COVID-19

תוצאות מחקר מבוטחי כללית על יעילות החיסון לקורונה

מחקר יסודי על 1.2 מיליון מבוטחי הכללית מוכיח: החיסון לקורונה יעיל

תוצאות סופיות של מכון כללית למחקר בנוגע ליעילות חיסוני קורונה מתפרסמות בכתב העת הרפואי The New England Journal of Medicine: אחרי מנת חיסון ראשונה: יעילות של 57% במניעת תחלואה והפחתה של 62% במחלה קשה אחרי מנת חיסון שניה: הפחתה של 94% בתחלואה ו-92% במחלה קשה

נגיף קורונה תוקף את תאי הריאות. איור: depositphotos.com

חוקרים ישראלים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של שלושה מחלבוני SARS-COV-2

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי"

האם הקורונה נחלשת בחורף? איור: depositphotos.com

החדשות הטובות ביותר על הקורונה

בניגוד לדעה המקובלת על חלק מהמגיבים כאן, אני לא מנסה רק להפחיד בנוגע לנגיף. ולכן, אני רוצה לסקר היום את המגמה המפתיעה ביותר בחמשת השבועות האחרונים: התחלואה בקורונה יורדת בחלקים נרחבים מהעולם. האם מדובר בתופעה עונתית? האם החיסונים משפיעים? ד"ר רועי צזנה סוקר את כל החלופות

חיסון לקורונה. צילום: depositphotos.com

האם נגיף הקורונה יכול לפתח עמידות לחיסונים?

לפני שבוע התפרסם בנייצ'ר מחקר בו תיארו החוקריםכיצד עקבו מקרוב אחר האבולוציה של הנגיף בגופו של חולה סרטן שמערכת החיסון שלו חוסלה וגילו מוטציות שמסוגלות להתמודד גם עם מספר רב של נוגדנים שהופקו כנגד הנגיף

החיסון של פייזר. צילום: depositphotos.com

על ועדת הלסינקי – והריקוד על שתי החתונות

בימים האחרונים יש סערה גדולה לגבי ועדת הלסינקי, מה שקבעה או לא-קבעה, ומה המשמעות עבור החיסון. אז בואו נפרק את הנושא, כדי להבין מה משרד הבריאות באמת עשה לא-בסדר, ומה זה אומר לגבי פייזר, החיסון וגם ועדת הלסינקי. ד"ר רועי צזנה עושה סדר

ד"ר אלברט בורלא, מנכ"ל פייזר. צילום: shutterstock

הטכניון יעניק דוקטור לשם כבוד למנכ"ל פייזר אלברט בורלא

ד"ר בורלא יקבל את התואר על הישגו יוצא הדופן בהובלת פיתוח החיסון החדשני כנגד SARS-CoV-2, הנגיף המחולל את מגפת הקורונה. החיסון המסייע בהיחלצות ממשבר הקורונה צפוי להוות מופת לפיתוח מגוון רחב של טיפולים מבוססי mRNA

מבנה חלבון הספייק (קוצים) של נגיף הקורונה. National Institute of Allergy and Infectious Diseases, CC BY-SA

מהו חלבון הספייק של הקורונה ומדוע חוששים שהמוטציה תהיה עמידה לחיסונים

הופעתה של גרסה חדשה של נגיף הקורונה עוררה עניין מחודש בחלק של הנגיף המכונה חלבון הספייק. מומחה לוירולוגיה מסביר מהו חלבון הספייק (הקוצים) ומה ההשפעה לשינויים בו על החיסונים

חיפוש מוטציות בנגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

מוטציה מורכבת חדשה של נגיף הקורונה מתפשטת בבריטניה – חוקרת גנומיקה מסבירה

הגרסה נושאת 14 מוטציות מגדירות, שבע מתוכם בחלבון הספייק- החלבון המתווך את כניסת הנגיף לתאים אנושיים. זהו מספר גדול יחסית של שינויים בהשוואה לגרסאות הרבות של הוירוס ברחבי העולם

חיסון משולב לקורונה וחצבת. המחשה: depositphotos.com

רעיון לחיסון כפול: החדרת חלבון הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש

חוקרים אמריקנים וגרמנים העלו רעיון מקורי לפיתוח של חיסון לנגיף הקורונה – החדרת חלבון ה"קוצים" של נגיף הקורונה לתוך נגיף חצבת מוחלש והפיכת החיסון לכפול * בינתיים נוסה בהצלחה על עכברים וחולדות

פייזר וביונטק מכריזות על הצלחה בניסוי קליני של חיסון לקורונה – 90 אחוזי יעילות

זאת בעקבות ניתוח ביניים של ניסוי קליני הנמצא בעיצומו, ובו נמצא כי מתוך 94 מקרי קורונה מאומתים בקרב הנסיינים, רק תשעה קיבלו את החיסון והשאר הם מקבוצת הביקורת שקיבלו פלסבו

רוצה להשתתף בניסוי?

הנגישות והפופולריות של הטלפונים החכמים הפכו את שיתוף הפעולה בין מדענים לציבור הרחב לפשוט מתמיד. באמצעות אפליקציות ואתרים שונים יכולים אזרחים לדווח על תצפיות או על מידע שנמצא בסביבתם, ולבסוף נתוני העתק (ביג דאטה) האלו משמשים לביצוע מחקרים מדעיים

המבנה הראשון אי פעם של אנזים הפרוטאז העיקרי של נגיף SARS-CoV-2 שהתקבל באמצעות פיזור נויטרונים חשף מטען חשמלי בלתי צפוי בחומצות האמינו ציסטאין (שלילי) והיסטדין (חיובי), תוצאה המספקת מידע חשוב באשר למנגנון השכפול של הנגיף [באדיבות: Jill Hemman/ORNL, U.S. Dept. of Energy]

נחשפה המפה האטומית התלת-מימדית של האנזים העיקרי בנגיף הקורונה

על מנת להבין טוב יותר כיצד נגיף הקורונה החדש מתנהג וכיצד ניתן לבלום את התפשטותו, מדענים הצליחו לקבל את המפה התלת-מימדית החושפת את המיקום של כל אטום ואטום במולקולת האנזים החיוני לשכפול של הנגיףSARS-CoV-2

אימוני כושר גופני. המחשה: המחשה: depositphotos.com

סקר מכון וינגייט: ספורטאים הישגיים ישנים יותר ומתאמנים פחות בתקופת הסגר

סקר שערך המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט בישראל, בקרב 171 ספורטאים הישגיים חושף כי בתקופת הסגר הראשונה חלה ירידה של 28% במספר שעות האימון השבועיות, עליה של 15% במספר שעות השינה ו-25% דיווחו כי אכלו יותר מבדרך כלל

דילוג לתוכן