חוקרים פיתחו מלכודות מולקולאריות לנגיף הקורונה

צוות חוקרים הצליח לפתח ננו-חלקיקים חדשניים שיוכלו לשמש בתור “מלכודות מולקולאריות” המכוונות לנגיף הקורונה תוך שהם נקשרים לנגיף ומונעים ממנו בכך לפעול

[תרגום מאת ד”ר משה נחמני]

צוות מחקר בראשות מדענים מהאוניברסיטה הציבורית בריברסייד (קליפורניה) ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג’לס (UCLA) הצליחו לפתח ננו-חלקיקים חדשניים שיוכלו לשמש בתור “מלכודות מולקולאריות” המכוונות לנגיף הקורונה. המלכודות הללו נקשרות לנגיף ובכך הן מונעות ממנו מלתקוף מאקרופ’אגים – אותם תאי דם לבנים המקיפים ומשמידים מיקרואורגניזמים המזיקים לגוף. “ננו-חלקיקים אלו יוכלו לסייע בשימור פעילותם הסדירה של תאי דם לבנים במטרה להיאבק בזיהום הנגיפי,” אמר Changcheng Zhou, פרופסור למדעי הביו-רפואה באוניברסיטת קליפורניה.   

החוקר הראשי מסביר כי מאקרופאג’ים מתפקדים בתור תאי חיסון הנמצאים בקו החזית במאבק בנגיף הקורונה, זאת על ידי זיהוי ובליעת נגיפים מזיקים. בנוסף, התאים גם מיצרים ציטוקינים, המהווים חלק חשוב וחיוני ממערכת החיסון, אולם אלו עלולים לצאת מבקרה. סערת הציטוקינים בעקבות החשיפה של הגוף לנגיף – משמע, הצפת מערכת החיסון של מחזור הדם בחלבונים נוגדי דלקות המכונים ציטוקינים, עלולה לגרום להתפתחות זיהום ואף להשמיד רקמות ולהזיק לאיברים שונים בגוף. החוקר הראשי טוען כי מאקרופאג’ים הנוצרים בעקבות דלקת מסוגלים לחדור לתוך רקמות שונות ולגרום לתופעות לוואי שליליות הקשורות לנגיף הקורונה, כגון דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס).

“הממצאים שלנו יכולים, באופן תיאורטי, לשמש לטיפול במחלות הקשורות לנגיף הקורונה, לרבות מחלות לב”, אמר החוקר הראשי. “בנוסף לדלקת ריאות או נזק לריאות, כחמישה עשר אחוזים ממטופלי הקורונה עם מחלות רקע עלולים לפתח מחלות כגון הפרעת קצב לבבית חמורה או דלקת שריר הלב, והמאקרופאג’ים נוטלים תפקיד חשוב בתהליך זה”.

מנגנון במערכת החיסון שלא מוכר דיו

מנגנונים הקשורים לחוסר תפקוד תקין של מאקרופאג’ים בעקבות חשיפה לנגיף הקורונה לא מוכרים דיים למדענים. בהתאם לדברי החוקר, תוצאה זו נגרמה מכיוון שרבים מתאי החיסון, לרבות מאקרופאג’ים, מבטאים רמות נמוכות של הקולטנים לנגיף הקורונה (ACE2, hACE2). “מחקרים קודמים בתחום זה התמקדו בעיקר במנגנונים הקשורים לקולטן hACE2”, מסביר החוקר הראשי. “הממצאים שלנו, מצד שני, מרמזים כי הנגיף עצמו מסוגל “לחטוף” את המאקרופאג’ים ולהשרות תגובה דלקתית ללא הנוכחות של הקולטן hACE2″.   

החוקרים בחנו את המנגנון של נטרול הנגיף בעזרת חלקיקים מסוג ליפוזומים – מולקולות הניתנות לשימוש על מנת לשאת בתוכן תרופות או חומרים חשובים אחרים לתוך הרקמות – בתור אסטרטגיית ריפוי חדשנית לטיפול במחלות הקשורות לנגיף הקורונה. צוות המחקר השתמש בננו-חלקיקים על מנת להנדס “ליפוזום-hACE2” לשימוש בתור פיתיון.

“נגיף הקורונה נקשר לקולטן hACE2 הנמצא על גבי פני השטח של הליפוזומים במקום לתאי החיסון, וכך מונעים מהם מלגרום לדלקת מושרית-מאקרופאג’ים,” אמר החוקר הראשי. “ייתכן כי הנשא החדשני שלנו יוכל למנוע את השכפול של הנגיף עצמו ובכך להפחית את התגובה הדלקתית”.

הניסויים בוצעו בעזרת מאקרופאג’ים בבני אדם ובעכברים. ברקמת מכרסמים, החוקרים מצאו כי המלכודות המולקולאריות מעכבות את החדירות של המאקרופאג’ים בעקבות חשיפה לחלבון הספייק של נגיף הקורונה בריאות ובלב, תוך כדי דיכוי דלקות בריאות ובלב. צוות המחקר מצא גם כי חלבון הספייק משרה דלקת על ידי שפעול מסלול איתות הקרוי בשם NF-κB.   

“ננו-החלקיקים שפיתחנו נמצאו כיעילים מאוד כנגד דלקת מושרית-נגיף”, הסביר החוקר הראשי. “השמטת הקינאזה IκB, חומר ויסות חשוב באיתות של NF-κB, יכול להעלים את התגובה הדלקתית מושרית חלבון הספייק. החוקרים מצאו כי חומר ויסות זה, לפיכך, חיוני לדלקת נגיפית מושרית-מאקרופאג’ים. חומר זה יוכל להיות חשוב במאבק כנגד נגיף הקורונה”. 

המאמר המלא

הידיעה אודות המחקר

עוד בנושא באתר הידען:

• זיהוי מלכודת ומציאת נוגדן אולטימטיבי לקורונה
• ‫היכן התרופות לטיפול בקורונה?
• חיפוש אחר תרופות לקורונה מקבל דחיפה מתגליות אודות נגיף סארס