חוקרת מהאוניברסיטה העברית: הנגיף החדש שינה את פניו בהשוואה לסארס ויהיה קשה לנטרול

פרופ' מיכל ליניאל ושותפותיה למחקר מהאוני' העברית פרסמו מחקר ביולוגי שחשף את ההבדלים המהותיים באסטרטגיית התקיפה של נגיף הקורונה החדש, COVID-19, לעומת "בן משפחתו" הסארס שנעלם לפני כ-20 שנה מהעולם. המסקנה המצערת: עוצמת הקשירה שלו לתאי האדם חזקה במיוחד וקשה להתרה בהשוואה לסארס, ולכן יהיה קשה לפתח נגד ה-COVID-19 תרופות שהוכחו כיעילות נגד הסארס

נגיף הקורונה. מועבר באמצעות הפרשות מהגוף כדוגמת התעטשות.Image by <a href="https://pixabay.com/users/mohamed_hassan-5229782/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4952102">mohamed Hassan</a> from <a href="https://pixabay.com/?utm_source=link-attribution&utm_medium=referral&utm_campaign=image&utm_content=4952102">Pixabay</a>
נגיף הקורונה. מועבר באמצעות הפרשות מהגוף כדוגמת התעטשות.Image by mohamed Hassan from Pixabay

מאמר ביולוגי חדש שפורסם לפני מספר ימים על ידי פרופ' מיכל ליניאל, יחד עם חברת סגל צעירה דינה שניידמן מהמחלקה לכימיה ביולוגית וביה״ס למדעי המחשב באוניברסיטה העברית ואסתר ברייל, מתמחה בפוסט דוקטורט באוניברסיטה העברית, ב-BioRxiv, שרת המאמרים המדעיים שנכתבים לפני פרסום – קובע כי אין וודאות כי תרופות שיעילות נגד נגיף אחד ממשפחת הקורונה (יש שבעה כאלו) יוכלו לעבוד נגד בני אותה קבוצה. החוקרות חקרו את המבנה של הקורונה-וירוס החדש ונגיפים דומים לו מבחינה מבנית, הסארס והמארס (MERS, נגיף השייך למשפחת הקורונה שהכה בשנים 2012-13 בעיקר ערב הסעודית והרג כ-35 אחוז מהנדבקים בו), ובעיקר את יכולות ההיקשרות שלהם אל תאים בריאים ב-ריאות האדם.

לטענת החוקרות, כל אחד מהנגיפים מחזיק "יכולת תקיפה" שונה כדי להיקשר אל הקולטנים האנושיים, ואופן ההיקשרות משתנה מנגיף לנגיף. מה לגבי נגיף הקורונה החדש, COVID-19? נגיף זה ונגיף הסארס דומים מאוד אחד לשני מבחינה מבנית ב-72.8 אחוזים – ועל כן החוקרת החליטה לבדוק לעומק את היכולות של שני הנגיפים הללו – אך אופן ההתחברות שלהם באמצעות אותן בליטות ייחודיות (בזכותן נקרא וירוס הקורנה בשמו, כמות רבה של בליטות שיוצרות מראה של כתר) לקולטן ACE2 האנושי (ה-ACE2 זוהה עוד בעבר כקולטן חיוני שתיווך בין נגיף הסארס לתאים האנושיים, ומתבטא באופן נרחב כמעט בכל רקמות האדם עם רמות ביטוי גבוהות במיוחד בריאות), משפיעה על היכולת למצוא ל-COVID-19 תרופה דומה לזו שנטרלה בעבר את נגיף הסארס.

החוקרות הריצו סימולציות שונות של התחברות ה-COVID-19 והסארס (SARS-2002) לקולטן ACE2 כדי להעריך את הבדלי ההיקשרות ואף את דינמיות הקשר. נגיף הסארס, לפי המאמר של פרופ' ליניאל ועמיתותיה למחקר, נקשר אל הקולטן האנושי בצורה קפיצית וגמישה והקשר בינו לבין הקולטן לרוב רופף ולא חזק, בנקודות שמתוארות במאמר כ"נקודות חמות". לכן, קל יחסית לייצר תרופות כדי לשבור את אותם קשרים. בניגוד אליו, הקורונה-וירוס החדש מתחבר בצורה אופטימלית ליותר נקודות מפגש בשטח הפנים של תא האדם, או כפי שציינו זאת החוקרות במאמרן: "ל-COVID-19 מספר משמעותי גבוה יותר של קשרים כפולים וחזקים בהשוואה ל-SARS-2002, 52 לעומת 28 קשרים כאלו", ו-"שטח הפנים של ה-COVID-19 משמעותית גדול יותר מהסארס עם מספר מרשים של נקודות נגע עם הווירוס". בעקבות התחברות זו של ה-COVID-19 לנקודות רבות על פני שטח הפנים של הקולטן, בו זמנית, יהיה קשה להפריד אותם בקלות מתאי האדם ולכן, ברמה הרפואית, יתקשו החוקרים לפתח תרופה שתוכל לנתק את כמות הקשרים רבה שנוצרה באמצעות שכלול תרופות קיימות, שנחשבו בעבר ליעילות נגד הסארס.

מעבר למוצג במאמר, החוקרות משערות כי וירוס הקורונה החדש יהיה כנראה חלק משגרת חיינו עוד שנים רבות. "ברגע שיימצא חיסון יהיו כאלו שיתחסנו ויהיו מוגנים מפני המחלה, ומי שלא יתחסן ימשיך להפיץ אותה. אני מניחה שבעתיד, כשנבין את תהליך הלימוד המתמשך של הנגיף על ידי מערך החיסון שלנו, ייחסנו ילדים בבית הספר או בפרוטוקול אחר שיתאים ל'ידידנו' החדש. בניגוד לסארס והמארס שנעלמו באותה מהירות ופתאומיות שבה הופיעו, סארס ב-2004 ומארס ב-2018, נאלץ לחיות עם הידיעה שנגיף הקורונה החדש לא ילך לשום מקום, בדיוק כפי שיש סוגים רבים של נגיפים שחיים ביננו ואנחנו חייבים לחיות איתם. אם נקשר את זה למציאות שבה אנו חיים, אויבים צריך להכיר ולמצוא דרך לעשות איתם שלום", מציינת פרופ' ליניאל.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. עד שמחלת הזלזול השאננות ה"לי זה לא יקרה" וה "סמוך על גיסנו" לא יעברו מן העולם האנשים המעטים ימשיכו לפגוע ולהדביק את הציבור הרב ואין כל אפשרות למנוע זו בלי מלחמות חורמה כמו לירות בראש של מפר סגר או להרעיל מי שמסתובב בקרבתך ללא מסכה חס וחילה.. פשוט אנרכיה וכאוס

  2. שלום למיכל.
    קראתי את המאמר שלך העוסק בקשר בין תרופות וקורונה.זה היה מאד מענין ומפתיע.חיכיתי לקרוא על התרופות לסכרת ולא מצאתי . האם תוכלי להפנות אותי למידע בנושא זה?(המאמר הופיע בירחון מנטה המצורף לעיתון ידיעות אחרונות)
    תודה יובל.

  3. למה לא לקחת את הוירוס הקורונה ולהשתמש בו כנגדו לתכנת אותו שיהרוג את חבריו הוירוסים שידביק אותם בחומר שסוגר להם את אפקט האחיזה ואת ההסתתרות שלהם בגוף

  4. שלום רב לכולם,
    האם יש בידכם וירוס כזה שניתן לעשות עליו ניסויים אמיתיים ולא סימולציות?
    אם אין לכם אז אני מסיים כאן.
    אם יש לכם אני אשמח לעזור לכם בטכנולוגיה שונה ממה שאתם מכירים.

  5. IBM מספקת כח מיחשוב קוואנטי בענן ומחשבי על , לחברות התרופות למציאת פתרון בסימולציות האלה

  6. לא חסרים משתנים לא ידועים או כאלו שלא ניתן להכניס לסימולציות עקב מורכבות ודרישות של כוח מיחשוב. נכון להיום סימולציות הם לא הכלי האופטימלי להנפקת תרחישים ובפרט על מחשבים של היום (ביטים), אולי על מחשב קוונטי ישנה את התמונה.

  7. מי יודע אם הוא לא יוצר ביולוגית מריקבון מתקדם של בני אדם
    אולי הפיתרון נימצא קשור למעבדות בפריון הקשורות בדי אן אי
    מי יודע?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן