חוקרי מחלות מדבקות שחוקרים את הנגיף הקורונה החדש זיהו את מהירות התפשטות הנגיף, גורם שיכול לעזור לבכירי מערכות בריאות ציבור במאמצים למגר את הנגיף. החוקרים מצאו שהזמן בין מקרים בשרשרת הדבקה הינו פחות משבוע, ושיותר מ-10% מהחולים נדבקו ממישהו שיש לו את הנגיף אבל עדיין אין לו תסמינים
מאת: אוניבסיטת טקסס, אוסטין טקסס. תרגום: חנה רוזנפלדר
במחקר שבשלבי הוצאה לאור בכתב העת Emerging Infectious Diseases , קבוצת מדענים מארה”ב, צרפת, סין והונג-קונג הצליחו לחשב את המרווח הסדרתי של הנגיף. כדי למדוד מרווח סדרתי, מדענים בודקים כמה זמן לוקח לגלות תסמינים בשני אנשים עם הנגיף – זה מדבק וזה שנדבק.
חוקרים מצאו שהמרווח הסדרתי הממוצע קורונהוירוזס החדש בסין היה 4 ימים. זה גם אחד המחקרים הראשונים ששיער קצב העברת הנגיף בלי תסמינים.
מהירות של מגפה תלוי בשני דברים: כמה אנשים כל מקרה מדבק וכמה זמן לוקח בשביל הנגיף בין אנשים להתפשט [SIC]. המדד הראשון נקרא מדד רביה, השני הוא מרווח סדרתי. משמעות המרווח הסדרתי הקצר של COVID-19 היא שהתפרצויות גדלות מהר ויכולים להיות קשים למיגור, אומרים החוקרים.
“אבולה, עם מרווח סדרתי של מספר שבועות, ניתן להכלה בקלות רבה יותר מאשר שפעת, שלה יש מרווח של מספר ימים בלבד. לצוותי רפואה ציבורית יש הרבה יותר זמן לזהות ולבודד מקרים לפני שהם מדבקים אחרים,” אמרה לאורן אנסל מאיירס, פרופסור לביולוגיה אינטגרטיבית באוניברסיטת טקסס. ” הנתונים מסמנים שוירוס הקורונה עלול להתפשט כמו שפעת. וזה אומר שעלינו להגיב באופן מהיר והחלטי כדי למגר את האיום המתממש.
מאיירס והצוות שלה בחנו מעל 450 תיאורי מקרים מ-93 ערים בסין, ומצאו ראיות חזקות שאנשים א-סימפטומטיים מעבירם את הוירוס, תופעה המכונה הערבה פרה-תסמינית. לפי המחקר, יותר מעשירית מהמקרים היו הדבקות מאנשים שנשאו את הוירוס אך עדיין לא נהיו חולים.
קודם לכן חוקרים לא היו בטוחים לגבי העברה פרה-תסמינית של נגיף הקורונה. הראיות החדשות יכולות לספק כיווני פעולה לבכירי מערכות בריאות הציבור.
“יש כאן ראיות שאמצעי שליטה נרחבים, כגון בידוד, הסגר, סגירת בתי ספר, הגבלות נסיעה, וביטול אירועים המוניים עלולים להיות נדרשים, ” אמרה מאיירס. “העברה פרה-תסמינית בהחלט מקשה על הכלה.”
מאיירס ציינה שבמצב של מאות מקרים חדשים בעולם בכל יום, הנתונים עלולים להראות תמונה אחרת כעבור זמן. דו”חות של מקרי הדבקה בונויים על פי זכרונם של אנשים לגבי איפה שהו , ועם מי היו במגע. אם צוותי ביראות יזדרדזו לבודד חולים, זה עלול להטות את הנתונים.
“הממצאים שלנו מאומתים על ידי מקרים של העברה שקטה ועלייה בספירת החולים בערים בכל העולם, ” אמרה מאיירס. ” זה מלמד אותנו שהתפרצויות של 19-COVID יכולים להיות חמקמקים, ונדרש לצעדים קיצוניים.”
גם ז’אנוויי דו מאוניברסיטתת טקסס באוסטין, לין וונג מאינסטיטוט פסטיור בפריז, צ’יאוקה צ’ו מאוניבסיטת דליאן מינזו, יה וו מאוניבסיטת בייג’ינג ובנימין ג’ קאולינג מאוניברסיטת הונג-קונג תרמו למחקר. לאורן אנסל מאיירס מחזיקה בתואר Denton A. Cooley Centennial Professorship in Zoology באוניברסיטת טקסס באוסטין.
המחקר מומן על ידי ה- U.S. National Institutes of Health and the National Natural Science Foundation of China.
עוד בנושא באתר הידען:
- הממשל האמריקני ו-IBM יאפשרו לחוקרי קורונה גישה ל-16 ממחשבי העל החזקים ביותר בעולם
- ניתוח גנום נגיף הקורונה מגלה כי נוצר מהכלאה בין שני נגיפים
- עלינו לרצף גנומים של חולי קורונה ושל מבריאים כדי לשפר את הטיפול ולפתח חיסון
נשמח לעזרה בתרגומים בהתנדבות. אנא פנו לעורך האתר [email protected]
תגובה אחת
מממ כתבה דיי רדודה