החוקרים מעריכים שאפשר היה להציל כ-600 לאלף אנשים נוספים אם היה מושג היעד של ארגון הבריאות העולמי לחסן 40% מהאוכלוסייה בכל מדינה בשתי מנות או יותר עד סוף 2021
מיפוי אבולוציוני בחולי קורונה כרוניים חושף את הדרך להיווצרות וריאנט * אצל חולים מדוכאי-חיסון, מתפתחת לעיתים מחלה כרונית של קורונה. במחקר נמצא כי מערכת החיסון הפגועה של חולים אלו לא מצליחה לסלק את הנגיף, שמאידך מפתח עם הזמן מוטציות המקנות עמידות לנוגדנים ומידבקות יותר
חיסון כזה יכול לספק יתרון משמעותי, בעיקר במדינות מתפתחות, בכך שהמתן שלו אינו מצריך מיומנות רפואית, הלוגיסטיקה לשינועו פשוטה וזולה יותר ואף אמור לכסות מנעד רחב של ווריאנטים
כמה מקרים של המחלה הנגיפית התגלו בארצות הברית ובאירופה ורשויות הבריאות נערכות לעצור את התפשטותה. הבשורה הטובה: יש חיסון יעיל נגדה
ליתר דיוק ירידה קוגניטיבית כמו זו המתרחשת בין גיל 50 לגיל 70, שהיא גם שוות ערך לעשר נקודות IQ
בניתוח של החומר הגנטי בים זיהו אלפי נגיפי RNA שלא היו ידועים קודם והכפילו את מספר המערכות, או הקבוצות הביולוגיות, של נגיפים שחשבו שקיימות, לפי מחקר חדש שצוות החוקרים שלנו פרסם בכתב העת Science
במחקר חדש של דימותי מוח נמצא שמשתתפים שחלו אפילו בקורונה קלה הראו קיטון ממוצע בגודל של כל המוח.
חולים קשה, מחלימים או מחוסנים – במה נבדלים הנוגדנים לקורונה שמייצרת כל אחת מהקבוצות ומה הם המאפיינים הייחודיים של הנוגדנים שנרכשו בעקבות חיסון
![תמונה המתארת את ננו-החלקיקים הליפידיים החדשניים שמטרתם נגיף הקורונה [באדיבות: Sandro Satta, UCLA]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2022/02/Nanoparticles-and-SARS-CoV-2_0-240x92.jpg)
צוות חוקרים הצליח לפתח ננו-חלקיקים חדשניים שיוכלו לשמש בתור "מלכודות מולקולאריות" המכוונות לנגיף הקורונה תוך שהם נקשרים לנגיף ומונעים ממנו בכך לפעול
כך עולה ממחקר משותף לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי לגליל. לפי החוקרים לוויטמין D יש תפקיד חשוב בתגובה החיסונית למחלות בדרכי הנשימה
ארגון הבריאות העולמי מגדיר אותו כעת זן שנמצא בבדיקה. זו לא הגרסה הראשונה שיש לה שושלות משנה. בסוף השנה שעברה, דווח בהרחבה על דלתא "פלוס" או AY.4.2 ואז הגיע אומיקרון
דגימת דם יחידה הנלקחת ממטופל קורונה במצב קשה ניתנת לניתוח על ידי מודל של למידת מכונה תוך שימוש בחלבוני הפלסמה שבדם על מנת לחזות את
נתחיל בהרגעה: האומיקרון *אינו* גורם לטרשת נפוצה. אבל מחקר חדש ומקיף מגלה שווירוס אחר – דווקא כן. ויש לכך השלכות גם על ההתמודדות עם הקורונה. ולא, זה לא קליקבייט (למרות שהוא ממש מוצלח).
כך מזהירה מיקרוביולוגית רפואית, בריטית על בסיס מחקרים מקיפים מכל העולם. היא קוראת למקבלי ההחלטות שלא לקצר את הבידוד ולשחרר לסביבה אנשים שעלולים להדביק * הממצא שלה רלוונטי גם לישראל שעומדת לאמץ את הנוהל שהחל בארה"ב
הפיתרון של חברת MeMed מאפשר קבלת החלטה מושכלת באם לטפל באנטיביוטיקה או לא ובכך תומך במאבק בעמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקה ההשקעה תשמש להאצת פיתוח מוצרים נוספיםולשיווק ולהתרחבות גלובלית
חוקרים הצליחו לפתח בדיקת חישה מהירה לנגיף הקורונה, זאת במטרה לעמוד באתגר של מציאת וריאנטים חדשים והכלה עולמית של המגיפה
נראה כי לאומיקרון יש יכולת לעקוף את החסינות הקיימת, בין אם מחיסון או אצל מחלימים. עם זאת, נראה כי קשה לו יותר לגרום למחלה קשה אצל מחוסנים בזריקת הדחף ולכן המומחים ממליצים להתחסן בהקדם האפשרי
מחקר חדש שפורסם החודש על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדרג את יעילותם של חיסונים שונים למניעת קורונה
תגלית אקולוגית נגד נגיף הקורונה: חומר טבעי המופק מאצה ימית מונע הידבקות של תאים בנגיף הקורונה
השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך שנה, אך כיום הם מבינים שהמטרה ממשיכה לנוע
החשש העיקרי הוא להחלשת התגובה של החיסונים לואריאנט אומיקרון היא בגלל הופעתן של 32 מוטציות בחלבון הספייק. כדי להפחית את הסיכונים ליצירת ואריאנטים מסוכנים חדשים, מציעים החוקרים להגדיל את ייצור החיסונים ואת הכיסוי שלהם בעיקר במדינות מתפתחות
וריאנט האומיקרון מכיל מוטציות רבות בחלבון הספייק, שמקלות על החדירה של הנגיף לתאים
מנגנון הגנה שהתגלה בחיידקים עשוי לאפשר לשפר את העמידות למזיקים של יבול חקלאי
אנחנו צוות של אנשי מקצוע ברפואה ובריאות הציבור באוניברסיטת פיטסבורג. יש לנו ניסיון רב בחקר מידע מוטעה של חיסונים במדיה החברתית ובעבודה עם שותפים קהילתיים כדי לטפל במהססים להתחסן, להדוף מידע מוטעה ולקדם את שוויון החיסון
ציד אחר גרסאות דורש מאמץ מרוכז. דרום אפריקה ובריטניה היו המדינות הגדולות הראשונות שהטמיעו מאמצי מעקב גנומי ארציים עבור SARS-CoV-2 כבר באפריל 2020. המדענים בדרום אפריקה מרצפים את הנגיף וחוקרים את הסכנה ממנו
