כך עולה ממחקר של חוקרי המכון הביולוגי שחקרו את קצב ההתפשטות של הקורונה בקהילה, והסתבר שהוא גדל מ-R0=0.5 ל-2.18, כלומר כל חולה מדביק למעלה מ-2 אנשים אחרים, דבר שמביא התפשטות מעריכית ובלתי נשלטת
ישראל הכילה את התפשטות הקורונה, ואז הגיע חג הפורים. כך עולה ממחקר של חוקרי המכון הביולוגי ובהם מנכ”ל המכון שחקרו את קצב ההתפשטות של הקורונה בקהילה, והסתבר שהוא גדל מ-R0=0.5 ל-2.14, כלומר כל חולה מדביק למעלה מ-2 אנשים אחרים, או במילים אחרות עלייה תלולה. במילים אחרות, ההחלטה של חלקים גדולים מהציבור החרדי להתעלם מהוראות .
במחקר שהוגש לפרסום וכותבים אייל פתאל, איתן הירש ומנהל המכון שמואל שפירא. החוקרים פיתחו מודל של דימיקה של התפשטות מגיפות והשתמשו בחקירות האפידמיולוגיות שערך משרד הבריאות, והתברר להם כפי שעולה מהמאמר, שהתוצאות דומות.
החוקרים בודדו את הנתונים הקשורים לחולים שנדבקו בחו”ל לאלו שנדבקו בקהילה. מסתבר שבמשך שלושה שבועות היתה מדינת ישראל במצב של מגיפה נשלטת גם לפי המודל וגם לפי הניתוח האפידמיולוגי. השינוי לרעה במגמה חל כתוצאה ממסיבות חג הפורים. אמנם חגיגות העדליאדה ברחבי הארץ בוטלו אבל רבים השתתפו במסיבות פרטיות בחלל סגור, מה שהגדיל מאוד את מספר החולים. במיוחד התחוללה הדבקה המונית בקרב הציבור החרדי החי בצפיפות. חלקם אגב, סירב להישמע במשך תקופה ארוכה להוראות. הרב חיים קנייבסקי, אסר על ביטול לימוד תורה. גם בחסידויות מסוימות ובפרט חב”ד (כפי שניתן לראות בהתפשטות בברוקלין) לא נפל האסימון, והם ערכו בפורים חגיגות גדולות.
רקע:
“מאז הופעתה ההשפעה של COVID-19 הייתה עמוקה, ונראה כי האתגר בבריאות הציבור הוא החמור ביותר בכל הנוגע לנגיפי הנשימה מאז מגיפת השפעת H1N1 משנת 1918 (השפעת הספרדית). בהיעדר טיפול יעיל בחיסון או ביו-רפואי, הכללים הבסיסיים של אמצעי בריאות הציבור לא השתנו, כלומר ריחוק חברתי והיגיינה אישית. ”
“במחקר זה אנו מציגים את תוצאות ניתוח הנתונים האפידמיולוגיים ומודלים של החודש הראשןם מאז תחילת ההתפרצות בישראל. הנתונים שניתחו במחקר זה התקבלו מדוחות החקירה האפידמיולוגיים שפורסמו על ידי משרד הבריאות. בנוסף לניתוח נתונים, אנו מציגים מודל תא דטרמיניסטי מורחב והדמיות של תרחישים של התפרצות מחלות המדגישים את מדיניות ההסגר והבידוד בהתחשב ביעילותם.”
ממצאי המחקר
אנו מנתחים ושוחרים על שינוי פתאומי ממשטר מגיפה מבוקר (מספר רבייה אפקטיבי R_0 בסדר גודל של מחצית) למשטר צמיחה מעריכי (R_0 = 2.18) . לאור החלטות מקבלי המדיניות וההתנהגות הציבורית בפועל. אנו דנים בהמשך בשלושה תרחישים מודלים שונים של יעילות להסגר: יעילות גבוהה, יעילות בינונית ויעילות נמוכה.
מסקנות:
לקח ראשון בישראל הוא שאין שום אפשרות להתפשר על הנחיית ההתרחקות החברתית. עוד לפני תחילת המגיפה בישראל, התקבלו החלטות מוקדמות אך נחושות על ידי מקבלי מדיניות לביטול הטיסות מאזורים שנפגעו בקוביד 19 ולהגביל את המפגשים הציבוריים. מדדים אלה הורידו את הערך של מספר הרבייה האפקטיבי (R_0) באופן יעיל בשבועיים הראשונים. הניתוח שלנו מראה כי חג מסוים אחד בישראל , חג הפורים העביר את עקומת ההתרחשות ממשטר מבוקר למשטר צומח מעריכי. תוצאה זו מצביעה על כך שאפילו הפסקה קצרה בתגובת הציבור יכולה להשפיע באופן דרמטי על בריאות הציבור בזמן התפרצויות מגיפות.
במקביל, דיווח אתמול דובר משרד ראש הממשלה כי ראש הממשלה נתניהו שוחח עם מנהל המכון למחקר ביולוגי פרופ’ שמואל שפירא ושמע ממנו עדכונים על ההתקדמות במאמצי המחקר והפיתוח של המכון בנושא קדם החיסון והנוגדנים.
מנהל המכון פרופ’ שפירא ציין כי חלה התקדמות משמעותית בתכנון קדם החיסון ונערכים כעת לקראת מודל לתחילת הניסוי בבעלי חיים.
