סיקור מקיף

COVID-19

שינויים בתוואי של נהרות יהפכו ליותר ויותר נפוצים בשנים הקרובות, זאת בעקבות עליית מפלס פני הים שנגרמת בשל שינוי האקלים העולמי. תהליך זה עלול לגרום ליותר הצפות לאורך הנהרות, גם באזורים שלא סבלו מהן בעבר
על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Computers & Security, היכולת להפעיל התקפות סייבר (DDoS) באמצעות רשת בוטים גדל בקצב מוגבר ומהווה סיכון ממשי לכל אדם בעל מכשיר חכם וגם לספקים של שירותי התקשורת, שתשתיותיהם עשויות להיפגע
ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", מציינים החוקרים בדו"ח
מדובר בחיסון המבוסס על חיסון לאבולה של ג'נסן. "ארבעה חיסונים בניסויים קליניים זהו הישג חסר תקדים של הקהילה המדעית המתאפשר על ידי עשרות שנים של התקדמות בטכנולוגיית החיסון וגישה אסטרטגית מתואמת בין הממשלה, התעשייה והאקדמיה", אמר אנתוני פאוצ'י, מנהל ה- NIAID
את הנבחרת הוביל דן כרמון והמאמן הראשי הוא לב רדזיווילובסקי שזכה לא מכבר במדלית זהב באולימפיאדת המתמטיקה לסטודנטים.השנה, בגלל הקורונה, האוליפמיאדה נדחתה מיולי לספטמבר והתקיימה במרחב הדיגיטלי
מגיפות קרקע בתולה - כאלה שהתושבים המקומיים טרם נתקלו בהם חיסלו את מרבית אוכלוסיות הילידים באמריקה. העדר כוח עבודה מקומי גרם לצורך לייבא עבדים. בכך נתקבעה עליונותה של אירופה. ייתכן שאם הילידים היו שורדים, חלוקת הכוחות היתה שונה?
בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' דוד גורביץ' מחבר שותף למאמר כי הגן המדובר גורם למחלות ריאה חמורות במצב הומוזיגוטי, אך במצב הטרוזיגוטי נערכו מעט מחקרים. החוקרים מציעים לערוך סקר גנטי מגיף כדי לאתר את הנשאים ולבודד אותם
כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר, בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי
רשות החדשנות האיצה לאחרונה את הוצאת הקולות הקוראים המיועדים לאקדמיה ולתעשיית ההייטק. הנה מה שפרסמו בחודש האחרון:
המחקר, שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters, מראה כי הבצורת של השנים 2012-2016 הגדילה כמעט פי ארבעה את האזור שנשרף קשות, בהשוואה לבצורת הקרירה יחסית של 1987-1992 זו בוודאות תוצאה של משבר האקלים מעשה ידי אדם
בימים אלה, נבחנת יכולתם של חומרים אלה להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה
ההצהרה הבינלאומית בדבר שיתוף הפעולה נחתמה היום במסגרת כנס שרי מדע עולמי שיזם משרד המדע והטכנולוגיה
שיתוף הפעולה האקדמי מתאפשר הודות להסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות שייחתם השבוע בוושינגטון, ארה"ב, והקשר בין שני המוסדות נוצר בסיועו של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושל העומד בראשו
הכנס, ביוזמת שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי יתקיים מחר, 15/9 וישודר בשידור חי
. דר' יעל בר-זאב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילות המחקר: "חברות הטבק והעישון לא יבחלו בשום אמצעי. דו"ח שר הבריאות מוכיח את אזלת היד של ישראל בטיפול בעישון, שכן שיעור המעשנים נשאר יציב מזה כעשור"
מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור קורונה*
מחקר שהתפרסם ב- Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה
חיסון נגד שפעת בזמן היריון מגן על הילדים ועל הנשים מתחלואה, אך האם יש לו גם סיכונים לטווח הרחוק? מחקר מעקב במשך עשור שולל זאת.
כך עולה ממחקר של צוות חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה שממליצים לצאת לפעולה נמרצת
לוגו אתר הידען
חיפוש