סיקור מקיף

COVID-19

ד"ר אלברט בורלא נושא דברים בטקס הבוגרים עם קבלת תואר ד"ר של כבוד מהטכניון, 30/6/2022. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא

הנימוק לפרס – "הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבות המדע" * במקביל זכה בורלא בפרס בראשית בשווי מיליון דולר אשר יתרון להקמת מוזיאון למורשת יהודי סלוניקי בעיר * כולל תמלול נאומו של בורלא בטקס

פרופ' עדי שטרן. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מאיפה מגיעים וריאנטים של נגיף קורונה?

מיפוי אבולוציוני בחולי קורונה כרוניים חושף את הדרך להיווצרות וריאנט * אצל חולים מדוכאי-חיסון, מתפתחת  לעיתים מחלה כרונית של קורונה. במחקר נמצא כי מערכת החיסון הפגועה של חולים אלו לא מצליחה לסלק את הנגיף, שמאידך מפתח עם הזמן מוטציות המקנות עמידות לנוגדנים ומידבקות יותר

רן עמיר-מנכל MIGVAX. צילום אלבום פרטי

חברת Catalent וחברת מיגווקס חתמו על הסכם לפיתוח חיסון לקורונה בטבלייה המסיסה בחלל הפה

חיסון כזה יכול לספק יתרון משמעותי, בעיקר במדינות מתפתחות, בכך שהמתן שלו אינו מצריך מיומנות רפואית, הלוגיסטיקה לשינועו פשוטה וזולה יותר ואף אמור לכסות מנעד רחב של ווריאנטים

לייף סטייל בעידן הקורונה. צילום: depositphotos.com

זיכרונות ילדות על מגיפה

על עיצוב זכרונות ועל מגיפות היסטוריות וכיצד תיזכר מגיפת הקורונה

נוגדנים תוקפים את נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

לא כל הנוגדנים נולדו שווים

חולים קשה, מחלימים או מחוסנים – במה נבדלים הנוגדנים לקורונה שמייצרת כל אחת מהקבוצות ומה הם המאפיינים הייחודיים של הנוגדנים שנרכשו בעקבות חיסון

זני הקורונה הבולטים. המחשה: depositphotos.com

אומיקרון: העומס הנגיפי יכול להיות בשיאו ביום החמישי כך שאין הגיון בקיצור תקופת הבידוד

כך מזהירה מיקרוביולוגית רפואית, בריטית על בסיס מחקרים מקיפים מכל העולם. היא קוראת למקבלי ההחלטות שלא לקצר את הבידוד ולשחרר לסביבה אנשים שעלולים להדביק * הממצא שלה רלוונטי גם לישראל שעומדת לאמץ את הנוהל שהחל בארה"ב

זהירות: זן אומיקרון של נגיף הקורונה מתפשט. המחשה: depositphotos.com

האם חיסוני הדחף (בוסטר) לקורונה יעילים נגד זן האומיקרון? כל מה שאתם צריכים לדעת

נראה כי לאומיקרון יש  יכולת לעקוף את החסינות הקיימת, בין אם מחיסון או אצל מחלימים. עם זאת, נראה כי קשה לו יותר לגרום למחלה קשה אצל מחוסנים בזריקת הדחף ולכן המומחים ממליצים להתחסן בהקדם האפשרי

אצה מהמין אולווה המכונה גם חסה ימית. המחשה: depositphotos.com

האם חסה ימית תחסל את הקורונה?

תגלית אקולוגית נגד נגיף הקורונה: חומר טבעי המופק מאצה ימית מונע הידבקות של תאים בנגיף הקורונה

מסיבת סיום מגפת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

מתי יחזרו החיים לשגרה לאחר המגיפה?

השגרה תחזור במוקדם או במאוחר, אבל זו תהיה שגרה חדשה מזו שהורגלנו אליה עד מארס 2020. כך עולה מסקר מתמשך של תושבי בריטניה, שבהתחלה היו אופטימיים וחשבו שהמגפה תסתיים בתוך שנה, אך כיום הם מבינים שהמטרה ממשיכה לנוע

ואריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה. המחשה: depositphotos.com

האם גרסאות חדשות של הקורונה כדוגמת אומיקרון מופיעות בגלל כיסוי חיסונים נמוך?

החשש העיקרי הוא להחלשת התגובה של החיסונים לואריאנט אומיקרון היא בגלל הופעתן של 32 מוטציות בחלבון הספייק. כדי להפחית את הסיכונים ליצירת ואריאנטים מסוכנים חדשים, מציעים החוקרים להגדיל את ייצור החיסונים ואת הכיסוי שלהם בעיקר במדינות מתפתחות

הנוסחה הכימית של התרופה קולכיצין. המחשה: depositphotos.com

תרופה ששרדה עוד מימי יוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

מחקר רפואי מקיף מגלה שתרופה וותיקה בשם "קולכיצין" משפרת את הטיפול בתחלואת קורונה חמורה ואף עשויה להוריד את שיעורי התמותה בחצי. "מדובר בתוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה עתיקה ומוכרת בטיפול במחלות דלקתיות אחרות לגמרי". 

פרמדיק מטפל בחולה לב באמצעות דיפריברילטור. המחשה: depositphotos.com

לראשונה זוהו חמישה מתוך 29 החלבונים המרכיבים את נגיף הקורונה שאחראים לפגיעה בכלי הדם

"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא שעד היום התייחסו לנגיף כולו כאל מקשה אחת. אנחנו רצינו לגלות אילו חלבונים בתוך הנגיף אחראים לנזק הזה", מסביר פרופ' בן מעוז מאוניברסיטת תל אביב

מגיפת הקורונה. המחשה: depositphotos.com

היכן התרופות לטיפול בקורונה?

נראה כי קצב הפיתוח של מולקולות קטנות בתור תרופות לקורונה מפגר אחרי קצב הפיתוח של טיפולים בעזרת חיסונים ונוגדנים

ערים עתידניות. המחשה: depositphotos.com

"אפשר לרתום את הביג דטה כדי לשפר את תפקוד הערים, במיוחד לאור מגיפת הקורונה"

כך אומר פרופ' אנטואן פיקון פרופסור להיסטוריה של הארכיטקטורה והטכנולוגיה ב אוניברסיטת הארווארד, ומנהל תוכניות דוקטורט. פרופ' פיקון חבר באקדמיה הצרפתית לארכיטקטורה ובאקדמיה הצרפתית לטכנולוגיה . פיקון אמר את הדברים בכנס הוירטואלי "מסע בעידן החוויה" שערכה חברת דאסו סיסטמס

עזרה לזולת. המחשה: depositphotos.com

מחקר: מגפת הקורונה הופכת אותנו לפחות אכפתיים כלפי הסביבה שלנו

צוות של חוקרות גילה כי בשמונת החודשים הראשונים למגיפה, ערכים של דאגה לזולת ואכפתיות נמצאים במגמת ירידה. לעומת זאת, צורך בביטחון, יציבות ומסורת, נמצא במגמת עלייה. החוקרות קובעות בעקבות ממצאי המחקר כי "אם אלה הממצאים שהתקבלו באוסטרליה, יש לנו סיבה טובה לחשוב שיהיו שינויים משמעותיים גם בישראל"

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן