת-ממדי של חלבון מפתח בנגיף הקורונה: אנזים הפרוטאז הראשי החיוני ליכולתו להשתכפל ולשגשג (מסומן בטורקיז). החוקרים חיפשו מולקולות שיוכלו להיקשר ליעדים שונים על-גבי החלבון (מסומנים בצהוב) וכך לחסום את פעילותו. מקור: Diamond Light Source

שותפות COVID Moonshot מציגה: מפת דרכים לפיתוח מואץ של תרופות והתמודדות עם מגיפות עתידיות

ציוץ בטוויטר של פרופ' ניר לונדון ממכון ויצמן למדע צמח לשותפות בינלאומית למציאת תרופה לקורונה על בסיס עקרונות של מדע פתוח וחוכמת המונים. כעת מניחים המדענים המעורבים את התשתית להתמודדות
Photo 190541348 | Virus © Ponsuwan | Dreamstime.com

ארגז הכלים של נגיף הקורונה

על שני רכיבים שמסייעים ל- COVID-19 לייצר את חלבוניו ולהתרבות
תאי חיידק לפני הדבקה בפאג' (משמאל) ולאחריה (מימין). הנגיף משכפל עצמו בתוכם ומוביל להתפוצצות התאים ולשפיכת תכולתם (באדום – הדי-אן-אי החיידקי שנשפך מהתא)

לשרוד עם 0% סוללה: התגלתה מערכת חיסונית שמרוקנת את התא מאנרגיה

המערכת החדשה התגלתה בחיידקים – אך משמשת גם באלמוגים, דבורים ואחרים
מקרופאגים של הריאה שהודבקו בנגיף הציטומגלו האנושי. בירוק זוהר – התאים שבהם ישנה הדבקה פעילה

על נגיפים רדומים וחלבונים מגינים

גילויים חדשים על האופן שבו נקבעת תוצאת ההדבקה בנגיף ממשפחת הרפס והיכן עלולים להסתתר בגוף נגיפים רדומים
שימוש בבינה מלאכותית לפיצוח גנום נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

בינה מלאכותית מציעה תרופות כנגד נגיף הקורונה מתוך רצף החלבונים בלבד

מודל הבינה המלאכותית של יבמ הצליח למצוא תרכובות הנקשרות לאתרים שונים על גבי חלבוני יעד כנגד מחלת הקורונה הנגרמת על ידי נגיף הקוביד וזזאת ללא הכרת מנגנון ההיקשרות של הנגיף
התמונה המוגמרת המתקבלת של נגיף

צפייה בנגיפים בפרטי פרטים

חוקרים הדגימו את היתרונות של חומר צביעה טבעי ולא-רדיואקטיבי על ידי צפייה בנגיפים ברמת הננומטר. החומר החדשני הוא חומר יציב מבחינה מבנית ומהווה מולקולה טבעית בעלת זמן מדף ארוך יותר
דגי אמנון שנפגעו מהנגיף ומתו. באדיבות החוקרים

בין נגיפים לדגים

הרצף הגנטי של נגיף שגרם לתחלואה ותמותה של דגי אמנון, אינו דומה לשום רצף גנטי מוכר
נגיף תחת מיקרוסקופ. אילוסטרציה: depositphotos.com

לראשונה בעולם: זוהו כמאה אלף מיני וירוסים חדשים  שלא היו ידועים למדע

החוקרים אף הצליחו לזהות אילו יצורים הווירוסים עשויים לתקוף, תגלית שצפויה לסייע בקידום פיתוח של קוטלי חיידקים, פטריות ומזיקים שונים לחקלאות
צמד חלבוני Tad1 ומולקולות האיתות שהתגלו לכודות בתוכם

כשהווירוסים מנצחים

מדעני המכון חושפים: כך מערימים נגיפים על המערכת החיסונית של חיידקים
נגיף HIV איידס, רטרוירוס. איור: depositphotos.com

כ-8% מהגנום של בני אדם מקורו בנגיפים

חוקרים בוחנים כיצד הדנ"א הנגיפי העתיק בגנום האנושי ממלא תפקיד במחלות ובהתפתחות האנושית
נוגדנים תוקפים נגיף. איור: depositphotos.com

חוקרים זיהו נוגדנים שעשויים להחליף את חיסון RNA לקורונה

לטענת החוקרים מאונבירסיטת תל אביב, טיפול נקודתי בנוגדנים ואספקתם לגוף בריכוז גבוה יכול לשמש תחליף יעיל לחיסוני ה-RNA, במיוחד לאוכלוסיות בסיכון ולאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת
עטלף פירות: צילום יובל ברקאי

אין עדות מדעית לכך שהקורונה הגיעה מעטלפים

לטענת החוקרים, הטענות ולפיהן התפרצות הקורונה מקורה בעטלפים אינן מבוססות מדעית והן בבחינת הטעיית הציבור. לטענת החוקרים במרבית המקרים העטלפים כלל אינם אוגרים וירוסים בגופם ובכל מקרה יש להם מערכת
בקטירופאג'ים תוקפים חיידק. איור: depositphotos.com

גישה טיפולית חדשנית מגייסת נגיפים כדי ליירט חיידקי מעי מחוללי מחלות

במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים
חיסוני קורונה לקשישים. איור: depositphotos.com

החיסון הרביעי נגד הקורונה מפחית ב-72% את הסיכון לתמותה של קשישים

כך קובע מחקר של אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון ומשרד הבריאות, שכלל 40,000 דיירים בתוכנית "מגן אבות ואימהות"
ד"ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים עם קבלת תואר ד"ר של כבוד מהטכניון, 30/6/2022. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא

הנימוק לפרס - "הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבות המדע" * במקביל זכה בורלא בפרס בראשית בשווי מיליון דולר אשר יתרון להקמת מוזיאון למורשת יהודי סלוניקי בעיר * כולל
חיסוני קורונה. איור: depositphotos.com

מחקר חדש: חיסוני קורונה הצילו את חייהם של 20 מיליון אנשים ברחבי העולם בשנה הראשונה

החוקרים מעריכים שאפשר היה להציל כ-600 לאלף אנשים נוספים אם היה מושג היעד של ארגון הבריאות העולמי לחסן 40% מהאוכלוסייה בכל מדינה בשתי מנות או יותר עד סוף 2021
פרופ' עדי שטרן. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מאיפה מגיעים וריאנטים של נגיף קורונה?

מיפוי אבולוציוני בחולי קורונה כרוניים חושף את הדרך להיווצרות וריאנט * אצל חולים מדוכאי-חיסון, מתפתחת לעיתים מחלה כרונית של קורונה. במחקר נמצא כי מערכת החיסון הפגועה של חולים אלו לא
רן עמיר-מנכל MIGVAX. צילום אלבום פרטי

חברת Catalent וחברת מיגווקס חתמו על הסכם לפיתוח חיסון לקורונה בטבלייה המסיסה בחלל הפה

חיסון כזה יכול לספק יתרון משמעותי, בעיקר במדינות מתפתחות, בכך שהמתן שלו אינו מצריך מיומנות רפואית, הלוגיסטיקה לשינועו פשוטה וזולה יותר ואף אמור לכסות מנעד רחב של ווריאנטים
נגיף אבעבועות הקופים בנוזל שלפוחית אדם. מיקרוסקופ אלקטרוני חושף נגיף "M" (סוג Mulberry) של וירוס אבעבועות רוח בנוזל שלפוחית אנושי. פני השטח של נגיפים מסוג "M", מכוסים בחוטים קצרים ומפותלים, בעוד נגיפים מסוג "C", או "קפסולה" חדרו פנימה. צילום: depositphotos.com

חשש מהתפרצות של מחלת אבעבועות הקוף

כמה מקרים של המחלה הנגיפית התגלו בארצות הברית ובאירופה ורשויות הבריאות נערכות לעצור את התפשטותה. הבשורה הטובה: יש חיסון יעיל נגדה
תחלואה קשה בקורונה פוגעת במוח. צילום: depositphotos.com

חוקרים בבריטניה: תחלואה קשה בקורונה שוות ערך לעשרים שנות הזדקנות

ליתר דיוק ירידה קוגניטיבית כמו זו המתרחשת בין גיל 50 לגיל 70, שהיא גם שוות ערך לעשר נקודות IQ
יש בים יותר נגיפי RNA ממה שהחוקרים חשבו קודם. Guillermo Domínguez Huerta, CC BY-ND

חוקרים זיהו יותר מ-5,000 נגיפים חדשים בים, כולל חוליה חסרה בהתפתחות הנגיפים

בניתוח של החומר הגנטי בים זיהו אלפי נגיפי RNA שלא היו ידועים קודם והכפילו את מספר המערכות, או הקבוצות הביולוגיות, של נגיפים שחשבו שקיימות, לפי מחקר חדש שצוות החוקרים שלנו
תמונות מוח של בן 35 ובן 85. חצים כתומים מראים את החומר האפור הדק יותר אצל האדם המבוגר. חצים ירוקים מצביעים על אזורים שבהם יש יותר מקום מלא בנוזל השדרתי (CSF) עקב נפח מוחי מופחת. העיגולים הסגולים מדגישים את חדרי המוח, המלאים ב- CSF. אצל מבוגרים, אזורים מלאים בנוזלים אלה הם הרבה יותר גדולים. קרדיט: ג'סיקה ברנרד

התכווצות המוח: אפילו מקרים קלים של קורונה יכולים להשאיר חותם על המוח, כגון קיטון בחומר האפור

במחקר חדש של דימותי מוח נמצא שמשתתפים שחלו אפילו בקורונה קלה הראו קיטון ממוצע בגודל של כל המוח.
נוגדנים תוקפים את נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

לא כל הנוגדנים נולדו שווים

חולים קשה, מחלימים או מחוסנים – במה נבדלים הנוגדנים לקורונה שמייצרת כל אחת מהקבוצות ומה הם המאפיינים הייחודיים של הנוגדנים שנרכשו בעקבות חיסון
תמונה המתארת את ננו-החלקיקים הליפידיים החדשניים שמטרתם נגיף הקורונה [באדיבות: Sandro Satta, UCLA]

חוקרים פיתחו מלכודות מולקולאריות לנגיף הקורונה

צוות חוקרים הצליח לפתח ננו-חלקיקים חדשניים שיוכלו לשמש בתור "מלכודות מולקולאריות" המכוונות לנגיף הקורונה תוך שהם נקשרים לנגיף ומונעים ממנו בכך לפעול
ואריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

הנה מה שאנחנו יודעים על זה עד כה על Ba.2, ה"אח" של האומיקרון

ארגון הבריאות העולמי מגדיר אותו כעת זן שנמצא בבדיקה. זו לא הגרסה הראשונה שיש לה שושלות משנה. בסוף השנה שעברה, דווח בהרחבה על דלתא "פלוס" או AY.4.2 ואז הגיע אומיקרון
טרשת נפוצה. המחשה: depositphotos.com

הנגיף הגורם למחלת הנשיקה אחראי גם על תחלואה בטרשת נפוצה

נתחיל בהרגעה: האומיקרון *אינו* גורם לטרשת נפוצה. אבל מחקר חדש ומקיף מגלה שווירוס אחר – דווקא כן. ויש לכך השלכות גם על ההתמודדות עם הקורונה. ולא, זה לא קליקבייט (למרות
זני הקורונה הבולטים. המחשה: depositphotos.com

אומיקרון: העומס הנגיפי יכול להיות בשיאו ביום החמישי כך שאין הגיון בקיצור תקופת הבידוד

כך מזהירה מיקרוביולוגית רפואית, בריטית על בסיס מחקרים מקיפים מכל העולם. היא קוראת למקבלי ההחלטות שלא לקצר את הבידוד ולשחרר לסביבה אנשים שעלולים להדביק * הממצא שלה רלוונטי גם לישראל
ערן עדן וכפיר עובד מי-מד באדיבות מי-מד

MeMed גייסה 93 מיליון דולר לטובת מסחור הטכנולוגיה להבדיל בין מחלות מחיידקים או מנגיפים

הפיתרון של חברת MeMed מאפשר קבלת החלטה מושכלת באם לטפל באנטיביוטיקה או לא ובכך תומך במאבק בעמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה ההשקעה תשמש להאצת פיתוח מוצרים נוספיםולשיווק ולהתרחבות גלובלית
רונית פרימן, פרופסור חבר להנדסה ביו-רפואית ומדעים פיזיקליים יישומיים של UNC-Chapel Hill, חוקרת את האופן שבו חודרים נגיפים לתאים וכן כיצד לפשט את תהליך הבדיקה של COVID-19. צילום יחצ

בדיקת קורונה מהירה חדישה בזכות מולקולת סוכר

חוקרים הצליחו לפתח בדיקת חישה מהירה לנגיף הקורונה, זאת במטרה לעמוד באתגר של מציאת וריאנטים חדשים והכלה עולמית של המגיפה
זהירות: זן אומיקרון של נגיף הקורונה מתפשט. המחשה: depositphotos.com

האם חיסוני הדחף (בוסטר) לקורונה יעילים נגד זן האומיקרון? כל מה שאתם צריכים לדעת

נראה כי לאומיקרון יש יכולת לעקוף את החסינות הקיימת, בין אם מחיסון או אצל מחלימים. עם זאת, נראה כי קשה לו יותר לגרום למחלה קשה אצל מחוסנים בזריקת הדחף ולכן
חיסוני קורונה של פייזר. המחשה: depositphotos.com

מחוסני פייזר נמצאים בסיכון הנמוך במעט ממודרנה וספוטניק והרבה יותר מאסטרה-זניקה ויאנסן

מחקר חדש שפורסם החודש על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדרג את יעילותם של חיסונים שונים למניעת קורונה
אצה מהמין אולווה המכונה גם חסה ימית. המחשה: depositphotos.com

האם חסה ימית תחסל את הקורונה?

תגלית אקולוגית נגד נגיף הקורונה: חומר טבעי המופק מאצה ימית מונע הידבקות של תאים בנגיף הקורונה
מסיבת סיום מגפת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

מתי יחזרו החיים לשגרה לאחר המגיפה?

השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך